בקשה לביצוע שטר ללא סכום

ביהמ"ש העליון ציין בבע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה פ"ד מ"א (3) 746 בעמוד 751: "הבקשה כלל אינה נוקבת בסכום התביעה וגם בתצהיר לא צויין הסכום הנקוב בשטר, הבקשה אינה מפרטת מהי הקרן ומה גובה הריבית, לא הובהר אם עילת התביעה כנגד המערער היא מכוח ערבות או מכוח הסבה (כיוון שלא נמחקה אחת משתי האפשרויות המופיעות בטופס הסטנדרטי), השטר שהוא מסמך מהותי לתביעה לא צורף לה, אלא צורך רק העתק לצידו האחד כך שאין לדעת אם נתבצעו הסבות בצידו האחורי, ולבסוף - לאחר הגשת השטר לביצוע ולאחר הגשת ההתנגדויות, השלימה המשיבה פרטים שהיו חסרים בשטר והם מועד הפרעון ומועד עריכת השטר. אומר מיד; כל הפגמים הללו אינם מהותיים, כולם ניתנים לתיקון ובמצב הרגיל לא יכול היה המערער להבנות מהם בשלב של ערעור, אך כיוון שבא-כוחו של המערער הביא חלק מהפגמים הללו לתשות לב בית המשפט בעת הדיון, הרי שראוי היה לתקנן בדרך הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי. על פי האמור בתקנה 108 (ב) לתקנות ההוצאה לפועל הופכת הבקשה לביצוע שטר לכתב תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההתנגדות , ולכן חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה (ע"א 221/73, אמין שורפה נ. פימה וקסלר, פד"י כ"ח (1), 512, 515). כאן הוגשה הבקשה על גבי טופס רשמי של לשכת ההוצאה לפועל, טופס הממלא אחר כל דרישות החוק אם אך ממלאים אותו כדבעי, כיוון שהדבר לא נעשה אין כתב התביעה שהוגש על ידי המשיבה מגלה כל עילת תביעה ולאחר שהמערער מיחה על כך לא היה מנוס מתיקון כתב התביעה על פי האמור בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי. לו היה מתבצע תיקון כזה, רשאי היה המערער מכוח תקנה 94 לתקן את תצהירו, ללא נטילת רשות, בתוך חמישה עשר ימים ובנסיבות המיוחדות של המקרה אפשר שהיתה לכך משמעות של ממש לגבי תוצאת המשפט. בין כך ובין כך לא היה מקום לדחות את בקשת הרשות להתגונן כשאין בנמצא כתב תביעה המגלה עילת תביעה". שטרביצוע שטר