תאונה במקלחת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה במקלחת:

.1בתביעה שבפני עותר התובע לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בעת שנפצע
בידו במקלחת דירתו. נתבעת 1היא חברת הבניה שבנתה את הבית בו נמצאת דירת התובע (להלן:ו הנתבעת). נתבעת 2היא חברת הביטוח שביטחה את הנתבעת מפני תביעות נזיקין של דיירים בבניין.
.2בקדם המשפט שהתקיים ביום 17.1.99החלטתי לדון תחילה בשאלת אחריותה של
הנתבעת לתאונה, וזו השאלה הדורשת הכרעה בדיון זה.
.3העובדות שאינן במחלוקת
הנתבעת בנתה את דירתו של התובע.
החזקה בדירה נמסרה לתובע בסוף חדש יוני .96
בדירת התובע יש חדר אמבטיה, שאליו יש כניסה באמצעות דלת מתוך פרוזדור
הדירה. באמבטיה ישנה דלת נוספת המובילה למרפסת שירות של הדירה.
ביום התאונה 31.8.96, היתה הדלת שהובילה למרפסת השירות עשויה בחלקה התחתון
מעץ ובחלקה העליון מזכוכית אטומה. בחדש ספטמבר 96הוחלפה הזכוכית בחלק העליון של הדלת, בחלון רפפה.
בביקור במקום שערך בית המשפט בדירת התובע הסתברו העובדות הבאות:נ מרפסת השירות של דירת התובע פונה לעבר גינה משולשת שאותה תוחמת גדר. מאותה גדר שהיא בגובה של כשני מטר לא ניתן לראות אל תוך האמבטיה. היציאה ממרפסת השירות אל הגינה המשולשת היא דרך שתי דלתות שמלמעלה עד למטה כולן רפפות (תריס רפפות). הרפפות בכל דלת מחולקות ל- 4כך שניתן לפתוח רק רבע מן הרפפות בכל דלת בכל גובה שהוא לפי בחירה. הגינה המשולשת שצמודה למרפסת השירות היא גינה פרטית של התובע. הגדר שמגדרת את הגינה המשולשת היא בגובה של כחצי מטר-מאבן, ועוד מטר וחצי סורג (ר' פר' עמ' 19-18).
.4העד היחיד מטעם התובע היה התובע עצמו. מטעם הנתבעת לא הובאה עדות
כלשהי.
.5נסיבות התאונה על פי עדותו של התובע:ב "כשאני נכנסתי להתקלח, הרגשתי חם בחדר האמבטיה ואחרי דקה, דקה וחצי הרגשתי שאני נחנק מהאדים שהיו שמה והאינסטינקט שלי היה ללכת לפתוח את הדלת. אני יכול להגיד שאני לא בטוח 100אחוז אך רגל אחת בטוח הוצאתי מהאבטיה (כך במקור מ.נ.), הלכתי לכיוון הידית כדי לפתוח והיד נכנסה לי לתוך הזכוכית" (פר' עמ' 9ש' 10-13).
בחקירתו הנגדית העיד התובע, "אשתי התרחצה לפני ולכן החדר האמבטיה היה מלא אדים כפי שטענתי. אשתי לא איווררה את חדר האמבטיה אחרי שהיא התרחצה" לשאלה מדוע לא איורר התובע את חדר האמטיה אחרי שאשתו התרחצה, השיב:ו "אנו תמיד נכנסים אחד אחרי השני" (פר' עמ' 14ש' 15- 16ו-19), וכן "לא אמרתי שחדר האמבטיה היה מלא אדים אחרי המקלחת של אשתי. מה שאמרתי זה שהיה שם חם. כשנכנסתי אחרי אשתי היו אדים באמבטיה" (פר' עמ' 15ש' 1).
בחקירתו הראשית הסביר התובע מדוע הוא ואשתו סוגרים את דלת האמבטיה הפונה
למרפסת בעת מקלחת "אנו סוגרים את הדלת של האמבטיה כי אשתי צנועה והיא לא אוהבת. היא צנועה. לכן אנו סוגרים את האמבטיה. במיוחד שאם משאירים את התריס פתוח רואים" (פר' עמ' 9שו' 26-27).
התובע אישר בחקירתו הנגדית ש"נכון שאפשר להפנות את שלבי התריס של מרפסת השירות כלפי מעלה כך שיכנס אויר אבל בכל זאת לא יוכלו לראות מבחוץ אל תוך האמבטיה, גם אם דלת האמבטיה כלפי מרפסת השירות תהיה פתוחה" (פר' עמ' 16-17).
.6ב"כ התובע טענה, כי הנתבעת אחראית לנזקי התובע בעוולה של הפרת חובה
חקוקה ולחילופין בעוולה של רשלנות.
בסיכומיה זנחה למעשה ב"כ התובע את טענת הרשלנות ולמעט הטענה כי "הנתבעת לא הראתה שנהגה במידת הזהירות הנחוצה ולא הרימה את הנטל הרובץ על שיכמה להראות כי נקטה את אמצעי הזהירות הדרושים", לא התייחסה כלל לעוולת הרשלנות, ועל כן לא ראיתי מקום להידרש לשאלה זו.
.7הפרת חובה חקוקה
א. לגיבושה של העוולה של הפרת חובה חקוקה, הקבועה בסעיף 63לפקודת
הנזיקין (נוסח חדש), דרוש קיומם המצטבר של חמישה יסודות כדלקמן:נ
.1חובה המוטלת על המזיק מכח חיקוק;
.2החיקוק נועד לטובתו של הניזוק;
.3המזיק הפר את החובה המוטלת עליו;
.4ההפרה גרמה לניזוק נזק;
.5הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזק אליו התכוון החיקוק (ר' ע"א 145/80
ועקנין נ. המועצה המקומית בית שמש פ"ד לז (1) 113בעמ' 139).
להלן נבחן קיומם של יסודות אלה בענייננו.
הוראות החיקוק הרלבנטיות לענייננו הן תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר,
תנאיו ואגרות) התש"ל - 1970(תוספת שניה) כפי שהיו בתוקף בתקופה הרלבנטית
10/95- המועד בו רכש התובע את הדירה מהנתבעת.
ב. חלק ב' של התקנות עניינו "גדלם, איוורם ותאורתם של חלקי בנין". תקנה 2.01עניינה "הגדרות", ולענייננו רלבנטיות ההגדרות הבאות:ב "חדר שירות" - חדר אמבטיה, בית שימוש, מזווה או חדר ארונות" ו"חלון" - פתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב או לחצר, לרבות אשנב דלת מזוגגת - או פתח אחר כיוצא באלה".
סימן ד' בחלק ב' דן ב"איוור חדר שירות".
תקנה 2.40קובעת:ו "חדר שירות למעט חדר ארונות יאוור באחד האמצעים האלה:נ
.1חלון הנפתח לאויר החוץ.
.2פתח בדלת אטומה (להלן - צוהר), צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד,
צינור מאסף או צינור מצוייד במאור מיכני (אקזוסטר)".
ג. ב"כ התובע טענה, כי הנתבעת הפרה את תקנה 2.40, שכן הואיל ואין האמבטיה פתוחה לאויר חוץ, היה עליה להתקין באמבטיה איוורור בצורת "פתח בדלת אטומה" או בדרך אחרת האמור בתקנה 2.40(2).
ב"כ הנתבעת טענה, כי מאחר שחדר האמבטיה צמוד למרפסת שירות, אין בו קיר
חיצוני ולא ניתן היה להתקין בו חלון הפונה לאויר החוץ, לכן התקינה בו הנתבעת
דלת מזוגגת, ובכך מילאה חובתה עפ"י דין.
ד. בעניין זה נראית לי טענת ב"כ התובע. עפ"י תקנה 2.401) ניתן לאוורר
חדר שירות באמצעות דלת מזוגגת (הדלת שבפועל היתה בדירה) (שכלולה בהגדרה של "חלון") אם היא נפתחת לאויר חוץ. בהיעדר אפשרות איוורור לאויר חוץ חלה תקנה 2.40(2) ויש לנקוט באחת מדרכי האיוורור הנקובות בה. על כן ברור כי על הנתבעת מוטלת חובה עפ"י חיקוק, ומשלא פעלה הנתבעת בהתאם לתקנות, והתקינה דלת מזוגגת שלא לאויר החוץ, הפרה את החובה המוטלת עליה עפ"י דין. בכך הוכח קיומם של היסודות הראשון והשלישי של העוולה.
ה. האם נועד החיקוק לטובתו של הניזוק?
ב"כ התובע טוענת שתנאי זה מתקיים אף הוא, שכן ההוראה בדבר איורור חדר
שירות נועדה לטובתו של המשתמש בחדר. ב"כ הנתבעת טענה מצידה, כי לא עצם קיומו
או אי קיומו של חלון בחדר האמבטיה הוא שגרם לתאונה, אלא העובדה שהתובע לא טרח לפתוח את הדלת המוליכה למרפסת השירות בטרם החל להתקלח. על התובע היה לאורר את חדר האמבטיה לאחר שאשתו התקלחה, מן האדים שהצטברו בו, בטרם החל במקלחת.
אני סבורה כי תנאי זה אינו מתקיים בענייננו.
אין ספק כי החיקוק בענייננו - התקנות שהובאו לעיל - קובע נורמות אשר נועדו להגן על האינטרסים של הפרט. תקנות התכנון והבניה נועדו להבטיח בין היתר את רווחתו, בטחונו ובריאותו של המתגורר בדירה, ועל כן הן נועדו גם לטובת התובע שבפני. ואולם, השאלה היא האם הפרת החובה על ידי הנתבעת יש בה משום עילה בנזיקין בהתחשב במהותן ובמטרתן של התקנות נשוא דיון זה. (ר' ע"א 335/80 בריגה מוני נ. מוחמד בן מחמוד מוסטפא פ"ד ל"ו (3) 32, בעמ' 42).
מעיון בתקנות הרלבנטיות וניתוחן עולה כי מטרתן ומהותן של התקנות הוא להבטיח יכולת איוורור של חדר השירות, ולא להבטיח איוורור דווקא בזמן השימוש בחדר השירות ואלה טעמי:ב
בתקנות מצא לנכון אותו מתקין תקנות שהתקין את תקנה 2.40(2), בה נאחזת ב"כ התובע, לקבוע, כי ניתן לאוורר חדר שירות באמצעות חלון - הכולל דלת מזוגגת הנפתח לאויר חוץ [ר' תקנה 2.40(1)], חלון הוא כזכור "פתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב או לחצר". משמע - דלת מזוגגת הפונה לרחוב המצוי באויר חוץ היא אמצעי איוורור הולם לפי התקנות. אין להניח שמתקין התקנות סבר שיש אדם סביר כלשהו, שיתרחץ עם דלת פתוחה לרחוב. על כן מכך אני מסיקה כי מטרת התקנות היא אמנם להבטיח איוורור של חדר השירות, אך לאו דוקא בעת השימוש בחדר, אלא לפני או אחרי השימוש בו.
מסקנתי זו מתחזקת גם לאור תקנה 2.44הקובעת דרך איורור נוספת לחדר שירות
"באמצעות צינור נפרד או צינור מאסף המצויד במאור מיכני".
לגבי מאוור מכני קובעת תקנה 2.47כי מספר החלפות האויר בחדר שירות שיש בו מאוור מיכני הוא לפי הקבוע בתקנה 2.61, ובתקנה זו נקבע, כי מערכת כזו תחליף, בחדר שירות, את האויר שלש פעמים בשעה. משמע - גם בעניין האיוורור המיכני לא קשר מתקין התקנות בין השימוש לבין האיוורור, וכל שקבע הוא איוורור של שלש פעמים בשעה. לא נקבע, כי האיוורור יופעל דווקא בעת השימוש.
מטרת התקנות ומהותן כפי שהסברתי לעיל עולה גם מכך, שהיות חדר השירות ללא איוורור בעת השימוש אפשרית גם על דעת מתקין התקנות, שכן הדלת או הצוהר עפ"י הגדרתם בתקנות, ניתנים לסגירה ולא נקבעה חובה כי בכל מקרה יוותר פתח כזה שלא ניתן לסגירה.
זאת ועוד. בשנת תשנ"ח תוקנה תקנה 2.40(1) כדלקמן:ו
"חדר שירות למעט חדר ארונות ואוור באחד האמצעים האלה:נ
(1) חלון הנפתח לאויר החוץ או למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד" (התוספת של תשנ"ח הודגשה על ידי - מ.נ.).
לאור מטרת החיקוק, שהיא הבטחת איורור - לאו דוקא בזמן שימוש - היה מקום להוספת תוספת זו. יש לציין, כי לפי התקנה המתוקנת, הדלת שהתקינה הנתבעת אינה מהווה עוד כיום הפרה של הוראה חקוקה כלל.
לאור האמור עד כאן, אני קובעת, גם כי אין קשר סיבתי בין הפרת התקנה ע"י
הנתבעת לבין הנזק שנגרם לתובע. הסיבה האפשרית לעירפול שחש התובע, כטענתו, היא
אדי המקלחת שהצטברו לאדים מהמקלחת של אשתו.
התובע יכול היה לאורר את האמבטיה קודם שנכנס לתוכה, או שיכול היה להשאיר הדלת פתוחה בעת המקלחת - שכן לא ניתן להציץ לתוכה, ובכך היה מונע את התחושה הנטענת. מטרת התקנות היא אכן להבטיח אפשרות איורור של חדר השירות, ודבר זה אכן ניתן במקרהו של התובע. משלא פעל התובע לאיוורור החדר, אין הוא יכול לתלות את נזקו בהפרת החובה על ידי הנתבעת.
מהביקור שערך ביהמ"ש, הובהר כי לא ניתן לראות אדם שמתרחץ באמבטיה בדירת התובע - מבחוץ. למרות זאת, מטעמי צניעות אין התובע ואשתו מתרחצים כשדלת האמבטיה פתוחה בשל הרגשת החשיפה. אילו היה בדלת צוהר, כמו חלון רפפה גם אז, ומאותם נימוקים, יש להניח שבעת המקלחת היה התובע סוגר את הצוהר. התוצאה היתה שהתובע היה מתקלח באותם תנאים בהם התקלח בעת התאונה, גם מטעם זה אין לומר שהפרת החובה על ידי הנתבעת היא הגורם לנזק.
סוף דבר

אני דוחה את התביעה ומחייבת התובע בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט בסך 000, 4ש"ח
בצירוף דמי מע"מ כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי תאונה

  2. תאונה במקלחת

  3. עורך דין תאונת פגע וברח

  4. תאונות במתקני שעשועים

  5. תאונה מבויימת

  6. תאונת טרמפולינה

  7. תאונה ללא פגיעה

  8. תאונה בבית אבות

  9. תאונה במוזיאון

  10. תאונה במעון יום

  11. תאונה קטלנית בים

  12. תאונה בבית קברות

  13. תאונה מחוץ לרכב

  14. תאונה בלתי נמנעת

  15. תאונה עם רכב צבאי

  16. תאונת שרשרת תביעה

  17. תאונה באיילון צפון

  18. תאונה בירידה מהרכבת

  19. תאונה עם עגלת סופר

  20. תאונה עם מכונת דפוס

  21. תאונה בזמן תדלוק רכב

  22. תאונה בשטח בית הספר

  23. עורך דין תאונות קשות

  24. תאונות עקב צעצועים מסוכנים

  25. תאונה בהליכה על מדרכה

  26. נוזל בברך לאחר תאונה

  27. תאונה עצירה בצד - את מי תובעים

  28. תאונה בזמן ביעור חמץ

  29. תאונה במסיבה לעובדים

  30. שינוי גירסה לאחר תאונה

  31. תאונה לאחר שייט קייקים

  32. תאונה במהלך החלפת גלגל

  33. תאונה עם מכסה תא מטען

  34. תאונה בטיול במדבר יהודה

  35. תאונה בכביש אשדוד יבנה

  36. פיצוי בגין תאונת דרגנוע

  37. תאונה במהלך טיול מהעבודה

  38. תאונה במשחק כדורסל בעבודה

  39. תאונה במהלך בדיקת חומר נפץ

  40. תאונה בזמן חיבור כבל גרירה

  41. תאונה ליד גשר ראשון לציון

  42. פינוי באמבולנס ממקום התאונה

  43. אי שמירת מרחק בתאונת שרשרת

  44. התהפכות רכב - פציעה מזכוכיות

  45. הסתרת תאונה קודמת בעסקת רכב

  46. העדר רישום רפואי אחרי תאונה

  47. חבלה אקסונלית מפושטת בתאונה

  48. גרסה ראשונית לתאונה בזמן אמת

  49. תאונות במהלך טיול שנתי מטעם בית הספר

  50. הגשת תביעה לדמי תאונה באיחור

  51. החמרה בענישה בתאונת פגע וברח

  52. חתך עמוק בכף היד לאחר תאונה

  53. תאונה עם רכב חונה בצד הכביש

  54. אי מסירת פרטים לאחר תאונה קלה

  55. קשר בין תאונה לבין טרשת נפוצה

  56. אי שמירת מרחק או בלימה פתאומית

  57. תאונה במהלך יציקת בטון עם מנוף

  58. תאונה בניסיון להוציא חפץ מהרכב

  59. תאונה בה היו מעורבים שלושה כלי רכב

  60. עיוורון מוחלט בעין אחת לאחר תאונה

  61. חבלת ראש וחתך עמוק בקרקפת בגין תאונה

  62. תאונה עקב אי שמירת מרחק - נסיעה בעליה

  63. שינוי מספר רישוי בגלל תאונה שגרמה לנזק

  64. אי פניה לקבלת טיפול רפואי מיידי לאחר תאונה

  65. "תאונת שרשרת" בה היו מעורבים שלושה כלי רכב

  66. פגיעה ברכב עומד עקב תאונה בין שני כלי רכב אחרים

  67. איבוד שליטה על הרכב במחלף שדרות רוקח בנתיבי איילון

  68. תאונה: הרגל נתקלה במרצפת בולטת, אשר יצרה הפרש גבהים בשביל

  69. חבלות בפנים, בפה, שבר באף ופגיעה בערובות העין בעקבות תאונה

  70. טוען כי נפגע בתאונה בהיותו כבן 17.5 שנים, על ידי רכב לא ידוע

  71. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון