קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה להפחתת מזונות: תביעה להפחתת מזונות. .1התובע הינו אביהם של משיבים 2ו-3, והוא גרוש מאמם, המשיבה מס' .1שני המשיבים קטינים. .2בפתח הבירור המשפטי הוסכם בין המתדיינים כי בית המשפט יתן את פסק דינו על פי העובדות שפורטו בכתבי בית-דין שבפניו. לשאלות בית המשפט הוסיפו ואמרו כי משיבה מס' 1עובדת חלקית בבית החולים שערי צדק ומשכורתה מגעת כדי - 1000ש"ח לחודש. אשתו הנוכחית של התובע עובדת אף היא חלקית ומשכורתה שלה גם היא מגעת כדי - 1000ש"ח לחודש. .3עוד אין חולק ומכל מקום עובדה זו עולה מתוך תיקי בית המשפט שבפני, כי אין זו ההתדיינות הראשונה בין אותם מתדיינים. בתיק מ.א. 286/88היו אלה אותם קטינים שתבעו את אביהם למזונות. האב טען אז בין היתר שאינו עובד וכי הוא חולה באותה מחלה הוא סובל גם היום. עוד הוסיף וטען אותה עת כי "אם התובעים יכולה לשאת בהוצאות אחזקת הילדים בין אם לבד ובין אם יחד עם הוריה". ביום 8.8.88הושגה פשרה בין המתדיינים. דמי המזונות לקטינים הועמדו על סך - 550ש"ח כל חודש, כשאלה צמודים למדד המחירים לצרכן. בסעיף 5לפסק הדין, שניתן בהסכמה כאמור, נרשם:ו- " .5אם יהיה שינוי בנסיבות, קרי: הבעל יתחיל לעבוד ותקבע הכנסתו החדשית או שהאשה תתחיל להרויח סכומים גבוהים יותר מאלה שפורטו בכתבי בית-דין, הרי כי אז יהיה באחד מאלה משום שינוי נסיבות שיצדיק פניה לבית המשפט לעיין מחדש בגובה המזונות החדשיים". .4ביום 14.2.89באו המתדיינים פעם נוספת בשערי בית המשפט. ואני מכוון למ.א. .98/89הפעם היה זה התובע שעתר להפחתת דמי המזונות שהוא חייב בהם בשל העובדה שאינו עובד. ביום 26.3.89מחק בית המשפט את התביעה, בהסכמה, בלא צו להוצאות. .5ושוב מתבקש בית המשפט להפחית ממזונות הקטינים שהבעל חייב בהם, וכל זה בשל אותה עילה. קרי: בשל מחלה שאינה מאפשרת לו לעבוד. כתוצאה, אין לו כל הכנסה. אל אלה הוסיף כי מאז הדיון השני שפורט נולדו לו לתובע שני ילדים נוספים מתוך שלושה שילדה לו אשתו השניה. .6שתים הן השאלות הצריכות הכרעה. האחת, האם היה שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בגובה דמי המזונות, שנקבעו בהסכמה כאמור. השניה, מה דינו של זה הרוצה לשלם מזונות לילדיו, דא עקא "שאין לו ואינו יכול". .7סבור אני כי תביעת התובע להפחתת דמי המזונות שהוא חייב בהם לילדיו מאשתו הראשונה, דינה להדחות. .8בהסכם הפשרה שקבל תוקף של פסק דין בתיק מ.א. 286/88נקבעו מפורשות אותם יסודות שיהיה בהם, אם יתקיימו, משום שינוי של נסיבות. אין זו רשימה סגורה ויתכן שינוי של נסיבות שלא נחזו מראש, בעניננו לא שוכנעתי ובפועל איש גם אינו טוען לשינוי נסיבות של ממש. התובע חולה במחלה שאינה מאפשרת לו לעבוד. מכאן שאינו יכול כלל להשתכר. כזה היה מצבו בשנת 1988, עובר למתן פסק הדין בתיק מ.א. 286/88, וכזה מצבו גם היום. בכגון דא לא שייך כלל אותם שני ילדים שנולדו מאז. שכן התובע ממילא אינו עובד ואין לו כל הכנסה שהיא. ובהעדר שינוי של נסיבות אין מקום לבחון שנית את גובה דמי המזונות שנקבעו לנתבעים - משיבים 2+ 3, על פי הסכמה שקבלה תוקף של פסק דין כאמור. .9ואף שאיני צריך לאלה בפסק דין זה אוסיף לאמר: המדינה עמדה והטילה על "קופת הצבור" קרי: המוסד לביטוח לאומי, להקדים תשלום של מזונות לזכאים שונים. זוכה, כך נקבע בחוק המזונות (הבטחת תשלום) תשל"ב-1972, הוא מי שפסק דין של מזונות ניתן לזכותו. המדינה זכאית לגבות מן החייב כל סכום שהגיע או מגיע ממנו לזוכה לפי פסק דין למזונות, ובהמשך שם (14) "כפי שנקבע בהוצאה לפועל". נמצא שהזכאי מקבל את מזונותיו בכל מקרה, אמנם באופן הקבוע באותו חוק ובתקנות שהותקנו מכוחו, ואילו המוסד חוזר אל החייב "כפי שנקבע בהוצאה לפועל". ועוד באותו נושא. זוכה איננו כל אדם אלא רק זה שניתן לזכותו פסק דין למזונות. דוק גם מכאן לענין מי שאין לו ואינו יכול, שמחייבים אותו לשלם את מזונות ילדיו. המוסד לביטוח לאומי ישלם מזונות בכל מקרה ואילו אל החייב ישובו רק בדרך הקבועה לכך בהוצאה לפועל. .10אשר לאלה שאין להם ואינם יכולים. פשיטא לי שגם כאלה חייבים במזונות ילדיהם. הדעת אינה נותנת שיהיו קטינים מהפכים באשפתות כדי לתור אחר שיירי מזון. עד גיל שש שנים מדין תורה. מגיל זה "ועד שיגדלו" יש לאבחן בין צרכים מינימליים הכרחיים לבין השלמת מזונות מעבר לאותם צרכים מינמליים. באשר לצרכים המינימליים, לפחות מאז שהותקנו תקנות הרבנות הראשית תש"ד, חובת האב לספק לילדיו הקטינים את מזונותיהם הבסיסיים, הנה חובה משפטית עצמאית, שאינה נובעת מדין צדקה. אשר על כן רק האב חייב בהם לבנו הקטין. רק מעבר לאותם צרכים מינימליים, קרי: השלמה עד לדרגה שהקטין זכאי לה, החובה היא מדין צדקה. ובכגון דא קיימא לן שהחיוב הוא על האב והאם גם יחד, אם יש לאל ידי שני ההורים או מי מהם, להשלים את מזונות הקטין, עד לדרגה המלאה שהוא זכאי לה. ראה בהקשר זה ע.א. 254/76, ינקוביץ נגד ינקוביץ (פד"י לא(3) 169). בהתיחס לדמי מזונות בדרגה המינימלית ההכרחית נרשם שם לאמור (173):ו- "...בעניננו עברו שני הילדים את גיל השש, חובת האב לילד בגיל זה נובעת מתקנת הרבנות הראשית תש"ד, וכפי שקבע בית הדין בתיק י-ם 1/15/707(המופיע באוסף פסקי-דין של הרבנות הראשית לארץ ישראל, בעריכתו של ורהפטיג, קמ"ח, בע' ק"נ) יוצרת התקנה "חובה משפטית עצמאית גמורה, שהיא איננה נובעת מדיני צדקה כלל..." ומכאן שאין זה תחומם של דיני צדקה שבו החיוב הוא גם על האם, אם יש לה אמצעים". ובאותו הקשר ומעלה מכך ראה גם ע.א. 591/81, פורטוגז נגד פורטוגז (פד"י לו(3) 449) ובהמשך בעמ' 461:נ- "בסיכומו של דבר, לגבי ילד בגיל שבין 6ל- 15(לאחר תקנת הרבנות הראשית תש"ד) מחייבים את האב בצרכיו ההכרחיים ואת שני ההורים, מדין צדקה, כשיש בידם האפשרות לכך, כהשלמת מזונותיו. מהם הצרכים ההכרחיים? מתוך ההגדרה עצמה נראה, כי המדובר באותם דברים בסיסיים שבלעדיהם אין הילד יכול להתקיים ממש; ומתוך הדין, שקובע, כי אין מחייבים בהם לפי עושרו של האב, יוצא, שצרכים אלה שווים הם לעני ולעשיר". וראה כמו כן ע.א. 466/82, גרובשטין נגד גרובשטין, (פד"י לו (4) 157). .11במקום זה אוסיף לאמור: אין זה מדויק לומר כי לתובע אין כל הכנסה שהיא. התובע הוכר כנכה בדרגה גבוהה, ובשל נכותו הוא מקבל מאת המוסד לביטוח לאומי גימלה חודשית המתקרבת כדי - 1000ש"ח לחודש. .12אשר לצרכים הכרחיים "שבלעדיהם אין הילד יכול להתקיים ממש". דמי המזונות שהנתבע חייב בהם לשני הקטינים. נכון להיום, מגיעים כדי 860ש"ח בקירוב. סכום זה שווה, בקרוב, לסכום שהמסוד לביטוח לאומי קבע אותו עבור שני ילדים. סכום זה הינו המינימום ההכרחי. שבפחות מסכום זה אי אפשר כלל לזון שני ילדים קטינים בגילם של הנתבעים. .13סכומו של נושא. לא הוכח כל שינוי בנסיבות. אך לא רק זאת. ענין לנו בצרכים בסיסיים הכרחיים שהקטינים זכאים להם. כאמור, רק האב חייב בכל אלה. ואפילו לפנים משורת הדין. האם אינה יכולה לתרום מחלקה למזונות ילדיה שכן סכום זה שהיא מרויחה רחוק מן המינימום שהיא זקוקה לו לעצמה. בפועל גם מסכום מזערי זה היא תורמת לילדיה, שכן הם חיים יחד אתה, ופשיטא לי שהקטינים צורכים בפועל יותר מאשר אותו מינימום. .14סוף דבר התביעה נדחית. התובע ישלם לנתבעים 2+ 3את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 2500ש"ח בצרוף מ.ע.מ ריבית והפרשי הצמדה כדין.קטיניםמזונות ילדיםהפחתת מזונותמזונות