אי הגשת השיק המקורי לביצוע בהוצאה לפועל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי הגשת השיק המקורי לביצוע בהוצאה לפועל:

1. התובעת הגישה לביצוע בלשכת ההוצל"פ שיק על סך 28,502 ₪, אשר ניתן לפקודת אאורה השקעות מחקר ופיתוח בע"מ, אשר שמה הוחלף לאאורה השקעות בע"מ (להלן: "אאורה") חתום על ידי הנתבעת.
על גבי השיק נכתב כי מדובר בשיק בטחון על פי הסכם שכירות.
 
2. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר, קיבלה רשות להתגונן והתקיים דיון לגופו של ענין בתיק העיקרי.נ
 
3. כאשר נפתח תיק ההוצל"פ הוגש השיק ללשכת ההוצל"פ, תצלום השיק כפי שצולם מלשכת ההוצל"פ צורף על ידי הנתבע להתנגדות לביצוע שטר, ועל כן, טענת ב"כ התובעת ולפיה יש לדחות את התביעה, מאחר והשיק לא הוגש לתיק, אין בה ממש.ב
 
 
לו היה טוען הנתבע, כי קיימת בעיה כלשהי באשר לקיומו של השיק והיה דורש בהליכים המקדמיים להציג את השיק פעם נוספת, כי אז בוודאי שהיה השיק מוצג לבית המשפט פעם נוספת, אך מאחר והתיק דנן נובע מהתנגדות שהוגשה בלשכת ההוצל"פ, לא היה כל צורך, בהעדר דרישה מיוחדת לכך, שהשיק המקורי יוגש לבית המשפט. (יודגש, כי טענה זו הועלתה על ידי ב"כ הנתבע לראשונה בסיכומיו והוא לא ביקש כלל לראות את השיק במהלך הדיון למרות שהיה ברור כי השיק קיים ולא קימת כל פלוגתא לגבי עצם קיומו).ו
 
4. מבוא עובדתי:
בין הצדדים נחתם הסכם שכירות ביום 23/9/2001. (הסכם השכירות סומן כנספח א' לתצהיר מטעם התובעת ונספח א' לתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע שטר שהגיש מר שלונסקי).נ
 
בהתאם להסכם השכירות, סוכם כי התובעת, שהיא השוכרת הראשית של משרדים הנמצאים בקומה רביעית בקניון אביב (להלן: "המושכר").ב
תשכיר בשכירות משנה לנתבע שטח, אשר הוערך לפני מדידה סופית בסך של כ- 100 מטר ברוטו (סעיף 3 להסכם), וכי דמי השכירות יהיו בסך של 23.5 דולר למטר בתוספת דמי ניהול, ותקופת השכירות נקבעה ליום 1/10/2001 עד 14/4/2004.ו
 
אין מחלוקת על כך שהנתבעת ביקשה לסיים את תקופת השכירות לפני המועד שנקבע, וכי היא פינתה את המושכר בסוף חודש אוקטובר 2002.נ
 
 5. תמצית טענות הנתבעת:
א) כאשר נחתם הסכם השכירות, לא התעמק מר שלונסקי בהוראות ההסכם והיה משוכנע שההסכם כולל סעיף שמאפשר לו להפסיק את תקופת השכירות במהלך תקופת השכירות כפי שהיה בהסכם עם חברת נתנאל שקד. (סעיף 3 לתצהירו של מר שלונסקי).ב
 
ב) הנתבעת ציינה כי בתחילת חודש אוקטובר 2002 היא הודיעה לתובעת כי אין ביכולתה להמשיך לשכור את המושכר ובעקבות ההודעה הוא זומן לפגישה אצל מנכ"ל התובעת מר אבי כהן, אשר הסכים להקטין את דמי השכירות לסך של 15 דולר למטר, אך הובהר למר כהן כי אין באפשרות הנתבעת להמשיך ולשכור את המושכר.ו
סוכם כי הנתבעת תמצא שוכר אחר אשר יסכים לשלם בין 15 ל-17 דולר למטר, ולאחר מכן תשוחרר הנתבעת מהתחייביותה על פי הסכם השכירות. (סעיף 6 לתצהיר מר שלונסקי).נ
 
ג) הנתבעת טענה, כי היא פרסמה מודעות ועינינה שוכרים פוטנצאלים, אך התובעת הערימה קשיים על אותם שוכרים פוטנצאלים ודרשה לקבל דמי שכירות עבור 110 מטר, כאשר הגיע מר שלונסקי לתובעת בתחילת חודש דצמבר עם שוכר פוטנצאלי נאמר לו כי התובעת כבר מצאה שוכר למושכר.ב
 
ד) הנתבעת טענה, כי באותה שיחה שהיתה בחודש דצמבר הבהיר אבי כהן למר שלונסקי כי מאחר והתובעת כבר חילטה עבור בנקאית שניתנה על פי הסכם השכירות כבטוחה, ובאופן זה כוסו דמי השכירות לחודשים אוקטובר נובמבר, אזי אין בכוונת התובעת לדרוש את פרעון השיק נשוא תביעה זו.ו
 
 6. תמצית טענות התובעת:
א) התובעת טענה, כי על פי הסכם השכירות בינה ובין הנתבעת אין כל אפשרות לנתבעת לסים את תקופת השכירות בטרם חלפה תקופת השכירות על פי ההסכם.נ
 
ב) התובעת טענה, כי היא לא הסכימה לכך שהנתבעת תעזוב את המושכר בטרם הסתימה תקופת השכירות, ולא הסכימה לכך שהנתבעת תמציא שוכר חלופי בסכום הנטען על ידי מר שלונסקי.ב
עוד טענה התובעת, כי לא היתה כל הסכמה לכך שדמי השכירות יופחתו לנתבעת לסכום של 15 דולר אלא לכל היותר דובר על הפחתה של דולר או שניים למטר.ו
 
ג) התובעת טענה, כי נגרמו לה נזקים כתוצאה מעזיבתה הפתאומית של הנתבעת מהמושכר, כיון שרק ביום 1/1/2003 נמצא שוכר חלופי לנכס, וגם כאשר נמצא השוכר החלופי נאלצה התובעת להתפשר עימו על דמי שכירות נמוכים בהרבה מדמי השכירות שסוכמו בהסכם בין התובעת והנתבעת, כך שרק בגין רכיב זה הפסידה התובעת סך של 12,800 דולר בצירוף סך של 9,600 ₪ בגין ארנונה וחשמל (סעיף 6 לתצהירו של מר אבי כהן).נ
 
התובעת טענה, כי אכן המושכר הוא בשטח של 110 מטר ולא בשטח של 100 מטר.ב
 
  ד) מאחר ונחתם כבר חוזה עם הנתבעת והוא התבקש לשלם עבור 100 מטר, לא דרשה ממנו התובעת לשלם עבור 10 המטר הנוספים, אך כמובן שהיא היתה רשאית לבקש זאת משוכרים פוטנצאלים אחרים.ו
 
ה) התובעת טענה, כי לא הקשתה כלל על מר שלונסקי לחפש שוכר חלופי על מנת שהנזקים יוקטנו, והיא עשתה את כל המאמצים להשכרת המושכר מהר ככל האפשר על מנת להקטין את נזקיה.נ
 
7. לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם, הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעה להתקבל ודין ההתנגדות לביצוע שטר להדחות מהנימוקים כדלקמן:
א) נטל הראיה:
עסקינן בתביעה שטרית אשר הטענה שנטענת בה היא מסוג "הודאה והדחה" ונטל הראיה הוא על הנתבעת.ב
במקרה דנן, מעבר לעובדה שמדובר בתביעה שטרית, הרי על פי סעיף 54 לפקודת הראיות, אומנם ניתן להכריע על פי עדות יחידה במשפט אזרחי, אך כאשר אין לאותה עדות יחידה סיוע, על בית המשפט לפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זאת.ו
דהיינו - דרושה זהירות מיוחדת והקפדה יתרה, בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, בהערכת משקלה הראייתי של אותה עדות יחידה.
ראה לענין זה: ספרו של כב' השופט קדמי, על הראיות, חלק שלישי בעמודים 1,036 ואילך.
  
 
ב) המחלוקת העובדתית:
במקרה דנן, לאחר שנשמעו עדויות הצדדים, אין מחלוקת על מספר עובדות, שהיו לכאורה שנויות במחלוקת כאשר רק תצהירי העדות הראשית היו מונחים בפני בית המשפט ואלו הן:
(1) ההסכם בין הצדדים אינו כולל סעיף המאפשר לנתבעת להפסיק את תקופת השכירות טרם סיומה על פי ההסכם.
 
(2) ההסכם בין התובעת ובין חברת נתנאל שקד בע"מ נערך כשלושה חודשים לאחר שנחתם ההסכם בין התובעת והנתבעת (עמוד 3 שורות 19 - 20 לפרוטוקול), כך שטענת מר שלונסקי שהועלתה בתצהירו ולפיה הוא הסתמך על ההסכם עם חברת נתנאל שקד ועל כן לא התעמק בהוראות ההסכם (סעיף 3 תצהירו), אינה נכונה כלל ועיקר.
 
(3) כמו כן, אין לקבל את טענת מר שלונסקי ולפיה הוא לא התעמק בהוראות ההסכם בטרם חתם, מאחר ובא כוחו, עיין גם עיין בטיוטת ההסכם בטרם נחתם ההסכם, כך ניתן לראות מפורשות ממכתב ששלח ליונית, מזכירה אצל התובעת ביום 19/9/2001. (ת/2).
 
ג) נותר לבחון האם טענות נוספות שטענה הנתבעת הוכחו על ידה כנכונות ואלו הן:
(1) האם סוכם עם נציגי התובעת כי הנתבעת תוכל למצוא שוכר אחר וכי התובעת תסכים לכך שבמידה וימצא שוכר שישלם בין 15 ל- 17 דולר למטר, אזי היא תסכים לכך שהנתבעת תשוחרר מהתחיבויותה. 
 
(2) האם הנתבעת אכן הוכיחה כי התובעת הערימה קשים על שוכרים פוטנצאלים שהביאה, וכך סיכלה את הקטנת הנזק.
 
(3) האם מנכ"ל התובעת הבטיח למר שלונסקי כי מאחר וחולטה הערבות הבנקאית, אזי אין בכוונת התובעת לדרוש את פרעון השיק נשוא תביעה זו.
 
ד) התשובה לכל השאלות הללו היא - שלילית.
(1) דהיינו - הנתבעת לא הוכיחה דבר וחצי דבר.
הן מר כהן והן מר עדן העידו מטעם התובעת כי לא היתה כל הסכמה לכך שימצא שוכר שישלם בין 15 ל- 17 דולר למטר.
כל שאמרו נציגי התובעת זה שהיתה הסכמה לכך בפגישה שנערכה לאחר שנשלחו מכתבים מטעם התובעת (ג/1, ג/2 לתצהיר התובעת), ובהם נאמר במפורש כי התובעת אינה מסכימה לכך שהנתבעת תצא מהמושכר בטרם סיום תקופת השכירות על פי ההסכם, לכך שהתובעת תפחית בדולר או שניים למטר מהמחיר שנקבע על פי ההסכם, אך הנתבעת לא ניהלה כל משא ומתן עניני באשר לכך, ועזבה את המושכר באופן חד צדדי וללא הסכמה.
עדותם של נציגי התובעת הותירה רושם אמין ביותר ולא מצאתי כל פגם בגרסתם.
 
  
(2) הנתבעת לא הוכיחה כלל כי עשתה נסיונות למצוא שוכרים פוטנציאלים.
הנתבעת יכלה בקלות להביא ראיות שיחזקו את טענתה ולפיה היא פרסמה פרסומים אך משום מה לא מצאה לנכון להמציא את אותם פרסומים.
ויפים לענין זה: הדברים שנאמרו בספרו של כב' השופט קדמי, שם, בעמוד 1,391:
"הימנעות מהבאת ראיה - במשמעותה רחבה של המושג כמוסבר לעיל - מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים, לפיה, דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, היתה פועלת לחובת הנמנע. בדרך זו, ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה".
 
כמו כן, לא הובאו כמובן לעדות אותם שוכרים פוטנצאלים.
מאידך, לא נסתרה כלל טענת מר כהן מנכ"ל התובעת ולפיה לא היה כלל שוכר פוטנצאלי רציני שאיתו היה אפשר לנהל משא ומתן וכי הוא הנחה את המזכירה שלו כי לא תתווכח על דמי שכירות ואם יהיה שוכר פוטנצאלי רציני אז הוא ינהל איתו באופן אישי את המשא ומתן.
 
כמו כן, לא מצאתי כל פגם בכך שהתובעת ביקשה לקבל משוכר פוטנצאלי דמי שכירות עבור 110 מטר ברוטו ולא עבור 100 מטר.
 
 
בסעיף 3 להסכם שבין הצדדים נכתב:
"השטח המוערך לפני מדידה סופית הינו כ-100 מ"ר (ברוטו) להלן: "השטח המושכר". שטחו המדוייק של המושכר ייקבע על פי מדידה מוסכמת על ידי אאורה, שוכר המשנה ומקרקעי מרכז בע"מ".
דהיינו - כבר שנחתם ההסכם בין הצדדים לא דובר על כך שדובר בשטח של 100 מטר אלא נקבע כי תערך מדידה מוסכמת והשטח יקבע על פיה.
התובעת לא מצאה לנכון לדרוש מהנתבעת דמי שכירות מעבר לשטח של 100 מטר, אך לא היתה כל מניעה מבחינתה לדרוש משוכר חדש דמי שכירות על פי השטח המושכר, לטענתם.
אותו שוכר פוטנצאלי היה רשאי כמובן לנהל משא ומתן ולהגיע להסכמות עם התובעת.
באשר לשטח או למחיר.
קיים חופש חוזים וטענת הנתבעת ולפיה עצם העובדה שהתובעת דרשה דמי שכירות עבור 110 מטר ולא עבור 100 מטר ובכך מנעה את הקטנת נזקיה, היא טענה שאינה נכונה, בלשון המעטה.
 
כמו כן, לא ברורה לי התרעומת שנשמעה מהשאלות שהופנו לנציגי התובעת על ידי ב"כ הנתבעת מהן ניתן היה לסבור כי העובדה שהתובעת חתמה עם שוכרים שונים הסכמים ובהם דמי שכירות שונים, מעידה על חוסר הגינות או ניצול כלשהו של הנתבעת.
 
כלל בסיסי הוא בדיני החוזים, כי קיים חופש חוזים.
הסכם נחתם לאחר שקיים מפגש רצונות בין הצד האחד לצד השני להסכם.
 
 
מנוהל משא ומתן בין צדדים, ובסופו של דבר נחתם הסכם המגבש את ההסכמות עליהם סוכם במשא ומתן.
זכותה של התובעת לנסות ולבקש משוכרים מחירים גבוהים ולהגיע בסופו של דבר להסכמות באמצעות חוזים, ואין כל בעיה בכך שחלק מהשוכרים נדרשו לשלם מחיר גבוה יותר, וחלק מחיר נמוך יותר.
זוהי מהותו של חופש החוזים.
 
(3) הנתבעת לא הוכיחה כלל ועיקר כי מנכ"ל התובעת הבטיח למר שלונסקי כי לא יגיש שיק זה ללשכת ההוצל"פ.
יודגש, כי מר שלונסקי עצמו דאג שמערכת היחסים בין הצדדים תגובה במסמכים בכתב.
כך למשל, הודיע על הפסקת השכירות ביום 7/10/2002 בכתב. (נספח ב' לתצהירו של מר כהן).
המכתבים שנשלחו בעקבות מכתב זה על ידי נציגי התובעת, היו אף הם בכתב. (ג/1 ו-ג/2 לתצהירו של מר כהן).
 
מר שלונסקי העיד כי גם לעירית תל אביב הוא הודיע בכתב על כך שאינו יושב יותר במושכר.
תמוהה אם כך כיצד דוקא הסכמות שיכולות לסייע לו, דווקא הם לא באות לידי ביטוי בכתב??!!
גם מבלי להתייחס לשאלת אמינות עדותו של מר שלונסקי, ניתן לקבוע כי מר שלונסקי לא הוכיח כלל כי היתה הסכמה כזו, מר שלונסקי ביטל את השיק מאחר וחשש שהוא יופקד (עמוד 4 שורות 7 - 9 לפרוטוקול), ואם היתה הסכמה שלא לתבוע אותו על פי השיק, אזי השיק היה מוחזר לו ולא נשאר בידי התובעת.
 
 
מכל מקום, הנתבעת לא הרימה את הנטל ולא הוכיחה את ההסכמה הנטענת על ידה.
ולפיכך, גרסת התובעת נשארה בעינה ולא נסתרה לחלוטין.
 
8. באשר לגובה הנזק שנגרם לתובעת:
המצהירים מטעם התובעת כלל לא נחקרו בענין זה וגרסתם לא נסתרה.
סכום השיק נמוך לאין ערוך מסכום הנזק הנטען ועל כן התובעת היתה רשאית לדרוש ביצועו של השיק.
 
9. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין התביעה להתקבל.
 
ב) הליכי ההוצל"פ בתיק 0-72-10144-01 - ימשכו כסידרם.
 
ג) הנתבעת תישא בהוצאות התביעה ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ כולל מע"מ.
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סכום קצוב בהוצאה לפועל

  2. חיוב צד ג הוצאה לפועל

  3. מימוש נכס בהוצאה לפועל

  4. שכ''ט עו''ד הוצאה לפועל

  5. הוצאה לפועל נגד עיזבון

  6. טעות ביתרת חוב בהוצל''פ

  7. צירוף חייב בתיק הוצל''פ

  8. מחיקת חייב מתיק הוצל''פ

  9. תשלום יתר בהוצאה לפועל

  10. הוצאה לפועל חוב ארנונה

  11. הוצאה לפועל מזונות ילדים

  12. המצאת אזהרה בהוצאה לפועל

  13. סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל

  14. סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל

  15. אי עדכון חוב בהוצאה לפועל

  16. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

  17. צו עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  18. צירוף ערב לתיק הוצאה לפועל

  19. ביזיון בית משפט הוצאה לפועל

  20. סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל

  21. החזר הפרש כספים הוצאה לפועל

  22. תקנה 119 לתקנות ההוצאה לפועל

  23. העברת תיק הוצל''פ לעיר אחרת

  24. בקשה להצטרף לתיק הוצאה לפועל

  25. נזק לרכב מעוקל בהוצאה לפועל

  26. תביעה נגד לשכת ההוצאה לפועל

  27. מחיקת חייב מתיק הוצאה לפועל

  28. בקשה לביצוע שיק בהוצאה לפועל

  29. ביצוע שיק שנגנב הוצאה לפועל

  30. איפה פותחים תיק הוצאה לפועל

  31. ביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל

  32. סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  33. עיכוב מכירת רכב בהוצאה לפועל

  34. צירוף חייב לתיק ההוצאה לפועל

  35. סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  36. ביטול קניית רכב מהוצאה לפועל

  37. עיון מחדש בהחלטה בהוצאה לפועל

  38. חיוב צד ג בתשלום חוב בהוצל''פ

  39. הליכי הוצאה לפועל כנגד יורשים

  40. הסכם פשרה לא ברור בהוצאה לפועל

  41. העברת תיק הוצאה לפועל אל משקם

  42. בקשה להשהות הליכי הוצאה לפועל

  43. תיקון תעודת זהות בהוצאה לפועל

  44. ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל טבריה

  45. רשות לצרף צד נוסף להליך הוצל''פ

  46. פתיחת תיק הוצאה לפועל שלא כדין

  47. פשרה בין בעלי הדין בהוצאה לפועל

  48. תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  49. חלוקת כספים שהתקבלו בהוצאה לפועל

  50. אגרת הוצאה לפועל על הפרשי הצמדה

  51. ערעור על מכירת קרקע הוצאה לפועל

  52. פיצוי על פתיחת הליך הוצאה לפועל

  53. אי ציות להחלטת ראש ההוצאה לפועל

  54. פתיחת תיק הוצאה לפועל ע''י הבנק

  55. התיישנות תביעת החזר מהוצאה לפועל

  56. ערעור על חיוב בהוצאות הוצאה לפועל

  57. העברת תיק הוצאה לפועל ללשכה אחרת

  58. בירור טעות בפסק דין בהוצאה לפועל

  59. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב הליכים

  60. בעלות על קרקע שנמכרה בהוצאה לפועל

  61. סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

  62. מעקלים מהוצאה לפועל בדירה בשכירות

  63. השבת סכום ששולם ביתר להוצאה לפועל

  64. ביצוע פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  65. סמכות ראש ההוצאה לפועל לתקן פסק דין

  66. בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל

  67. המצאת בקשה לביטול החלטה הוצאה לפועל

  68. אישור מכירת נכס ע''י ראש ההוצאה לפועל

  69. תשלום על העתק מסמכים בתיק הוצאה לפועל

  70. פרשנות פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  71. שינוי גרסה לגבי זיוף צ'ק בהוצאה לפועל

  72. בקשת ראש ההוצאה לפועל להבהרת פסק דין

  73. ערעור על פתיחה מחדש של תיק הוצאה לפועל

  74. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה

  75. עיקול בטעות לאחר סגירת תיק הוצאה לפועל

  76. תיק הוצאה לפועל נגד מינהל מקרקעי ישראל

  77. ערעור על החלטה למכור דירה בהוצאה לפועל

  78. אי הגשת השיק המקורי לביצוע בהוצאה לפועל

  79. חידוש הליכי הוצאה לפועל לאחר הסכם פשרה

  80. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב יציאה מהארץ

  81. בקשה לזימון לחקירת יכולת - ערעור על דחיה

  82. ערעור על מכירת נכס מקרקעין בהוצאה לפועל

  83. בקשת זוכה בהוצאה לפועל למינוי כונס נכסים

  84. תיק הוצאה לפועל לצורך גביית מזונות קטינה

  85. תקנות סד''א מול תקנות ההוצל''פ - מה גובר

  86. ערעור על דחיית בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל

  87. המועד להגשת ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  88. זוכה קיבל כסף ולא הקטין את החוב בהוצאה לפועל

  89. תביעה נגד עורך דין על טיפול בתיק הוצאה לפועל

  90. האם זוכה חייב לעדכן בהוצל"פ שקיבל כסף מהחייב ?

  91. מכירת רכב בהוצאה לפועל במחיר נמוך ממחיר מחירון

  92. ביצוע פסק דין רבני שניתן ללא סמכות בהוצאה לפועל

  93. תיקון טעות חישוב בפסק דין ע''י רשם ההוצאה לפועל

  94. נטען כי לרשמת ההוצאה לפועל אין סמכות לפרש פסק דין

  95. פסק דין הצהרתי בעלות על דירת מגורים - הוצאה לפועל

  96. גילוי פסק דין בהעדר הגנה רק לאחר עיקול הוצאה לפועל

  97. בקשה להורות על פתיחת תיק האיחוד ללא כל הגבלות ותניות

  98. ערעור לעליון על החלטת רשם ההוצאה לפועל למתן צו פינוי

  99. תביעה שטרית בגין שיקים שהוגשו לביצוע בלשכת הוצאה לפועל

  100. טענה כי התיק ההוצאה לפועל נפתח על סמך שיקים שכבר נפרעו

  101. האם אפשר לקבל פיצוי כספי על פתיחת תיק הוצל"פ ללא הצדקה ?

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון