ביטוח אובדן תכשיטים במהלך פיקניק

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח אובדן תכשיטים במהלך פיקניק:

1. העובדות וטענות הצדדים:ב
בפני תביעה כספית בגין תגמולי ביטוח כל הסיכונים לגבי תכשיטים שלטענת התובעים אבדו ביום 16/10/1997 במהלך פיקניק בחג הסוכות שנערך בפארק ימית 2000 בחולון תוך כדי הכנת ולישת בשר, לאחר שהטבעות הורדו מאצבעותיה של התובעת מס' 1 והושמו בשקית בצד, כשיותר מאוחר (למחרת) נתגלה שנעלמה.

מדובר ב3- טבעות זהב:ו טבעת זהב משובצת ב8- יהלומים בשווי קרן של 12,000.- דולר, טבעת זהב 18 קראט משובצת ויהלום בשווי קרן בסך של 1,800.- ש"ח וטבעת זהב 18 קראט משובצת יהלומים בשווי קרן בסך של 4,400.- ש"ח.

לטענת התובעים הם היו הבעלים של שלושת הטבעות הנ"ל, כשהטבעות הנ"ל היו מבוטחות אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח כל הסיכונים והתכשיטים הנ"ל אבדו ביום 16/10/1997, כשעל האירוע דווח לנתבעת ולמשטרת ישראל.

לטענת התובעים הנתבעת דחתה את תביעת התובע ללא כל הצדק ותוך כדי הפרת הסכם פוליסת הביטוח ומבוקש לפצותם בערך הטבעות בתוספת ריבית מיוחדת בהתאם לסעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א1981- (להלן:נ "החוק") או לחילופין בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין.
יש לציין שלכתב ההגנה צורפה ע"י הנתבעת הפוליסה לדירה נכון לחודש 01/96 תוך טענות לגבי אי צירוף הפוליסה ע"י התובעים וניסיון להתנגד להצגת הפוליסה שבידי התובעים, המצויה גם בתיק סוכן הביטוח.

בסופו של דבר, באישור ביהמ"ש הוגשה הפוליסה שבידי התובעים (ת2/) והתברר שהיא הפוליסה המעודכנת יותר מחודש 07/96 והיא זו שהייתה לכאורה בתוקף.
מכל מקום, אין הבדלים משמעותיים לגבי ביטוח כל הסיכונים לגבי תכשיטים.

בפוליסה שצורפה ע"י הנתבעת לכתב ההגנה מוגדר בפרק ג' בעמ' 5 בסעיף 1ב' כיסוי כל הסיכונים:ב

"הביטוח על פי סעיף זה מכסה את המבוטח בגין כל אבדן או נזק שייגרמו ע"י סיבה או גורם כלשהם אשר לא הוצאו מן הכלל במפורש (ולהלן בפוליסה זו ייקרא כיסוי זה 'כיסוי כל הסיכונים') ובכפוף תמיד לחריגים המוצאים מן הכלל כמפורש להלן".

בסעיף 1ג' מפורטים החריגים לכיסוי כל הסיכונים שהכיסוי כל הסיכונים אינו כולל אובדן, הרס או נזק שייגרם ע"י או נובע מתוך:ו

(1) עש, חרקים אחרים, תולעים, השחתה הדרגתית, לחות, חלודה או גורמים אטמוספריים או אקלימיים בעלי השפעה הדרגתית.
(2) בלאי.
(3) קלקול מכני או חשמלי מכל סוג שהוא.
(4) תהליך של ניקוי, שיפוץ, תיקון או חידוש.
(5) מתיחת יתר של קפיץ, הסדקת ציפוי או היזק פנימי של שעונים.
(6) גניבה מרכב חובה כאשר לא נמצא אדם בכלי הרכב.

(בנוסף לכך החריגים מופיעים בפרק ט' לפוליסה שהם:נ מלחמה, פיגוע, קרינה, החרמת רכוש וכו').
למעשה אין שינוי משמעותי בהגדרת "כל הסיכונים" ובחריגים לכיסוי כל הסיכונים גם בפוליסה שצורפה ע"י התובעים ומדובר למעשה באותה הגדרה ואותם חריגים בשינויים קלים של נוסח ההגדרה של כיסוי כל הסיכונים המוגדר בת2/ בפרק ג' בעמ' 1 בסעיף א':ב

"כיסוי למבוטח בגין כל אבדן או נזק שייגרמו לרכוש מבוטח ע"י סיבה או גורם כלשהם אשר לא הוחרגו או הוגבלו במפורש בס"ק ב' להלן או בכל סעיף בפוליסה המכסה רכוש ספציפי בכיסוי כל הסיכונים או בכל מקום אחר בפוליסה, לרבות בתנאים הכלליים".

אין מחלוקת שמדובר בביטוח כל הסיכונים, שברשימה שבידי התובעים נאמר שביטוח כל הסיכונים מותנה בקבלת הערכה מוסמכת.

לטענת הנתבעת בכתב ההגנה יש לדחות את התביעה עקב העדר עילת תביעה ו/או יריבות.

לטענת הנתבעת יש לדחות את התביעה גם עקב אי עמידה בהתחייבות התובעים כלפי הנתבעת בין שבפוליסה ובין עפ"י דין ו/או אי העמדת הנתבעת על מלוא סיכונה ו/או הגדלת סיכונה של הנתבעת לאין שיעור, לרבות בכל הנוגע לתנאי שמירתם ו/או אחסנתם ו/או הגנתם של התכשיטים נשוא הפוליסה מפני סיכוני אובדן ו/או גניבה.

לטענת הנתבעת דין התביעה להידחות גם עקב אי צירוף כל ראיה לעניין הנזקים הנטענים והמוכחשים היות כתב התביעה סתמי, בלתי מפורט ולא נתמך כדין ו/או כדבעי וכן שיהוי רב בהגשת התביעה.




לטענת הנתבעת האירוע אינו מכוסה ע"י הפוליסה ומדובר בהפקרה ו/או גניבה של הטבעות שגרמו לאובדן הטבעות ו/או בעקבות התממשותו של סיכון שהוחרג במפורש מגדר הסיכון הביטוחי, תוך הפרת ההתחייבויות כלפי הנתבעת בין עפ"י הפוליסה ובין עפ"י הדין, בנסיבות הפוטרות את הנתבעת מכל חבות כלפי התובעים, אם הייתה על הנתבעת חבות כזו.

יש לציין שכתב ההגנה מעלה שורה ארוכה ביותר של טענות השוללות לטענת הנתבעת את חבותה לתשלום תגמולי הביטוח.

2. דיון והכרעה:ו
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בראיות ובסיכומי הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה וזאת מן הנימוקים כדלקמן:נ

א. אני קובע שהתובעים הוכיחו את מקרה הביטוח ואת האובדן ו/או הנזק שנגרם להם והנתבעת לא הוכיחה שמתקיים חריג המקנה לה פטור מדמי הביטוח, שהנו "כל הסיכונים".

אני מקבל את גרסת התובעת מס' 1 ואמה לגבי השארת התכשיטים אצל האם והעובדה שלתובעת מס' 1 אין מפתח לדירה של אמה ששהתה בחו"ל בזמן שנעשתה החקירה של החוקר.
עדות זו נתמכת בעדות האם-גב' ג'וליה טחן ובתדפיסי הכניסות והיציאות שצולמו מדרכונה (שלפיו שהתה בחו"ל בין יום 31/10/1997 ליום 28/12/1997).

אני מעדיף גרסה זו על פני הגרסה שמופיעה בחקירת התובעת מס' 1 ע"י החוקר הפרטי בנ1/ בעמ' 3 שהתכשיטים הועברו לאמה רק בשבוע שעבר ומקבל את הסברה של התובעת מס' 1 בביהמ"ש שיש טעות לגבי הנ"ל (בעמ' 24 לפרוטוקול, שורות 13-12).

התובעים לא היו צריכים להוכיח את הסיבה לאובדן או לנזק והאם התכשיטים אבדו, נגנבו או נזרקו לאשפה ודי בכך שהוכיחו שהנזק/אובדן קרה ובכך יצאו ידי חובתם, כשהתובעים היו זכאים גם לסרב לבדיקת פוליגרף.

לעומתם, הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה והשכנוע המוטל עליה להצביע על פטור מחבות הביטוח ו/או אי כיסוי ו/או התקיימות חריג לחבותה לביטוח ולפיכך דין התביעה להתקבל.

אני מקבל את גרסתם של התובעים ואת עדותם של התובעים (גב' הרפז דליה, בעלה-משה הרפז ואמה של התובעת-גב' ג'וליה טחן) כאמינה עליי.

מדובר בסיפור בסיסי שהתובעים חזרו עליו השכם והערב החל מהאירוע והמשך בחקירתם ע"י החוקר הפרטי וזאת לאחר שדיווחו על האירוע לנתבעת והתלוננו במשטרה בסמוך לאירוע (נספח ד' לתביעה).

מדובר בגרסה בסיסית ופשוטה שמספרת על יציאה של המשפחה לפיקניק בחג הסוכות, בפארק ימית 2000 בחולון, כשהתובע מס' 2 היה אחראי על צליית הבשר על האש (המנגל) בעוד התובעת מס' 1 הייתה עסוקה בהכנת הבשר ולישתו לפני צלייתו.

תוך כדי הכנת ולישת הבשר הורידה התובעת מס' 1 את הטבעות מידיה והניחה אותם בשקית ניילון בה היו מונחים בגדי ביתה התינוקת, כשהשקית הייתה עם הציוד שהיה להם, שנלקח על ידם בתום הפיקניק.

רק למחרת גילתה התובעת מס' 1 שהשקית והטבעות אינם ואז מיהרה התובעת מס' 1 חזרה לפארק לחפש את השקית בפסולת ולא מצאה אותה.

בניגוד לתמיהות שמעלה החוקר בדו"ח שלו (ת8/) אינני רואה כל תמיהה בגרסה זו, שהינה גרסה הגיונית ואפשרית ביותר הנתמכת בעדויות התובעים שגרסותיהם עקביות וברורות.

לא מצאתי סתירות משמעותיות בגרסאות התובעים וגם אם יש שוני בגרסה זו או אחרת לגבי פרט כזה או אחר מדובר בנושאים שוליים ולא משמעותיים שלא מקעקעים כהוא זה את גרסת התובעים האיתנה.

ב. בביטוח כל הסיכונים עול ההוכחה קל ביותר כי על התובע להוכיח את הנזק לרכושו ותביעתו תתקבל גם אם לא הוכחה הסיבה שגרמה את הנזק. דהיינו, בגין אובדן או נזק מכל סיבה שהיא. לכן על המבוטח להוכיח כי נגרמו לו אובדן או נזק, אין הוא חייב להוכיח כיצד נגרמו האובדן או הנזק, אין הוא חייב להוכיח את סיבת האובדן או הנזק ודרכי התרחשותם, אך הוא חייב להוכיח את עצם האובדן או הנזק [ראה ע"א 172/84 סלע חב' לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ ואח', מז(1) 311 וכן ע"א 497/85 אשל ואח' נ' פיליפ גאבל רייט, פ"ד מב(1) 89, 93-92, תוך הגדרת אובדן למצב דברים שבו הנכס המבוטח אינו עוד בשליטת המבוטח ואין סיכוי סביר כי יחזור לשליטתו וכל זאת בלי שהמבוטח מרצונו העביר את זכויותיו בנכס].

ב"ביטוח כל הסיכונים" נטל ההוכחה לפטור מחבות מוטל על המבטח. משהוכיח המבוטח שנגרם נזק בתקופת הביטוח, עובר עול ההוכחה למבטח להצביע על כך שהוא פטור מחבות [ראה ד. ששון "דיני ביטוח" בעמ' 110 וכן ע"א 449/89 פיליפ ואח' נ' גייבל רייט, פ"ד מו(2) 92 וכן ראה לגבי נטל השכנוע על המבטח לגבי התקיימות חריגים בפוליסה השוללות את הביטוח רע"א 143/98 דיב נ' הסנה חב' ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד נג(1) 450].



אין זה רלוונטי כיצד התרחש האובדן ולהוכיח את הסיבה שגרמה לנזק ואין זה מעלה או מוריד אם אין כל אפשרות לדעת מהן עוללותיו של האובדן, כשעל המבוטח להראות שנזקו נמצא במסגרת ההתחייבות הכללית ולהוכיח את תחולתה הכללית של הפוליסה ועל המבטח להוכיח כי התקיים החריג. לאחרונה [ראה ע"א 544,548/75 איגל סטאר אינשורנס קומפני לימיטרד נ' טננבוים את ווב חב' לבניין ועבודות ציבוריות, פ"ד לב(1) 342 וכן ראה ע"א 1757/90 מעלה יצרני עורות 84 כ"ס בע"מ נ' סלע חב' לביטוח בע"מ ואח', דינים עליון כ, 538].

כאמור, במקרה של ביטוח מסוג כל הסיכונים יש נטל מצומצם ביותר למבוטח ועליו להוכיח שקרה האירוע ומדובר אף בהוכחה הסתברותית.
דהיינו, מספיק שהמבוטח יוכיח שקרה מקרה ביטוח פוזיטיבית ולא מוטל עליו הנטל להוכיח את הפן הנגטיבי שידו לא הייתה במעל.

עילת התביעה בביטוח "כל הסיכונים" היא עצם האבדה ולכן רק זאת על המבוטח להוכיח ו"מקרה הביטוח" הוא עצם האובדן או הנזק מכל סיבה שהיא ודי למבוטח בהעדר הוראה אחרת בפוליסה להוכיח כי נגרמו לו אובדן או נזק. להלכה עליו להוכיח אמנם כי האובדן נגרם באופן מקרי או בלתי צפוי, אך די לשם כך שיראה כי החפץ המבוטח נעלם ולא נמצא תוך זמן סביר, על אף חיפוש רציני, בלא שהמבוטח חייב להוכיח כיצד אבד ומדוע [ראה ע"א 391/89 וייסנר ואח' נ' אריה חב' לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מג(2) 858 וד. שוורץ "דיני ביטוח" תהליך ומגמות, ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ו (1997) 301 בעמ' 74 לגבי קבלת התפיסה הפורמליסטית של כבוד השופטת נתנייהו בפס"ד וייסנר שבו הייתה בדעת רוב].

חובת תום הלב בדיני ביטוח חלה הן על המבוטח והן על המבטח, הן בקיום המו"מ והן בקיום החוזה.


חוזה הביטוח נועד להקצות את הסיכונים של התרחשות אירוע הביטוח תוך איזון וסבירות בין סיכונים והגנות וביטוי למידת המחוייבות שחברת הביטוח מוכנה ליטול על עצמה לגבי סיכונים צפויים שניתן להסתכן בהם בגדר דמי פרמיה הנקבעים לאותו ביטוח [ראה ע"א 1845/90 סיני נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ, פ"ד מז(5) 661 (להלן:ב "פס"ד סיני") וע"א 124/89 הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ נ' כהן, פ"ד מו(2) 372].

בפס"ד סיני נאמר שהמבוטח קונה סיכון באמצעות תגמולי הביטוח תוך מטרה נוספת ברכישת הביטוח של הקטנת עלויות ההתדיינות, שההליכים להשגת הפיצוי יהיו מהירים ופשוטים ולשם כך הוא מסכים לשאת בתשלום עבור סיכונים שלא בהכרח יתממשו ובלבד שאם יתממשו יזכה בפיצוי, בהליך שהוא סביר והוגן במהותו, כשחברת הביטוח מודעת לסיכון זה ומנטרלת את הסיכון עפ"י פיזור הנזק וחישוב הפרמיה עפ"י שיעורי תוחלת הנזק.

במקרה דנן מדובר בפרמיה גבוהה יחסית של כ- 3,000 ש"ח לשנה ששילמו התובעים לנתבעת מידי שנה ותמורת זאת קיבלו ביטוח כל הסיכונים, שאמור להיות הליך פשוט המקנה לכאורה פיצוי מהיר.

במקרה דנן פעלה הנתבעת בצורה הפוכה למטרות ודגשים אלו וגרמה לכך שהפיצוי יינתן רק לאחר פס"ד וניהול הליכים בביהמ"ש.

המבטח-הנתבעת ידעה להכניס סייגים ברורים לפוליסה גם לכיסוי כל הסיכונים, כגון גניבה מרכב חונה כאשר לא נמצא אדם בכלי רכב ולא הוכנס סייג לגבי אובדן או גניבה משטח פתוח מחוץ לדירה או סייג אחר שלגדרו יכול ליפול האירוע דנן.




הנתבעת, למרות שידעה את המצב המשפטי לגבי פוליסת כל הסיכונים ולמרות שהיה בידה דו"ח חוקר שלא קבע ממצאים חד משמעיים אלא השאיר לשקו"ד הנתבעת את נושא השיפוי, בחרה לנהל תיק זה תוך חקירות ממושכות של התובעים, הזמנת אם התובעת לחקירה והטחת האשמות שונות ומגוונות בתובעים וזאת במשך שתי ישיבות הוכחות ארוכות.

גם לפי המבחן החדש של צפייתו הסבירה של המבוטח:ו

"הצפייה הסבירה של המבוטח בביטוח כל הסיכונים היא שהסיכונים מוטלים על המבטח ולא על המבוטח וצפייתו הסבירה של המבוטח היא שהסכם הביטוח שעליו חתם לביטוח 'כל הסיכונים' הנו רחב ביותר וסייגיו מצומצמים להכרחי ולמובן מאליו בלבד מביטוח כזה" [ראה בהקשה רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת-חן נ' סהר חב' לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 307,281].

גם אם לא הייתה הסכמה של התובעים לבדיקת פוליגרף אין בכך מאומה ואין הדבר צריך לשמש כנגדם, הדבר לא יכול להוות שיקול לשלילת תגמולי ביטוח והנתבעת לא יכולה להתנות פיצוי בבדיקת פוליגרף [כשאף לגבי הסכמים שנעשים יש ביקורת של בתיהמ"ש - ראה ע"א 551/89 מנורה חב' לביטוח בע"מ נ' סבובניק, פ"ד מו(3) 158].

ג. סוכן הביטוח מר לוי עמי אישר את הערכת התכשיטים (נספח א' לת1/) וזאת בהתאם לבקשת התובע מס' 2 בטלפון, ששלח לתובע מס' 2 את רשימת התכשיטים מתוך תיק הפוליסה בכתב ידו ובחתימתו על ת4/ לגבי משלוח בפקס של העתק מרשימת התכשיטים שהייתה כל הזמן בתיק ונכללה בפוליסת הביטוח כתוספת.



מדובר לא רק בסוכן אלא בחתם ביטוח שמפיק פוליסות שמבחינתו הלקוח צריך להיות רגוע כשמופיע בתוספת שהטבעות מבוטחות ב- 12,000 דולר, כשמר לוי מורשה להפיק לחברת הביטוח פוליסות עם תוספות (במקרה זה התוספת לטבעת היקרה בשווי 12,000.- דולר לפי הערכה - נספח ב' לת1/ וראה ת3/), כשהוא זה שביצע את התוספות.

עפ"י עדות של מר לוי ועדות התובעים עולה בבירור שהיה כיסוי ביטוח לתכשיטים נשוא התביעה, ביטוח כל הסיכונים, כשהתובעים עמדו בכל הקשור לצד הטכני של הביטוח לגבי המצאת הערכה לתכשיטים והעברתה לביטוח עד הנפקת פוליסה בת-תוקף.

ניסיונות הנתבעת לתקוף את פעולות הביטוח, קבלת ההערכות והפוליסות הן ניסיונות סרק לא ראויים, שכן במעשים אלו "כורתת למעשה הנתבעת את הענף עליו היא יושבת" תוך תקיפת סוכן הביטוח, שבמקרה זה הוסמך על ידה להוציא כחתם מורשה פוליסות מהסוג הנ"ל, כולל קבלת הערכות תכשיטים וכולל תוספות.

ד. הנתבעת הביאה לעדות את גב' בתיה אבישר העובדת במחלקת חיתום בנתבעת, שהתברר שאין לה כל קשר ישיר לפוליסת ביטוח נשוא תיק זה ולמעשה היא מחווה את דעתה לגבי פרשנות הפוליסה בלא שיש לה כל מומחיות בנידון ובסעיף 16 לתצהירה נ6/ נאמר:נ

"למיטב הבנתי וניסיוני וכעולה גם מהוראות הפוליסה, האירוע הנטען בכתב התביעה אינו מכוסה עפ"י הפוליסה. למיטב ידיעתי וניסיוני הפוליסה לא נועדה לתת כיסוי למצבים שבהם הופקרו הנכסים שבוטחו על פיה ו/או למצבים שאירעו באשמתם של המבוטחים ו/או בעקבות רשלנותם המרבית ו/או התורמת אותה יש להעמיד על 100% בנסיבות, בהותירם תכשיטים יקרים כל כך בשקית ניילון בשטח פתוח, במקום הומה אדם, מבלי שיינקטו אמצעי זהירות כלשהם להגנתם".
בהמשך טוענת גב' אבישר לאחריות מלאה של התובעים, שלילת זכאותם עפ"י הפוליסה, העדר כיסוי ביטוח ואי כיסוי עפ"י הפוליסה הן מהטעם של הפקרת הטבעות והן מהטעם של אשמם של התובעים בקרות האירוע הנטען ו/או הרשלנות המירבית ו/או הפושעת ו/או ברשלנותם התורמת של התובעים המגיעים עד כדי 100% בנסיבות (סעיפים 21,19,16 ו23- לתצהירה).

כאמור, מי שמהווה חתם של הפוליסות הוא סוכן הביטוח ולא גב' אבישר, שלא טיפלה בתיק של התובעים ולא מעורבת בתיק מלבד שנתבקשה מקצועית לחוות את דעתה.

והנה, מתברר שמקצועיותה ועדותה בסעיף 16 לתצהירה מתבססים על לימוד במכון ביטוח על רשלנות ורשלנות תורמת, פושעת ומוחלטת לפי המקרה והנתונים המוצגים בפניה (עמ' 57 לפרוטוקול, שורות 11-8).

משנשאלה גב' אבישר ע"י ביהמ"ש באופן ברור לאיזה סעיף בפוליסה התכוונה בסעיף 16 לתצהירה, שהאירוע הנטען בכתב התביעה אינו מכוסה עפ"י הפוליסה, היא הפנתה בתחילה לפרק וסעיף שלא שייך והעידה לבסוף שאינה יודעת לאיזה סעיף התכוונה בסעיף 16 לתצהירה (עמ' 57 לפרוטוקול, שורות 21-13).

דהיינו, העדה שהנתבעת בחרה להביא, שאינה מעורבת אישית ואין לה כל ידיעה אישית לגבי התיק הביטוחי הספציפי, מעידה ממומחיותה לגבי אי כיסוי לאירוע עפ"י הפוליסה ואינה יודעת כלל להצביע על מקור אי הכיסוי הנ"ל.
לא בכדי לא יכולה נציגת הנתבעת להצביע על המקור בפוליסה לאי הכיסוי הביטוחי, שכן לא קיים מקור כזה, כפי שנסקר קודם לכן לגבי פוליסת "כל הסיכונים".


יש לציין שגם ב"כ הנתבעת בסיכומיו מפנה לסעיף בפוליסה לגבי ביטוח תכולת דירה בפרק ב' לגבי אי ביטוח מקרה גניבה במקרה של תכולה הנמצאת במרפסת הפתוחה וזאת בפרק נפרד שאינו נכנס כלל לפרק ג' המהווה הרחבה לביטוח התכולה וכולל כיסוי ספציפי כל הסיכונים לתכשיטים ודברי זהב, שאין בה כל סייג כזה או דומה.

למעשה לנתבעת בתיק זה היו חשדות בלבד שהתעוררו בעקבות החקירה של החוקר-מר אנג'ל שמעון (ראה ת8/).

בעקבות בדיקת ממ"ן, שיחות, פעולות חקירה ובדיקות שנעשו העלה החוקר ספיקות ותמיהות באשר לאמיתות האירוע.
יש לציין שגם לפי הדו"ח הנ"ל, לפי ממצאי בדיקת הממ"ן, הגיע הבודק למסקנה שבאירוע אבדה רק טבעת אחת בשווי של כ- 1,000 דולר (כשלמרות זאת לא שולם פיצוי ולו בגין טבעת זו לתובעים).

עפ"י הדו"ח הנ"ל - ת8/ מועלים ספיקות ותמיהות בקשר לאירוע עקב אי הגיון בגרסת התובעת שענדה טבעות כה יקרות לפיקניק ושהסירה את הטבעות מידיה כדי שלא יתלכלכו מבשר וכן לגבי העברת התכשיטים לאמה תוך הנחה שגרסת התובעים "שקרית", שהרי לא יעלה על הדעת שלא יהיה בידה מפתח לדירת הוריה לבדוק את הדירה בזמן שאמה בחו"ל ואי שלילה של האפשרות שהתכשיטים הנותרים נמצאו בדירת התובעים.

מתברר גם שבניגוד לאמור בדו"ח החקירה, שמר אנג'ל שהעיד בביהמ"ש כלל לא חתום עליו, לכך שהתובעת סירבה לבדיקת פוליגרף בעדותה, היא חתמה שהיא מסכימה להיבדק בפוליגרף.



דהיינו, מדובר בחשד למעשה מרמה מצד התובעים תוך העלאת חשדות והשערות ולמרות זאת מצא החוקר להשאיר את ההחלטה לשקו"ד הנתבעת בנושא השיפוי, כשמבחינת החוקר הכל פתוח וכל האפשרויות אפשריות (ראה עדותו בעמ' 50 לפרוטוקול, שורות 19-13).

אני קובע כי חשדות אלו הובהרו כחשדות גרידא שלא הצליחו להתרומם מדרגת חשד ולהפוך למשהו ממשי (לטעמי אף התפוגגו חשדות אלו).

ה. אני דוחה את טענת הנתבעת לגבי הערכת הטבעת היקרה ב- 10,500 דולר ולא ב- 12,000 דולר.
מדובר בסכום הערכה סביר ומקובל שנתקבל ע"י חתם חב' הביטוח ואין מקום להפחיתו, כשמדובר בסטייה של כ- 10% לכאן או לכאן.

יש לציין שהנתבעת אף חקרה את נסיבות קניית הטבעת היקרה ואימתה את קניית הטבעת בחנות בקניון בת-ים ובעלת החנות אישרה את רכישת הטבעת ואת ההערכה שנרשמה על ידה וששווי הטבעת הוא כפי שמצוין בהערכה (ראה בעמ' 7 לת8/).

מתברר שהערכת הנתבעת מבוססת על הערכת צורף, שכמובן לא בדק את הטבעת (שאבדה) והעד מטעם הנתבעת - מר שפילר דורי מאשר בעצמו שניתן להעריך את אותה טבעת ב- 13,000 דולר או ב- 9,000 דולר ועליה של 10% זה מקובל ויכול להיות (עמ' 53 לפרוטוקול, שורות 24-10), כשהוא לא זוכר כלל שהערכת התכשיטים הייתה בפניו.

מעבר לכך, עפ"י הפוליסה עצמה הפיצוי צריך להיות לפי ההערכה ואינו נתון להפחתה בעקבות חוו"ד שמאי נגדית, שבמקרה זה אין לה גם כל ביסוס.



ו. האם יש להחיל במקרה דנן את סעיף 28א' לחוק לגבי ריבית מיוחדת?

מטרת הסעיף שהוסף בתשמ"ח הייתה להקנות סמכות לביהמ"ש הדן בתביעות המבוטח נגד חברת הביטוח לפסוק פיצויים לטובת המבוטח, כאשר התגמולים המגיעים לו כדין מעוכבים מעבר למותר.

בהצ"ח חוזה הביטוח (תיקון מס' 2) התשמ"ח1988-, הצ"ח 1873 מיום 22/2/88 נאמר שהסעיף נועד להרתיע את חברות הביטוח מלהשהות את חיוביהן שאינם שנויים במחלוקת ע"י אימוץ מכשיר עונשי המקובל בארצות חוץ ונאמר בדברי ההסבר שכשם שסעיף 25 לחוק שולל את זכאות המבוטח הנוהג במרמה, כן ראוי שיכלול החוק הוראה בדבר ריבית מיוחדת למקרה של הפרת חובות תום הלב של המבוטח.

היות והוראות ס' 28 לחוק אינן מעמידות את המבוטח במצב בו היה עומד אלמלא הופרה חובת המבוטח, קיים צורך להעניק לבית המשפט כוח להגדיל את פיצוי המבוטח.

מדובר במדיניות לפיה כאשר המבטח מתמהמה שלא בתום לב ונמנע מלשלם את תגמולי הביטוח שאינם שנויים במחלוקת, הוא עלול לשאת בהוצאות מימון של הנפגע בשיעור מוגדל, כשבאיזון האינטרסים, באשר לתשלום תגמולי ביטוח שאינם שנויים במחלוקת, שומה עלינו להעדיף את המבוטח ולספק בידיו כלים כדי לקבל שיפוי מלא עבור נזקיו, המעמידו במצב בו היה לפני קרות האירוע הביטוחי [ראה ע"א 196/88 כלל חב' לביטוח בע"מ נ' הפועלים ליסינג בע"מ ואח', פ"ד מו(1) 756].

במקרה דנן עלה אמנם החשד אצל המבטח שמדובר במעשה מרמה של המבוטח, למרות שלמעשה לא היה למבטח כל בסיס ראייתי לכך ולשלילת תגמולי הביטוח.

סעיף 28א' מנוסח בצורה המקשה על הוכחת מקרה שהמבטח לא שילם את תגמולי הביטוח שלא היו שנויים במחלוקת בתום לב.
למעשה על מנת להראות כי המחלוקת בתום לב, מספיק שהמבטח יציג טעם לסירובו לשלם את תגמולי הביטוח, טעם המבוסס על טענה משפטית או על עובדה.

יחד עם זאת, על טעם זה להיות ענייני ואמיתי ולא התחמקות מחובותיה של המבטחת בטענות שעל פניהן אין בהן ממש, תוך שימוש בהליך המשפטי כאמצעי לעכב ולהתיש את המבוטח [ראה ע"א 4819/92 אליהו חב' לביטוח בע"מ ואח' נ' ישר, פ"ד מט(2) 749].

במקרה זה, הקביעה שלא הייתה מחלוקת בתום לב מצד המבטח קשה להוכחה, שכן המבטחת נאחזה בחשדות שעלו מדו"ח החקירה וייתכן וסברה שיעלה בידה להוכיח אף מעשה מרמה מצד המבוטחים, כך שלא ניתן לקבוע שמדובר בחוסר תום לב מצדה.
יש לציין שלמעשה ניתן לבחון תום לב זה לאורך זמן וייתכן ומן הראוי שבמהלך או לאחר שמיעת הראיות תשנה המבטחת את דעתה ו/או סירובה, דבר שלא נעשה במקרה דנן.

יחד עם זאת, למרות שלטעמי לא הוכחה במקרה דנן התנהגות חסרת תום לב מצד המבטחת-הנתבעת (למרות שלטעמי מדובר במקרה די גבולי), יש לקחת בחשבון את התנהגות הנתבעת בניהול ההליך, בדרך שנוהל, בהתחשב בחקירות הארוכות שעברו עדי התביעה, הצורך בהזמנת סוכן הביטוח לעדות עקב טענות הנתבעת לגבי מסמכים שהתברר שהם מצויים בתיק הביטוחי ואי הבאת כל ראיות מצד הנתבעת מלבד עדות לא משכנעת ולא מקצועית, בפסיקת ההוצאות. [ראה בעניין זה הערת כבוד השופטת מ. רובינשטיין בע"א (ת"א) 1074/97 סלומון ואח' נ' רוני נעים מוצרי פח ואלקטרוניקה בע"מ, דינים מחוזי לב(3) 40 וראה גם תקנה 512(ב) לתקנות סד"א לגבי התחשבות גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון].
קשה לקבל את התנהגות הנתבעת לכך שהשיבה את פניהם של המבוטחים ריקם למרות שמדובר במבוטחים ותיקים ללא תביעות ממשיות כנגד חברות הביטוח בעבר, ששילמו פרמיה שנתית גבוהה כדי לקנות סיכון בפוליסת "כל הסיכונים" ונענו בשלילה, תוך היגררות להליכים משפטיים, הטחת האשמות וחשדות לא מבוססים והעלאת טענות רבות ומגוונות כמעט ללא אבחנה ותוך "ירי לכל הכיוונים" בניסיון למנוע מהמבוטח את תגמולי הביטוח להם הוא זכאי.

3. התוצאה:ב
עפ"י התביעה נתבע סך של 64,407.- ש"ח נכון ליום הגשת התביעה 11/03/1999 וזאת בהתאם להערכות של שלושת הטבעות שהיו מבוטחות וסכום זה הוכח במלואו.
בנסיבות אלו אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים ביחד ולחוד סך של 64,407.- ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 11/03/1999 ועד לתשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים ביחד ולחוד שכ"ט עו"ד בסך של 30,000.- ש"ח, בצירוף מע"מ כדין ובצירו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום במלא בפועל.
בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים ביחד ולחוד סך של 1,625.- ש"ח ששילמו התובעים בגין אגרת ביהמ"ש וכן לשלם לתובעים סך של 500.- ש"ח שנפסק כתשלום לעד - מר לוי, כששני הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח סחר

  2. ביטוח כפל

  3. פיצויים מחברת הביטוח

  4. זיקת ביטוח

  5. ביטוח צאן

  6. ביטוח חסר

  7. ביטוח יתר

  8. ביטוח שמשות

  9. תביעות נגד חברת ביטוח

  10. זיקה ביטוחית

  11. ביטוח רבדים

  12. ביטוח הבריאות בישראל

  13. חוק המפקח על הביטוח

  14. תביעת ביטוח תאונת דרכים

  15. ביטוח הסעה בשכר

  16. ביטוח טלוויזיה

  17. ביטוח צמחי נוי

  18. עורך דין תביעות ביטוח

  19. הצתת רכב - ביטוח

  20. ביטוח הצתה מכוונת

  21. שיטת סכומי הביטוח

  22. ביטוח גניבה במפעל

  23. שיעור מתאים ביטוח

  24. ביטוח שמשות לרכב

  25. מתי יש כפל ביטוח

  26. ביטוח גניבת סחורה

  27. הכנסה לצורך ביטוח

  28. עורך דין ביטוח ימי

  29. כיסוי ביטוחי להצתה

  30. ביטוח אובדן תכשיטים

  31. ביטוח סחורה בהעברה

  32. ביטוח אובדן יהלומים

  33. עורך דין חברת ביטוח

  34. גניבת תוכנה – ביטוח

  35. שווי רכב לצורך ביטוח

  36. ביטוח די וי די לרכב

  37. תאונה לאחר הצעת ביטוח

  38. ביטוח סוציאלי גרמניה

  39. ביטוח גניבת רדיו לרכב

  40. ביטוח נזילת שמן מנוע

  41. ביטוח עסק מפני גניבה

  42. התיישנות תביעת ביטוח

  43. ביטוח גניבת חלקים מרכב

  44. ביטוח סוציאלי מגרמניה

  45. ביטוח הסעת נוסעים בשכר

  46. חובת ביטוח שחקני כדוריד

  47. הסתרת מידע מחברת הביטוח

  48. תאונת דרכים - חוקרים חברת ביטוח

  49. ביטוח ציוד תאורה והגברה

  50. ביטוח נזקי עבודות שיפוץ

  51. ביטוח גניבת טייפ של רכב

  52. ביטוח משלים - תאונת עבודה

  53. רכב טוטלוס משועבד - ביטוח

  54. תביעה לתשלום עמלות ביטוח

  55. תביעת ביטוח נסיעות לחו''ל

  56. תשלום תגמולי ביטוח באיחור

  57. ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח

  58. תאונה מיד לאחר חידוש ביטוח

  59. העברת זכויות ביטוח לאדם אחר

  60. ביטוח פלסטיני - ביטוח ערבי

  61. תשלום השתתפות רכב ללא ביטוח

  62. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  63. הסתרת מידע רפואי מחברת ביטוח

  64. ביטוח סחר רכב - תאונת דרכים

  65. ניסיון להונות את חברת הביטוח

  66. מסירת גרסה שקרית לחברת ביטוח

  67. שקר לביטוח לגבי זהות נהג הרכב

  68. מערכת מיגון לרכב כתנאי לביטוח

  69. החזר כספי ביטוח עקב מעשה מרמה

  70. ייצוג ע''י עו''ד של חברת הביטוח

  71. חובת וידוא אקטיבית של חברת ביטוח

  72. ביטוח אובדן תכשיטים במהלך פיקניק

  73. הפסקת ביטוח בריאות לישראלי בחו''ל

  74. חובת המבוטח להודיע על מקרה ביטוח

  75. תגמולי ביטוח בגין שני מקרים שונים

  76. החובה לשמור תכשיטים בכספת - ביטוח

  77. ? תאונת דרכים - שתי חברות ביטוח – מי ישלם

  78. האם חוק ההגבלים העסקיים חל על ענף הביטוח

  79. תביעה נגד סוכנות ביטוח - התיישנות

  80. פיצויים מחברת ביטוח בגין פגיעה ביד

  81. מימון הוצאות מד''א ע''י חברת ביטוח

  82. ביטוח נהג מתחת לגיל 24 תאונת דרכים

  83. ביטוח רפואי לערבי שאינו תושב ישראל

  84. פיגור בהפרשות לביטוח על ידי המעביד

  85. חתימה על הצעת פיצוי של חברת ביטוח

  86. ביטוח ציוד צילום מקצועי מפני גניבה

  87. סירוב חברת הביטוח לשלם מחיר מחירון

  88. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה עצמית

  89. החלפת חברת ביטוח - קטיעת רצף ביטוחי

  90. העדר כיסוי ביטוחי עקב אזעקה לא תקינה

  91. אי דיווח על תאונת דרכים לחברת הביטוח

  92. מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של חברת ביטוח

  93. ביטוח אובדן יכולת לעבוד בעבודה הקודמת

  94. הגשת תביעת ביטוח לאחר מועד ההתיישנות

  95. הכחשת חברת הביטוח התרחשות תאונת דרכים

  96. האם צריך לצרף את חברת הביטוח כנתבעת ?

  97. טוטאל לוס רכב - סירוב חברת הביטוח לשלם

  98. פירוט ספציפי במכתב דחייה של חברת ביטוח

  99. חובת ביטוח עובדי מוסדות ההסתדרות הכללית

  100. דחיית כיסוי ביטוחי בגין אי הפעלת אזעקה

  101. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה באתר בניה

  102. תאונת דרכים ''מבוימת'' לטענת חברת הביטוח

  103. הארכת תקופת התיישנות במכתב של חברת ביטוח

  104. חובת חברת הביטוח ליידע על מועד ההתיישנות

  105. תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כללי של רכב

  106. חובת חברת הביטוח לפרט מלוא נימוקי הדחייה

  107. בקשה לצירוף המדינה לדיון בחוק ביטוח בריאות

  108. התחייבות כספית מחברת הביטוח למימון בדיקות

  109. תביעה נגד חברת הביטוח של הנהג ולא נגד הנהג

  110. דחיית כיסוי ביטוחי בגין התקנת סוג אזעקה שונה

  111. המילים ''מבלי לפגוע בזכויות'' במכתב חברת ביטוח

  112. התחייבות כיסוי טיפולי שיקום תאונת דרכים ע"י חברת ביטוח

  113. תאונה לפני כניסת ביטוח אובדן כושר עבודה לתוקף

  114. ערעור חברת ביטוח על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  115. תביעת לשיבוב הסכום אותו שילמה חברת הביטוח של רכב

  116. פלסטין חברה לביטוח - סירוב לפצות על תאונת דרכים

  117. מימון בית אבות ע''י חברת הביטוח לאחר תאונת דרכים

  118. חברת הביטוח טענה כי תאונת הדרכים הייתה למעשה תחרות

  119. האם העברת בעלות שוללת אוטומטית זכות לתגמולי ביטוח ?

  120. טענות דחיית ביטוח שלא חייבים להעלות בהזדמנות הראשונה

  121. חברת הביטוח סירבה לשלם שווי רכוש שנגנב לפי דו"ח סוקר

  122. ביטוח אובדן כושר עבודה - ערעור חב' הביטוח על פסק דין

  123. חברת הביטוח חייבת לנמק את סיבת הדחייה של כיסוי ביטוחי

  124. ערעור: חברת הביטוח טענה כי המבוטח שיתף פעולה עם הגנבים

  125. אישור על עבר ביטוחי בגין שלוש השנים שקדמו לתחילת הביטוח

  126. החזרת סכומים ששולמו ביתר - תביעת חברת ביטוח נגד המל''ל

  127. פריצה לדירה: ביטוח all risk (כל הסיכונים) - אי הפעלת אזעקה

  128. סעיף 29 לחוק חוזה ביטוח - כיסוי ביטוחי בשל חריגה מתנאי הביטוח

  129. ההבדל בין מכתב חברת ביטוח ישירות למבוטח לבין מכתב לעורך דינו

  130. מכתב דחיית כיסוי ביטוחי: חובת חברת הביטוח לפרט ולפרש את הנימוקים לדחייה

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון