קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שמירה 24 שעות כתנאי בפוליסת ביטוח: .1התובעת, חברת ביטוח, ביטחה בית עסק המשמש למכירת בגדי ספורט המצוי ב"מרכז שלום" באילת כנגד נזקי גניבה ופריצה בפוליסה מס' 1116405/5שתקפה מיום 1.1.94- 31.12.94על שם המבוטח (להלן: המבוטח). תנאי מוקדם בפוליסה לכיסוי סיכוני פריצה הותנה בקיום שמירה במרכז 24 שעות ביממה. ביום 21.5.94ארעה פריצה לבית העסק המבוטח ובעקבות פריצה זו שילמה התובעת למבוטח תגמולי ביטוח בסך של -.044, 64ש"ח ושכ"ט שמאי בסך -.864, 1ש"ח שערכם ליום הגשת התביעה נאמד בסך -.768, 83ש"ח. עקב תשלום זה הוגשה תביעת שיבוב של התובעת כנגד הנתבעת שהינה חברת ניהול ואשר בינה לבין המבוטח נכרת הסכם בדבר השירותים המוענקים על ידה במסגרת הסכם הניהול בינואר 1993(נספח ב' בתיק המוצגים של התובעת), הכולל גם שירותי שמירה. תביעת השיבוב נוגעת להפרת ההסכם עם המבוטח על ידי גביית דמי אחזקה ושמירה מבלי ליתן שירות ולרשלנותה של הנתבעת בכך שלא שיגרה שומר מטעמה לבית העסק של המבוטח, התעלמה מרגישות בית העסק לפריצות חרף היותו ממוקם באיזור מסחרי מועד לפריצות, לא ביצעה בדיקות וביקורות לבדוק את קיום סדרי השמירה באופן נאות ובכך שמנעה מהמבוטח עצמו לטפל בנושא השמירה אך ספקה שירותי שמירה לקויים. כן טענה התובעת כי הנתבעת אחראית כלפיה מכח הוראותיו של חוק השומרים תשכ"ז - .1967 הנתבעת בכתב ההגנה טענה שלא התחייבה לספק שירותי שמירה וכל השירותים שהתחייבה לספק מפורטים בסעיף ההגדרות להסכם הניהול וזה מתייחס למתקנים ולרכוש המשותף לכלל בעלי החנויות בלבד והתחייבות הנתבעת לשמירה נאותה הינה בכניסות לבנין ולא לשמירה ספציפית על רכושם של בעלי החנויות וגם הדרישה לבלעדיות באספקת השירותים, כוונה לאותם שירותים המופיעים בנספח ב' להסכם הניהול והכוללים "הפעלה, אחזקה, תיקון וחידוש של המתקנים בבנין ושל השטחים המשותפים ולרבות נקיון, גינון, בדק, תאורה, שמירה, פרסום והסברה משותפים...". עוד טענה הנתבעת כי המבוטח התרשל כיוון שבניגוד לתנאי הפוליסה המחייבים מיגון החנות במנעולי רב בריח הותיר בחנותו דלתות זכוכית הסגורות במנעול תליה רגיל. כן נטען על ידי הנתבעת כי התובעת התרשלה בבדיקת התנאים שהציבה לכיסוי הביטוחי משלא וידאה קיומם של תנאים אלה. הנתבעת שלחה הודעת צד ג' למבוטח בגין רשלנותו בהתקנת אמצעי מיגון ומשלא מילא אחר תנאי הפוליסה הרי לא היה זכאי מלכתחילה לתשלום תגמולי ביטוח ולחילופין אחראי הנתבע בהודעת צד ג' ברשלנות תורמת בכך שלא התקין אמצעי מיגון נאותים ביודעו כי הנתבעת אינה מספקת שירותי שמירה לעסקים אלא למתקנים המשותפים. .2השאלה המרכזית העומדת להכרעה היא האם התחייבה הנתבעת בהסכם הניהול שנחתם בינה לבין המבוטח לשמור על חנותו, היה והתשובה לכך שלילית מתייתר הדיון בשאלות האחריות שהועלו על ידי התובעת כיוון שאם אין חיוב חוזי אין חבות כשומר שכר ולכן אדון תחילה בהסכם הניהול. שקלתי לדחות התביעה על הסף מפאת העובדה שנספח ב', הסכם הניהול, שצורף למוצגי התובעת בקטעים הרלוונטיים אינו קריא לחלוטין, קיויתי שאוכל להעזר בנספחים שצורפו לכתב התביעה אך גם שם התבדיתי, כיוון שאותו עותק לא קריא צורף גם שם. הגשת מסמכים בלתי קריאים לחלוטין בקטעים הכי רלוונטיים, הינה בגדר רשלנות וזלזול בבית המשפט, כיצד אמור בית המשפט לקרוא את המסמך על סמך ניחושים או השערות, אין הבדל בין מצב זה לבין מצב שבו המסמך לא היה מוגש כלל ובאין נספח, עליו מסתמכת התובעת לא הוכחה למעשה עילת התביעה. החלטתי, לפנים משורת הדין, להעזר בציטוטים של הצדדים בסיכומיהם לגבי הקטעים הרלוונטיים בהסכם הניהול, אך בהחלט הדבר יבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות, שכן לא יעלה על הדעת שצד יגיש לבית המשפט עותק לא קריא ויצפה ממנו גם להסתמך עליו. .3חבותה החוזית של הנתבעת קמה מתוך הסכם ניהול כפי שבא לידי ביטוי בפרק ההגדרות במונח "שירותים". "הפעלה, אחזקה, תיקון וחידוש של המתקנים בבנין ושל השטחים המשותפים, לרבות נקיון, גינון בדק, תאורה, שמירה והסברה משותפים, החלפת מתקנים, תוספת מתקנים, שיפוץ מתקנים וחידושם והפעלת לשכת מודיעין בכניסה לבנין וכל עבודה אחרת המתחייבת מהשירותים". השרותים המוענקים על פי הסכם הניהול מיועדים לשטחים המשותפים כעולה מההגדרה עצמה שכן ההפעלה והאחזקה מתייחסים "למתקנים בבנין ושל השטחים המשותפים", כך שגם השמירה מתייחסת לשטחים המשותפים ואין בהתחייבות בהסכם כדי להחיל על הנתבעת את חובת השמירה על חנויות במרכז אלא רק על שטחים ציבוריים, כיוון שבמסגרת הסכם הניהול לא קיבלה הנתבעת על עצמה, ומטבע הדברים גם לא ביצעה שמירה ספציפית על החנויות עצמן. יש לבחון אם הנתבעת ביצעה את ההוראות המוגדרות במסגרת "השירותים" לכל חנות וחנות. בענין זה נשאל המבוטח ".... אם נכון שהנתבעת לא פרסמה את החנות שלי בעיתונים ובשלטי החוצות... אני משיב שלא (עמ' 11). הנתבעת לא נקתה לי את החנות מבפנים אלא רק בחוץ (עמ' 12) ולכן גם לא נמסר מפתח לנתבעת בניגוד לפרשנות אותה נותנת התובעת אומר המבוטח בעדותו שלא מסר מפתח לתובעת. "לשאלה אם זה יהיה נכון לומר שלא מסרתי שום עותק מהמפתח שלי לנתבעת אני משיב שלא" (עמ' 11). ואם אין מפתח הכיצד ניתן לנקות. "לשאלה אם הנתבעת תיחזקה לי את החנות אני משיב שהיא תיקנה ניאונים מזגנים ובעיקר עבודות חשמל וצנרת ביוב" (עמ' 12). כל הפעילות גם על פי המבוטח נעשתה בשטח הציבורי ללא נגיעה לחנויות עצמן, מערכת הביוב והחשמל בוצעו כיוון שהם חלק מהמתקנים ששייכיים לשטח הציבורי ולא לחנות ספציפית. התובעת טוענת בסיכומיה סעיף 7כי המתקנים בבנין כהגדרתם בהסכם הניהול כוללים גם את החנויות, טענה זו אין לה זכר בכתב התביעה אך מעבר לכך יש בה חוסר הגיון. כיוון שהחנות מוגדרת בהסכם הניהול כ"הנכס" ולא כמתקים כעולה גם מסעיף .3א להסכם הניהול. האבסורד בטענת התובעת מתחזק כאשר מעיינים בסעיף .3ב להסכם הניהול שם נקבע כי "הגישה למתקנים תהיה לחברת הניהול בלבד ולקונה אין רשות להיכנס או לעשות בהם כל פעולה". לפי פרשנות התובעת אם המתקנים כוללים החנות אזי למחזיקי החנות אסור להיכס אליהם. אין ספק שאין הגיון בפרשנות זו וברור שהמתקנים אינם כוללים את החנויות עצמן המוגדרות כ"הנכס" בהסכם הניהול. זאת ועוד, המבוטח כלל לא הודיע לנתבעת על הפריצה כיוון שלא מצא לנכון לעשות כן ובצדק מאחר וזו לא לקחה על עצמה לשמור על חנותו. מר בראל שהיה מנהל הנתבעת בתקופה הרלוונטית העיד שהשמירה נועדה לשמור על הרכוש המשותף ובתקופה הרלוונטית, בשנת 94היתה שמירה במרכז. "לשאלה במה מתבטאת השמירה אני משיב שהשומר היה צריך להסתובב בתוך הבנין ומחוצה לו, לשמור על הרכוש המשותף בלבד... אם לגירסתי היתה צריכה להיות שמירה גם על דלתות הכניסה אני משיב שחיובי. דלתות הכניסה של המרכז ולא של החנויות" (עמ' 14). ובהמשך אומר העד ".... במה מתבטאת השמירה על המתקנים המשותפים אני משיב שלגבי שירותים היות והיו שם מסעדות ופאבים שנמשכו לתוך הלילה ולפעמים עד אור הבוקר, השירותים היו צריכים טיפול שוטף, החלפת ניירות, נקיון. לשאלה במה צריכה היתה להתבטא השמירה על השירותים אני משיב שלא יהיה ונדליזם. לשאלה במה מתבטאת השמירה על מיזוג האוויר אני משיב שהמיזוג יהיה 24שעות ביממה, כשלא היתה אספקת מים המיזוג היה מושבת, השומר היה צריך להתריע ולהודיע מיד בקשר לנפילת מיזוג האוויר והיתה לו ביקורת שוטפת שהמתקן עובד" (עמ' 15). גם מתוך ניסוח ההסכם וגם מתוך הפעולות בשטח עולה שהשמירה התייחסה אך ורק למתקנים המשותפים ולא לחנויות עצמן. החנויות לא פנו רק למרכז אלא היתה גם כניסה חיצונית שלא מהמרכז ומשם אכן ארעה הפריצה אצל המבוטח. עדות המבוטח בראון "לשאלה אם בשעות היום בשנים 92עד 94היה שומר במרכז אני משיב שכן. הוא התעסק גם בנקיון וגם בשמירה. לשאלה מה הוא עשה בפועל אני משיב שמבחינת נקיון הוא עשה סריקה, ניקה חלונות ראוה ורב הזמן היה יושב ומשגיח על החנויות, למרות שבמשך היום השמירה... היא פחות יעילה כיוון שהחנויות פתוחות. .... אם זה סוג השמירה שהיה במרכז כשהסכמתי עם חברת הביטוח על הפוליסה אני משיב שכן." (עמ' 11), ולכן לא סוכם שהשמירה מיועדת להגנה על רכושם של בעלי החנויות. מר בוקשפן לא העיד אך תצהירו הוגש בהסכמה ובסעיף 5שבו נאמר "יודגש כי היתה שמירה במקום משך שעות הלילה". מכאן עולה שלמעשה היתה קיימת שמירה הן ביום והן בלילה, אך שמירה זו בניגוד לגירסת התובעת היתה מיועדת רק למתקנים המשותפים ולא לחנויות עצמן. נסיונו של טובול, האחראי על השמירה לנער חוצנו מהתחייבותו לשמור לא תעמוד לו לאור עדותם של בוקשפן והמבוטח ולאור עדותו של בראל והן לאור נ/1, שם כתוב במפורש שעבור אחזקת שומר העלות היא -. 500ש"ח וטענתו של טובול שהחותמת מתייחסת להצעת המחיר לכל העבודה אינה מהימנה בעיני ואכן עדות זו נסתרה לחלוטין משהוגש נ/ 3ממנו הוברר שיש חותמת הן על המסמך כולו והן מתחת לתוספת של כתב יד עבור "אחזקת שומר -. 500ש"ח", מה עוד שהן המבוטח והן בוקשפן מעידים שהיתה שמירה. .4הסכם יש לפרש לפי אומד דעתם של הצדדים ככל שהוא משתמע מתוך החוזה ובמידה שאינה משתמעת ממנו מתוך הנסיבות, כאשר לשון החוזה מצביעה בבירור על אומד דעתם של הצדדים אין מקום לפנות למקורות זרים וכך גם במקרה שבפנינו, ההסכם מבדיל בין שירותים למתקנים הציבוריים המשותפים לבין החנויות והשמירה אכן נועדה להשגחה על המתקנים המשותפים ותפעולם השוטף בשעות הצורך ולא לשמירה על החנויות עצמן. לאור המסקנה אליה הגעתי פטורה אני מלדון ביתר טענות התובעת. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה. אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של -. 000, 6ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. אני דוחה את ההודעה לצד ג'. מחייבת הנתבעת לשלם לנתבע בהודעת צד ג' הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום -.000, 3ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. כן אני מחייבת את התובעת לשלם לטובת אוצר המדינה הוצאות בסכום של -.000, 2ש"ח בגין הגשת מסמך לא קריא לבית המשפט, נספח ב', בקטעים הרלוונטיים ביותר לכתב התביעה. פוליסה