קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שינוי תקנון אגד: .1 לפנינו בקשת צד לסכסוך קיבוצי שהוגשה ע"י ההסתדרות, האגף לאיגוד מקצועי (להלן "המבקשת") כנגד "אגד", אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (להלן "המשיבה"),ועניינה - שינוי התקנון הסוציאלי לרעת עובדי המשיבה ללא הסכמת ועד העובדים הארצי. בטרם תידון הבקשה לגופא, תפורט מסכת עובדותיה: א. ב- 11.12.86נחתם בין המבקשת למשיבה "הסכם עבודה קיבוצי מיוחד" (להלן "הסכם העבודה"), ובו נקבע בפרק 18סעיף 2לגבי זכויות העובדים מעל 12שנה, כי: "עובד במעמד של מעל 12שנות עבודה באגודה, יהנה מזכויות שוות לחברי האגודה בנושאים הבאים: (א) שעות העבודה. (ב) חופשה ומחלה. (ג) הבראה. (ד) ביגוד. כל שינוי באמור בסעיף זה יעשה לאחר דיון והסכמה עם ועד העובדים הארצי. (להלן: "הוראת ההצמדה"). ב. הסכם העבודה עמד בתוקפו עד ליום 6.12.92, מועד חתימתו של הסכם קיבוצי מיוחד חדש בין הצדדים לפיו הוארך תוקף הסכם העבודה, והוכנסו בו מספר שינויים שאינם לענייננו. ג. באסיפת המורשונים של חברי האגודה (להבדיל מעובדיה) מיום 2.7.95, הוחלט על שינוי התקנון הסוציאלי הקובע זכויותיהם הסוציאליות של החברים, ולפיו שונו זכויות חברי המשיבה בכל הקשור לימי מחלה וחופשה. כך למשל, צומצמה תקופת זיכוי החבר בימי חופשה ומחלה בעד תקופת היותו בלתי מסוגל לעבודה מ- 30יום ל- 25בלבד. ד. שינוי התקנון הסוציאלי נעשה מבלי שנתבקשה הסכמת הועד הארצי לשינויו, ובמכתב הועד מיום 12.7.95למשיבה הובהר, כי "הוא מתנגד לכל שינוי בתקנון אשר מתיימר לשנות את זכויות העובדים". ה. חרף התנגדות הועד לשינוי התקנון הוחל השינוי גם על עובדי המבקשת עפ"י סעיף ההצמדה שבהסכם הקיבוצי, ובקשת הועד להעביר הנושא לבוררות - לא נענתה. ו. בין השנים 87' ל-95' שונה התקנון הסוציאלי לעניין מחלה חמש פעמים מבלי שנתבקשה ונתנה הסכמת הועד לשינויו. השינויים היו בחלקם לטובת החברים ובחלקם לרעתם. ז. סעיף ההצמדה בהסכם העבודה פורש לעניין שעות עבודה בפסק בוררים שניתן ביום 12.12.89, כמחייב את הסכמת ועד העובדים הארצי טרם שינויו. .2 הטיעון: א. עיקרי טיעונו של ב"כ המבקשת היו: ראשית - פירוש סעיף ההצמדה בהסכם הקיבוצי ע"י הבורר מחייב את המשיבה גם לעניין שינוי התקנון הסוציאלי במקרה שלפנינו. שנית - פרשנות דוקנית ומצמצמת של הוראת ההצמדה מלמדת, כי "לפנינו הצמדה ענינית לזכויות העשויות להשתנות מעת לעת, והמשפרות בלבד את מצבם של העובדים וכל שינוי גם לטובה זקוק להסכמת ועד העובדים". שלישית - מאחר והמשיבה שינתה לרעה זכויות העובדים ללא קבלת הסכמת הועד - הרי שהשינוי נעשה להוראות ההסכם הקיבוצי, ולכן הוא בטל ומבוטל. ג. תמצית תשובתו של ב"כ המשיבה לנטען היתה: ראשית - יש לראות בהתנהגות הצדדים באי הפעלת הוראת ההצמדה בנוגע לדרישה להסכמת הועד, כשינוי תנאי בהסכם שהתגבש עד כדי נוהג. שנית - אין לפרש את סעיף ההצמדה בהסכם הקיבוצי כמקים לעובדים "מעין זכות וטו" לגבי זכויות החברים. שלישית - אין לפרש את סעיף ההצמדה באופן שלעולם העובדים השכירים יהנו אך ורק מדיבשו ול מעוקצו. רביעית - משפסק הבוררות לא אושר כחוק, אין הוא יכול לעמוד לזכות המבקשת. .3 טיעוני ב"כ הצדדים מחייבים עמידה קצרה על הנקודות הבאות: (א) הוראת ההצמדה בהסכם העבודה, הינה הוראה אובליגטורית, אם כי מכוחה צומחות הזכויות הנורמטיביות של העובדים בנושאים המנויים לפיכך, היא ראוייה להתפרש על פי אומד דעת להסכם העבודה. (ב) על פי אומד דעת הצדדים כעולה מפשוטו של מקרא שינוי זכויות בנושאי הוראת ההצמדה חייב דיון והסכמת הועד; ותכלית האמור הינה למנוע שינוי חד צדדי של זכויות העובדים בין לטובה ובין לרעה מכוח סעיף השויון שבהוראת ההצמדה. (ג) ראוי לשים אל לב, כי במקרה שלפנינו אין מדוב בהצמדת תנאי עבודה של עובדים במקום אחד לעוב במקום אחר; אלא מדובר בהצמדת תנאי עבודתם של העובדים לתנאי העבודה של חברי האגודה כפי שק אותם מעבידם של אותם עובדים. בנסיבות אלה אך טבעית ומתבקשת הוראה שתכליתה למנוע מן המעביד לשנות חד צדדית ובשרירות לב העבודה של עובדיו בנושאי הוראת ההצמדה ללא הסכמת נציגותם. (ד) מן האמור ברור, כי אין לועד העובדים זכות וט שינוי התקנון הסוציאלי שיחול על חברי האגודה אלא יש לו זכות וטו אך ורק לגבי החלת אותו שעל העובדים. (ה) איננו סבורים כי יהא זה "מן האבסורד", אם בשל אי הסכמת הועד לתיקון התקנון הסוציאלי באופן המצמצם זכויות בנושאי הוראת ההצמדה ימשיכו לחול על העובדים תנאי העבודה כפי שהיו טרם הרעתם; שהרי יש לאבחן בין עובדי המעביד לבין חבריו, זה חזון נפרץ, למשל בחברות בראשית דרכן, ששכר העובדים עולה על אשר נוטלים בעלי החברה לעצמם. אם ייאמר אחרת אפשר שייווצר מצב אבסורדי, לפי עקב שינוי התקנון והשוואת תנאי העבודה של העובד מעל 12שנה לתנאי החברים - זכויות אותם עובד יהיו פחותות משל חבריהם העובדים פחות מ- 12שנה. (ו) .. לגבי טענת "הנוהג" ייאמר, כי אין היא מבטלת הצורך בהסכמת הועד לתיקון התקנון הסוציאלי, אלא לכל היותר משמעותה הינה, כי לגבי התיקונים הקודמים, משהועד לא הביע להם התנגדותו, אזי ניתן להסיק מכך הסכמתו לאותם תיקונים. זאת ולא מעבר לכך. (ז) בנסיבות המקרה התריע הועד מיד לאחר תיקון הסוציאלי על אי הסכמתו להחלתו בנושא ימי המח העובדים; לפיכך אין המשיבה יכולה להחילו עלי צדדית, אלא על הצדדים לנהל דיון ולנסות להגיע להסכמה באותו עניין, כאמור בהסכם העבודה. .4 סוף דבר - דין הבקשה להתקבל. איננו סבורים כי יש מקום לחיוב המשיבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, משמדובר בסכסוך קיבוצי לגבי פרשנות הוראת הסכם קיבוצי, שחייבה דברי פרשנות והבהרה.מסמכיםתקנון אגדאגד