תביעה ייצוגית להחזר שכר לימוד

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה ייצוגית להחזר שכר לימוד: זוהי בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית שהוגשה ע"י 11 סטודנטים בקורס למינהל עסקים בשלוחת באר-שבע של המכללה למינהל שהחלו בלימודיהם, חלקם בשנת - 1996 וחלקם בשנת - 1997. לטענת המבקשים פורסמו ע"י המשיבה, עובר להרשמתם במסגרת זו של לימודים ובסמוך לכך, פירסומים שונים בעיתונות על פיהם התקשרה המשיבה עם אוניברסיטה בלונדון, אוניברסיטת THAMES VALLEY UNIVERSITY ובקיצור T.V.U על מנת שזו תכיר באותו בקורס דו שנתי של מינהל העסקים של המשיבה, בו למדו המבקשים, לצורך לימודי המשך לתואר בי.אי. שיתקיימו על ידי אותה אוניברסיטה בארץ והכרה זו תפטור אותם משנת לימודים אחת כך שיוכלו לקבל את התואר הראשון בעקבות לימודים של שנה אחת בלבד באוניברסיטה. לדברי המבקשים קיימו בעקבות פירסומים אלה שיחות עם מנהלי המשיבה שבהם אישרו מנהלי המשיבה את האמור בפירסומים תוך שהוסיפו שבעקבות דרישות האוניברסיטה הוארכו הלימודים בשלוחת המכללה בארבעה חודשים על מנת להתאימם לדרישות האוניברסיטה. לדברי המבקשים אף נאמר להם כי יוכלו להמשיך בלימודים, במסגרת האוניברסיטה האנגלית האמורה, לצורך קבלת התואר הראשון בשיטת הלמידה מרחוק וכי המשיבה אף שלחה להם מכתב שבו פירטה את הדבר. לדבריהם החלו המבקשים, לאור האמור, בלימודים במסגרת התוכנית האמורה בשלוחת המכללה בבאר-שבע אך משסיימו את הלימודים ופנו לאוניברסיטה האנגלית להמשך הלימודים לקבלת תואר ראשון התברר להם כי לא היה אמת בפירסומים שפירסמה המשיבה והם נדרשו ללמוד שנתיים, ככל התלמידים שנרשמו לאוניברסיטה האנגלית, ולא שנה אחת בלבד ונדרשו לשלם סכום השווה ל - 7,980 דולר עבור שתי שנות הלימוד ללא כל הכרה בלימודים שכבר למדו וסיימו בשלוחת המכללה בבאר-שבע. בעקבות זאת הגישו המבקשים את הבקשה הנוכחית לאשר להם הגשת תביעה ייצוגית להחזרת סכום השווה ל - 3,990 דולר, הוא סכום שכר הלימוד עבור שנת הלימודים הנוספת שנדרשו ללמוד, וזאת עבור כל 33 התלמידים שנרשמו ללימודים במסגרת האמורה. בנוסף לכך ביקשו לאשר הגשת תביעה ייצוגית בקשר לכך שבמסגרת אחד הקורסים קיבלו ציון עובר במקום ציון מספרי כפי שלטענתם הובטח להם וזאת לטענתם בשל מחלוקת כספית בין המשיבה לבין המרצה באותו קורס ולכן ביקשו לאשר תביעה ייצוגית גם לחיוב המשיבה לתת להם ציונים מספריים בקורס זה. ב"כ המשיבה, מאידך, טען כי אין מקום לאשר את הגשת התביעה הייצוגית בהסתמכו בעיקר על הנימוק כי מדובר בקבוצה קטנה יחסית ומוגדרת של תובעים שאין הצדקה לאשר תביעה ייצוגית בגינה ובשל כך שמדובר בתביעות כספיות בהיקף ניכר למדי שמצדיק תביעה ע"י כל תובע בנפרד, בוודאי ע"י 11 המבקשים שהתאגדו להגשת בקשה זו, וכן טען כי אם המדובר בהבטחות שניתנו למבקשים בשיחות אישיות אין להניח כי בכל אחת מן השיחות ניתנה אותה הבטחה ממש ויהיה מקום לבירור פרטי ההבטחה כפי שניתנו בכל מקרה בנפרד וגם דבר זה מהווה נימוק לאי אישור הגשתה של התביעה הייצוגית. נראה לי כי אכן צודק ב"כ המשיבה שאין מקום לאשר הגשת תביעה זו כתביעה ייצוגית. מדובר אומנם בהגשת תביעה ייצוגית עפ"י תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי ולא עפ"י חוק הגנת הצרכן או עפ"י חוק ניירות הערך אך אין בכך שוני רב וגם מפסה"ד בענין פרנקישה פלצאידנדוסטרי מרקלה נ' רבינוביץ (רע"א 79/69) פד"י כ"ג (1) 645) עולה גישה חיובית לשימוש בתקנה זו לצורך הגשת תביעות ייצוגיות ובמספר מקרים כבר אישרו בתי משפט מחוזיים הגשת תביעות ייצוגיות עפ"י תקנה זו. תקנה 29 לא פורטו התנאים להגשת תביעה ייצוגית במסגרת זו פרט לכך שנאמר שמספר המעוניינים בתובענה צריך להיות גדול, אך יש הגיון רב בקביעה כי אותם תנאים מוקדמים ואותן עילות סף שנקבעו לגבי הגשת תביעות ייצוגיות עפ"י חוק הגנת הצרכן וחוק ניירות ערך יחולו גם בתביעות אלה והדבר גם נקבע באופן מפורש בהחלטה בענין התאחדות הסטודנטים נגד האוניברסיטה העברית (ת.א. (י"ם) 109/94) (טרם פורסם) שאני מסכים לאמור בה. בהתאם לכך יש לבחון את הבקשה לאישור הגשת תביעה ייצוגית במקרה הנוכחי עפ"י התנאים המוקדמים, כלומר בהתאם לעילות הסף, לאישור תביעה ייצוגית שנקבעו בסעיף 35 ב' לחוק הגנת הצרכן ובאופן דומה גם בסעיף 54 ב' לחוק ניירות ערך שהם: שהתובענה הוגשה בתום לב. שגודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית. שהתובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין. שקיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה. בחוק ניירות ערך נכלל תנאי נוסף שסיכויי הצלחת התביעה סבירים, תנאי שאומץ גם לגבי תביעות עפ"י חוק הגנת הצרכן, על אף שלא פורט בעילות הסף עפ"י אותו חוק ובוודאי שיש מקום לאמצו גם בתביעות לפי תקנה 29 לתקנות סדר הדין האזרחי שכן אין לאשר את ההליך המורכב והמיוחד של תביעה ייצוגית, שעלול גם להיות כרוך בהוצאות מרובות, במקרה שסיכויי ההצלחה אינם סבירים. במסגרת זו נקבע בהחלטה בענין עטייה ואח' נ' עיריית ירושלים (ת.א. (י"ם) 545/91, המר' 1488/91, פ"מ תשנ"ג (1) 452) כי אין מקום לאפשר הגשת תביעה ייצוגית כשמדובר בקבוצה מוגדרת של תובעים היכולים להתאגד ולהגיש את תביעתם במשותף ללא צורך בפנייה להליך של תביעה ייצוגית והדבר נכון אף ביתר שאת לגבי המקרה הנוכחי שבו מדובר בקבוצה ידועה ומוגדרת של בסה"כ 33 תלמידים, שאלה מהם שלא הצטרפו לבקשה בוודאי מוכרים למבקשים, וניתן לאתרם ללא קושי מיוחד ולפנות אליהם על מנת שמי מהם שמעוניין בכך יצטרף להגשת תביעה כנגד המשיבה בדרך רגילה. כפי ש - 11 המבקשים התאגדו והגישו את הבקשה במשותף ניתן היה לעשות מאמץ, לא רב מדי, לאתר את אלה מבין האחרים המעוניינים בהגשת תביעה דומה ולצרפם לתביעה שהמבקשים רוצים להגיש במקום ללכת בדרך המורכבת והממושכת יותר של תביעה ייצוגית. בדרך זו יוכל כל מי שמעוניין להגיש תביעה דומה להצטרף לתביעה ומי שלא מעוניין יוכל שלא לעשות כן, כפי שקרה בפועל לגבי אחד התלמידים אשר הוגשה ראייה כי ביקש שלא להצטרף לתביעה. דרך זו אף יותר פשוטה, וניתן לומר אף יותר יעילה ונכונה, מאשר הדרך של תביעה ייצוגית שבה, בשלב מאוחר יותר, לאחר הפירסום על הגשתה, יכולים מי מבין חברי הקבוצה שאינם מעוניינים להיכלל בתביעה הייצוגית להודיע על כך. נראה לי שלא למקרים מסוג זה התכוון המחוקק ביוצרו את המכשיר של התביעה הייצוגית שנועד מעצם טבעו לתביעות של מספר גדול של תובעים פוטנציאליים מתוך הציבור שאינם ידועים ומוכרים ושקשה לאתרם מראש ולא לתובעים המשתייכים לקבוצה מצומצמת יחסית, מוכרת ושניתן לאתר את חבריה כמו במקרה הנוכחי. לכך יש להוסיף את המרכיב השני, שלמטרתו נועד מכשיר זה, והוא של תביעות קטנות יחסית שכל יחיד בקבוצה לא טורח לתובעה באופן עצמאי ושלא משתלם לו לעשות זאת בעוד אשר במקרה הנוכחי מדובר בתביעה בסכום של כ - 16,000 ש"ח לגבי כל מבקש, סכום שאיננו בלתי מתאים לתביעה עצמאית ובייחוד הדברים אמורים לאחר שכבר התאגדו 11 תובעים שסכום תביעתם הכולל מתקרב ל - 180,000 ש"ח, סכום שבוודאי מצדיק הגשת תביעה בדרך הרגילה. ניתן להזכיר בענין זה את ההחלטה של ביהמ"ש העליון, שכבר צוטטה מספר פעמים בהחלטות של בתי משפט מחוזיים, בענין רמי טצת ואח' נ' אברהם זילברשץ ואח' רע"א 4556/94, פד"י מ"ט (5) 774 שבה נקבע כי: "ביסוד התובענה הייצוגית מונחים שני שיקולים מרכזיים: האחד, הגנה על אינטרס הפרט באמצעות מתן תרופה ליחיד שנפגע. אותו יחיד, ברוב המקרים, אינו טורח להגיש תביעה. לעתים בא הדבר בשל כך שהנזק שנגרם לאותו יחיד קטן יחסית. עם זאת, הנזק לקבוצה גדול, כך שרק ריכוז תביעות בתביעה אחת, היא התביעה הייצוגית, הופך את תביעתם לכדאית". כך גם נאמר במאמרו של פרופ' ס. גולדשטיין "תביעות ייצוג קבוצתיות - מה ועל שום מה?" שפורסם במשפטים ט' 416. כך גם במקרה הנוכחי אין המדובר בסכום קטן יחסית שלא יהיה כדאי לכל אחד ואחד מהתובעים בקבוצה לתובעו באופן נפרד ובוודאי לא לאחר ש - 11 מהם כבר התאגדו למטרה זו כאשר, כאמור, קיימת אפשרות, ללא קושי מיוחד, לאתר ולצרף את יתר התובעים הפוטנציאליים חברי הקבוצה שיהיו מעוניינים בכך. גם בפסה"ד בענין מגן וקשת בע"מ נ. טמפו תעשיות בע"מ (ע.א. 2967/95 פד"י נא (2) 312) חזר ביהמ"ש העליון וקבע שהמכשיר של תביעה ייצוגית נועד לאפשר לאדם או לקבוצת אנשים, שנזקו של כל אחד מהם קטן יחסית, ושבדרך כלל אינו טורח להגיש תביעה בגינו, לתבוע בשם כל הנתבעים האנונימיים שסכום תביעתם הכולל גבוה ומצדיק הגשת תביעה ובפירוש אין זה, כאמור, המקרה הנוכחי שבו, כאמור, מדובר בקבוצה ידועה ומוגדרת של תובעים ולא בתובעים אנונימיים. לכן גם אם כל העובדות שנטענו על ידי המבקשים נכונות, ובשלב זה יש לצאת מן ההנחה שאכן כך הם הדברים נראה לי כי לפי קני המידה שפורטו אין מקום לאשר את התביעה הנוכחית כתביעה ייצוגית ואין זה מקרה מתאים, כפי שנאמר באותו פס"ד בענין מגן וקשת נ' טמפו שצוטט לעיל לאישור תביעה ייצוגית בייחוד לאחר שקיימת חלופה אחרת, מעשית וממשית יותר, להגשת התביעה בדרך של תביעה רגילה שגם בה ניתן לצרף בה מספר רב של תובעים, בוודאי כמספר התלמידים באותו קורס שבו מדובר. ניתן עוד להוסיף, לגבי התביעה הנוספת לחיוב המשיבה במתן ציונים מספריים, כי גם לפי התנאי של קיום סיכויים סבירים להצלחה בתביעה, אין מקום לאישור תביעה זו. לפי סעיף 33 לחוק החוזים (חלק כללי) "חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיו"ב עפ"י הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי, אין ההכרעה או הערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית משפט" וגם אם במקרה הנוכחי לא מדובר בעצם ההכרעה או ההערכה אלא בדרך ביטוייה גם אז נראים סיכויי התביעה בענין זה לא סבירים. לכן הנני דוחה את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית ומחייב את המבקשים, באופן הדדי, לשלם למשיבה את הוצאות הבקשה לרבות שכ"ט עו"ד בסכום כולל של - 7,500 ש"ח. השכלה גבוההביטול קורס / החזר שכר לימודשכר לימודתביעה ייצוגית