תביעה אזרחית על גניבה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה אזרחית על גניבה:

1. התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה במסגרתה עתר לחייב את הנתבעים בפיצויים בסך של שני מיליון ₪.
לטענת התובע, הוא והוריו נפלו קורבן למעשה גניבה, שבוצע ע"י הנתבעים 1-5 בסיועו של הנתבע 6 - לפני ולאחר מעשה.

2. התובע אשר הוריו המחו לו את כל זכויותיהם בעניין תביעה זו, טוען, כי הוריו מתגוררים ברחוב ברנשטיין 66 בראשון לציון (להלן: "הבית"). בעת שהיו עם משפחתם בחופשה באילת, בין התאריכים 7/12/04-14/12/04 , בוצעה פריצה לביתם ונגנבה מן הבית כספת שהכילה 1,000,000 ₪ במזומן, 100,000 $ במזומן, 7,500 אירו במזומן, תכשיטים יקרי ערך בשווי 250,000 ₪, מטבעות זהב מתקופת מלחמת העולם השניה, סכומי כסף שונים במט"ח המוערכים בסך של 35,000 $ , אקדח של אבי התובע, מצלמת סטילס מסוג ניקון, ומסמכים חשובים ביניהם דרכונו של התובע.(להלן: "הפריצה" או "אירוע הפריצה") .

3. לטענת התובע על פי מסקנת המשטרה, הנתבעים 1-4 ביצעו את הפריצה בפועל, הנתבע 5 השתתף כמסייע, והנתבע 6 אביו של נתבע 1 היה שותף במעשה הפשע בהיותו רוכש לכאורה של דירה ורכב, ובפועל משמש כצינור להלבנת ו/או הברחת כספי הפריצה.


ההליכים הפליליים

4. כנגד הנתבעים, 1-4 ונאשם נוסף (כולם או חלקם בהתאם לפירוט באישומים השונים), הוגש ביום 10/11/05, כתב אישום הכולל 15 אישומים בגין ביצוע מעשי פריצה וגניבה בדירות רבות ובמועדים שונים, כמפורט בכתב האישום. אישום מספר 14 בכתב אישום זה, הוגש כנגד הנאשמים 1-4 ומתייחס לאירוע הפריצה נשוא התובענה. במסגרת עסקת טיעון נמחקו מכתב האישום שבעה אישומים ביניהם אישום מספר 14 כאמור בגין אירוע הפריצה. בגין יתרת האישומים הורשעו הנתבעים או מי מהם בהתאם לאישומים השונים.

5. כנגד הנתבע 5 הוגש כתב אישום בנפרד ביום 3/11/2005 בגין אירוע הפריצה, המייחס לו עבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, גניבה והיזק לרכוש במזיד.
הנתבע 5 הודה בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של סיוע לאחר מעשה לאחרים שביצעו עבירות (סעיף 261 (1) לחוק העונשין תשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין")) והורשע בהתאם להודאתו בת.פ. 5084/05 בעבירה של סיוע לאחר מעשה לאחרים שביצעו עבירות.

6. נגד הנתבע 6 לא הוגש כתב אישום.

טענת התובע בעניין מעורבותם של הנתבעים במעשה הפריצה

7. התובע טוען כי הוכיח ברמת הנטל הנדרשת כי הנתבעים היו מעורבים במעשה הפריצה כפי שפורט בכתב תביעתו, באמצעות הראיות הבאות:

א. כתב האישום נגד הנתבעים 1-4 וראיותיו.
ב. כתב האישום נגד הנתבע 5 והראיות נשוא הנתבע 5 ובעיקר עדותו במשטרה.
ג. הראיות נשוא מר יוסי זכות – דוח הובלה והצבעה מיום 21/11/05 ותמליל השיחה מיום 2/11/05 (להלן: "עדות זכות").
ד. עדותו של פקד חיים שרייבהנד.
ה. שתיקת הנתבעים במשטרה ואי הצגת אליבי לחשדות נגדם .
ו. הגשת תצהיר עדות ראשית בלתי חתום ע"י הנתבע 2 ואי התיצבותו לדיון ההוכחות.
ז. אי התיצבותו של נתבע 5 לדיון ההוכחות.

8. התובע טוען כי הואיל והוכחה מעורבותם של הנתבעים 1-5 במעשה הפריצה עליהם לפצותו בגין מלוא נזקיו כמפורט בכתב התביעה. עוד טוען התובע כי אף הוכח כי הנתבע 6 היה מעורב ושותף להלבנת כספי הפריצה ורכש עבור הנתבע 1, בכספי הפריצה דירה מאת הגב' דינה יעקב ברחוב שרירא 42/7 בראשון לציון בסך של 107,000 $ (להלן: "הדירה") וכן רכש רכב מסוג אאודי מהגב' עמליה הררי רובין בסך של 99,000 ₪ (להלן: "הרכב" או "האאודי"). לפיכך גם הנתבע 6 חייב בשיפוי התובע כאמור.

9. כנגד הנתבעים 3-4 ניתן פס"ד בהעדר הגנה על מלוא סכום התביעה. מכאן שהתביעה שבפניי הינה כנגד הנתבע 1 ואביו הנתבע 6, הנתבע 2 והנתבע 5.

10. הנתבע 2 לא הגיש תצהיר עדות ראשית (הוגש תצהיר בלתי חתום) ואף לא הופיע לדיוני ההוכחות.
גם הנתבע 5 לא התייצב לדיוני ההוכחות.
ב"כ הנתבעים 5 ו- 2 עו"ד דרור ועו"ד אוחנה ביקשו במועד ההוכחות בנסיבות המפורטת לעיל ולנוכח העדר קשר עם לקוחותיהם לשחררם מהייצוג, אולם דחיתי בקשתם.

11. ב"כ התובע פנה במהלך דיוני ההוכחות לקבלת פס"ד כנגד הנתבעים 2 ו-5, אולם קבעתי כי ההחלטה בבקשתו תינתן לאחר הסיכומים במסגרת פס"ד.

12. עו"ד דרור טען מטעם מרשו הנתבע 2, כי דין התביעה להדחות שכן התובע לא הוכיח קשר של מי מהנתבעים לפריצה בכלל ושל הנתבע 2 בפרט. עוד הוסיף ב"כ הנתבע 2, כי אין כנגד הנתבע 2 ראיות שהיה מעורב בפריצה. מה עוד שכתב האישום נגדו בגין אירוע הפריצה נמחק.

13. כמו כן, טען ב"כ הנתבע 2, כי התובע לא הוכיח את הנזק הנטען על ידו, ובוודאי לא הוכיח כי הנזק נגרם ע"י הנתבעים ו/או ע"י הנתבע 2.

14. ב"כ הנתבע 5 ביקש לראות בתצהיר שהוגש ע"י הנתבע 5 בשנת 2008, כגרסתו של הנתבע 5.
לטענתו אין עוררין כי הנתבע 5 לא היה שותף לפריצה, לא היה בתוך הדירה לא ידע על הפריצה כשהתרחשה וכי כתב האישום בו הורשע מייחס לו סיוע לאחר מעשה לאחרים שביצעו עבירה. עוד טוען ב"כ הנתבע 5 כי בעניין הנתבע 5, נחתם הסכם בתיק הפלילי ,לפיו הושתו על הנתבע 5 בהסכמה פיצויים לטובת המתלונן בסך של 20,000 ₪ וכי גם עובדה זו צריכה לעמוד לנגד עיניו של בית המשפט בהליך זה. כמו כן הצטרף ב"כ הנתבע 5 לטענות חבריו, ב"כ הנתבעים.

15. אשר לנתבע 2, כאמור הוגש על ידו תצהיר בלתי חתום והוא לא התייצב לדיון ההוכחות. משלא הוגש תצהיר כאמור והנתבע 2 לא התייצב לדיון, על פי תקנה 168 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן:"התקנות), התוצאה הינה כי אין בפני בית המשפט כל הוכחה לעובדות נשוא כתב הגנתו.

16. אותו הדין חל לגבי הנתבע 5 אשר לא התייצב לדיון ההוכחות וזאת בהתאם לתקנה 522 לתקנות לפיה לא ישמש תצהירו ראיה אלא ברשות מיוחדת ורשות כזו לא ניתנה.

17. משלא התייצבו הנתבע 2 והנתבע 5 לדיון ההוכחות, הנתבע 2 לא הגיש תצהיר והנתבע 5 לא הופיע כדי להיחקר על תצהירו, רשאי התובע להוכיח את תביעתו, עד כמה שנטל ההוכחה עליו ואז יהיה זכאי לקבל פסק דין לטובתו – (תקנה 157 (ב) לתקנות).

18. ב"כ הנתבעים 1 ו-6 טענה בכתב ההגנה כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כנגד הנתבעים. עוד טענה כי כתב האישום נגד הנתבע 1 בגין אירוע הפריצה נמחק וכי כנגד הנתבע 6 (בן 85 במועד הגשת כתב ההגנה), לא הוגש מעולם כתב אישום המייחס לו קשר כלשהו לאירוע הפריצה. לפיכך נשמטה הקרקע מבסיס ראיותיו של התובע.

19. עוד טענה ב"כ הנתבעים 1 ו-6, כי התובע לא הציג ראיות מוחלטות כלפי הנתבעים המוכיחות את העילות העובדתיות לכתב התביעה, וכי התובע התבסס על עדותו של אדם אחר- יוסי זכות אשר אף מפי התביעה, במסגרת התיק הפלילי נרשם בפרוטוקול ביהמ"ש כי המדובר בעדות בעייתית. עוד טענה ב"כ הנתבעים, כי עדות התובע ובני משפחתו רצופה סתירות בעניין הנזק שנגרם בעקבות הפריצה, תכולת הכספת ומקורותיה.

20. אשר לדירה שנרכשה, טענה ב"כ הנתבעים כי הוכח שנרכשה מכספי הנתבע 6 ומר רפאל אסרף (להלן: "מר אסרף"), חמיו של הנתבע 1 לטובת ילדי הנתבע 1 וכי המכונית מסוג אאודי נרכשה עבור הנתבע 6 בכספי בתו (אשר היתה חייבת כסף לאביה) לאחר שהוחלף לו רכב אחר שהיה בבעלותו.

21. מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית ע"י התובע והוריו, וכן זומנו לעדות והעידו רב פקד שרייבהנד, גב' דינה יעקב, עו"ד נבו והשמאי ירון זלינגר.
כמו כן הגיש ב"כ התובע כרך – ריכוז אסמכתאות הכולל מסמכים רבים וביניהם מסמכי ההליכים הפליליים שהתנהלו כנגד הנתבעים, אסמכתאות הקשורות ביוסי זכות, האסמכתאות הקשורות בנתבעים 1,5,6. אסמכתאות הקשורות במר אסרף, בעו"ד נבו, הגב' דינה יעקב - מוכרת הדירה, והגב' עמליה הררי מוכרת הרכב וכן אסמכתאות הקשורות בחברות הביטוח לעניין הערכות שווי הרכוש.

22. מטעם הנתבעים 1 ו-6 הוגשו תצהירי עדות ראשית ע"י הנתבעים 1 ו-6 וכן ע"י חמיו של הנתבע 1 מר אסרף.


23. הסוגיה הראשונה הטעונה הכרעה הינה, האם הוכיח התובע את טענתו כי הנתבעים 1-6 ביצעו את הפריצה, בהתאם למידת המעורבות המיוחסת לכל אחד מהם בכתב התביעה. ככל שייקבע שהתובע הוכיח את מעורבותם של הנתבעים או מי מהם באירוע הפריצה, אזי עדיין תיוותר להכרעה שאלת גובה הנזק/הפיצוי הנתבע בהתאם לכתב התביעה.
ככל שייקבע שהתובע לא הוכיח שהנתבעים או מי מהם ביצעו הפריצה, אזי תתייתר לגבי הנתבעים או מי מהם בהתאמה, שאלת גובה הנזק/הפיצוי עפ"י כתב התביעה.

המסגרת הנורמטיבית לעניין נטל ההוכחה

24. ככלל, צד להליך משפטי אזרחי אשר העלה טענה כלפי הצד שכנגד, נושא בנטל להוכיח את טענותיו. לפיכך נושא התובע בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו ואילו הנתבע נושא בנטל השכנוע לגבי יסודותיה העובדתיים של טענת ההגנה שלו, כאשר מידת ההוכחה הנדרשת בתביעה אזרחית היא לפי "הטיית מאזן ההסתברויות" לזכותו של מי שנושא בנטל השכנוע. (ראה: ע"א 4612/95 מתתיהו נ. שטיל, ע"א 210/88 החברה להפצת פרי הארץ נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה כפר סבא – פורסמו במאגרים המשפטיים וכן י.קדמי , על הראיות חלק רביעי תש"ע 2009 , עמ' 1723).

25. התובע מייחס לנתבעים מעשים פליליים אשר גרמו לו לטענתו לנזקים.
קיימת מחלוקת פוסקים באשר למידת ההוכחה הנדרשת להוכחת טענות בעלות גוון פלילי. חלק סבור כי מדובר במידת הוכחה שלישית: כזו העולה על מבחן ההסתברות, אך נמוכה ממידת ההוכחה במשפט פלילי שהינה מעבר לכל חשד סביר. אחרים סבורים, כי לא מדובר במידה חדשה, והנטל נותר כפי שהיה – לפי מאזן ההסתברות - אולם על הראיות המובאות להיות איכותיות יותר.

26. בית המשפט העליון דן בסוגיה זו ואימץ את הגישה השנייה בקובעו, כי מידת ההוכחה להוכחת עבירה פלילית במשפט אזרחי נותרה כפי שהייתה, לפי מאזן ההסתברות. אולם, מידת ההוכחה לגביה תהא מוגברת ויש להביא לצורך כך כמות ראיות גדולה יותר מהרגיל, פירוט מיוחד וראיות כבדות משקל במיוחד. ובמילים אחרות , כאשר תובע בתביעה אזרחית מייחס לנתבע מעשה שיש בו משום עבירה פלילית , מוטל על בעל הדין המטיל דופי בצד שכנגד , נטל מיוחד באשר למשקל הראיות שעליו להביא בפני בית המשפט. לא מדובר במידת הוכחה שלישית כי אם ב "משקל" או "בעוצמת" הראיות הדרושה לעמידה במידת ההוכחה הנדרשת בנסיבות המיוחדות של כל מקרה. (ראה: ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נגד פרץ רוזנברג, ע"א 8308/00 כור מתכת בע"מ נגד גולן אנרגיות רוח בע"מ, ע"א 475/81 זיקרי יעקב נגד כלל חברה לביטוח בע"מ – פורסמו במאגרים המשפטיים).

27. כנגד הנתבעים 1-4 נמחק כאמור האישום בגין הפריצה ולפיכך לא מתקיימת בענייננו הוראת סעיף 42 א(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971 (להלן: "הפקודה") בעניין ממצאים ומסקנות של פס"ד חלוט במשפט פלילי וקבילותם במשפט אזרחי כראיה לאמור בהם. אשר לנתבע 5 כאמור הוא לא הורשע בפסק הדין הפלילי בהתפרצות לדירת הוריי התובע. יחד עם זאת רשאי התובע לנסות ולהוכיח טענתו לעניין הנתבעים 1-5 בהליך האזרחי, על פי מאזן ההסתברויות ועל פי הנטל כפי שפורט לעיל.

28. אפנה כעת לבחון את הראיות שהובאו, והמסקנות שיש להסיק מהן על רקע הנטלים המוטלים לפתחם של הצדדים כמפורט מעלה. להקלת הדיון, אפצל את הדיון לגבי כל אחד מהנתבעים בנפרד.

חלקו של הנתבע 1

29. התובע טוען כי הנתבע 1 ביחד עם הנתבעים 2-5 קשרו קשר לפריצת בית הוריו, ביצעו את מעשה הפריצה, נטלו מתוך הבית כספת ושדדו אותה על כל תכולתה. עוד טוען התובע כי קיימות ראיות מוחלטות לפיהן עמד הנתבע 1 בראש כנופיית הפורצים שביצעה את הפריצה.

30. כאמור, כנגד הנתבע 1 (ואחרים) הוגש כתב אישום הכולל באישום 14 את מעשה הפריצה והגניבה נשוא הליך זה , אולם האישום נמחק.

31. ב"כ המאשימה במסגרת התיק הפלילי אשר התנהל נגד הנתבע 1 ואחרים מציינת בהסבירה את שיקולי הסדר הטיעון כדלקמן: "מדובר בפרשיה לפחות בכל הנוגע לת.פ 5150/05 בפרשיית הרכוש כאשר הראיה המרכזית בתיק זה ובאישומים שבו הוא עדות שותף, בשם יוסי זכות אשר לגבי רוב האישומים, למעשה מרביתם נשענים על אותה עדות של יוסי זכות, כאשר יש חיזוקים, אך כאמור היו לנו בעיות בחומר הראיות, גם לגבי דיות החיזוקים בחלק מן האישומים גם בעיתיות בעדות השותף עצמה, דברים שצפו ועלו גם במהלך הכנת הפרשיה וגם במהלך המו"מ. העדות של השותף, אינה פשוטה כלל ועיקר. במו"מ הממושך שהתנהל עם ב"כ הנאשמים שקלנו את מערכת הסיכויים והסיכונים, גיבשנו תיקון של כתב האישום וענישה מוסכמת הלוקחת בחשבון את אותה בעיתיות" (ההדגשה אינה במקור).

32. הנתבע 1 הגיש תצהיר ונחקר על תצהירו. לגירסתו היה מעורב במקרי גניבה אחרים, אך הוא מכחיש כי ביצע את הפריצה נשוא התביעה. לטענתו אף המשטרה יודעת מי אחראי למעשה הפריצה "אותו פורץ של הדירה נרצח לפני כמה שנים ומשטרת ישראל יודעת, מי זה הפורץ והכנופיה שלו. לי לא היה שום קשר לפריצה של הדירה הזו"... (פרוטוקול עמ' 91 שורות 1-10) כמו כן, העיד הנתבע 1, כי לא הוא מימן את רכישת הדירה ורכב האאודי. הדירה נקנתה עבור ילדיו ע"י אביו (הנתבע 6) וחמיו- מר אסרף, והרכב נקנה עבור אביו ע"י אחותו בכספי הרכב שהוחלף וכספים שהיתה האחות חייבת לאב.

33. התובע מבקש לבסס את תביעתו ובעיקר את הקשר של הנתבע 1 למעשה הפריצה על סמך עדותו של פקד שרייבנד, הודעתו של הנתבע 5 במשטרה והרשעתו, ודו"ח הובלה והצבעה ו/או תמלול השיחה של מר יוסי זכות כפי שמופיעים בכרך האסמכתאות אשר הוגש ע"י ב"כ התובע לביהמ"ש. להלן אתייחס לכל אחת מהראיות הקשורות לטענת התובע, את הנתבע 1, לאירוע הפריצה:

34. מר שרייבנד, בהתאם לעדותו, היה ראש צוות החקירה שהוקם לחקירת אירועי פריצה רבים שהתרחשו בראשון לציון ואסף ראיות על תיקים רבים ובמקביל ניהל חקירה כלכלית- בעקבות מידע אשר הגיע לצוות החקירה כי בסמוך לאירוע הפריצה נקנתה הדירה ונרכש הרכב מסוג אאודי לכאורה ע"י הנתבע 6. צוות החקירה הגיע למסקנה כי הדירה והרכב נרכשו כנראה מכספים לא כשרים. בסיום החקירה הפלילית, המליץ צוות החקירה בראשות פקד שרייבנד על הגשת כתב אישום, אולם בעניין החקירה הכלכלית לא הוגש כתב אישום . כאמור לעיל, בגין מעשי הפריצה השונים אשר נחקרו ע"י צוות החקירה הוגש כתב אישום הכולל 15 אישומים, אולם האישום בגין "אירוע הפריצה" נמחק בעסקת טיעון. מר שרייבנד העיד כי לא הוא אשר קובע האם למחוק כתב אישום או להגיע לעסקת טיעון. עדותו של מר שרייבנד , הגם שהתרשמתי ממקצועיותו, הינה בגדר הסקת מסקנות בלבד בין היתר באשר ליכולת הכלכלית של הנתבע 6 לרכוש הדירה לנכדיו ביחד עם מר אסרף (להזכיר כי בעקבות החקירה הכלכלית לא הוגש כתב אישום) אך אינה יכולה להוות כשלעצמה ראיה הקושרת את הנתבע 1 לאירוע הפריצה.

35. אשר לעדות זכות , קרי – דו"ח הובלה והצבעה מיום 2/11/05 ותמלול שיחה עם יוסי זכות הובאה לעיל התבטאותה של ב"כ המאשימה בתיק הפלילי בדבר בעיתיות העדות (ראה סעיף 30 לעיל).

36. יחד עם זאת, יאמר כבר עתה כי עפ"י דו"ח ההובלה וההצבעה מיום 2.11.05 שבוצע עם החשוד דאז, מר יוסי זכות, אשר אינו נתבע בתיק זה ואף לא היה נאשם בכתב האישום, בהליך הפלילי שהתקיים כנגד הנתבעים, הצביע זכות על הבית ברחוב ברנשטיין 66 (בית הוריו של התובע) ואמר כי אמיר אליהו, איציק בן סלומון, שלמה ברייר, ביטון נהג המונית והראל "הילד" לקחו משם 1,200,000 מיליון ₪ עוד ציין זכות כי הוא יודע על כך מכיוון "שהם" סיפרו לו. זאת ועוד, בהתאם לתמליל שיחה בין מר יוסי זכות לחוקר מיום 2.11.05 מוסר זכות שוב פרטים בקשר לפריצה , בה נגנבו 1,200,000 מיליון ₪, מוסר פרטים לעניין חלוקת הכסף שנגנב ומי השתתף בפריצה.
כמו כן, מספר זכות: "אמיר כמו 144, תדע לך אמיר זה 144. כל מה שהוא עושה הוא מספר. כל מה שהוא עושה הוא מספר. בשבועיים לפני, הביאו 100,000 $. שבועים לפניי זה 100,000 $". עוד מציין זכות כי ביצע ביחד עם אחרים , ביניהם, הנתבע 1 אירועי פריצה רבים בשנה האחרונה, אולם בפריצה לבית הוריו של התובע לא השתתף. "כמה התפרצויות עשית איתו בשנה האחרונה; עם אמיר?; כן; הרבה הרבה; כמה התפרצויות דפקת בשבוע; היינו פורצים כל יום; כל יום הייתם פורצים?; כן; עם מי היית פורץ חוץ מאמיר; עם אמיר, עם אמיר; ומי עוד היה בהרכבים?; אמיר או איציק או הילד; איזה איציק, אה איציק בן סלומון?; כן, או הילד...".
יצוין עוד כי עפ"י דו"ח הפעולה מיום 4.11.05 של השוטר גדי אביוב, במהלך דו"ח הובלה והצבעה עם החשוד יוסי זכות, הוא שוחח עימו על הפריצה ברח' ברנשטיין 66 בראשל"צ, בה נגנבו מעל מיליון ₪ ויוסי זכות סיפר שפרט לנהג המונית ביטון, אותו אינו מכיר, ישב עם כולם (המבצעים) שלמה, הראל, אמיר אליהו ואיציק בן סלומון בזמן שסיפרו ודיברו על ההתפרצות הזו והוא אמר שיודע כי אמיר אליהו לקח את החלק של הראל "הילד" בסך של 400,000 ₪.

37. יצוין כי זכות, אשר רוב התיקים, נשוא כתב האישום בהליך הפלילי נתמכו ע"י עדותו, לא השתתף באירוע הפריצה, אך בהתאם לעדותו, השתתף בפריצות רבות עם הנתבעים ו/או חלקם, בדירות שונות.

38. מכל מקום בעניין הנתבע 1, עומדת עדות יוסי זכות כעדות בודדת שאין לה חיזוק, שכן בהתאם להסכמת הצדדים מיום 14.12.09 כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול ביהמ"ש, הודעות שנמסרו במשטרה, ע"י מי מהנתבעים, יוגשו לבית המשפט בכפוף לכך שנותני ההודעות יתייצבו כעדים בבית המשפט. משלא התייצב הנתבע 4 לעדות, לא ניתן במסגרת הליך זה להגיש הודעתו ו/או להסתמך עליה כראיה לתכנה. כך גם לא ניתן במסגרת הליך זה להגיש הודעתו של הנתבע 5 או להסמך על הודעתו של הנתבע 5 במשטרה כראייה לאמיתות תוכנה שכן גם הנתבע 5 כפי שפורט לעיל, לא התייצב לעדות.

39. זאת ועוד, הרשעתו של הנתבע 5, על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן הינה בעבירה של סיוע לאחר מעשה, לאחרים, לבצע העבירה. כתב האישום ו/או ההרשעה אינם קושרים את הנתבע 1. אשר להודעתו במשטרה של הנתבע 5, התובע מבקש לסמוך את כתב תביעתו בין היתר על הודעות הנתבע 5, אולם כפי שפורט לעיל בסעיף 37, בשל אי התייצבותו של נתבע 5 לעדות ולאור הסכמת הצדדים, כמפורט לעיל, לא תשמש הודעתו כראייה לתוכנה בהליך זה.

40. בשים לב להלכה שפורטה לעיל, לפיה טענות מתחום המשפט הפלילי הנטענות במסגרת הליך אזרחי כגון גניבה, מצריכות תשתית ראייתית בעלת משקל סגולי גבוה יותר מזו הנדרשת בתביעה אזרחית רגילה ,אני קובעת לאור כל המפורט לעיל, כי התובע לא עמד בנטל הנדרש להוכחת טענתו כי הנתבע 1 ביצע את הפריצה והגניבה נשוא התביעה .

חלקו של הנתבע 6

41. לטענת התובע כפי שמופיעה בכתב התביעה, הנתבע 6 סייע לנתבעים 1-5 לפני ואחרי מעשה הפריצה והגניבה. הנתבע 1 רכש באמצעות הנתבע 6 את הדירה ואת רכב האאודי והכל באמצעות כספי הגניבה.

42. הלכה למעשה לא הובאה כל ראייה שהיא למעורבות הנתבע 6 במעשה הפריצה והגניבה. הנתבע 6 הינו קשיש בן 92 אשר למעשה כל שמיוחס לו ע"י התובע הוא שהנתבע 1 רכש באמצעותו מכספי הגניבה דירה ורכב.

43. משקבעתי כי לא הורם ע"י התובע הנטל להוכיח כי הנתבע 1 ביצע את הפריצה הרי ממילא אין כל הוכחה למעורבות כזו או אחרת של הנתבע 6 באשר לשימוש שעשה הנתבע 1 באמצעותו, בכספי הגניבה.

44. למעלה מן הצורך אציין כי גירסתם של הנתבע 1 והנתבע 6 לעניין נסיבות רכישת הדירה, אפשרית ולא נסתרה. כמו כן, עדותם של מר אסרף ועו"ד נבו בעניין רכישת הדירה מתיישבות עם גרסת הנתבע 1 ו-6. בהתאם לגירסתם, לנוכח הסתבכות הנתבע 1 עם החוק ומחלוקות שנוצרו עם אחותו אצלה התגורר עם משפחתו , הציע הנתבע 6 וכן מר אסרף, חמיו של הנתבע 1, לרכוש עבור נכדיהם דירה על מנת שיהיה להם מקום מגורים קבוע. מימון הדירה היה מכספי החסכונות של הנתבע 6 ומר אסרף, ומר אסרף הוא אשר שיפץ את הדירה. הואיל וכספי החסכונות היו במזומנים, נתבקש כי התמורה תשולם במזומן אולם נוכח חששה של המוכרת להחזיק סכום כזה במזומן, כך לפי עדותה, הועברה לה התמורה לבסוף שלא במזומן.
יתרה מכך, גם אם הייתי מקבלת את גרסת התובע כי למעשה הדירה נרכשה שלא במימון הנתבע 6 ומר אסרף, הרי שאין כל ראיות לכך כי הדירה נרכשה מכספי הפריצה נשוא תביעה זה דווקא. הנתבע 1 הודה והורשע במעשי גניבה ופריצה אחרים, גם פקד שרייבנד אמר בחקירתו כי " כל זה מאוד החשיד והתקיימה תשתית שמשהו נקנה בכספים לא כשרים" (פרוטוקול עמ' 32 שורות 7-8 ) אך לא ייחס את הכספים הלא כשרים דווקא לאירוע הפריצה. מה עוד שעל פי הודעתו חקר במסגרת צוות החקירה שהוקם תיקים רבים ופריצות רבות. זאת ועוד, פקד שרייבנד העיד בהתייחס לגירסה כי הנתבע 6 ומר אסרף מימנו את רכישת את הדירה "יתכן שאולי הם עזרו במשהו" מכאן שלא ניתן , (גם אם היתה מתקבלת גירסת התובע כי מימון הדירה נעשה ע"י הנתבע 1 ולא ע"י הנתבע 6 ומר אסרף), לקבוע על פי הראיות שהוצגו בתיק, כי הדירה נרכשה דווקא מהכספים שהיו בכספת שנגנבה מבית הוריו של התובע.
אותה מסקנה מתבקשת בעניין רכישת רכב האאודי.

45. לאור כל האמור לא עמד התובע בנטל להוכיח כי הנתבע 6 סייע לפני ואחרי מעשה (כך לפי כתב התביעה) לנתבעים 1-5.

חלקו של הנתבע 2

46. הנתבע 2 לא הגיש תצהיר חתום ואף לא התייצב לדיון ההוכחות. על משמעות אי הגשת התצהיר ואי ההתייצבות הנתבע קרי אי הבאת ראיות מצד הנתבע 2 עמדתי לעיל.


47. בעניין זה יצויין כי ביום 13.3.06 ניתן נגד הנתבע 2 פסק דין בהעדר הגנה. אשר בוטל ביום 15/11/06. יחד עם זאת כאמור, בחר הנתבע 2 שלא להגיש תצהיר חתום ושלא להתייצב לדיוני ההוכחות.

48. לעניין טענת התובע בעניין חלקו של הנתבע 2 באירוע הפריצה, קיימת עדותו של יוסי זכות כמפורט לעיל.

49. כמו כן, לטענת התובע, קיימת לעניין חלקו של הנתבע 2 באירוע הפריצה, הרשעתו של הנתבע 5 והודעותיו במשטרה. באשר להרשעת הנתבע 5 והודעותיו במשטרה, כפי שפורט בסעיף 38 לעיל, כתב האישום וההרשעה בעניין הנתבע 5 אינם קושרים את הנתבע 2 לאירוע הפריצה. זאת ועוד, הואיל והנתבע 5 לא התייצב לדיון ולא העיד, הרי שבהתאם להסכמת הצדדדים מיום 14.12.09 כמפורט לעיל, לא תשמשנה הודעותיו של הנתבע 5 במשטרה כראיה לתוכנן בהליך זה.

50. יחד עם זאת הימנעותו של הנתבע 2 מלהגיש תצהיר ולהיחקר עליו, פועלת לחובתו קרי- הימנעות בעל דין מהבאת ראיה שהיא לטובתו מקימה חזקה שבעובדה, הניתנת לסתירה, לפיה אילו הובאה הראיה, היא היתה פועלת נגדו. הימנעותו מהבאת הראיה "מחזקת" את הראיות העומדות לחובתו של בעל הדין ובדרך זו ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה. (ראה: ע"א 143/08 קרצמן נ. שירותי בריאות כללית – פורסם במאגרים המשפטיים).

51. לאור האמור ובהעדר ראיות כלשהן מטעם הנתבע 2, ובשים לב לעדותו של זכות והימנעותו של הנתבע 2 מלהגיש תצהיר ולהיחקר עליו ולאור טענות התובע בעניין הנזק שנגרם לו ולהוריו כתוצאה מאירוע הפריצה, כפי שפורט בהרחבה בעדויותיהם ובעדויות מטעמם, אשר לא נסתרו כהוא זה ע"י הנתבע 2, אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבע 2 ומחייבת אותו לשלם לתובע סך של 2,000,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייבת את הנתבע 2 לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 65,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

חלקו של הנתבע 5

52. התובע טוען בכתב התביעה כי הנתבע 5 ביחד עם הנתבעים 1-4, ביצע את הפריצה נשוא כתב התביעה.

53. כאמור נגד הנתבע 5 הוגש כתב אישום נפרד בגין אירוע הפריצה. כתב האישום תוקן והנתבע 5 הודה והורשע בעבירה לפי סעיף 261 (1) לחוק העונשין, סיוע לאחר מעשה לאחרים לבצע מעשים.

54. הנתבע 5 לא התייצב לדיון ההוכחות ועל פי הסכמות הצדדים מיום 14.12.09 כאמור לעיל, לא תשמשנה הודעותיו במשטרה כראיה בהליך זה.

55. בהתאם להוראות סעיף 42 א (א) לפקודה, הרי שפסק הדין שניתן בהליך הפלילי מהווה ראיה שלא נסתרה בכל הקשור לממצאים והמסקנות שבו. כאמור בפסק הדין הפלילי לא הורשע הנתבע 5 בהתפרצות לבית הורי התובע או בסיוע לפורצים בעת המעשה. התובע אומנם רשאי לנסות ולהוכיח טענות אלו בהליך האזרחי כפי שנאמר לעיל , אך התובע לא עמד בנטל השכנוע להוכחת תביעתו, שכן אין בכל הראיות שהובאו ע"י התובע כדי לקשור את הנתבע 5 לעצם ביצוע הפריצה ו/או הגניבה כפי שנטען בכתב התביעה.

56. מחומר הראיות אשר הוגש בתיק זה, אין כל ראיה כי חלקו של הנתבע 5 באירוע הפריצה היה אחר מזה שיוחס לו על פי כתב האישום המתוקן והרשעתו בפסק הדין הפלילי. משכך, לא ניתן אף לקבוע כי הנתבע 5 ביצע את הפריצה או סייע בביצועה והתובע לא עמד בנטל להוכיח טענתו כנגד הנתבע 5 כפי שמופיעה בכתב התביעה, קרי כי הנתבע 5 ביצע את הפריצה.
עוד יצויין כי פסיקת בתי המשפט מתייחסת לעבירה נשוא הרשעתו של הנתבע 5 על רקע מהות האיסור שבעבירת הסיוע לאחר מעשה. קרי, סיוע להימלט מעונש ולא סיוע בביצועה של העבירה העיקרית. המחוקק אף בחר למקם את העבירה של סיוע לאחר מעשה כעבירה עצמאית בפרק ט' לחוק העונשין שעוסק בפגיעות בסדרי השלטון והמשפט. לאמור: הרציונל הטמון באיסור זה הוא הצורך למנוע פגיעה ביכולתן של הרשויות לאכוף את החוק (י. קדמי, על הדין בפלילים-חוק העונשין, חלק שלישי, מהדורה חדשה, 2006, עמ' 1622) לפיכך עבירה זו אינה נתפסת כחלק מדיני השותפות הרגילים ונבדלת מעבירת הסיוע לדבר עבירה הקבועה בסעיף 31 לחוק העונשין. מהות האיסור שבעבירת הסיוע לאחר מעשה, נגזרת מהרצון למנוע את הסיכון החברתי שבהימלטות עבריינים מפני הדין בסיועם של אחרים, אך המסייע אינו נענש בגין מעשיהם של האחרים. זאת ועוד עבירת הסיוע לאחר מעשה מתרחשת רק לאחר שביצוע העבירה העיקרית הושלם ובבחינת עובדה מוגמרת. (ראה: ע"פ 204/10 עלא עבדאל נ' מד"י. פורסם במאגרים המשפטיים). זאת ועוד, בעניינו, בגין העבירה בה הורשע הנתבע 5 נקבע בפס"ד הפלילי בהסכמה פיצוי למתלונן (אביו של התובע). לאור כל האמור לעיל, לא הוכיח התובע את טענתו כי הנתבע 5 ביצע את הפריצה והגניבה ו/או סייע בביצועה ולפיכך לא חלה על הנתבע 5 החובה לפצות התובע בגין נזקיו, ואין באי התייצבותו של הנתבע 5 לדיון כדי לסייע לתובע.

סוף דבר

57. משקבעתי כמפורט לעיל, כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש להוכחת תביעתו כנגד הנתבעים 1,5,6 לעניין מעורבותם באירוע הפריצה בהתאם לטענותיו לגבי כל אחד מהם כפי שהן מפורטות בכתב התביעה, הרי שמתייתר הדיון בעניינם לעניין גובה הנזק/הפיצוי הנתבע. לאור האמור, התביעה כנגד הנתבעים 1,5,6 נדחית.

58. התביעה כנגד הנתבע 2 מתקבלת כמפורט לעיל.

59. התלבטתי רבות ביחס לשאלת ההוצאות לאור דחיית התביעה כנגד הנתבעים 1,5 ו-6.
ערה אני כי ניהול תיק זה היה כרוך בהוצאות לא מבוטלות וכי התיק מתנהל משנת 2005 ובראשית הדרך התנהלותו של התובע גרמה לעיכובים בניהול התיק. יחד עם זאת מאחר וגורל התביעה הוכרע מנימוקים הקשורים לאי העמידה בנטל ההוכחה ולא מנימוקים הקשורים למידת האמון בעדות התובע והוריו, החלטתי שלא לעשות צו בגין הוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעה אזרחית מנהלית

  2. תביעה אזרחית על גניבה

  3. נטל ההוכחה בתביעה אזרחית

  4. תביעה אזרחית על מקרה פלילי

  5. התיישנות במשפט אזרחי

  6. בקשה להצטרף כצד לתביעה אזרחית

  7. עורך דין תביעה אזרחית נגררת לפלילים

  8. תביעה אזרחית בגין פריצה למחשב

  9. תביעה אזרחית נגד אדם שהרביץ לילד

  10. למה יש התיישנות על תביעות אזרחיות ?

  11. ארנונה:גביה מנהלית או תביעה אזרחית ?

  12. תביעה אזרחית נגררת לפלילים על תקיפה

  13. תביעה אזרחית נגררת לפלילים ללא הרשעה

  14. בקשה להגיש פסק דין פלילי בתביעה אזרחית

  15. תביעה אזרחית למרות זיכוי במשפט הפלילי

  16. תביעה אזרחית בגין הגשת תלונות סרק במשטרה

  17. עיקול נכסים בתביעה אזרחית על עבירה פלילית

  18. תביעה אזרחית בטענה להפרת הוראות פתיחה באש

  19. האם גזר דין יכול לשמש כראיה בתביעה אזרחית

  20. תביעה אזרחית על סגירת הר הבית לכניסת יהודים

  21. פסק דין פלילי בבית משפט לתעבורה כראיה בתביעה אזרחית

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון