קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תינוק נכה - ביטוח לאומי: .1התובע היה אביו של הפעוט (אשר נפטר בחודש יוני 1994, וייקרא להלן: "הפעוט"). הפעוט נולד ביום 13/9/92, כשהוא סובל מומים קשים במערכת העצבים המרכזית (הידרוצפלוס וספינה ביפידה). התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום קיצבת ילד נכה בגין הפעוט, והנתבע אכן שילם את הקיצבה החל מהמועד הראשוני האפשרי לזכאות, יום 13/12/92( 90יום לאחר לידת הפעוט), עד ליום .31/3/94הנתבע הפסיק את תשלום הקיצבה, החל מיום 1/4/94, כאמור במכתבו מיום 24/3/94, שצורף לכתב התביעה. כנגד הפסקת תשלום הקיצבה - הוגשה התביעה שבפני. .2מכתב הדחיה מיום 24/3/94, אינו מפרט סיבה כלשהי להפסקת תשלומה של הקיצבה, מלבד האמירה הסתמית שהחל מיום 1/4/94"אין הילד זכאי לגימלת ילד נכה". בכתב ההגנה נאמר כי הפעוט היה בביה"ח מאחר שההורים סרבו לקחתו, כי הוא לא קיבל טיפול רפואי אלא רק טיפול סיעודי וכי דחיית התביעה נסמכת על לשון תקנה 4(ב)(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התש"ם- 1980(להלן: "התקנות") (הכוונה היתה, ככל הנראה, לתקנה 4(ב)(3) לתקנות). אלה העובדות העולות מן הראיות שבתיק: .3לתובע ואשתו נולדו 7ילדים (הפעוט היה הילד הששי). עוד טרם פטירתו של הפעוט - נפטרו 4ילדים אחרים של התובע ואשתו, בסמוך ללידתם, בשל מומים מולדים. .4הפעוט סבל, כאמור, מאז לידתו, מהידרוצפלוס וספינה ביפידה, והיה משותק בפלג גופו התחתון. מן התמונות שהוגשו כראיה בתיק, אשר צולמו סמוך ליום פטירתו של הפעוט, עולה שהפעוט היה חבוש בגבו וכי מבנה גופו (בגיל שנה וחצי) הזכיר מבנה גוף של עובר, בחודשי ההריון הראשונים, באשר, ראשו של הפעוט היה גדול בהרבה מהגודל הסביר ועלה על נפחו של שאר גופו. גם מבנה הראש עצמו היה מעוות, בכך שגודל הפנים היה ביחס סביר לגודל הגוף, ובלא יחס סביר להיקף הראש. .5מאז לידתו ועד לפטירתו היה הפעוט מאושפז בבית החולים הצרפתי בנצרת. .6כבר בחודש דצמבר 1993, כתבה העובדת הסוציאלית של בית החולים אל הנתבע כי למעשה, אין הפעוט נזקק לטיפול רפואי אלא לטיפול סיעודי בלבד, ומאחר שההורים מתקשים לקחתו הביתה ולטפל בו בגלל מצבו הקשה ובגלל עברם - פטירת 4מילדיהם - נעשו נסיונות להעבירו למוסד סיעודי. אולם, המוסדות המוצעים סרבו לקבל את הפעוט אליהם, בקבעם שמצבו מצריך טיפול סיעודי-רפואי מעבר למה שביכולתם להעניק. במכתבה של העובדת הסוציאלית של המועצה המקומית יפיע (מקום מגורי התובע), אל הנתבע, מיום 18/1/93, נאמר כי הורי הפעוט מבקרים אותו בביה"ח פעמיים ביום, אך מחמת מצבם הכלכלי הקשה הם מתקשים לממן את עלות הנסיעות לביה"ח. .7ביום 13/6/93אישר משרד העבודה והרווחה את השמתו של הפעוט במעון "בית עדנאן". באישור נכתב כי הוא ניתן בהתאם לחוק שרותי הסעד, התשי"ח- 1958ולתקנות בדבר הסכם להחזקת נזקק במעון מחמת פיגור שכלי. עוד נאמר באישור כי הורי הפעוט התחייבו להשתתף בהוצאות אחזקתו של הפעוט במעון. .8למרות האישור האמור, סירב מעון "בית עדנאן" לקבל את הפעוט אליו, כאמור במכתב המעון מיום 24/6/93, שהופנה ללשכת הרווחה בנצרת. המעון אישר כי יהיה מוכן לקלוט את הפעוט בעת שיבריא מפצעי הלחץ שהוא סובל מהם. לא הוברר האם הספיק הפעוט להחלים מפצעי הלחץ האמורים. .9נראה שדעתם של הגורמים המטפלים לא נחה והם ניסו למצוא לפעוט מוסד אחר, והוא - מוסד הלב הקדוש בחיפה. אולם, גם מוסד זה הודיע, במכתבו מיום 4/11/93, כי הוא לא יקבל את הפעוט לטיפולו מאחר "שמדובר במקרה קשה מאד אשר לא יוכל להסתדר בתנאי מוסדנו. האחיות לא תוכלנה לסייע לו כפי הדרוש". .10משכך, נותר הפעוט מאושפז בבית החולים. לאחר שהופסקה הקיצבה בגין הפעוט, אישר בית החולים, במכתבו מיום 12/4/94אל הנתבע, כי בני משפחתו של הפעוט מבקרים אותו 5- 4פעמים בשבוע, וכי הפעוט סובל מנכות מתמדת וקשה וזקוק לטיפול סיעודי 24שעות ביממה. כן נרשם במכתב זה כי המוסדות אליהם הופנה הפעוט לא קיבלו אותו בטענה שאין ביכולתם להתמודד עם בעיותיו. .11התובע הביא בגדים לפעוט אל ביה"ח, למרות שהפעוט היה מאושפז, על פי דרישת ביה"ח. גימלת פעוט נכה: .12גימלת ילד נכה בגין פעוט נכה משתלמת מכח תיקון התקנות בתשנ"ב. להלן יובא פירוט של ההוראות הרלוונטיות. זה נוסחה של תקנה 3א לתקנות: "(א) לענין תקנה זו - "פעוט נכה" - פעוט שטרם מלאו לו 3שנים ונתקיים בו אחד מאלה: (1) הוא לוקה במחלה ומקבל טיפול כמפורט בחלק א' בתוספת השניה; (2) ...בשל עיכוב התפתחותי חמור אינו מסוגל לבצע את מרבית הפעולות ותנועות הראש, הגפיים והגו הרגילות אצל בן גילו; .... (ב) גימלה חדשית, כהשתתפות המוסד בהוצאות לסידורים מיוחדים, תשולם בעד פעוט נכה - (1) כאמור בפסקה (1) להגדרת "פעוט נכה" - בסכום השווה לקצבת יחיד מלאה; (2) כאמור בפסקה (2) להגדרת "פעוט נכה" - בסכום השווה ל-% 60מקצבת יחיד מלאה, ואם הוא מקבל טיפול התפתחותי - בסכום השווה לקיצבת יחיד מלאה. (ג) על אף האמור בתקנה 6(א), לא תשולם גימלה בעד תשעים הימים הראשונים שמיום לידתו של הפעוט הנכה. ד) רופא מומחה שהסמיכו לכך המוסד, יקבע אם הפעוט הוא פעוט נכה ואם הפעוט הנכה מקבל טיפול התפתחותי; לצורך קביעתו רשאי הרופא לדרוש כל מידע ומסמכים בדבר מצבו הרפואי או ההתפתחותי של הפעוט והטיפול הניתן לו; רופא מומחה רשאי להעמיד את הפעוט לבדיקה רפואית או לבדיקה אחרת. (ה) הוראות תקנות 4עד 10יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי פעוט נכה כאילו הוא ילד נכה. סעיף 12לחלק א' של התוספת השניה לתקנות (אליה, כאמור, מפנה תקנה 3א(א)(1)), אומר - לגבי טיפול שלו נזקק פעוט נכה: "אישפוזים תכופים בבית חולים במשך 7ימים בחודש לפחות או במשך 30ימים בחצי שנה לפחות." וזו לשונה של תקנה 4לתקנות (אליה, בין השאר, מפנה תקנה 3א(ה)): "(א) גימלאות לפי תקנות אלה ישולמו כל עוד מתקיימים כל אלה: (1) ... (2) ... (3) הילד הנכה אינו מוחזק כלל בתנאי פנימיה במוסד שבו ניתנים שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום, או אינו מוחזק ביד משפחה אומנת. (ב) (1) ... (2) ... (3) על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), תשולם גימלה לפי תקנות אלה, אם הילד הנכה מוחזק במוסד כאמור והוריו נושאים בכל הוצאות אחזקתו במוסד וכן אם הילד הנכה נמצא בבית החולים לשם ריפוי או שיקום רפואי בשל ליקוי גופני והורהו או מי שמקבל גימלה בעדו נמצא עמו ונוטל חלק בטיפול בילד. ..... " משמעות תקנות 4(א)(3) ו-4(ב)(3) לגבי פעוט נכה: .13בסיכומיו (וכנראה גם בכתב הגנתו), הסתמך הנתבע על תקנות 4(א)(3) ו-4(ב)(3), כעילה לשלילת הגימלה מן התובע, באשר, הפעוט היה מאושפז בבית חולים שלא לשם ריפוי ובאשר הוריו לא נשאו בכל הוצאות אחזקתו ואף לא נמצאו עמו. .14דעתי היא כי הסתמכותו של הנתבע על תקנות אלה, לשם שלילת הגימלה, בטעות יסודה. יש לזכור, הגימלה לפעוט נכה משתלמת מכח תקנה 3א לתקנות ולא מכח תקנות 2ו- 3כגימלת ילד נכה שאינו פעוט. לפיכך, תקנה 4לכשעצמה, כלל אינה חלה על פעוט נכה, אלא באופן המוגבל מכח תקנה 3א(ה), המורה על החלת תקנה זו "בשינויים המחוייבים". פרשנות המונח ה"שינויים המחוייבים", לגבי תקנות 4(א)(3) ו- 4(ב)(3), העוסקות, למעשה, בשלילת גימלה למי שמאושפז בבית חולים, אינה אמורה להיעשות במנותק מחלק א' לתוספת השניה לתקנות, החלה באופן ספציפי על פעוט נכה ואינה חלה על ילד נכה. לפיכך, משנמצא שתנאי אפשרי לתשלומה של הגימלה בגין פעוט נכה הוא דווקא אישפוז בבית חולים (כאמור בסעיף 12לחלק א' לתוספת השניה), הרי שפרשנותה של תקנה הבאה לשלול גימלה כזו דווקא בגין האישפוז, צריכה להיות זהירה, באופן שיושם דגש מיוחד על השינויים המחוייבים, כדי שלא נימצא שוללים גימלה למי שהיא מגיעה לו דווקא בשל קיומו של אותו התנאי שבשלו היא מגיעה (האישפוז בבית חולים). .15לאור האמור בסעיף 14לעיל, סבורני כי ככל שמדובר בפעוט נכה שהורהו זכאי בגינו לגימלה מכח תקנה 3א(א)(1) ומכח סעיף 12לתוספת השניה לחלק א' לתקנות, יש ליתן לתקנה 4(א)(3) משקל מזערי בלבד בשלילת הזכאות, וזאת כשינוי מחוייב על פי תקנה 3א(ה). .16בחינת מכלול נסיבות המקרה, כפי שפורטו לעיל, כאשר מביאים בחשבון את העובדות הבאות: - שהמוסדות הסיעודיים אליהם הופנה הפעוט סרבו לקבלו בשל מצבו הקשה והחשש שלא יוכלו לטפל בו, - שהתובע ואשתו ביקרו את הפעוט 5- 4פעמים בשבוע (כאמור במכתב ביה"ח מיום 12/4/94) למרות מצבם הכלכלי הקשה שגרם לקושי במימון הנסיעה (כאמור במכתבה של העובדת הסוציאלית מיום 18/1/93), - שהתובע השתתף במימון אחזקתו של הפעוט בביה"ח ולו גם במידה המוגבלת של הבאת הבגדים שלא על חשבון ביה"ח, - שהתובע ואשתו התחייבו להשתתף במימון אחזקתו של הפעוט במוסד הסיעודי שאליו היה הפעוט אמור להיות מועבר, על פי תקנות שירותי הסעד (הסכם להחזקת נזקק מחמת פיגור שכלי), התשמ"ז-1987, - שעל פי המסמכים שבתיק לא חל כל שינוי במצבו של הפעוט בין התקופה שבה הסכים הנתבע לשלם את הגימלה לבין התקופה שלאחריה ואף לא נטען כי היה שינוי כזה, - הנסיבות האישיות הקשות של משפחת התובע, מגיעים למסקנה שאשפוזו של הפעוט בבית החולים, לא היה צריך לשלול את זכאותו של התובע לקיצבה בגינו, על אף האמור בתקנה 4(א)(3) ועל אף שלא התקיימו כל הוראות תקנה 4(ב)(3) וזאת כ"שינוי מחוייב", לאור הוראות תקנה 3א(א)(1) והתוספת השניה לתקנות. .17אשר על כן, אני מקבל את התביעה ומורה לנתבע לשלם לתובע גימלת ילד נכה בשיעור השווה לקיצבת יחיד מלאה, גם בגין התקופה שמיום 1/4/94ועד לפטירתו של הפעוט. .18על הנתבע לשלם לתובע את הוצאות המשפט בסך -. 250ש"ח, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית, מיום 16/3/95ועד התשלום בפועל (אם לא ישולמו עד ליום 15/3/95).נכותביטוח לאומי