קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תוספת תלויים בקצבת נכות בגין האישה: .1התובע נמצא זכאי לקיצבת נכות כללית על ידי הנתבע (החל מיום 1.2.92), ונקבע כי זכאותו לתשלום קיצבת נכות בפועל תחל ממאי 92', לאחר 90ימי המתנה. הנתבע הודיע בסיכומיו כי ניתנה הוראה לביצוע התשלום לתובע בצירוף פיצוי. .2בעת הדיון, הודיע התובע כי הוא זונח כל טענה באשר למועד תחילת תשלום קיצבת הנכות שלו, והמחלוקת שנותרה בין הצדדים היא זכאות התובע לתוספת תלויים בגין אשתו בקיצבת הנכות. .3הנתבע טען כי התובע אינו זכאי לתוספת תלויים בגין אשתו, מיום 1.5.94, מועד בו אושרה לתובע רנטה סוציאלית מאת המוסד לביטוח הסוציאלי בגרמניה. לטענת הנתבע - רנטה זו הינה בגדר הכנסה של התובע על פי ס' 2לפי פקודת מס הכנסה, ועל כן יש לנכותה מיתרת הקיצבה, הכל - לפי הוראת ס' 202(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995(להלן - החוק). .4ס' 202(א) לחוק קובע: "עלתה קצבה של נכה על הסכום השווה לקצבה חדשית מלאה (לעודף זה ייקרא להלן - יתרת הקצבה), ינהגו כך: (1) כל הכנסה שהיתה לו לא תנוכה מסכום השווה לקצבה חדשית מלאה: (2) היתה לו הכנסה חודשית לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודת מס הכנסה בסכום העולה על % 40מהשכר הממוצע, כפי שהיה ב- 1בינואר, ינוכה מיתרת הקצבה % 60מההכנסה העודפת; (3) היתה לו הכנסה חודשית שלא לפי סעיף 2(1) או (2) האמור, תנוכה הכנסה זו מיתרת הקצבה". .5ס' 195לחוק קובע: "הכנסה" - הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה הוא מתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור - "הכנסה" כמשמעותה בסעיף 2לפקודת מס הכנסה, הכל למעט קיצבת ילדים לפי פרק ד', ולמעט הענקות מכוח סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים. .6התובע טען בסיכומיו כי הרנטה מגרמניה אינה בגדר הכנסה על פי ס' 2 לפקודת מס הכנסה, שכן סעיף זה דן בהכנסתו של אדם שנצמחה, שהופקה, או שנתקבלה בישראל. לדברי התובע - לא נתקיימו הקריטריונים הנ"ל ברנטה מגרמניה, שכן הרנטה רק מועברת לישראל. כן טוען התובע, כי אותה רנטה הנחשבת כהכנסה לצורך גימלת הבטחת הכנסה, אינה בגדר הכנסה לצורך קבלת נכות כללית. עוד טוען התובע כי הרנטה, המהווה כשלעצמה "קיצבת נכות" פטורה ממס הן בישראל והן בגרמניה. .7לענין מהותם של תשלומי הפיצויים והרנטות מגרמניה נפסק לאחרונה בדיון נה/31- 0יצחק וולר נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, ניתן ביום 9.2.95): "אין חולק על כך שהפיצויים מגרמניה הם בגדר "קיצבה", ועל כן הם נכללים במסגרת סעיף 2)5( לפקודת מס הכנסה בו כלולים: '(5) קיצבה, מלוג, או אנונה' (ר' דב"ע מד/63-0, ויקטוריה בידרמן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ט"ז, 53, 55). .8פסק הדין הנ"ל התייחס אמנם לסוגיה של תשלום תוספת תלויים לקיצבת זיקנה, אך יש לו נפקות גם לענייננו: הגדרת "הכנסה" המופיעה בת' 1(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים) תשל"ז - 1976, והגדרת "הכנסה" המופיעה בס' 195לחוק, מאזכרות את ס' 2לפקודת מס הכנסה. .9לעצם איזכורו של הסעיף הנ"ל הן בתקנות והן בחוק - לא יכולה להינתן פרשנות שונה. ס' 25לחוק הפרשנות התשמ"א - 1981קובע: "איזכור של חיקוק בחיקוק אחר - כוונתו לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו. לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר". איזכורו של ס' 2לפקודת מס הכנסה בס' 195לחוק, ובחוק מס הכנסה אינו נושא לפרשנות שונה של אותו סעיף, והוא מתייחס לנוסח הסעיף כפי שאוזכר. .10באשר לטענה כי ההכנסה לא נצמחה, הופקה או נתקבלה בישראל - כאמור לעיל, קבעה הפסיקה כי הרנטה מגרמניה הינה בגדר הכנסה על פי ס' 2לפקודת מס הכנסה. (ראה דיון נה/31- 0וולר הנ"ל, וכן דיון מח/109- 04ליבוביץ דוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע יט עמ' 513, ובדיון מד/63- 0ויקטוריה בידרמן הנ"ל. בשני התקדימים הנ"ל נקבע כי אותה רנטה הינה בגדר הכנסה על פי ס' 2לפקודת מס הכנסה. בדיון בידרמן הנ"ל נקבע כי די בכך שהקיצבה נשוא ההליך מתקבלת בישראל, אף אם לא צמחה או הופקה בישראל, כדי שיראו בה הכנסה כמשמעותה בפקודת מס הכנסה. .11בדיון בידרמן הנ"ל נקבע כי הקיצבה מתקבלת על ידי המערערת בישראל. גם במקרה דנן, הודה התובע בעדותו כי הרנטה מגרמניה מועברת לחשבונו בישראל, ומכאן - שהיא מתקבלת בישראל. התובע אף צירף לסיכומיו אישור מבנק המזרחי המאוחד לפיו מתקבלת בחשבונו מידי חודש רנטה מהבנק הגרמני. עצם העברת הכספים לחשבונו של התובע בישראל, מהווה את קבלתם בישראל. המילה "או", המצוייה בין המילים "צמחה", "הופקה", "נתקבלה" מעידות על כך כי המחוקק התכוון למצבים חילופיים, באופן שדי בקבלת הקיצבה בישראל כדי להפכה להכנסה על פי פקודת מס הכנסה. .12באשר לטענה כי הרנטה מגרמניה פטורה ממילא מתשלום מס הכנסה הן בגרמניה והן בישראל, יאמר בדיון בידרמן הנ"ל נקבע במפורש שהעובדה שאין משתלם מס מהקיצבה מכוח פטור אינה שוקלת, ואינה שוללת את היותה של אותה קיצבה בגדר "הכנסה" על פי ס' 2לפקודת מס הכנסה. באותו דיון נקבע כי ס' 14לפקודת מס הכנסה מסמיך את שר האוצר ליתן פטור על "הכנסה של תושב ישראל שמקורה מחוץ לישראל ומשתלם עליה מס רק משום שהתקבלה בישראל". עצם מתן הפטור לקיצבה מחזקת את המסקנה כי היא בגדר הכנסה רק משום שנתקבלה בישראל. כן נקבע בדיון וולר הנ"ל: "לעובדה ש'קיצבה' זו פטורה מתשלום מס הכנסה על פי סעיף 9(6ה) לפקודת מס הכנסה, אין נפקות לענייננו. זאת משום שמהותה של התקנה זו לענין הגדרת 'הכנסה' לצורך סעיף 5לחוק, אינה נקבעת על פי השאלה האם יש לשלם לגביה מס הכנסה או לאו, אלא על פי השאלה האם היא בגדר 'הכנסה' מהמקורות המפורטים בסעיף 2לפקודתמס הכנסה או לאו". .13התובע צירף לסיכומיו אישור מפקיד השומה לפיו פטורה קיצבת הנכות המשתלמת מגרמניה ממס על פי הוראות ס' 9(6ה) לפקודת מס הכנסה. עיון בסעיף הנ"ל מעלה כי הפטור שניתן לאותה קיצבה, מעיד כי המחוקק הישראלי ראה אותה כ"הכנסה" על פי פקודת מס הכנסה. בס' 6ה' התייחס המחוקק ל"קיצבת נכות המשתלמת מאת מדינת חוץ מכוח דיניה". מלשון הפקודה אנו למדים כי עצם תשלום הקיצבה בישראל, דינו כ"קבלתה" בישראל לפי ס' 2לפקודה. .14התובע טוען כי אינו מקבל את הקיצבה במלואה, מאחר שהוא משלם לממשלת גרמניה שכר טירחה והוצאות על הטיפול באישור ותשלום הקיצבה. לענין זה כבר נפסק בדיון דוד ליבוביץ הנ"ל כי אי קבלת הרנטה בפועל נובע מהחזר הלוואה שקיבל התובע לצורך רכישת זכויותיו. ולענין זה: "אין נפקא מינה מהיכן שאב המערער את המקורות הכספיים לקניית הזכות לפנסיה מגרמניה. הדין זהה אם נטל לענין זה ממקורותיו, על ידי מימוש רכוש או תוכנית חסכון, או שקיבל עזרה מבני משפחה או נטל הלוואה מיוחדת לצורך זה". תשלום ההוצאות לצורך רכישת זכויות, גם אם הוא מופחת מקיצבתו של התובע, אינו שונה מתשלום כל הוצאות אחרות, פרטיות, אשר יש לתובע, ואין לראות בו בגדר הפחתת הקיצבה. מרגע שנעשה התובע זכאי לרנטה מגרמניה - הרי יש לראותו כמי שמקבלה בפועל. .15העולה מכל האמור לעיל הוא, כי הרנטה מגרמניה המשתלמת לתובע, הינה בגדר הכנסה כמשמעותה בס' 2(5) לפקודת מס הכנסה. מכיוון שהרנטה אינה בגדר הכנסה חודשית על פי סעיפים 2(1) או 2(2) לפקודת מס הכנסה, יש לנכותה מיתרת הקיצבה האמורה להשתלם לתובע ואשר עולה על סכום השווה לקיצבה חודשית מלאה ליחיד. .16התובע עצמו הודיע לבית הדין ביולי 96' כי גובה הרנטה הינו כ- 400,1 מרקים גרמניים לחודש. סכום זה עולה על גובה תוספת התלויים לקיצבת הנכות (% 12.5מהשכר הממוצע במשק) ועל כן - אין התובע זכאי לתוספת זו. .17באשר לטענת התובע כי יש להוסיף לקיצבת הנכות אשר שולמה לו למפרע מ 1.5.92הפרשי הצמדה וריבית יאמר כי תשלום הגימלאות למבוטח נעשה על פי חוק הקיצבאות )פיצוי בעד איחור בתשלום תשמ"ד .1984 התביעה - נדחית. אין צו להוצאות.קצבת נכותקצבת תלוייםנכות