מהו היקף אחריות בבנק לחקור תרמית ? בדנ"א 1740/91 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' שרגא פרוסט קוסטמן כיורש על-פי צוואה של המנוח ד"ר אברהם כחולי [פ"ד מז(5) 31] נבחנה השאלה באילו נסיבות, באותם מקרי הגבול בהם אין לבנק ידיעה ממשית על התרמית, מוטלת על הבנק החובה "לחקור ולדרוש" באשר לכשרותן של פעולה או הוראה, אף שעל פניהן הן מעוגנות בהרשאה תקפה. נקבע: "עמדנו על ההבחנה הנדרשת בין פעילות פירעונם של שיקים לבין פעילויות אחרות ביחסים שבין בנק ולקוחו, בייחוד פעילויות שהמהירות בביצוען אינה תנאי הכרחי בהן. הגורם המייחד אותן פעילויות אחרות הינו, בעיקרם של דברים, ה"חד-פעמיות" שבהן (גם אם חוזרות הן ונישנות), אם תרצה, היותן חורגות ממיסגרת היחסים השיגרתיים שבין בנק לבין לקוחו. בצד פעילויות אלו ניתן למנות פעילויות בלתי שיגרתיות אחרות ביחסים שבין בנק לבין לקוח פלוני, ולעניין זה נאמר כי השאלה אם פעילות מסויימת נראה בה פעילות "שיגרתית", אם לאו, תיבחן על רקע מערכת היחסים הקודמת שבין הבנק לבין לקוחו. החריגה יכולה שתהיה בנושאים מנושאים שונים, כגון בסוג הפעולה (אותן פעילויות "חד פעמיות" שדיברנו בהן לעיל), בגובה הסכום שהוא נושא לעיסקה וכיו"ב, וככל שהחריגה תגדל ותלך כן תרבה חובת הזהירות המוטלת על הבנק" (סעיף 38 לפסה"ד). וכן: "גורם אחד העשוי להיות לעניין הוא אישיותו של הלקוח (גיל, רמת השכלה, הבנה)... גורם נוסף יימצא ברמת הפעילות העיסקית המקובלת של הלקוח. עשוייה להישאל שאלה אם הלקוח מוכר לבנק (למנהל הסניף, לסגנו וכו'), ומה מסכת היחסים שהתפתחה ביניהם" (סעיף 41 לפסה"ד).בנקתרמית