תביעה נגד מכללת אחווה לתשלום שכר עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד מכללת אחווה: .1כתב התביעה: א. התובע הינו מהנדס חשמל במקצועו ומורה לחשמל בעל ותק של 23שנות הוראה ובעל תואר .m.a הנתבעת הינה מכללת אחווה אשר מהווה מרכז סמינרים וקורסים. התובע התקבל לעבודה אצל הנתבעת בתפקיד מרצה לאחר משא ומתן שהתנהל בחודשים מאי-יוני 92והתובע היה אמור להתקבל לעבודה בחודש יוני .92 ב. בשיחה שהתקיימה בין התובע לבין ראש המרכז להתאמת עולים ד"ר יהודה אלירם סוכם עם התובע כדלקמן: .1התובע יעבוד במשרה מלאה של 14שעות שבועיות. .2תעריף לשעה אקדמית: 54ש"ח. .3תעריף לק"מ: 44אג'. .4הצטרפות לרשת אוניברסיטה בעתיד. מכל האמור בסעיפים ב' 1עד ב' 3לעיל עולה כי שכרו החודשי של התובע יעמוד על 024, 3ש"ח וכן סך של 433ש"ח בגין אחזקת רכב. ג. לגרסת התובע הוא לא קיבל כל תשלום בגין עבודתו (בת יום אחד) בחודש יוני 92ואף לא הוצאות נסיעה בגין חודש זה שעה שבפועל עבד 6שעות. ד. עבור מקצת החודשים קיבל התובע שכר אך לא קיבל את תלוש השכר בגין אותם חודשים. ה. בחודשים אחרים קוצצו שעות ההוראה שהובטחו לו, שלא כדין. ו. לתובע לא שולם כל תשלום בגין פדיון חופשה. מכל האמור לעיל דורש התובע כדלקמן: .1 שכר יום עבודה בחודש יוני 324 92ש"ח בתוספת הוצאות נסיעה בגין יום זה. .2 324ש"ח בגין יום 27.7.92עקב קיצוץ שעות עבודה. .3 162ש"ח בגין יום 10.8.92עקב קיצוץ 3שעות עבודה. .4 הפרשי שכר בגין חודשים יולי 92, אוגוסט 92, ספטמבר 92ו- אוקטובר 92, הכל בתוספת פיצויי הלנת שכר כדין. .5 פדיון חופשה ודמי הודעה מוקדמת. .6 תשלום בגין הפרת הסכם נוכח העובדה שהנתבעת פיטרה אותו במהלך שנת הלימודים. .2כתב ההגנה: א. הנתבעת טוענת בכתב ההגנה כי הינה מכללה המקיימת קורסי הכשרה בתחומים שונים ופועלת כמלכ"ר. בוגריה אינם מקבלים תואר אקדמי אלא תעודת גמר. בשנת 1992החליטה הנתבעת לפתוח קורסי השתלמות למהנדסים רוסיים עולים חדשים, וכן שקלה לפתוח מכינה טכנולוגית לעולים חדשים מאתיופיה. (קורס זה לא נערך בסופו של דבר). ב. התובע, שהיה עולה חדש מברית המועצות הציג מועמדותו לתפקיד מדריך בקורסים הנ"ל. התובע נפגש עם ד"ר יהודה אלירם, שהיה ראש המרכז להתאמת עולים. ד"ר אלירם קיבל את התובע לתפקיד הדרכה בתנאים הבאים: (1) הובהר לתובע כי הוא יועסק אצל הנתבעת רק במידה והקורסים האמורים אכן יפתחו. זאת מאחר ובאותה עת עדיין לא הוחלט מה תהיה מערכת הלימודים ואיזה קורסים יכללו בה, והאם יהיו די תלמידים לצורך פתיחת הקורס. (2) העסקת התובע הינה לפי שעות עבודה בפועל ולא הובטח לו מספר שעות עבודה מינימלי או מקסימלי אלא הובהר לו כי מספר שעות עבודתו יקבע בהתאם לצורך. (3) תעריפי השכר בגין שעות עבודה ישולמו לו על פי המקובל אצל הנתבעת - לפי שעות הלימוד בפועל. עוד טוענת הנתבעת כי הובהר לתובע באותה פגישה כי פתיחת הקורסים הנ"ל איננה ודאית, ואף אם יערכו הקורסים אין כל בטחון כי קורסים דומים יערכו בעתיד, כך שתקופת העבודה אינה קבועה מראש. לא הובטח לתובע כי יצטרף לרשת אוניברסיטה בעתיד מאחר והנתבעת אינה שייכת לכל רשת אוניברסיטה והענין אינו בתחום סמכותה של הנתבעת. הובהר לתובע במפורש כי שעות עבודתו אצל הנתבעת לא יעלו, בכל מקרה, על 14שעות שבועיות ולפיכך ברור כי יכול היה למצוא לעצמו מקום עבודה נוסף. הנתבעת העסיקה את התובע בקורס השתלמות לעולים חדשים מרוסיה ולאחר שהסתיים הקורס הוחלט כי אין לערוך קורס דומה בעתיד ולכן אין צורך בשירותיו של התובע. .3לאחר ששמענו עדויות הצדדים ועיינו בכל החומר המצוי בתיק הננו מחליטים כדלקמן: א. אנו מקבלים גרסת הנתבעת כי התובע לא עבד כמורה, ולא כמרצה אלא כמדריך בקורס אצל הנתבעת ואנו מקבלים גרסתה כי סוכם עימו כי שכרו ישולם לו על פי שעות לימוד בפועל בקורסים שהיו באחריות כוללת של משרד העבודה ומכללת אחווה נתנה את האכסניה והמדריכים. אנו מקבלים כאמינה את גרסתו של מר אלירם העד מטעם הנתבעת, כי התובע היה אמור להדריך 6שעות שבועיות - וכך אמנם היה בפועל. התובע לא הוכיח כי התקבל לעבודה כמורה או כמרצה והמוצגים ת/ 5וכן ת/ 13ו- ת/ 14בוודאי שאינם משמשים ראיה כי בפועל התובע שימש כמרצה במסגרת אוניברסיטה או כמורה במסגרת אוניברסיטה, במובן שהתובע מתכוון אליו. אכן צודק העד מטעם הנתבעת כי מההגדרות שניתנו במסמכים אלה אין ללמוד על הסטטוס האקדמי של התובע אלא על תיאור פעילות המצופה מהתובע ואין הכוונה שם לתואר רשמי. לא נסתרה העובדה שהנתבעת הינה מכללה הפועלת בהדרכות קורסים ואיננה מוסד להשכלה גבוהה ובוודאי שאינה מקנה תארים אקדמיים. ב. התובע טוען כי שכרו לשעה עמד על 54ש"ח ולא 50ש"ח כפי שטוענת הנתבעת. התובע לא תבע את הפרשי השכר בגין כל חודשי עבודתו ששולמו לו על פי תעריף של 50ש"ח לשעת עבודה ותביעתו מצטמצת רק לימים שלא קיבל שכר בגינם. בעדותו ציין העד מטעם הנתבעת כי התובע מעולם לא פנה אליו ומעולם לא התלונן בפניו שהוא מקבל שכר נמוך מזה שסוכם. דא-עקא, שהנתבעת לא הביאה, אף לא שמץ של ראיה בדבר ה"תשלום המקובל" כטענתה ולמעשה לא נתנה שום גרסה ממשית לענין זה מול עדותו של התובע שלא נסתרה כי סוכם עימו על שכר בסך 54ש"ח. ג. תביעת התובע לשכר עבודה עבור יום עבודה (30.6.92) ותשלום בגין הוצאות נסיעה ביום זה: אמנם בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת כי התובע החל לעבוד בחודש יוני 92אולם עיון בת/ 7מלמד שהתובע אכן עבד בחודש זה. הנתבעת באמצעות העד מטעמה ד"ר יהודה אלירם טענה כי התובע ממלא רישום של נוכחות ביומן הקורס ולאחר מכן ב- 20לחודש מגיש דו"ח בחתימת ידו על השעות שלימד בפועל מה- 21לחודש הקודם. (ראה פרוטוקול הדיון מיום 15.1.96עמ' 14משורה 24ואילך). עיון בתלוש השכר המתייחס לחודש יולי 92מלמד כי התובע אכן קיבל בפועל תשלום בגין יום זה: מצויין כי התובע עבד 18שעות ועל פי ת/ 1עבד ב30.6.92, 7.7.92, 14.7.92( 6שעות מדי פעם) ובסה"כ 18שעות. מכיוון שכך נדחית התביעה בגין רכיב זה כיוון שהוכח שהתובע קיבל תשלום שכר עבור עבודתו ביום .30.6.92באשר לתביעת התובע להוצאות נסיעה בגין יום זה, הרי שעל פי ת/ 1קיבל התובע הוצאות בגין חודש יוני 92, לפיכך גם התביעה בגין רכיב זה נדחית. ד. תביעת התובע המתייחסת לשכר עבודה ביום 27.7.92: התביעה עומדת על סך 324ש"ח ומקורה בקיצוץ שעות שלטענת התובע סוכמו איתו וכן על שכר בסך 54ש"ח לשעת עבודה. לא הובאה כל הוכחה מטעם התובע לאימות גרסתו לענין זה ואף מת/ 7לא מוכחת העובדה שהתובע בא באותו יום לעבודה. אולם באשר ל- 10.8.92אני מקבלת גרסתו של התובע, שלא נסתרה, כי באותו יום היה נכון לעבוד והדבר אף נרשם ב-ת/7, ולא ניתן כל הסבר בעדות הנתבעת בדבר אי תשלום בגין יום זה. לפיכך, זכאי התובע לתשלום בגין יום זה בסך 324ש"ח וסכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.9.92עד תום 30יום ממועד קבלת עותק פסק-הדין שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.92עד מועד מתן פסק-הדין וממועד זה ואילך ישא פיצויי הלנת שכר כדין. לא פסקנו פיצויי הלנה בכפוף לאמור לעיל מששוכנענו שהנתבעת סברה בתום לב, שאין התובע זכאי לתשלום בגין יום זה. ה. תביעת התובע לפדיון חופשה: לא נסתרה תביעת התובע לפדיון חופשה והעד מטעם הנתבעת לא העיד דבר וחצי דבר לענין זה ומשלא נסתרה התביעה וכן לא נסתר הסכום הנתבע בגין רכיב זה אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע 324ש"ח סכום הנתבע על-ידו וסכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.92ועד למועד התשלום בפועל. ו. תביעת התובע לתמורת הודעה מוקדמת נדחית: הוכח כי התובע קיבל תשלום בחודש אוקטובר שעה שלא עבד בחודש זה גם לגרסתו, ויש לראות את הסכום ששולם לו כתשלום בגין הודעה מוקדמת שהרי אישר כי כבר ב-. 22.9.92נמסר לו כי עבודתו נסתיימה. ז. תביעת התובע לפיצוי בגין הפרת הסכם נדחית שכן התובע לא הניח כל תשתית עובדתית לתביעתו בגין רכיב זה. אנו מקבלים עדותו של ד"ר אלירם כאמינה וקובעים כי התובע הועסק כמדריך בקורס ולא כ"מרצה" או "מורה" על פי ההגדרות המקובלות באונברסיטה או במוסדות חינוך המוכרים כחוק. לא הוכח כי המכללה הינה בית-ספר או מוסד להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק. דוחים אנו הטענה כאילו הפרה הנתבעת הבטחה או התחייבות כלשהי שניתנו לתובע, וקובעים שלא הובטח לו ולא סוכם עימו כאילו יועסק כמרצה או כמורה לתקופה בלתי מוגבלת. כל שהעיד ד"ר אלירם בענין זה - נאמן ומקובל עלינו במלואו. ח. הנתבעת תשלם לתובע כאמור בסעיפים ד' וה' לפסק-הדין וכן תשלם לתובע הוצאות בסך 350ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. שכר עבודה