תביעה על עבודות חפירה ובניית קירות תומכים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה על עבודות חפירה ובניית קירות תומכים: התובע טוען, בכתב התביעה, כי ביום 18.12.91הוסכם בינו לבין הנתבע כי הנתבע יבצע בעבורו עבודות פיתוח במגרש מסביב לביתו של התובע בכוכב יאיר, עבודות אשר כללו חפירה, בניית קירות תומכים ומילוי אדמה מאחרי קירות אלו (להלן:נ"העבודות"). התובע טוען כי בחודש ספטמבר 1992סיים הנתבע את ביצוע העבודות וקיבל את מלוא שכרו. התובע טוען כי במהלך חודש דצמבר 1992, בעקבות ירידת גשמים החלו לזוז הקירות שבנה הנתבע שבעקבותיהם החלו לשקוע חלקים בגינתו. התובע טוען כי הודיע מייד לנתבע אשר הגיע לביתו והתחייב לתקן את כל הנזקים עד לסוף חודש פברואר 1993, ללא כל תמורה נוספת בשל הכרתו באחריות לעבודתו. התובע טוען כי הנתבע החל בביצוע עבודות התיקון רק בחודש מרץ 1993תוך גרימת נזק לדשא שאותו שתל כאשר המשיך בביצוע העבודות עד לחודש מאי 1993שהוא המועד בו הפסיק את העבודה ללא כל סיבה מוצדקת. התובע טוען כי פנה אל הנתבע במספר בקשות לסיים את עבודות התיקון ואולם לא נענה. התובע טוען כי פנה בבקשה לקבלנים אחרים על מנת שאלו יסיימו את עבודות התיקון שבהן החל הנתבע ואולם הנתבע הטריד באופן שיטתי את הקבלנים שנאותו לקבל עליהם את העבודה עד אשר חזרו בהם מהסכמתם. התובע טוען כי מאחר ולא נותרה בידו ברירה ביצע את התיקונים בכוחות עצמו בסיוע פועלים, דבר אשר הצריך שעות עבודה רבות ויקרות. התובע מבקש מבית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לו סך -.584, 17ש"ח כמפורט להלן: סך -.950, 1ש"ח שכר עבודה של הפועלים. סך -.974, 3ש"ח חומרי בניה. סך -.174, 2ש"ח דשא וחומרי השקייה. סך -.852, 5ש"ח שעות עבודה שבוזבזו. סך -.912 ש"ח הוצאות רכב. סך -.000, 2ש"ח עוגמת נפש. סך -.722 ש"ח הפרשי הצמדה וריבית. סה"כ -.584, 17ש"ח הנתבע טוען בכתב ההגנה מטעמו כי ביצע עבודות תיקון של קיר תומך אצל התובע שבגינן חייב לו עדיין התובע סך -.500, 1ש"ח. הנתבע טוען עוד כי מעולם לא נטל על עצמו את האחריות לנזק שתאר התובע בכתב התביעה וכי רק מתוך רצון טוב לסייע לתובע הסכים לבצע את התיקונים, בתמורה לתשלום. הנתבע טוען בנוסף כי לא הבטיח לתובע לבצע את עבודות התיקון עד לסוף חודש פברואר 1993מאחר ואופי עבודות התיקון הינו כזה שלא מאפשר לבצען בתקופת החורף. הנתבע טוען כי לאחר שביצע את חלק הארי של עבודות התיקון פנה לתובע בבקשה לקבלת הכספים המגיעים לו וכאשר נוכח לדעת כי אין בכוונת התובע לשלם לו סרב להמשיך בביצוע התיקונים. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע הזמין מהנתבע ביצוע קירות תומכים בדצמבר 1991בין גינתו לגינת שכניו וכי הנתבע ביצע עבודה זו וקיבל עליה את מלוא שכרו. אין גם מחלוקת בין הצדדים שהקיר התומך אותו בנה הנתבע בעבור התובע ניזוק באופן שהוא שקע ונבקעו בו סדקים. השאלה שבמחלוקת הינה על מי מוטלת האחריות לליקוים שנתגלו בקיר התומך נשוא תביעת התובע ולנזקים שנגרמו לתובע בעטיים. הנתבע העיד בעמוד 26בשורה 10לפרוטוקול מיום 18.9.95(להלן:ו"הפרוטוקול"): "אני עוסק במקצוע הזה 35שנים. יש לי נסיון ומיומנות, הנסיון צריך להיות כפוף להוראות של מהנדס." אין ספק אם כך שהנתבע ידע כיצד לבצע עבודה טובה וכמו כן כי דרוש לו פיקוח הנדסי על עבודתו. למרות נסיונו הרב של הנתבע למדתי מעדותו בעמוד 28לפרוטוקול: "לא סופקו לי תוכניות אף פעם. אני בניתי מפני שהוא אמר לי שהוא מהנדס." כלומר הנתבע מודה כי עבד ללא תוכניות וכמו כן העיד גם בעמוד 26לפרוטוקול: "אני לא כ"כ ידעתי במה הוא עוסק. אני ידעתי שהוא מהנדס. אני לא ידעתי איזה הנדסה הוא למד, אני רק ידעתי שהוא מהנדס." למרות האמור לעיל לא הפריע הדבר לנתבע להסתמך על התובע כפי שאף העיד בעמוד 30לפרוטוקול: "הידע שלי והנסיון שלי יכול להיות טוב עד שנכנס ענין של מהנדס." מן האמור לעיל למדתי כי הנתבע היה בעל נסיון רב בבניית קירות תומכים וכי הוא ידע כיצד יש לבצע את העבודה אולם משום מה לא הצליחה עבודתו. הנתבע מנסה לתלות בענין זה את האשם בתובע כאילו התובע היה מהנדס בנין שאישר לו לבנות בצורה שבה בנה. מצאתי גירסה זו של הנתבע שקרית ולא אמינה, במיוחד לאור עדותו שלו לפיה ידע שהתובע איננו מהנדס בנין. הנתבע הצהיר כי טרם בניית הקיר התומך הציע לתובע שתי אפשרויות: .1בניית קיר אחד גבוה אשר יחצוץ בין חצר התובע לחצר שכנו. .2בניית שני קירות נפרדים אשר הרווח בינהם יהיה לפחות 3מטר וזאת על מנת שהקיר יהיה מדופן ביותר אדמה וכך יהיה יציב וחזק יותר. מתצהירו של הנתבע למדתי כי פני הדברים הם כאלה שהנתבע היה זה שהגדיר את צורת הבניה ולא התובע אשר בחר בין האפשרויות שאותן הציג לו הנתבע. לא התובע הוא זה שהכתיב לנתבע מה לעשות אלא הנתבע שהסתמך על נסיונו תכנן והציע את אופן בניית הקיר התומך. לאור האמור דלעיל ובהתחשב בעובדה כי הנתבע בנה ללא תוכניות ובהסתמך על "מהנדס" אין ספק כי הנתבע זלזל בעבודתו והפגין חוסר מקצועיות המתחייב כתוצאה מנסיונו עתיר השנים. בענין זה ישנה סתירה בין עדותו של התובע לעדותו של הנתבע באשר להודעת הנתבע לתובע על הסכנה שבבניית הקיר ואולם העדפתי את גירסת התובע שהיתה בעיני אמינה יותר ולפיה לא התריע הנתבע על הסכנה הצפויה באופן בניית הקיר התומך אלא נהפוך הוא הנתבע התפאר בנסיונו הרב בביצוע עבודות מסוג שכזה. סעיף 35לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע לאמור: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות, ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנות נזק לזולתו עושה עוולה." אין לי ספק כי הנתבע הינו קבלן בעל נסיון רב בתחום עיסוקו ואולם במקרה זה לא ביצע הנתבע את בניית הקיר תוך הפעלת מיומנותו וכישוריו בתחום עיסוקו באופן אשר צריך היה למנוע את גרימת הנזק לתובע. הנתבע ניסה למצוא מפלט באישור שכביכול קיבל מן התובע לביצוע העבודה, ללא תוכניות, ואולם לא מצאתי כל תימוכין בחומר הראיות לאישור שכזה שנתן התובע ואף אם היה ניתן אישור שכזה אסור היה לנתבע להסתמך על אישור שכזה ביודעו שהתובע איננו מהנדס בניין. על כן אני קובע כי הנתבע התרשל בבנית הקיר וכתוצאה מכך נגרמו לתובע נזקים. .1התובע שילם שכר עבודה לפועלים בסך -.950, 1ש"ח על פי האישורים ת/8-ת/.19 .2התובע שילם בעבור חומרי בניה סך -.665, 1ש"ח על פי החשבוניות ת/20-ת/23, ת/.25 .3התובע שילם -.174, 2ש"ח בעבור דשא ואבזרי השקיה לפי החשבוניות ת/24, ת/.27 לא קיבלתי את מרכיבי התביעה הקשורים לשעות העבודה שביזבז התובע וכן הוצאות הרכב ועוגמת הנפש משום שלא השתכנעתי בנכונות ואמינות חישובי התובע. בסיכומו של דבר, קיבלתי חלקית את תביעת התובע ואני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך -.789, 5ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 8.12.93ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף ישלם הנתבע לתובע את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך -.500, 4ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ומע"מ, ההוצאות מיום הוצאתן ושכ"ט עו"ד מהיום והכל עד לתשלום המלא בפועל.בניהחפירהקירות