קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אירוע מוחי כתאונת עבודה / אירוע מוחי - עובד מוסך: 1. העובדות הצריכות לענין שלפנינו הלא הן מפורטות בהחלטת בית-הדין מיום 14/08/02 וכך רשם בית-הדין בזמנו בעת העברת הענין למומחה - יועץ רפואי, פרופ' עודד אברמסקי, מנהל המחלקה לנוירולוגיה בבית החולים "הדסה" בירושלים, שנתבקש על-ידי בית-הדין ליתן חוות-דעת רפואית בעניינו של התובע:- התובע, מנהל עבודה במוסך, טוען, כי ביום 14.11.00, נגרמו לו שלוש התרגזויות וויכוחים עם אנשים שונים בכל הקשור לעבודת המוסך. כך יצא, כי הוא התווכח ויכוח קולני עם מנהל העבודה השני במוסך ולאחר מכן היה לו ויכוח עם אדם אחר ולבסוף התווכח עד כדי ריב עם איש ממוסך אחר בכל הקשור לאספקת חומרים ועבודות וכיו"ב עבודות מוסך. אחה"צ חש התובע שלא בטוב וסבל מכאב ראש חזק ושותפו לעבודה לקח אותו לחדר כדי לנוח ובשעה 17:00 הלך לביתו אך חש ברע ולבסוף אושפז ואובחן אצלו אירוע מוחי.   התובע טוען, כי האירוע המוחי נגרם לו בשל אותן שלוש התרגזויות קשות שהתרחשו באותו יום. התובע העיד בפני בית-הדין וכן העיד מנהל העבודה שעבד איתו במוסך ועוד איש שניהל עימו את אחד הויכוחים באותו היום, אך איש זה לא זכר דבר וחצי דבר שכן הוא עצמו נפגע, לדבריו, בראשו, בתאונת עבודה לאחר האירוע הנטען שבתיק זה. הוא אמנם מסר הודעה בפני חוקר המוסד בעניינו של התובע דנן (נ/7) אך הוא טוען שאיננו זוכר דבר וחצי דבר מכל העניין.   אף שבית-הדין סבור שהאירועים הנ"ל תוארו ע"י התובע והעד מטעמו (המנהל הנוסף במוסך) בהגזמה רבה, הרי שב"כ המוסד, ברוב אדיבותה, הסכימה לראות במה שהתרחש ביום 14.11.00 משום "אירוע חריג" ולפיכך הסכימה גם להעברת העניין ע"י בית-הדין ליועץ-מומחה רפואי על מנת לקבל ממנו חוות דעת רפואית.   2. השאלות עליהן התבקש המומחה להשיב הן:-   א. האם קיים קשר סיבתי בין העבודה אותה ביצע התובע, כמתואר לעיל, לבין מחלתו של התובע?   ב. האם המחלה ממנה סובל התובע היא בבחינת "מחלת מקצוע"?   ג. האם האירוע המוחי בו לקה התובע קשור להתרגזות או שמא המדובר בגורמי סיכון אישיים אצל התובע שהביאו אותו ללקות באירוע הנ"ל.   ד. האם השפעת העבודה, אם בכלל, על הופעת האירוע המוחי במועד הנטען, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אישיים שהיו לתובע?   ה. האם ניתן לאמר כי האירוע המוחי בו לקה התובע בא לו על רקע תחלואתי טבעי?     3. ביום 8.10.02 השיב המומחה הרפואי לשאלות שהופנו אליו על-ידי בית-הדין. המומחה הרפואי הנכבד סבור כי אין קשר בין המחלה ממנה סובל התובע לבין עבודתו. המומחה הרפואי קובע כי אצל התובע קיימים גורמי סיכון קונסטיטוציונליים המהווים גורמי סיכון להתפתחות אירוע מוחי וסקולרי. על-פי הממצאים הרפואיים נמצא כולסטרול גבוה בדמו של התובע כבר ב-1996. לאחר מכן נמצאו ערכים גבוהים בדם גם של טריגליצרידים וגם סכרת (1999). כמו כן התובע עשן כקופסא ליום במשך 30 השנים שקדמו לאירוע. דעתוו של המומחה הרפואי נחרצת והוא קובע כי השפעת העבודה על האירוע הנטען פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.   4. הצדדים הורשו להגיש שאלות הבהרה למומחה הרפואי. ואכן, ביום 27.11.02 הגיש ב"כ התובע שאלות הבהרה למומחה ובית הדין אישר להעבירן למומחה על אף התנגדות ב"כ המוסד להגשתן.   ביום 29.12.02 השיב המומחה הרפואי לשאלות ההבהרה והוא חוזר על עמדתו בתשובותיו הקודמות, לפיהן אין קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובל התובע לבין עבודתו וכן חוזר המומחה הרפואי למעשה על קביעתו כי השפעת העבודה על הופעת האירוע המוחי במועד הנטען פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.     5. כידוע, חוות-דעתו של המומחה הרפואי המתמנה על-ידי בית-הדין היא חוות-דעת ניטרלית והמומחה הוא יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין ולא מטעם צד כלשהו. לפיכך, רק טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על-ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים (וראה דב"ע שן/48-0 המוסד נ' עמירם פיאלקוב פד"ע כב 321; דב"ע נא/191-0 המוסד נ' יוסף נחתום פד"ע כד 89). נכון הדבר, שסמכות ההחלטה נתונה כולה בידי בית-הדין וחוות-דעתו של המומחה אינה אלא חוות-דעת אשר בית-הדין מסתייע בה. ואכן, יתכנו מקרים שבהם בית-הדין ידחה את חוות-הדעת הרפואית של המומחה-יועץ רפואי, אך מקרים אלה נדירים ביותר והם יתכנו רק כאשר קביעותיו של המומחה הרפואי יתבססו על הנחת יסוד בלתי נכונה ולא יהיו מעוגנות היטב בחומר הראיות, או על הנחה משפטית מוטעית (דב"ע לז/71-0 אברהם ברג נ' המוסד - לא פורסם, דב"ע לז/50-0 המוסד נ' יהושוע שרמייסטר - לא פורסם).     6. במקרה שלפנינו, אין לבית-הדין כל סיבה לסטות מההלכה הנ"ל, שכן קביעותיו של המומחה הרפואי הנכבד מעוגנות היטב בחומר הראיות ולא עולה מהן כל הנחת יסוד בלתי נכונה או הנחה משפטית מוטעית.     7. אשר על כן, התביעה נדחית.   8. אין צו להוצאות. מוסךאירוע מוחי