תאונה ללא פגיעה

העקרון הכללי, המבוסס על פסיקה מתמדת אומר, כי אין תאונת עבודה אם 'העובדה התאונתית' le fait accidental שבה מדובר לא גררה אחריה כל חבלה באורגניזם של האדם.

עת נופל פועל, במהלך עבודתו, מפיגום, וקם מבלי שנחבל - קיימת תאונה במשמעות המקובלת של המונח, אך אין תאונת עבודה; אם הוא נפצע מנפילתו קיימת תאונת עבודה המוגנת על ידי החוק (דב"ע מב/96- 0המוסד נ' אמנון וייל פד"ע יב' 225; דב"ע נב/52- 0המוסד נ' עמרם אמיר פד"ע כד' 395)"

כמו כן נפסק כי "תאונה" פירושה אירוע פתאומי שלא נגרם בכוונה, שלא ראו מראש ולא צפו לו ואשר גרם נזק.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה ללא פגיעה:

.1לפני תביעה לפסק דין הצהרתי בה נדרשתי לקבוע כי הפגיעה שאירעה לתובע ביום 28.7.91היא פגיעה בעבודה על פי סעיף 79לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995(להלן - החוק).
.2עובדות המקרה נקבעו על ידי בהחלטתי מיום 20.3.96והן:ו
א. התובע החל לעבוד במפעל "טרה" ברח' גיבורי ישראל גבעתיים ביום
1.4.79, כפקיד.
ב. עד לשנת 80', היה מר פינקלשטיין מנהלו הישיר של התובע (עד שיצא
לפנסיה), ועד לאותו מועד, היו יחסי עבודה תקינים בין התובע לבין מעסיקו, והוא קודם מדי שנה מבחינה כספית ומעמדו בעבודה היה יציב.
ג. לקראת סוף עבודתו של פינקלשטיין במחלבה החל מנחם בר זיו, שהיה
יו"ר ועדת ביקורת להצר צעדיו, אולם פינקלשטיין עצר בעדו.
ד. התובע טוען כי לפני עזיבתו נתן לו פינקלשטיין תוספת בשיעור %20,
וכי בר-זיו או אידלסון שהיה חבר הנהלה מקורב לבר - זיו, מחקו אותו מרשימת מקבלי התוספת.
ה. ברגע שפינקלשטיין עזב אמרו לתובע אידלסון ובר-זיו, כי עכשיו הם
יטפלו בו.
ו. התובע היה סופג את כל הכעס שהיה לבר-זיו נגד מר פינקלשטיין, עקב
כך שמילא את הוראותיו. בחודש אוקטובר 1988פנה אל התובע ארצי אליעזר, שהינו חבר הנהלה והאשים אותו, כי הוא מטעה את ההנהלה בנתונים כוזבים, בעניני אחוזי שומן במוצרים.
ז. בר-זיו פנה אל התובע למחרת האמור בסעיף 10לעיל ואמר לוץ
כי "אתה דפוק בכל הראש אתה עושה בעיות, אני אטפל בך עכשיו".
ב- 29.10.88הרגיש התובע לראשונה ברע, עזב את העבודה ואושפז בבי"ח.
ח. לאחר ששב מביה"ח פנה התובע למר בר-זיו, ואמר לו כי הוא מבקש
שיתנו לו הוראות לביצוע העבודה, כדי שידע אותה כמו בתקופתו של פינקלשטיין, בר זיו אמר לו "לא יעזור לך כלום".
ט. התובע טוען כי מידי יום, ללא הרף היה בר-זיו רודף אותו ומשפיל
אותו ליד הפקידים, בכך שהיה אומר לו "מה אתה מחטט באף - אין לך מה לעשות כאן אתה לא תישאר לעבודה בטרה, אני אגמור אותך".
י. למרות זאת המשיך התובע לבצע את עבודתו על הצד הטוב. ב- 2.7.91בא
בר-זיו למשרד ואמר לו "אני התחלתי אתך ואני אקבור אותך, אתה עובד הכי דפוק, מחטט באף כל יום, לא עושה כלום, משחק בעפרון".
יא. התובע טוען כי ביום 20.7.91, אמר לו בר-זיו שביום ראשון יכינו לו הפתעה. ביום ראשון 28.7.91נתנו לו הוראה לרדת, לעבוד במרכזיה בטלפונים, עבודה שהיתה מבוצעת בד"כ על ידי מרכזנית או אנשים לא מקצועיים. העבודה במרכזיה היתה לגבי התובע ירידה במעמדו בעבודה.
יב. ראובן הראל, אשר הורה לתובע לעבוד למרכזיה, אמר לו "שמע, בר זיו החליט לחסל אותך סופית המצב עוד ילך ויתדרדר".
כתוצאה מהשפלה זו ובמצטבר מהרדיפות הבלתי פוסקות נגדו חש התובע ברע והזמין מונית אשר הסיעה אותו לבית החולים, שם נמצא כי הוא סובל מיתר לחץ דם בערכים גבוהים.
יג. לאחר שיחרורו מבית החולים חזר התובע לעבוד כרכז דוחו"ת ייצור, אך נאמר לו כי בר-זיו מתכוון להמשיך ולהשפילו.
יד. בתאריך 18.10.91פנה אל התובע ראובן הראל ואמר לו "תבין הבן אדם (בר-זיו) יש לו משהו אישי נגדך יש לו תכנית לשבור אותך ולהמאיס עליך העבודה, הוא ימשיך להשפיל אותך ולגרום לך צרות צרורות, מחכים לך טרטורים רבים".
טו. למחרת שוחח התובע עם בר-זיו וביקש ממנו לחדול מלרדוף אותו,
תגובתו היתה, "אתה פקיד הכי גרוע מכל הפקידים, איני סובל לראות אותך, עובד פה אתה עדיין בטיפול".
טז. בתאריך 7.11.91פנה אל התובע אליעזר ארצי ואמר לו כי יעזור לו וישבץ אותו בתפקיד מקדם מכירות, כדי לשחרר אותו מלחצו של בר-זיו. אך בר-זיו ביטל גם זאת.
יז. בתאריך 3.6.91פנה אל התובע אידלסון ואמר לו שירד לעבוד בייצור שממילא הוא לא עושה כלום.
יח. ביום 28.6.91פנה אל התובע הראל ואמר לו כי בר-זיו ואידלסון הורו לשנות לו את שעות העבודה והוסיף בלעג כי זה חלק מהטרטור. נאמר לו לעבוד בהזמנות משעה 00:נ 14עד 00:ב 22בלית ברירה ירד לעבוד בהזמנות.
יט. ביום 28.6.91פנה לבר-זיו ושאל אותו מדוע הוא מעביר אותו מהמחשב כשכולם משבחים אותו הוא ענה לו כי "עוד לא גמרתי אתך את הענין, אני אגמור אותך".
בחודש ספטמבר 1992בא אליו אידלסון והודיע לו כי הוא יוצא לחופש עד להודעה חדשה והוסיף "אין לך מה לעשות בטרה, את לא שווה כלום". הרדיפות וההשפלות מצד ההנהלה גרמו לו לדכאון ולעליה תלולה בלחץ הדם.
כ. יש לציין כי כבר בשנת 79' אושפז התובע לאחר תאונת דרכים ואובחן
אצלו מצב של דיכאון.
.3 בשל המחלוקת הרפואית בתיק זה בדבר קיום קשר סיבתי בין מחלת התובע
לבין האירוע או האירועים בעבודה, מונה כמומחה רפואי ד"ר רוברטו מסטר, מנהל בית החולים נס ציונה, ואליו הופנו השאלות הבאות:ו
האם קיים קשר סיבתי בין האירועים המתוארים לעיל לבין מצבו הנפשי של התובע, ויתר לחץ הדם בו לקה?
.4 תשובת המומחה הרפואי (בחוות דעתו מיום 9.4.96) היתה (בפרק "מסקנות"):נ
" .1לארועים והחוויות שהתובע עבר בין 1988ל- 1992במפעל 'טרה' יש קשר סיבתי למצב של דיכאון וחרדה שהוא לוקה בו. כמו כן לארועים אלה יש קשר סיבתי לגרימה ולהמשכיות של לחץ הדם הגבוה ממנו סובל ובגללו נזקק לטיפולים תרופתיים.
.2אין קשר כלשהו בין התגובה הנפשית החולפת בה לקה התובע אחרי התאונה משנת 1979ובין התופעות החולניות שנגרמו לו ע"י הארועים שהתרחשו במפעל 'טרה'".
.5 למומחה הרפואי נשלחו שאלות הבהרה כדלקמן:ב
" .1האם הקשר בין מצב הדיכאון והמשכיות יתר לחץ דם לבין עבודת התובע הוא קשר הנובע מתהליך מתמשך של עבודה תחת מצוקה או שהוא תולדה של ארועים ספציפיים בעבודה?
.2באם מדובר בארועים ספציפיים אנא הצבע על הארועים הספציפיים ובמה התבטא הנזק כתוצאה מכל ארוע?".
.6 תשובת המומחה הרפואי בחוות דעתו מיום 3.9.96היתה:ו
"הקשר בין מצב הדכאון והמשכיות יתר לחץ דם לבין עבודת התובע הוא קשר הנובע מתהליך מתמשך של עבודה בתנאי מצוקה בתקופה שבין 1988לבין 1992".
.7 ב"כ התובע טען בסיכומיו כי הוכחו על ידי התובע אירועים תאונתיים, וכן
הוכח הקשר הסיבתי בינם לבין מחלתו - ועל כן יש לקבל את תביעתו ולהכיר במחלתו כפגיעה בעבודה.
.8 בהחלטתי מיום 20.3.96נקבע כי הוכחו אירועים תאונתיים פתאומיים ובלתי
צפויים מראש, במישור העובדתי, והמומחה נדרש להשיב אם יש קשר סיבתי בינם לבין מחלת התובע.
בהחלטתי הנ"ל אף נקבע, על יסוד האמור בדיון נא/191- 0המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף נחתום פד"ע כד' עמ' 89, 98, כי המיקרוטראומה הפסיכיאטרית לא הוכרה בפסיקה.
.9 על התובע מוטל הנטל להוכיח כי כל אחד מהאירועים החד פעמיים המוגדרים
אשר תוארו בעדותו, גרם לו נזק, כדי שכל אחד מאירועים אלה, יוכר כפגיעה בעבודה.
יצויין, כי דיכאון וחרדה, ויתר לחץ דם אינם מצויים ברשימת מחלות המקצוע
הקבועה בחוק.
.10כבר נפסק כי -
"העקרון הכללי, המבוסס על פסיקה מתמדת אומר, כי אין תאונת עבודה אם 'העובדה התאונתית' le fait accidental שבה מדובר לא גררה אחריה כל חבלה באורגניזם של האדם. עת נופל פועל, במהלך עבודתו, מפיגום, וקם מבלי שנחבל - קיימת תאונה במשמעות המקובלת של המונח, אך אין תאונת עבודה; אם הוא נפצע מנפילתו קיימת תאונת עבודה המוגנת על ידי החוק (דב"ע מב/96- 0המוסד נ' אמנון וייל פד"ע יב' 225; דב"ע נב/52- 0המוסד נ' עמרם אמיר פד"ע כד' 395)".
.11כמו כן נפסק כי "תאונה" פירושה אירוע פתאומי שלא נגרם בכוונה, שלא
ראו מראש ולא צפו לו ואשר גרם נזק.
(ראה עב"ל 13/57המוסד לביטוח לאומי נ' בקשי נאג'י, פב"ל כרך ג' עמ' 55).
.12עוד נפסק כי "המבחן היסודי להיותו של אירוע 'תאונה' הוא ה'פתאומיות'. קיומו של מבחן הפתאומיות 'חיוני ברוב המקרים, והוא יספיק ברוב המכריע של המקרים', ופתאומיות פירושו אירוע שניתן לאתרו במשור הזמן - הווה אומר מתי אירע ובמישור השטח - הווה אומר לקבוע בדיוק את המקום שבו אירע. כשמדובר במחלה, הרי שאת ראשיתה ניתן ליחס לגורם מוגדר או בודד המזוהה בזמן או במקום, אך תוצאתה באה מהתפתחות הדרגתית (דב"ע לא/5- 0אסתר ושדי נ' המוסד פד"ע ב' 200), במילים אחרות - 'אם הפגימה באה בדרך הדרגתית ואם היא תוצאה של התפתחות איטית - מדובר במחלה; מאידך, אם לפגימה מקור ומועד שיאפשר לאתרם - הרי זאת תאונה" (דב"ע שם/96- 0המוסד נ' אמנון וייל פד"ע יב' 225וראה גם דב"ע לה/26- 0המוסד נ' מרסל טנג'ו פד"ע ו' 382)".
.13בחוות דעתו הראשונה קבע המומחה הרפואי באופן גורף כי יש קשר סיבתי
בין האירועים בעבודת התובע בשנים 88' - 92' לבין מצב הדיכאון והחרדה, ויתר
לחץ הדם בו לקה (הליקויים הנ"ל יקראו להלן - מחלת התובע).
.14בתשובתו לשאלות ההבהרה ענה המומחה באופן חד משמעי כי אינו יכול לייחס את מחלת התובע לאירוע זה או אחר, וכי הקשר הסיבתי נובע מתהליך מתמשך של עבודה בתנאי מצוקה.
.15התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי אירעה לו "תאונה", או כי האירועים שתיאר בעדותו מהווים - כל אחד בנפרד - תאונה בעבודה.
העולה מחוות דעת המומחה הוא כי התובע היה נתון בתהליך של מתח נפשי מתמשך, אשר הנזקים בו אינם ניתנים לאיתור ואין אפשרות לייחסם לאירוע עובדתי זה או אחר. תיאור זה מתאים לקביעה שנפסקה בדיון ושדי הנ"ל - לפיה, גם אם הגורם למחלה ניתן לאיתור ולזיהוי בזמן ובמקום, הרי כאשר תוצאתה באה מהתפתחות הדרגתית, מדובר במחלה ולא בתאונת עבודה. התובע לא הוכיח כי האירועים התאונתיים העובדתיים, מהווים - כל אחד בנפרד - תאונת עבודה בפני עצמה.
.16מכל הטעמים דלעיל - אני קובעת כי מחלתו של התובע הינה "תהליך תחלואי" ואינה בגדר פגיעה בעבודה.

התביעה - נדחית.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי תאונה

  2. תאונה במקלחת

  3. עורך דין תאונת פגע וברח

  4. תאונות במתקני שעשועים

  5. תאונה מבויימת

  6. תאונת טרמפולינה

  7. תאונה ללא פגיעה

  8. תאונה בבית אבות

  9. תאונה במוזיאון

  10. תאונה במעון יום

  11. תאונה קטלנית בים

  12. תאונה בבית קברות

  13. תאונה מחוץ לרכב

  14. תאונה בלתי נמנעת

  15. תאונה עם רכב צבאי

  16. תאונת שרשרת תביעה

  17. תאונה באיילון צפון

  18. תאונה בירידה מהרכבת

  19. תאונה עם עגלת סופר

  20. תאונה עם מכונת דפוס

  21. תאונה בזמן תדלוק רכב

  22. תאונה בשטח בית הספר

  23. עורך דין תאונות קשות

  24. תאונות עקב צעצועים מסוכנים

  25. תאונה בהליכה על מדרכה

  26. נוזל בברך לאחר תאונה

  27. תאונה עצירה בצד - את מי תובעים

  28. תאונה בזמן ביעור חמץ

  29. תאונה במסיבה לעובדים

  30. שינוי גירסה לאחר תאונה

  31. תאונה לאחר שייט קייקים

  32. תאונה במהלך החלפת גלגל

  33. תאונה עם מכסה תא מטען

  34. תאונה בטיול במדבר יהודה

  35. תאונה בכביש אשדוד יבנה

  36. פיצוי בגין תאונת דרגנוע

  37. תאונה במהלך טיול מהעבודה

  38. תאונה במשחק כדורסל בעבודה

  39. תאונה במהלך בדיקת חומר נפץ

  40. תאונה בזמן חיבור כבל גרירה

  41. תאונה ליד גשר ראשון לציון

  42. פינוי באמבולנס ממקום התאונה

  43. אי שמירת מרחק בתאונת שרשרת

  44. התהפכות רכב - פציעה מזכוכיות

  45. הסתרת תאונה קודמת בעסקת רכב

  46. העדר רישום רפואי אחרי תאונה

  47. חבלה אקסונלית מפושטת בתאונה

  48. גרסה ראשונית לתאונה בזמן אמת

  49. תאונות במהלך טיול שנתי מטעם בית הספר

  50. הגשת תביעה לדמי תאונה באיחור

  51. החמרה בענישה בתאונת פגע וברח

  52. חתך עמוק בכף היד לאחר תאונה

  53. תאונה עם רכב חונה בצד הכביש

  54. אי מסירת פרטים לאחר תאונה קלה

  55. קשר בין תאונה לבין טרשת נפוצה

  56. אי שמירת מרחק או בלימה פתאומית

  57. תאונה במהלך יציקת בטון עם מנוף

  58. תאונה בניסיון להוציא חפץ מהרכב

  59. תאונה בה היו מעורבים שלושה כלי רכב

  60. עיוורון מוחלט בעין אחת לאחר תאונה

  61. חבלת ראש וחתך עמוק בקרקפת בגין תאונה

  62. תאונה עקב אי שמירת מרחק - נסיעה בעליה

  63. שינוי מספר רישוי בגלל תאונה שגרמה לנזק

  64. אי פניה לקבלת טיפול רפואי מיידי לאחר תאונה

  65. "תאונת שרשרת" בה היו מעורבים שלושה כלי רכב

  66. פגיעה ברכב עומד עקב תאונה בין שני כלי רכב אחרים

  67. איבוד שליטה על הרכב במחלף שדרות רוקח בנתיבי איילון

  68. תאונה: הרגל נתקלה במרצפת בולטת, אשר יצרה הפרש גבהים בשביל

  69. חבלות בפנים, בפה, שבר באף ופגיעה בערובות העין בעקבות תאונה

  70. טוען כי נפגע בתאונה בהיותו כבן 17.5 שנים, על ידי רכב לא ידוע

  71. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון