תאונה בבנק - נפילה במדרגות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה בבנק - נפילה במדרגות: .1רקע עובדתי א. ביום 14/5/93נפלה התובעת על המדרגות המחברות בין הקומה הראשונה לקומה השניה במקום עבודתה אצל הנתבעת בסניף הדר יוסף. ב. הצדדים אינם חלוקים לגבי עצם אירוע התאונה אך חלוקים לגבי אופן אירועה ואחריותה של הנתבעת. הנתבעת חולקת על טענת התובעת כי החליקה על המדרגות עקב רטיבות. ג. הצדדים חלוקים גם לגבי גובה הנזק. .2אירוע התאונה א. התובעת הצהירה כי: "כאשר במהלך טיפוס במדרגות, מהקומה הראשונה של הבנק לקומה השניה, לשם החתמת כרטיס העבודה שלי, החלקתי ונפלתי במדרגות, בשל כך שריצפת המדרגות היתה רטובה". [סעיף 6לת/2] בעדותה הסבירה כי: "כאשר נפלתי הרגשתי שמשהו לא בסדר... היה רטוב על הריצפה. זה לא היה כמו תמיד. רק לאחר שהחלקתי ראיתי כי משהו רטוב". [עמ' 10לפרוטוקול שורות 14-11] ב. ב"כ הנתבעת מלין, ולא בכדי, על כי הטענה המפורשת לרטיבות על הריצפה לא נמסרה בסמוך לאירוע אך תשובתה הכנה של התובעת מקובלת עליי: "כאשר סיפרתי לסגנית המנהל מה שקרה, אולי לא אמרתי לה באותו רגע כי הריצפה רטובה, היו לי כאבים נוראיים. לא אמרתי לה שרטוב ושתשלח מישהו לנגב. לא חשבתי על זה מרוב כאבים". [עמ' 10לפרוטוקול שורות 21-19] ג. התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי פגיעה ביום 6/7/93, ולא מילאה את תיאור האירוע. בעדותה הסבירה: "את אומרת שבנ/2לא ציינתי בכלל מה שקרה - לא שאלו אותי אז לא עניתי. ציינתי רק עובדה כי הרגל היתה שבורה. לא מצאתי לנכון לציין יותר". [עמ' 11לפרוטוקול שורות 8-7] מקובל עליי הסברה של התובעת ומשחתמה הנתבעת על הטופס ולא דרשה מילוי הפרטים אין לה אלא להלין על עצמה. ד. כנראה בשל אי מילוי הפרטים נדרשה התובעת והמציאה הצהרה נוספת לביטוח הלאומי ביום 19/10/93(נ/1) ובו ציינה רק כי: "נפלתי במדרגות בעליה לקומה השניה. כנראה החלקתי במדרגות ושברתי קרסול...". בעדותה הסבירה: "את אומרת כי בנ/1, 5חודשים לאחר התאונה סיפרתי למל"ל את מה שקרה, את אומרת כי לא ציינתי דבר לגבי הריצפה הרטובה - לא חשבתי שזה חשוב כל כך". [עמ' 10לפרוטוקול שורות 27-25] ה. גירסת ההחלקה מופיעה אומנם בבקשה לקביעת דרגת נכות מעבודה, אך משזו הוגשה רק לאחר הגשת התביעה שוב אינה רלוונטית. ו. אף אחד מנציגי הנתבעת לא טרח לבדוק את מקום הנפילה עם הודעת התובעת על האירוע ועדותה של התובעת לא נסתרה. ז. סגנית המנהל אומנם הצהירה כי: "באותה העת העסקנו חברה שהיתה אחראית על הניקיון בבנק... עבודת הניקיון בוצעה ומבוצעת, בדרך כלל, מידי יום ביומו ולאחר שעות העבודה של עובדי הבנק בסניף". [סעיף 6לנ/5] אך לא התייחסה ספציפית ליום האירוע. למרות שהתאונה ארעה בבקרו של יום, לאחר שהסניף כביכול נוקה יום קודם לא ניתן לשלול גירסת התובעת ולו רק כיון שלאור עדות סגנית המנהל: "כאשר עולים במדרגות לקומה ב' יש קיר שמפריד ביניהם לבין השירותים. יש שני חדרי שירותים צמודים אחר לקהל ואחד לעובדים. המטבחון שלנו הוא בהמשך לשירותים, השירותים והמטבחון והמדרגות הם במקביל. הקיר האחד של השירותים משותף למטבחון והקיר השני משותף לגרם המדרגות. שעות העבודה של העובדים זה מ- 00: 08בבוקר אבל עובדים רבים מקדימים". [עמ' 14לפרוטוקול שורות 18-14] משמע, יש סבירות כי דווקא במקום זה תצטבר רטיבות על המדרגות. ח. לאור כל האמור לעיל ולמרות שמדובר בעדותה היחידה של התובעת הנני קובעת כי התובעת החליקה על המדרגות בשל רטיבות. ט. כאמור בע.א. 250/64 לוגסי נ' השקם פד"י יט' (1) 30, 32, צוטט גם בע.א. 683/77 ברוך נ' עת"א פד"י לד' (1) 157, 161: "אפשרות של החלקה או נפילה סתם בעבודה ללא סיבה נראית לעין קיימת תמיד, והמעביד אינו נושא באחריות להחלקה או לנפילה כזו. הוא אינו מבטח את העובד כנגד כל סיכון בעבודה וכנגד כל תאונה העלולה לקרות". אך במקרה הנדון היו המדרגות רטובות ומשאלה שימשו לעליית העובדים לצורך החתמת כרטיס הנוכחות היוו סכנה בלתי רגילה לגביה אחראית הנתבעת כלפי התובעת כמעבידתה. י. אני דוחה הניסיון לייחס לתובעת רשלנות תורמת ע"ס טענה בלתי מבוססת בהבל פה. .3הנזק א. התובעת המציאה חוות דעת של ד"ר בלום אשר העריך נכותה הצמיתה בשיעור % 10בגין השבר בעצם המסרק החמישית בכף רגל שמאל, שהותיר דלדול שרירי הירך, נפיחות קלה בפרק וכף רגל שמאל ורגישות ללחץ במקום השבר המסבירים את כאביה המתמשכים בהליכה ועמידה ממושכים. חוות דעתו של ד"ר בלום לא נסתרה. ב. אין מחלוקת כי תיפקודה של התובעת כבנכולית לא נפגע עקב התאונה והיא ממשיכה לעבוד לשביעות רצונה של מעבידתה. הגם שלא קודמה מאז התאונה עלה שכרה ולא נגרמו לה כל הפסדי שכר בעבר ואין מקום להניח כי בשנתיים שנותרו לה עד לפרישתה יגרמו לה כאלה. ג. גם הנתבעת מסכימה כי בשבועות הסמוכים לאחר אירוע התאונה כשרגלה היתה מגובסת נזקקה התובעת לעזרה, אך הצדדים חלוקים על הערכת העזרה. רגלה של התובעת היתה מגובסת 6שבועות ולאחר מכן נזקקה לטיפולים פיזיוטרפיים. עלות העזרה לא הוכחה ומשזו ניתנה ע"י בעלה של התובעת נראה לי לנכון להעריכה בסכום של -. 2000ש"ח. ד. התובעת תובעת עזרה בבית גם בעתיד כשהיא מעידה על הזקקות לעזרת בעלה ועזרה זרה. הגם שאני מניחה כי נכותה של התובעת מצדיקה הזדקקות לעזרה במשק הבית, משלא טרחה לאמת גירסתה בעדים נוספים, לא יכולתי למצוא הצדקה לאי העדת בעלה ובשים לב לגילה המתקדם של התובעת ועברה הרפואי הכולל יתר לחץ דם, סחרחורות וכאבי ראש, הנני דוחה תביעתה בראש נזק זה. ה. התובעת תובעת הוצאות נסיעה לצורך טיפולים רפואיים בלא לבססן בקבלות אך מאחר והתאונה הוכרה כתאונת עבודה כמשמעותה עפ"י דין זכאית התובעת להחזר הוצאות אלה מהמוסד לביטוח לאומי ואם לא תבעה אין לה אלא להלין על עצמה. ו. לתובעת נגרם שבר בבסיס המסרק החמישי בכף רגל שמאל ורגלה גובסה למשך 6 שבועות. התובעת תיארה את סבלותיה: הכאבים מתגברים בהליכה או עמידה ממושכת וגם בלילות, ולעיתים אני צולעת על רגל שמאל בשל הכאבים". [סעיף 12לת/2] עדותה נתמכה בהסברי ד"ר בלום ועל כן נראה לי לנכון לפסוק לה בראש נזק של כאב וסבל כפל הסכום המגיע בגין אותה נכות עפ"י חוק הפלת"ד בסך -.000, 20ש"ח. .4לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת כדקלמן: א. עזרה בבית -.000, 2ש"ח; ב. כאב וסבל -.000, 20ש"ח; סה"כ: -.000, 22ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך -. 4400בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. תאונות נפילהבנקנפילה במדרגותמדרגותנפילה