האם משלמים ארנונה על פרגולה ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ארנונה על פרגולה: ערעור זה מופנה כנגד החלטת ועדת הערר שליד עיריית תל-אביב-יפו, אשר בתאריך 26.10.1999 דחתה את בקשת המערערת לעניין קביעת ארנונה מס' 18-029-3030-0800 לגבי נכס בדרך נמיר 303 בתל-אביב-יפו. העובדות הערעור עניינו חיוב המערערת בתשלום ארנונה בגין מבנה עץ ששטחו 33 מ"ר. חלק מהמבנה סגור וחלקו פתוח. הצדדים מסכימים כי החלק הסגור מהווה "בנין" בר-חיוב בארנונה. המחלוקת נסבה סביב החיוב עבור השטח המקורה. הנכס נושא הדיון משמש מזנון שהמכר בו מתבצע על-ידי מכונות המוחזקות בתוך מבנה העץ הסגור, כאשר חזית המכונות פתוחה ופונה לתוך שטח מקורה שמוצבים בו כסאות ושולחנות ושתי מכונות נוספות לממכר מזון. בהחלטה נושא הערעור שבפניי קבעה הוועדה כי השטח המקורה מהווה חלק מבניין ולכן יש לחייב את המערערת בתשלום ארנונה בגינו. המחלוקת בין הצדדים המערערת טוענת כי טעתה הוועדה בקובעה כי השאלה אם שטח מסוים מהווה חלק מבניין הינה שאלה פונקציונלית. המערערת סבורה כי "הפונקציונליות" איננה יסוד החיוב בארנונה, אלא השטח הנישום עצמו בהתאם להגדרותיו בהחלטה של מועצת העיר תל-אביב-יפו מתוקף סמכותה בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 1998), תשנ"ח-1997 (להלן - צו הארנונה). לטענת המערערת השטח הפתוח הינו למעשה "פרגולה" שאינה בת-חיוב, וזאת משום שבצו הארנונה נקבעו הוראות המחריגות במתכוון את ה"פרגולה" מהגדרת "בנין" המחויב במס. בסעיף 1.3.1 לצו הארנונה נקבע כי פרגולה תחויב במלואה אם יש לה שני קירות או יותר, ומכיוון שבענייננו אין חולק כי מדובר בשטח מקורה שלו קיר אחד בלבד אין לחייב את המערערת בגין הפרגולה. עוד טוענת המערערת כי השטח הנדון איננו נמצא בתוך יחידת הבניין אלא מחוצה לה, וצו הארנונה כלשונו יחיס לביטוי "בתוך" ולא לביטוי "צמוד" ועל-כן לא חל על שטח צמוד לבניין כאשר על הבניין מוטלת ארנונה. לעומתה גורס המשיב כי הנכס כולו בר-חיוב בארנונה בהתאם לאמור בסעיף 1.3.1(ב) לצו הארנונה לשנת 1998, הקובע: "...בשטח הבנין נכלל כל השטח שבתוך יחידת הבנין, לרבות יציע וכל שטח מקורה אחר וכן, מרפסות סככות...". לטענת המשיב משנמצא כי השטח הפתוח עונה על התיאור בהגדרת "בנין", מתייתר הצורך לדון בשאלה אם הוא פרגולה אם לאו. בנוסף טוען המשיב כי הגדרת פרגולה אליה מפנה המערערת אינה רלוונטית לענייננו, מאחר שההגדרה של המונח "פרגולה" על פי סעיף 1.3.1(י"ב) מתייחסת לפרגולה שאינה מחוברת למבנה. דיון מקובלת עליי טענת המשיב כי השטח הפתוח נושא הערעור הינו חלק מהבניין ועסקינן במתקן קבוע ובנוי. כפי שנקבע על-ידי כבוד השופט ויתקון בבג"ץ 162/69 פז חברת הנפט בע"מ נ' עירית הרצליה [1], בעמ' 446 יש לפרש את המונח "בניין" כדלקמן: "...כוונת המחוקק לבנינים שבני-אדם עשויים להימצא בהם, אם למגורים ואם לשימוש אחר, תהא אשר תהיה צורת מבנם". כמו כן אין חולק כי השטח נושא הערעור מהווה חלק מהעסק אשר מתנהל בבניין והוא מיועד לרוכשי טובין מהמכונות; כדברי בא-כוח המערערת בדיון בפני ועדת הערר מיום 27.1.1999: "...הוספה פרגולה במקום כדי שאנשים שמסתובבים במקום ומשתמשים במכונות האוטומטיות שאינן מאוישות, יוכלו לעמוד בצל הואיל וכל האזור הינו חשוף ללא מחסה ברדיוס של מאות מטרים...". בספרו של ה' רוסטוביץ ארנונה עירונית [3], בעמ' 83 נאמר: "כדי לקבוע אם ניתן לראות בדבר מסוים 'מבנה' או 'בנין', יש להסתמך על השכל הישר ועל ההגיון הפשוט של חיי המציאות, ע"פ 223/66 תיק נ' היוה"מ, פ"ד כ(2) 558. נראה, שפסקי הדין שפרשו את המונח 'בנין' לצורך ארנונה התקשו ליישם את מבחן השכל הישר וההגיון הפשוט. הואיל ובדיני מיסוי עסקינן, ראוי לדעתנו לקבוע את המבחן להגדרת בנין כמבחן כלכלי, לאמור: בנין הוא כל מבנה, אשר מופקת ממנו תועלת כלכלית לבעלים או למחזיק". השטח נושא הערעור הינו מבנה קבוע ובנוי ומחובר לשטח הסגור חיבור של קבע ותוחם אותו. המערערת מפיקה משטח זה תועלת כלכלית מאחר שהוא משרת את רוכשי הטובין מהמכונות ולכן נראה כי הפרגולה מהווה חלק בלתי נפרד מהמבנה ויש להתייחס אליה כחלק מהמבנה (ראה ערר (ת"א) 102/92 רסיטל קלסיק בע"מ נ' מנהל הארנונה, עירית תל אביב-יפו [2], שם נקבע כי למרות שהאוהל עצמו ספק אם ניתן להגדירו כבניין, ניתן לחייב את שטח הקרקע שעליו עומד האוהל כ"...שטח הקרקע שעיקר שימושו עם המבנה... לכל צורך אחר של אותו מבנה..."). אולם לא די בהיות הפרגולה חלק מבניין על-מנת לחייבה בארנונה, משום שיש לבחון גם את השאלה האם היא עונה על הגדרת "פרגולה בת חיוב" בצו הארנונה, וזאת בשל העובדה כי מחוקק המשנה קבע הוראות מיוחדות ביחס ל"פרגולה" אשר מוציאות את הפרגולה מכלל הגדרתו הרחבה של הבניין המחויב במס אלא אם כן התקיימו התנאים המפורטים בהגדרה. סעיף 269 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן - פקודת העיריות), שמכוחו שאבה העירייה סמכות לחקיקת צו הארנונה, קובע: "בנין - כל מבנה שבתחום העריה, או חלק ממנו לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה...". בסעיף 1.3.1(ב) לצו הארנונה לשנת 1998 נקבע : "בשטח הבנין נכלל כל שטח שבתוך יחידת הבנין, לרבות יציע וכל שטח מקורה אחר וכן מרפסות, סככות ובריכת שחיה". ובסעיף קטן 1.3(י"ב) נקבע: "פרגולה תחויב במלואה אם יש לה שני קירות או יותר". סעיף 269 לפקודת העיריות מקנה לעירייה סמכות להוציא שטחים מסוימים מגדר ההגדרה של המונח "בנין", ובענייננו בחרה העירייה להחריג שטח של פרגולה שיש לה פחות משני קירות מחובת תשלום הארנונה. מכיוון שמוסכם על הכול שלפרגולה נושא הדיון קיר אחד בלבד, אין לחייב את השטח המקורה נושא הערעור בתשלום ארנונה ויש לראות את סעיף 1.3.1(ב) בצו הארנונה כדין כללי ולהבחינו מסעיף 1.3.1(י"ב) המתייחס לפרגולה שהינו דין ספציפי הגובר על הביטוי הכללי. לאור האמור לעיל נראה כי יש לקבל את טענת המערערת כי מחוקק המשנה בעל צו הארנונה חוקק הוראות מיוחדות ביחס ל"פרגולה" המוציאות מכלל תחולה של הגדרת "בנין" פרגולה שלה קיר אחד בלבד. אין ממש בטענת המשיב שההגדרה של המונח "פרגולה" על-פי סעיף 1.3.1(י"ב) מתייחסת לפרגולה עצמאית אשר אינה מחוברת למבנה ולכן אינה רלוונטית למקרה שבפניי. לא מצאתי תימוכין לטענה זו בלשון החיקוק מה גם שהטענה איננה מתיישבת עם שאר ההגדרות בצו ועם סעיפיו. כאשר חפצה העירייה להרחיב את השטח הכלול בהגדרת "בנין" היא קבעה זאת בצו עצמו: "...לרבות יציע וכל שטח מקורה אחר וכן מרפסות, סככות ובריכות שחיה". כך נהגה גם כאשר חפצה להחריג שטח הכלול בשטח הבניין, כגון מרפסת גן, חנייה ומחסן. ולדוגמה, מרפסת גן המוגדרת בצו הארנונה איננה מתייחסת בהגדרתה לבניין: "מרפסת גן - תחויב במלואה במידה והינה מקורה או בעלת מעקה או קיר בשלושה צדדים של היקפה". וזאת כאשר ברור שמרפסת גן מעצם טיבה וטבעה מחוברת לבניין. גם ביתר הפריטים המוגדרים כבניין או מוחרגים ממנו לא מצאתי הבחנה בין מבנים צמודים לבניין או נפרדים ממנו והריבוי וההחרגה מתייחסים לסוג מבנה כגון "סככה", "חניה" או "מרפסת" וכך גם ה"פרגולה".לאור האמור לעיל החלטתי לקבל את הערעור ואני קובעת כי אין לכלול את שטח הפרגולה בשטח הבניין החייב בארנונה. המשיב ישלם הוצאות ושכר טרחה בסך 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין ועד למועד התשלום בפועל. פרגולהארנונה