קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת עבודה במושב: .1התובעת, חקלאית עובדת עצמאית, הגישה לנתבע, הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה, בגין תאונת עבודה, שארעה לה, לטענתה, ביום 6/1/93עת מעדה ונחבלה במדרגות המובילות בכיוון לול העופות שבו התכוונה לעבוד באותו יום. הנתבע דחה את התביעה במכתבו לתובעת מיום 28/10/93, שצורף לכתב התביעה. .2ב"כ הצדדים הסכימו כי הדיון ייסוב תחילה סביב השאלה האם התקיימו בתובעת התנאים המחוייבים על פי סעיף 36(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1968(להלן: "החוק"), לצורך הכרה בנפילתה הנטענת של התובעת כבתאונה בדרך לעבודה לפי הסעיף האמור. .3בשאלה השנויה במחלוקת האמורה, ניתן היה להסתפק בטיעונים משפטיים בלבד, לפיכך, הסכימו ב"כ הצדדים להגיש סיכומיהם בכתב לאחר שנערך ביקור במקום. הביקור במקום נערך ע"י אב בית הדין וב"כ הצדדים, בלא נציגי הציבור, ולפיכך לצורך ההתרשמות מממצאי הביקור במקום וקביעת העובדות על פי הביקור, נעזרו נציגי הציבור בתרשים שהוגש לתיק, בצירוף הערותיה של התובעת וכן בדיווחו של אב בית הדין. להלן תיאור זירת ההתרחשות .4התובעת מתגוררת ועובדת במושב עלמה. בית המגורים של התובעת מצוי בתוך השטח שבהחזקתה, כלומר - הבית מוקף כולו בשטחה הפרטי של התובעת. .5הכניסה הראשית לשטחה של התובעת היא מהכביש הגובל עם שטחה. בין שטחה של התובעת לבין הכביש מפרידה גדר עשויה אבן ובמרכזה שער הכניסה. משער הכניסה מוליך שביל מרוצף עד לבית המגורים. סמוך לבית מתפצל מהשביל שביל נוסף, בכיוון שמאל (כל הכיוונים בתיאור זה יתייחסו למי שעומד בשער הכניסה ופניו אל הבית). .6בצדו השמאלי של שביל הכניסה יש גינה ובה דשא מטופח. הגינה נתחמת על ידי גדר אבן הנפגשת בזוית 90עם גדר האבן הגובלת בין הגינה לבין הכביש. בהמשך אותה גדר אבן, יש שוב פניה של 90לכיוון בית המגורים( כך שגדר האבן מגיעה עד לבית המגורים אלא שסמוך לבית יש פתח בגדר. אל פתח זה מגיע המשכו של השביל שהתפצל משביל הכניסה לאחר פיצולו יש בשביל זה פניה של 90, כך שהמשכו מקביל לשביל הכניסה. משביל זה לאחר הפתח בגדר האבן, יש 2 מדרגות המובילות לחלק נמוך יותר של שטחה של התובעת. .7החלק הנמוך יותר של השטח (לאחר הירידה במדרגות), אינו מטופח ומעובד כמו החלק הגבוה יותר. שטח זה מקיף את הבית ובחלקו השמאלי נמצא המשכו של השביל עליו דובר בסעיף 6לעיל. השטח תחום בגדר מתכת המקיפה אותו, מלבד ב- 2מקומות; האחד - פתח לכיוון לול העופות והשני - מחסן המשמש את התובעת לעבודתה בלבד ואינו משמש לצרכים פרטיים. הכניסה למחסן היא מתוך השטח המגודר, בסמוך לשביל (משמאל לו). .8אם הולכים לכיוון ימין בשטח המגודר שמאחורי הבית, מגיעים למרפסת שניתן לצאת אליה מתוך הבית, וממנה יש מספר מדרגות המוליכות לכיוון המקום המיועד לתליית כביסה מקום זה נמצא קרוב לפינה הימנית אחורית של בית המגורים. ממקום זה ניתן להגיע בחזרה לחלק שבקידמת הבית (לצד הימני של החצר הקדמית), אותו חלק הנתחם בצדו הימני על ידי גדר מתכת ובקדמתו (הפונה לכביש) על ידי גדר האבן שהוזכרה בסעיף 5לעיל. .9בשטח החצר האחורית התחתונה שמשמאל לבית יש עצי פרי שאינם משמשים לצרכי עיסוקה של התובעת כעצמאית אלא רק לצרכי הבית. .10לול העופות של התובעת מצוי מעבר לגדר התוחמת את החצר האחורית כך שהגדר מצויה בין בית המגורים לבין הלול (קרובה יותר לבית המגורים). את הדרך ללול חוצה דרך עפר המשמשת גם תושבים אחרים (בהעדר גישה נוחה יותר). .11לטענת התובעת נפילתה ביום 6/1/93היתה במדרגות המפרידות בין הגינה העליונה לבין החצר הנמוכה יותר. האם היתה התובעת בדרכה ממעונה לעבודתה? .12סעיף 36(1) לחוק קובע, בין השאר, כי רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם ארעה תוך כדי הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו ועקב הליכתו זו. לטענת התובעת, מקום נפילתה, כאמור בסעיף 11לעיל, נמצא בדרך בין ביתה לבין מקום עבודתה (לול העופות) ולפיכך, מתקיים בה האמור בסעיף 36(1) הנ"ל. הנתבע לעומתה טוען כי מקום הנפילה הנטענת נמצא עדיין בשטחה הפרטי של התובעת. .13על פי ההלכה הפסוקה, לא ניתן לקבוע כלל אחיד שלפיו יהיה ניתן לפסוק האם בעת מסויימת היה המבוטח כבר (או עדיין) מחוץ למעונו או שמא היה עדיין (או כבר) בחלק המצוי בתוך מעונו. הכל תלוי בנסיבות הכוללות הן את נסיבות ה"מעון" והן את נסיבות ה"דרך". (ראו לדוגמא: דב"ע שם/83- 0המוסד לביטוח לאומי וקנין, פד"ע יא 327; דב"ע מה/152- 0אבו רחמן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 51; דב"ע שן/82- 0דרדור - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כא 423). .14בנסיבות המקרה של התובעת, יש פנים לכאן ולכאן ולהלן נמנה חלק מהם. עובדות המצביעות על כך שהמדרגות אינן בתוך ה"מעון": א. עדר האבן המפרידה בין הגינה העליונה לבין הגינה התחתונה. ב. המדרגות המפרידות בין אותן גינות. ג. העיבוד השונה של הגינה העליונה (דשא מטופח) לעומת התחתונה (העדר דשא, מציאותם של קוצים). ד. המחסן המשמש לעבודה בלבד שהכניסה אליו מתוך הגינה התחתונה. עובדות המצביעות על כך שהמדרגות הינן בתוך ה"מעון": א. הגדר התוחמת את הגינה התחתונה בצדה האחורי המתחברת למעשה אל הגדרות התוחמות של שטחה של התובעת בצדדיו הימני והשמאלי. (אם כי צודק ב"כ התובעת בסיכומיו שאין שער בגדר זו אלא רק פתח, בניגוד למה שצויין על ידי חוקר הנתבע שערך את התרשים). ב. העובדה שהגינה התחתונה (למעט הכניסה למחסן) משמשת לצרכי הבית בלבד - (עצי פרי, כביסה). ג. המרפסת האחורית המוליכה גם היא לגינה התחתונה, וחוסר ההגיון שמדרגות היורדות ממרפסת זו ייחשבו למוליכות אל מחוץ לבית. .15אנו בדעה שיש ליתן משקל עדיף לעובדות המצביעות על כך שהמדרגות הנדונות מהוות למעשה חלק מן ה"מעון" של התובעת. גדר האבן המפרידה בין שני חלקי הגינה, הינה גדר לצרכי נוי ואולי אף לצרכי מניעת סחף קרקע בין החלק העליון, המטופח, של הגינה לבין החלק התחתון של הגינה, אולם אין זו גדר המפרידה בין מקום שהוא "מעון" לבין אזור הנמצא מחוץ לאותו "מעון". בענין זה דעתנו כדעת ב"כ הנתבע, שהגדר המפרידה בין ה"מעון" לבין החלק שמחוצה לו היא אותה גדר מתכת הנמצאת בחלקה האחורי של החצר ובה פתח היציאה לכיוון לול העופות. כפי שאין לנו ספק שלו היתה התובעת נפגעת בדרכה לתליית כביסה בחצר התחתונה היינו רואים את התובעת כמי שנפגעה בתוך מעונה, כך סבורים אנו שכאשר הפגיעה ארעה בצדה השני של אותה חצר (ואף במקום הסמוך יותר לבית) היתה פגיעה זו עדיין בתוך ה"מעון" ולא לאחר שהתובעת נחשבת כמי שיצאה ממנו. התחשבנו גם בכך שברור לנו שזר שהיה מגיע לאותן מדרגות היה צפוי להיחשב על ידי התובעת כ"פולש" לשטחה הפרטי. מדרגות אלה, על פי מהותן ומיקומן אינן יכולות להיחשב כחלק מרשות הרבים. גם אם נקיש למשפט העברי, הרי שנראה לנו שבהעדר "ערוב" היתה התובעת רשאית לטלטל בשבת חפצים ממעונה אל המדרגות שעליהן נפלה (ואף לכל מקום אחר בחצר - עד לגדר המתכת האחורית), לפי שכל השטח הזה אמור להיראות כחלק מרשות היחיד שלה (ראו: משנה תורה להרמב"ם: "מקום שהוא מוקף ארבע מחיצות ... אפילו יש בו כמה מילין אם הוקף לדירה ... וכן חצר ודיר וסהר שהוקפו לדירה, כולן רשות היחיד גמורה הן" - הלכות שבת פרק י"ד, הלכה א'). .16ב"כ התובעת, בסיכומיו, תמך יתדותיו בדב"ע שן/82- 0הנ"ל )להלן: "ענין דרדור", אך דווקא מענין דרדור לא ניתן ללמוד דבר מה המועיל לתובעת. בעניינו של דרדור, לא היה ניתן לקבוע בוודאות היכן מסתיים "מעונו" של מר דרדור, בהעדר גידור ובשל כך שדרדור טיפח את הדשא עד לשפת הכביש. משלא נמצא קריטריון מתאים להחלטה היכן מסתיים שטחו הפרטי של דרדור, החליט בית הדין הארצי לפסוק על פי המרחק היחסי בין בית המגורים לבין הכביש. בית הדין הארצי קיבל שם את ערעורו של דרדור בהסתמך על כך שהתאונה שארעה לו היתה "בקטע הרחוק יותק ממבנה המגורים שלו והסמוך הרבה יותר לדרך הציבורית" (ענין דרדור בעמ' 426-425). אם היינו משתמשים בקריטריון זה גם בעניינה של התובעת, לא היה הדבר משנה את התוצאה, שכן נפילתה של התובעת היתה סמוכה ממש לבית המגורים שלה, ובמרחק גדול יחסית מהדרך הציבורית (ומלול העופות). אלא, שאין אנו נזקקים לקריטריון המרחק היחסי, הנראה לנו כקריטריון שיש להשתמש בו רק בהעדר אפשרות להפעיל קריטריונים אחרים, וזאת מאחר שממכלול נסיבות המקרה, כמתואר לעיל, נראה לנו שניתן לקבוע בבירור שהמדרגות הנדונות דינן כדין מעונה הפרטי של התובעת. .17כמתואר לעיל, אנו מודעים לכך שבתוך אותה החצר נמצא הפתח למחסן המשמש את התובעת לעבודתה בלבד. דעתנו היא שמחסן זה אף הוא נמצא בתוך "מעונה" של התובעת. דינו של המחסן, לדעתנו, כדין חדר עבודה המצוי בתוך בית מגורים ומשמש לעבודה בלבד. אם היתה התובעת נפגעת תוך כדי עבודתה במחסן ועקב עבודתה זו, נראה לנו שהיה חל על תאונה זו סעיף 35לחוק והתאונה היתה נחשבת תאונת עבודה. לעומת זאת, אם היתה התובעת נפגעת במדרגות בדרכה לאותו מחסן (ולא ללול העופות כפי שלטענתה היה ביום 6/1/93), עדיין לא היה בכך תאונת עבודה כמו שאדם העובד בחדר עבודה בביתו אינו יכול להיחשב כמי שנפגע בתאונת עבודה אם נפגע בתאונה בדרכו, בתוך ביתו, מחדר מגורים לחדר העבודה. קל וחומר שכך הדבר כאשר בעת שהתובעת נפגעה לא היו פניה מועדות למחסן (שפתחו, כאמור, בתוך אותה חצר) אלא ללול העופות הנמצא מעברו השני של הגדר התוחמת את החצר, ואף במרחק יחסי גדול ממקום הנפילה. .18לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים שהמדרגות שעליהן נפלה התובעת, לטענתה, ביום 6/1/93, היו חלק מ"מעונה", ולפיכך, גם אם היתה נפילה זו מוכחת, לא היה בה משום קיום תנאי סעיף 36(1) לחוק. מאחר שאף אם גירסתה העובדתית של התובעת היתה מתקבלת במלואה לא היה באפשרותנו לקבל את תביעתה, אין צורך בשמיעת הראיות ודין התביעה - להידחות. .19לסיכום - התביעה נדחית. אין צו להוצאות.מושבים נחלות ומשקיםתאונת עבודה