קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת עבודה נפילה מסולם: 1. לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד שנת 1948 וחשמלאי במקצועו, כתוצאה מתאונת עבודה שאירעה ביום 17.2.95 עת עבד כשכיר בעבודות חשמל אצל הנתבעת. 2. בכתב התביעה נטען כי ביום 17.2.95 בבוקר הגיע התובע לעבודה באתר שיפוצים בבית שמש לאחר שקיבל הוראה מהממונה עליו לבצע תיקון דוד שמש הנמצא על גג מבנה במקום. במבנה לא היתה יציאה מסודרת ו/או גישה מסודרת לגג ולדוד ולפיכך היה עליו להגיע לחלון בגובה כ- 3.5 מטר מעל הרצפה. מתחת לחלון היה משטח בטון בגובה 2.5 מטר מעל הרצפה והיה על התובע לעלות על סולם שסופק לו. בהגיעו למדרגה האחרונה של הסולם מעד התובע ונפל טרם הצליח להגיע למשטח הבטון. התובע הועבר לביה"ח "הדסה" עין כרם שם אושפז למשך ארבעה ימים. התובע טוען כי עובר לתאונה היה בריא בגופו ובנפשו, עבד כחשמלאי בניין וכן כשומר לילה. מאז התאונה אשר אירעה בשל רשלנותה של הנתבעת - מעבידתו של התובע והאחראית ומפקחת על מקום עבודתו- אשר לא דאגה לתנאי עבודה ראויים ו/או לבטיחות בעבודה ולא סיפקה לתובע אמצעי עבודה מספיקים ובטוחים, הוא סובל כאבים באגן הירכיים ונאלץ לעזוב את עבודתו בענף הבנייה. בכתב ההגנה הוכחשו טענותיו של התובע ונטען כי הנתבעת הנהיגה עובר לתאונה סדרי עבודה נאותים ובטוחים. בנוסף נטען כי התובע הסתכן מרצון, בין היתר, בכך שפעל בניגוד לסדרי העבודה הנהוגים אצל הנתבעת, השתמש בסולם לא מתאים, פעל בלא שנעזר בעובד נוסף שהיה במקום ולא נשמע להוראות הממונים עליו. 3. מטעם התובע הוגשה חוות דעת רפואית של ד"ר אליהו טל מומחה לכירוגיה אורטופדית. בחוות דעתו מיום 2.11.95 התייחס המומחה לתלונות התובע ולמסמכים רפואיים שצירף. בבדיקה גופנית שערך מצא כי התובע מתהלך עם גרירה קלה של הרגל הימנית. אורך הרגליים שווה. קיימת רגישות למישוש במפשעה הימנית. תנועות הירך: כיפוף עד 110 מעלות סבוב חיצוני 55 מעלות וסיבוב פנימי 40 מעלות. אבדוקציה עד 40 מעלות. בסיכום חוות דעתו קבע המומחה כי אובחן שבר של הקיר הפנימי של האצטבולום שהינו ללא תזוזה אבל משפיע על התנועה של ראש הירך בתוכו וגורם להגבלה בתנועה ולהפרעות בעבודה פיזית. לפיכך קבע המומחה לתובע נכות צמיתה בשיעור של %10. מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של ד"ר ראול גלר, מנתח אורטופד אשר בדק את התובע ביום .14.5.96 המומחה התייחס לתלונותיו של התובע ולמסמכים שצירף. כמו כן התייחס לצילומי האגן ופרק הירך הימין וכן לבדיקת מיפוי העצמות שערך התובע. בבדיקה פיזיקלית שערך מצא כי התובע מתהלך חופשי ומסוגל ללכת על קצות האצבעות ועל העקבים, לא מתקשה בהליכת צפרדע. בבדיקת עמוד שדרה מותנית אין הגבלה בתנועות וכמו כן אין הגבלה בתנועתיות פרקי הירכיים. בסיכום חוות דעתו ציין המומחה כי לא נצפתה כל הגבלה תפקודית של התובע. אמנם היתה לתובע מוגבלות זמנית כתוצאה מהתאונה אולם לא נותרה כל נכות צמיתה. בהתייחסו לחוות דעתו של ד"ר טל מיום 2.11.95 ציין כי חלה הטבה ניכרת במצבו. ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי בדקה את התובע וקבעה לו % 5 נכות צמיתה. בדיון מיום 26.5.97 הסכימו הצדדים כי קביעת הועדה הרפואית של המל"ל תחייב אותם לעניין שיעור הנכות הצמיתה של התובע. 4א. בתצהירו בעדות ראשית חזר התובע על עיקרי הטענות הועלו בכתב תביעתו וציין כי הממונה עליו מר מרסל ליבוביץ, נתן לו את הסולם ולא דאג להעמיד לרשותו עובד נוסף או אמצעי בטיחות נוספים כלשהם. בעקבות התאונה אושפז למשך ארבעה ימים והיה בחופשת מחלה למשך 148 ימים עקב שבר באגן הירכיים. מאז גמר חופשת המחלה הוא עובד כחשמלאי במפעל יכין באשקלון ועל מנת להגיע למשכורת גבוהה נאלץ לעבוד שעות נוספות. בחקירה נגדית טען כי הרצפה עליה הציב את הסולם היתה רטובה. מנהל העבודה מרסל ביקש ממנו לתקן את דוד החשמל ולאחר מכן עזב את המקום, הוא עבד על הגג ורדולף היה בקומה השניה של הבית. ב. מטעם הנתבעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר מקגון רודולף ומר ליבוביץ מרסל. בתצהירו של מר מקגון רודולף, שהוא עובד בבית המלאכה של הנתבעת כחשמלאי ראשי, נטען כי ביום 17.2.95 עבד ביחד עם התובע. התובע אמר לו כי הוא הולך לבצע את עבודת חיבור דוד השמש לחשמל. התובע לא ביקש ממנו עזרה. בעומדו בחצר הבית ראה את התובע מתפש על הסולם ומנסה לקפוץ בעזרת כפות ידיו על מנת לשבת על אדן החלון, את הסולם הזיז הצידה בעזרת רגליו ולאחר מספר שניות נפל על רצפת המרפסת. בחקירתו טען כי עבד עם התובע באותו יום, הוא נתבקש לסדר את ארון החשמל. הוא ראה את התובע עומד על השלב האחרון של הסולם ומנסה להתרומם לחלון כשהוא עומד עם גבו אל החלון, הרצפה היתה יבשה. ג. בתצהירו של מר ליבוביץ מרסל, שהוא הבעלים של הנתבעת, טען כי ביום 17.2.95 במסגרת עבודה באיזור הוילות בבית שמש הגיע לאתר העבודה עם התובע ומר מקגון רודולף והשאירם שם. לאחר זמן מה חזר וראה אמבולנס והתובע מובל באלונקה, מר מקגון סיפר לו את אשר קרה. בעדותו טען כי הטיל על התובע לחבר את הדוד שמש לחשמל, הנמצא מתחת לגג, רודולף עבד למטה. הוא סיפק לתובע סולם כפול, העומד על ארבע רגלים ולא זז. התבוע הינו איש מקצוע ויש לו נסיון בעבודה בחשמל לפיכך לא היה צורך להדגים לו כיצד לעלות על הסולם. 5. לאחר עיון בכתבי הטענות, לאחר שמיעת עדויות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם בכתב, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות. 6. חבותו של מעביד קבועה בסעיף 13(א)(2) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), בו נקבע כי מעביד יהא חב על מעשה שעשה עובד שלו, אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו. בע"א 467/77 הורביץ נ' רשות הנמלים פ"ד לג(2), 256, בעמ' 260 נקבע כי חובתו של מעביד אינה חובה מוחלטת, על המעביד מוטלת החובה לנקוט באמצעי זהירות סבירים בשים לב לסכנות הכרוכות מטבע הדברים בעבודה. התובע עבד כחשמלאי בחברת "האופק עבודות חשמל", במסגרת עבודה זו בה עסק למעלה משלושים שנה, היה עליו, בין היתר, לעלות על סולמות על מנת לבצע את העבודה, התובע מודע לסכנות הכרוכות בעבודתו ובנלווה אליה. ביום אירוע התאונה נתבקש התובע, על ידי מנהל העבודה מר מרסל ליבוביץ, לחבר את הדוד לחשמל, עבודה שגרתית המבוצעת על ידי חשמלאי פעמים רבות. מנהל העבודה סיפק לתובע סולם כפול העומד ביציבות על הרצפה. הן מעדותו של התובע והן מעדותו של ע/ה מס' 2 עולה כי התובע מעד בשל העובדה שניסה לטפס על אדן החלון. התובע טוען כי ניסה לטפס כשפניו קדימה ואילו עד ההגנה מס' 2 טוען כי ניסה לטפס כגבו מופנה לחלון. בחקירתו הנגדית העלה התובע גירסה חדשה לפיה הרצפה היתה רטובה והיה סמרטוט על גומיות הסולם ולפיכך הסולם מעד. גירסה זו לא נתמכה בראיות חיצוניות והיא עומדת בסתירה לגירסה האחרת שנתן. התובע לא העיד את בעלת הבית בתמיכה לגירסתו. עדי ההגנה, שעדותם אמינה עלי הכחישו מכל וכל את טענתו של התובע ואני מעדיף את גירסתם על פני זו של התובע. עדותם מתיישבת עם התצלומים שהוגשו כראיה (מוצגים נ/ 1- נ/2). מר מרסל ליבוביץ, מעבידו של התובע טוען כי סיפק לתובע סולם כפול בגובה 2 מטר, המתאים לצרכי עבודתו ובטיחותי ביותר, לטענת התובע הסולם לא התאים. גם אם נקבל את גירסתו הרי שהיה עליו, כחשמלאי מוסמך ומי שמודע לסכנות העבודה, להעיר למעבידו או לחילופין, לבקש ממנו סולם אחר. התובע טוען כי לו היה אומר למעביד כי אינו מסוגל לעבוד עם סולם כזה הלה היה מפטרו ולפיכך החליט לשתוק. דברים אלה טוב להם שלא היו נטענים כלל. 7. כפי שצויין, העיד עד ההגנה מס' 2 כי יש ועליהם "לקפוץ" מעט על מנת להגיע למקום בו עליהם לבצע את העבודה. היום אין נוהג לעשות כן זאת בשל גילו, אולם מדי פעם היה עליו לקפוץ ויתכן והתובע לא הרגיש כי המשימה קשה עליו. לעניין אופן "קפיצתו" של התובע אינני מוצא לנכון להכריע כיצד אכן קפץ, אם כשגבו לחלון או כשפניו לחלון, וזאת לאחר שקבעתי כי המעביד לא התרשל בספקו לתובע סולם כפול עם גומיות למטה שגובהו 2 מטר וגובה החלון 3 מטר, כך שאדם העומד עליו לפי גובהו, כושרו ויכולתו וכן הנסיון שצבר ברבות השנים בעבודה מעין זו, יכול היה להעריך את הסיכון שבה אם קיים ולכלכל מעשיו בהתאם ובעשותו כן אל לו להלין על מעבידו. אני קובע, איפוא, כי הנתבעת לא התרשלה ועל כן לא מוטלת עליה אחריות בגין נזקיו של התובע. 8. לאור האמור לעיל הריני דוחה את התביעה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. תאונות נפילהנזקי גוףנפילה בעבודהנפילהתאונת עבודהנפילה מגובה / מסולם