תעלה קרפלית מחלת מקצוע

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תעלה קרפלית מחלת מקצוע: 1. מדובר בתביעה להכיר במחלה אשר ממנה סובלת התובעת ביד ימין כ"מחלת מקצוע" או כ"תאונת עבודה" כתוצאה מ"מיקרוטראומה". 2. ביום 28.6.95 ניתנה החלטתי לאחר שמיעת עדויות הצדדים וענינה של התובעת הועבר לחוות דעתו של ד"ר א. קרב - מומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין אשר נתבקש לענות על השאלה האם המחלה ממנה סובלת התובעת הינה "מחלת מקצוע" או האם מדובר כאן בתאונת עבודה כתוצאה ממיקרוטראומה סעיף 18 להחלטה. 3. בחוות דעת מטעם המומחה מיום 6.9.95 השיב המומחה כדלקמן: א. התובעת סובלת שנים רבות ממחלת עור בשם ספחת אשר יש בה אף מעורבות פרקית נרחבת (להלן - "הארתרופטיה הפסוריאטית"). ב. המחלה אינה מחלת מקצוע. ג. לא היתה כל פגיעה ולפיכך לא נגרם כל נזק בגין פגיעה. ד. מדובר בתהליך תחלואתי וכי בנוסף לכך פיתחה התובעת תסמונת לחץ בתעלה הקרפלית ונותחה בינואר 94 בשל כך, ביד ימין. ה. מחלתה היסודית של התובעת (מחלת העור) וגם תסמונת הלחץ בתעלה הקרפלית יכולים להופיע ללא כל תלות בעבודה. המומחה מציין, כי יתכן וסוג עבודתה הביא לעליה בלחץ בתעלה ותרם משהו להחמרה של התסמונת אולם בשל העובדה, כי מדובר בתסמונת בשתי ידיים, מעריך המומחה שהתרומה של העבודה להופעת תסמונת הלחץ אינה בגרימתה אלא בהחמרתה בלבד. בכל מקרה באם מדובר בהחמרה ניתן לפתור באופן כרורגי, דבר שאכן נעשה אצל התובעת. 4. המומחה ציין בסיום חוות דעתו, כי במידה ובבדיקה יוכח שהתופעות של התסמונת חלפו לאחר הנתוח, למשל בדיקת .e.m.g חוזרת יש לייחס את כל שאר תלונותיה למחלה היסודית ממנה היא סובלת (ארתרופטיה פסוריאטית) ולא לתאונה בעבודה או למחלה מקצועית. 5. לאחר קבלת חוות הדעת ועל פי בקשת הנתבע הופנו למומחה שתי שאלות הבהרה, החלטה מיום 20.11.95 והן: א. האם לדעת המומחה, גם אלמלא היתה התובעת עובדת בעבודת קילוף השום כפי שתיארה, מצבה היה מחמיר ומחלתה היתה מתפתחת בקצב כזה? המומחה ענה, כן. ב. האם גם אלמלא היתה התובעת עובדת בעבודה הנ"ל היתה נזקקת לנתוח אותו עברה? המומחה ענה, קרוב לוודאי. ג. מה טרם יותר להחמרת המצב, האם תנאי עבודתה או שמא מחלת הספחת ממנה היא סובלת? המומחה ענה, איני יודע מה תרם יותר, מחלתה או סוג עבודתה, אך מכיון שגם המחלה היתה כבר בתהליך מתקדם, אני מניח שהמחלה תרמה יותר. 6. לאחר קבלת חוות הדעת התקבלו סיכומי הנתבע בו מבקש הנתבע לדחות התביעה, שכן אין מדובר במחלת מקצוע ולאור תשובתו לשאלות ההבהרה, אין מדובר ב"תאונת עבודה" כתוצאה מ"מיקרוטרואומה". 7. בהחלטת בית הדין מיום 26.12.95נתבקש המומחה לענות לשאלה נוספת, וזאת לאור האמור בסיפא של חוות דעתו (סעיף 4 לעיל) האם יש בתוצאות בדיקת e.m.g מיום 6.5.95 שנעשתה לאחר הנתוח משום השפעה על מסקנתו וחוות דעתו. ביום 20.5.96 השיב המומחה, כי התובעת עברה את הנתוח של שיחזור התעלה הקרפלית ושחרור הגיד בינואר 94. מתוך עיון בבדיקת ה- e.m.g מ- 1.5.95 עולה, כי הערכים שבו לגדר הנורמה לאחר הנתוח והדבר מחזק מסקנת המומחה כפי שפרט בחוות דעתו מיום 6.9.95, כי יש לייחס את כל שאר תלונותיה של התובעת למחלה היסודית ממנה סובלת ולא לתאונה בעבודה או למחלת מקצוע. לאחר קבלת תשובת המומחה השלים הנתבע סיכום טענותיו וחוזר על עמדתו, כי יש לדחות התביעה מאחר והמסקנה לאור האמור בחוות הדעת, כי יש לייחס את כל תלונות התובעת לרבות החמרה במצבה למחלתה היסודית וכי לא הוכח, כי נגרם נזק כלשהו לתובעת עקב תנאי עבודתה. ב"כ התובעת טוען בסיכום טענותיו, כי על פי חוות דעת המומחה עולה, כי לתובעת נכות ברורה הפוגעת בכושר השתכרותה ומגבילה אותה בעבודתה. מסיכום טענותיו ניתן להסיק, כי ב"כ התובעת מסכים לעמדה, כי מחלתה של התובעת או החמרתה אינה נובעת מתנאי עבודתה אלא מחלתה פוגעת ביכולתה לבצע מטלות בעבודתה. 8. מטרת מנוי של מומחה, יעוץ רפואי חייב לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה כחלק מהראיות לענין קשר סבתי רפואי בין מחלתו של התובע לבין תנאי עבודתו. אולם בית הדין הוא זה שמכריע בשאלת הקשר הסבתי המשפטי בין תאונה למחלה. לחוות הדעת הרפואית חשיבות רבה בנושא כאשר היא משקפת את ה"אני מאמין" של איש הרפואה האמין על התהליכים הפסיולוגיים העשויים לחול בגופו של אדם בנסיבות אלה או אחרות. בית הדין, בבואו לקבוע קשר סבתי משפטי בין מחלתו של התובע לבין תנאי עבודתו משתדל להגיע למסקנה שיש בה מידה סבירה של ודאות רפואית ממאורע מסוים או משורת מאורעות ומכיר ביותר מסבה אחת לתוצאה פגיעתית מסוימת (דב"ע לא/17-0, המוסד לבטוח לאומי נ. הרשקוביץ, פד"ע ב' 177). קשר סבתי עם העבודה ייקבע לעתים גם במקרים שהמשך העבודה הוא שגרם קרות הארוע התאונתי בעוד שהמנעות מעבודה עשויה היתה למונעו. החזקה כי תאונה שארעה תוך כדי עבודה ארעה גם עקב העבודה, תעמוד רק כאשר בתופעה המופיעה באופן ברור תוך כדי העבודה, ניתן לראות קשר סיבתי בינה לבין העבודה (ראה עב"ל 60/17 יצחק פיליפ נ. המוסד, פב"ל ז' 33). 9. במקרה דנן, אין המדובר בהסתברות כי המחלה קשורה בקשר סבתי רפואי ומשפטי לתנאי עבודתה של התובעת אלא הוכחה הסתברות הפוכה, כי השפעת העבודה על מחלתה של התובעת או החמרתה היתה פחותה לעין ערוך מהשפעת גורמים אחרים.( ראה לענין זה דב"ע תשן/102-0, חנן וייסמן נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע כא, 500). כפי שעולה מחוות הדעת של המומחה המחלה ממנה סובלת התובעת לא נגרמה בגין העבודה, אין מדובר ב"מחלת מקצוע" ואין מדובר ב"תאונת עבודה" כתוצאה מ"מיקרוטראומה", היינו, אין מדובר במחלה אשר נגרמה כתוצאה מתנאי עבודתה של התובעת, אמנם תנאי עבודתה החמירו מצבה הרפואי לתקופת מה אולם כפי שחיווה המומחה דעתו מדובר בהחמרה זמנית, חולפת אשר תוקנה על ידי הנתוח ובהתאם לתוצאות בדיקות שנערכו לאחר הנתוח שעברה התובעת. למעשה לא הוכח כל נזק אשר נגרם לתובעת בגין תנאי עבודתה וכל תלונותיה, כפי שקובע המומחה, יש לייחס למחלתה היסודית ממנה סובלת (הארתרופטיה הפסוריאטית) ולא לפגיעה כלשהי בעבודה. עוד ציין המומחה בחוות דעתו, כי יתכן וסוג עבודתה של התובעת הביא לעליה בלחץ בתעלה ותרם משהו להחמרה של התסמונת, אולם בסופו של דבר לאור העובדה, כי מדובר בסמונת בשתי הידיים ובשל העובדה, כי בתשובתו לשאלות ההבהרה השיב, כי מצבה של התובעת היה מחמיר אף אלמלא עבדה בעבודת קילוף השום וקרוב לוודאי היתה נזקקת לנתוח הרי מסקנתו, כי מניח, כי מחלתה היסודית של התובעת תרמה יותר להחמרת מצבה מאשר סוג עבודתה. כל שנאמר לעיל לרבות הקביעה, כי כל תלונות התובעת יש לייחס למחלתה היסודית וכי מחלתה גרמה יותר למצבה הרפואי מאשר תנאי עבודתה, מביאים למסקנה, כי לא הוכח קשר סיבתי אף לא בגין החמרת מצב רפואי, בין תנאי עבודתה של התובעת לבין תסמונת הלחץ בתעלה הקרפלית ולפיכך דין תביעת התובעת להידחות. 10. כאמור תביעת התובעת נדחית. אין צו להוצאות. 11. זכות ערעור תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. מחלת מקצוערפואהתסמונת התעלה הקרפלית (CTS)