קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לקצבת ילדים מביטוח לאומי: .1 לפני תביעה לקיצבת ילדים על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995(להלן - החוק). קיצבאות הילדים הנתבעות, לא שולמו לתובעים בטענה כי השתהו בהגשת התביעה, ומכח ס' 296לחוק. .2 טענות התובעים הן: א. התובעים הינם הורים לארבעה ילדים, ילידי מדינת ישראל. ב. עד לשנת 90', שילם הנתבע לתובעים קיצבת ילדים בגין הבת בלבד, ולאחר מכן שולמו קיצבאות ילדים כדלקמן: בין התאריכים 30.6.85- 1.11.82שולמו קיצבאות בגין ילד אחד בלבד. בין התאריכים 30.1.92- 1.1.91הגיעו קיצבאות בגין שלושה ילדים. כן טוענים התובעים כי מהתדפיס שהגיש הנתבע עולה כי גם בשנות התשעים שולם רק עבור הילד השלישי ולא עבור שני הבנים. ג. התובעים טוענים כי החל ממחצית שנות השבעים פונה התובעת מס' 1למוסד לביטוח לאומי בפניות חוזרות ונשנות ובבקשות לשלם לה את תשלום קצבאות הילדים המגיעים למשפחתה על פי חוק. ד. בשנות השבעים הודיעו לתובעת מס' 1במוסד לביטוח לאומי כי נפלו טעויות רבות ברישומי המוסד בקשר לילדיה. כך למשל הודיעה לה בתחילה פקידה המוסד כי לפי הרישומים ילדיה כלל לא נולדו בארץ. לאחר מכן הודיעו לה פקידי המוסד כי ילדיה רשומים בכפרים ערביים ולפיכך אינם מופיעים ברישומי הזכאים לקצבאות. ה. התובעים טוענים כי לאחר התרוצצויות אינספור אצל פקידי המוסד, עלה בידה של התובעת מס' 1לשכנעם כי ילדיה הינם ילידי הארץ, ותושביה וכי הם מתגוררים בגבולות ישראל ולא בכפרים ערביים. בעקבות זאת נאמר לה כי הרישומים יוסדרו בהתאם וכי ישולמו לה תשלומי קצבאות ילדים המגיעים לה ולמשפחתה על פי חוק. התובעת טוענת כי עם לידתו של כל אחד מילדיה קיבלה עבורם בצאתה מבית החולים את מענק הלידה. ו. עקב אי תשלום הקצבאות פנתה התובעת מס' 1יחד עם בעלה למשרד רו"ח רסולי ושות' על מנת שיפנו בכתב למוסד לביטוח לאומי לשם תשלום הקצבאות, אך ללא הועיל. ז. התובעת פנתה לנתבע במחצית השניה של שנות השמונים עם עובד משרד רואה החשבון, בשם שאול זולטי, אך הפניה לא הניבה דבר. ח. רק בשנת 1982עם לידתה של אורית, ולאחר בדיקות נוספות שנערכו, החלו כל הילדים מופיעים באורח מסודר ומלא ברישומי הנתבע, אך לתובעים שולמו רק קיצבה עבור הבת אורית משנת 90'. ט. החל מלידת הבן הראשון בשנת 1972ועד לשנת 1990לא שולמו לתובעים קצבאות ילדים בגין אף אחד מהילדים פרט לבת אורית, החל משנת .1990 י. ביום 16.7.91, פנו התובעים לנתבע באמצעות משרד עו"ד ש. הורוביץ ושות' בתל אביב. הנתבע לא נענה לפניות הנ"ל. יא. מאז שנת 1986היה לתובע מס' 2חוב למוסד, בגין חוב זה אף קיזז המוסד חלק מן התשלומים שהגיעו להם כקצבאות ילדים עבור בתם אורית. חובו של בעלה כבר שולם למוסד. יב. לאחר פניות משרד עו"ד ש. הורוביץ פנו בפניות נוספות החל מחודש ינואר 1993גם באמצעות משרד עו"ד בך, ארד, שרף ושות' אך גם פניות אלו למוסד לא הועילו ונענו בשלילה. יג. התובעת מס' 1טוענת כי היא ומשפחתה זכאים לקבל מהמוסד לביטוח לאומי את תשלומי קצבאות הילדים המגיעים להם מאז שנת 1972, על פי שיעורם המעודכן. .3 הנתבע טען כי יש לדחות את תביעת התובעים כיוון שהוגשה בשיהוי על פי ס' 296לחוק. לחילופין - טוען הנתבע כי אין מקום לאשר את התביעה לתקופה העולה על 7שנים לפני הגשת התביעה לקיצבת ילדים לנתבע. הנתבע אישר לתובעים תשלום קיצבאות ילדים למפרע מיום הגשת התביעה ועד .1.1.90 לאחר שמיעת העדויות, וקריאת הפרוטוקול המוצגים וטעוני הצדדים אני קובעת כדלקמן: .1 הצדדים הסכימו במסגרת המוסכמות כי לילדי התובעים זכאות עקרונית לקיצבת ילדים. .2 אני נותנת אמון בעדות התובעים כי פנו פעמים רבות לסניפי הנתבע באשר לקיצבאות הילדים, וניסו להסדיר את ענינם. בעדות התובעים תמכה עדות רואה חשבון רסולי, אשר העיד כי פנה לנתבע יחד עם התובעים באמצעות עובד משרדו. התובעים לא הגישו לנתבע תביעה פורמלית לקיצבת ילדים אלא בשנת 93'. .3 מטענות התובעים עולה כי אי הגשת התביעה במועד נבעה מאי ידיעה שמקורה בתום לב, ולא עקב השהיית התביעה באופן מודע. לענין זה כבר נפסק על ידי כב' בית הדין הארצי כי "בכל תביעה, בה מעוגנות העובדות באירוע המוצא ביטויו במסמך רשמי (לידה, גיל ופטירה), 'יהיה זה סביר לקבוע כתקופת שיהוי את פרק הזמן שנקבע בחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1968, דהיינו שבע שנים, כפרק הזמן שבגינו תשולם קיצבה למפרע מיום הגשת התביעה'" (דב"ע נד/287- 0המוסד לביטוח לאומי חיה הררי ואח' (טרם פורסם), וכן דיון נד/248- 0בן צבי אילן נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם), וכן דיון נג/91- 0שרגא גולומניק נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם), וכן דיון נד/87- 0חביבה אליעזר נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם), וכן דיון נג/26- 0יחיא ממן נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם). .4 כאמור לעיל, קבעתי כי אני נותנת אמון בגירסת התובעים לפיה פנו מספר פעמים לנתבע ודרשו את זכותם. אין מדובר במקרה זה בעיכוב מכוון ומוצהר של קבלת הגימלה, ועל כן תחול הילכת הררי ואח' כפי שהובאה לעיל (ראה דב"ע נה/272- 0המוסד לביטוח לאומי נ. דוד ומלכה סאקס מיום 11.4.96, טרם פורסם). .5 מאחר שקבעתי כי הילכת הררי חלה במקרה זה, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים את קיצבאות הילדים המגיעות להם 7שנים למפרע מיום הגשת התביעה, אשר על פי המוסכמות הוגשה לנתבע ביום .26.7.93 .6 התובעים טוענים כי פנו פעמים רבות לנתבע עוד בשנות ה- 70באשר לקיצבאות הילדים. פניות אלה אינן בגדר הגשת תביעה לנתבע על פי החוק. .7 תקנות הביטוח הלאומי (קיצבאות ילדים) (הגשת תביעה ואופן תשלום הקיצבה) תשנ"ב - 1992, אשר החליפו את פרק ד' בנוסח המשולב תשכ"ח קובעות: " .1הגשת תביעה - (א) תביעה לקצבת ילדים לפי פרק ה' לחוק (להלן - התביעה) תוגש למוסד, בטופס שקבע לכך (להלן - טופס התביעה), בידי אחד ההורים של הילד או בידי אפוטרופסו, ובאין אפוטרופוס - בידי אדם אחר המבקש להתמנות כמקבל קצבה לפי סעיף 136לחוק והוא כשיר להתמנות לכך. (ב) המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לשלם קצבאות ילדים לסוגי זכאים שקבע, בהתבסס על נתוני מאגר המידע שברשותו, אף ללא הגשת תביעה; לענין זה, 'מאגר מידע' - כמשמעותו בפרק ב' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981". .8 מהעדויות עולה כי התובעים הגישו לנתבע תביעה פורמלית כמשמעותה בחוק רק ביום 26.7.93, ומועד זה הינו המועד הקובע לתשלום קיצבאות הילדים 7שנים למפרע על פי הפסיקה. .9 המקרה דנן אינו מקרה מיוחד וחריג אשר בו נדרש בית הדין לבטל כליל את שיקולי פקיד התביעות לשלם מקצת הגימלה מחמת שיהוי. מקרה כזה נדון אכן בדיון שמ/128- 0המוסד לביטוח לאומי נ' נורית חיטרון פד"ע יד' עמ' 287, בו הושהתה התביעה בגלל הטעיה מפורשת ומוכחת על ידי גורם שיקום חיצוני של משרד הבטחון. במקרה דנן, אכן פנו התובעים מידי פעם אל הנתבע, אך לא הגישו לו תביעה פורמלית ומסודרת אלא בשנת 93'. לא הוכח כי התובעים הוטעו על ידי הנתבע או גורם כלשהו. .10כב' בית הדין הארצי, אשר קבע כי יהא זה נכון לשלם גימלאות 7שנים למפרע ממועד הגשת התביעה, הביא בחשבון גם את השיקולים העקרוניים שביסוד ס' 296לחוק. פרק זמן זה הינו במסגרת "מתחם הסבירות" כפי שנקבע בפסיקה, ומביא בחשבון את השיקול האקטוארי והכבדה על מערכת הכספים של הנתבע בעת הגשת התביעה לאחר פרק זמן ארוך מיום העילה. לאור קביעת מתחם סבירות זה, אין מקום לטעון טענה של הפליה פסולה בין הילדים כפי שנטען על ידי ב"כ התובעים בסיכומיו. .11העולה מכל האמור לעיל הוא כי על הנתבע לשלם לתובעים את קיצבאות הילדים החל מיום 23.7.86ואילך. במסגרת התשלום יובאו בחשבון הילדים הזכאים באותה תקופה, הוראות שעה ותקנות חירום שנהגו בתקופה הרלבנטית, וקיזוז קיצבת ילדים שכבר נעשה על חשבון חוב דמי ביטוח של התובע מס' 2, אם הוא מתייחס לתקופה הרלבנטית. כמו כן יובאו בחשבון קיצבאות הילדים אשר כבר שולמו לתובעים. .12התובעים מבקשים כי הקיצבאות ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, או בשיעור המעודכן אך מאחר שעל תשלום גימלאות הביטוח הלאומי באיחור חל חוק הקיצבאות, אשר הוציא מכלל תחולה את חוק פסיקת ריבית - ישולמו הקיצבאות בצירוף פיצוי על פי חוק זה. .13מחמת תקלה משרדית ניתן פסק הדין באיחור. .14הנתבע ישלם לתובעים הוצאות משפט בסך 500, 1ש"ח + מע"מ וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.קטיניםקצבת ילדיםביטוח לאומי