קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא איום על החברה לשעבר: 1. המערער (יליד 1951) היה החבר של המתלוננת במשך כ4- שנים, ובאמצע שנת 1997 - נפרדו השניים. לאחר הפרידה - הטריד המערער, ביחד עם X, את המתלוננת ואת החבר החדש שלה, ואיים עליהם. 2. כתב האישום המקורי כלל 3 אישומים של הטרדה, 2 אישומים של איומים, ואישום אחד של סחיטה באיומים על ידי המערער (ועוד שני אישומים נגד הנאשם בגין הטרדת החבר החדש של המתלוננת, ואיומים עליו). 3. בישיבת בית המשפט קמא מיום 29.6.99 הודיעו ב"כ הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסדר לפיו יתוקן כתב האישום באופן שבאישום מס' 1, (המתייחס למערער), תשונה הוראת החיקוק מ"סחיטה באיומים" ל"איומים"; המערער יודה בעובדות כתב האישום המתוקן; יתבקש תסקיר שירות המבחן, ואם הוא יהיה חיובי - מסכימים הצדדים על עונש של מאסר על תנאי, קנס ושל"ץ. 4. בית המשפט קמא הסביר למערער כי אינו כבול בהסדר, והרשיע את המערער בכתב האישום המתוקן על פי הודאתו. 5. א. ביום 8.11.99 הוגש תסקיר שירות המבחן. ב. קשה לומר שהתסקיר הוא ממש חיובי. ג. מהתסקיר עולה נטיית המערער להמעיט בחלקו בסיטואציות החיים השונות שלו, ולהטיל אחריות על הסובבים אותו. ד. המערער סיים 9 שנות לימוד ושירת בצבא 7 חודשים בלבד, תוך שנפלט מהשירות על רקע בעיות משמעת שונות. ה. המערער התחתן בגיל 19 ש' עם בחורה בת 17 ש' - והתגלו קשיים בחייהם המשותפים שהובילו לאלימות מילולית. המערער התקשה לסמוך על נאמנות אשתו משום היותה אישה חזקה וכריזמטית, וראה בה את מקור הבעייתיות בקשייהם. ו. לאחר 16 שנה התגרשו בני הזוג, והמערער התחתן בשנית עם מדריכת טיולים מדנמרק, עמה היה נשוי 8 שנים. הם התגרשו ב1997-. הרקע לגירושיו אלה הייתה מערכת היחסים שניהל עם המתלוננת. ז. המערער עבר להתגורר עם המתלוננת בדירתה - ואחרי שלושה חודשים הם נפרדו. מלכתחילה ראתה המתלוננת בקשר עם המערער - קשר זמני בלבד, ואף ניסתה להדגיש זאת בפניו תמיד, אך הוא התייחס כלפיה בפרצי קנאה וצורך לשלוט בקשר ביניהם. ח. כשהקשר נותק - החלו שיחות הטלפון עם האיומים השונים, והמתלוננת פנתה למשטרה והגישה תלונה. המתלוננת תארה תקופה זו כתקופה של מתח ופחד מפני מימוש האיומים. ט. מאז פתיחת התיק נגד המערער - לא חזרו ההטרדות. י. בתסקיר נאמר כי המערער לוקח אחריות חלקית בלבד על מעשיו, וטען כי פעל מפחד ולחץ שהיה נתון בהם עקב איומים מצד המתלוננת וחברה כלפיו. י"א. המערער מתקשה לראות את חלקו במערכות היחסים השונות שלו, ונוטה להשליך את האחריות למעשיו - על אחרים. י"ב. שירות המבחן המליץ להטיל על המערער עונש חינוכי מוחשי - של"ץ בהיקף 120 שעות, שיבצע ב"יד שרה" או במקום אחר. 6. מהתסקיר עולה תמונה ברורה של אדם שאינו נוטל אחריות על מעשיו, ומאשים אחרים על מעשיו הוא. גם בהטרדות הטלפוניות החוזרות ונישנות, ובאיומים שהטריד ואיים על המתלוננת וחברה החדש - נושאי כתב האישום - הוא מאשים את המתלוננת כאילו היא וחבריה איימו עליו, ולא רואה את אחריותו לעבירות. 7. בנסיבות העניין סבר כב' השופט המלומד בבית המשפט קמא - כי עונש של מאסר על תנאי, של"ץ וקנס שהוסכם על ידי הצדדים - איננו העונש הראוי בעבירות מסוג זה; ובהתחשב באישיותו של המערער כפי שבאה לביטוי כאמור לעיל - לא ניתן לומר כי בית המשפט קמא טעה טעות המחייבת התערבות בשיקול דעתו. 8. תופעות של איומים על רקע אהבה נכזבת - הסתיימו לא אחת במעשים חמורים ביותר לגופו וחייו של המאוים. נכון ציין בית המשפט קמא כי ההטרדות הטלפוניות והאיומים נועדו ליצור מצב של פחד אצל המתלוננת והחבר החדש שלה, והמתלוננת אכן ציינה כי חיה בפחד באותה תקופה. 9. המחוקק ראה בחומרה עבירה על סעיף 30 לחוק הבזק וקצב לה 3 שנות מאסר, ולעבירת איומים שנתיים מאסר. במקרה הנדון בוצעו ע"י המערער 6 עבירות מסוגים אלה. 10. בית המשפט קמא הגיע למסקנה כי קיים פער משמעותי בין העונש המוסכם לעונש הראוי, ואין לנו אלא להסכים עמו. 11. ההסדר אליו הגיעו הצדדים אינו מתיישב עם העניין הציבורי במלחמה בפשע על רקע יחסי אישות ועם מטרת הענישה- כפי שקבע בית המשפט קמא, ונראה לנו כי נוכח אישיותו של המערער - ספק אם ילמד לקח ממשי אם יופעל נגדו העונש המוסכם בלבד, לא כל שכן אין בעונש זה כדי להרתיע את הרבים. 12. בית המשפט קמא גזר על המערער 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, וכן 4 חודשי מע"ת שלא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע - תוך 3 שנים מסיום תקופת מאסרו. בית המשפט קמא התחשב במצבו הכלכלי של המערער - ולא גזר עליו קנס. 13. העונש שגזר בית המשפט קמא אמנם חורג מן ההסדר בין הצדדים, אך בדין ובצדק ראה בית המשפט קמא לחרוג מן העונש המוסכם. הוענש שנגזר משרת את מטרת הענישה ואת הרתעת המערער ואחרים, מה שאין כן העונש המוסכם. 14. מכל מהטעמים הללו - אנו דוחים את הערעור. איומים