האם אפשר לבטל הסכם פשרה

האם אפשר לבטל הסכם פשרה ?

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול הסכם פשרה בגלל
הטעיה:

  1. בתיק זה הגישו התובעים תביעה כנגד הנתבעים 1-3 להורות על ביטול הסכם הפשרה שנחתם בינם ועוד 12 תובעים לבין הנתבעות 1-2 בתיקים עב 3729/06-3743/06, אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 25/7/10, במסגרתו הוסכם על דחיית התובענות עב 3729/06-3743/06, ללא צו להוצאות.
  2. יצוין, כי בשלב מקדמי של ההליכים בתיק זה ועוד בטרם הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעת 2, נמחקה התביעה כנגדה בהסכמת התובעים, ללא צו להוצאות.
  3. וכך, כבר במסגרת כתב הגנתם טענו הנתבעים 1 ו-3 כי דין התביעה שבנדון להדחות ו/או להמחק על הסף בהעדר עילה, ובמסגרת הדיון המוקדם בתיק התבקשו הצדדים להבהיר ולחדד לגבי עילת התביעה נשוא התביעה שבנדון.

לאחר שמיעת טענות הצדדים בדיון המוקדם, התאפשר להם לסכם את טענותיהם על הכתב בעניין זה, ולהלן הכרעתנו.

רקע והשתלשלות העניינים
4. ראשיתה של הפרשה בתביעות שהגישו התובעים שבנדון ו-12 תובעים נוספים, עובדי הנתבעת 1 לשעבר (ואשר ייקראו להלן כולם ביחד – העובדים), כנגד הנתבעות 1-2 כנגד חוקיות פיטוריהם מהנתבעת 1, במסגרתה עתרו הם לביטול הפיטורים, אשר לטענתם בוצעו שלא כדין.
5. עוד בטרם ניתן פסק הדין בתיק עב 1274/01 הנ"ל, הגישו העובדים את תביעותיהם בתיקים עב 3729/06-3743/06, לתשלום זכויות כספיות שונות בגין תקופת עבודתם ובגין פיטוריהם שלא כדין לטענתם, כאשר בכותרת להן ציינו כי במידה שיוכרז בתיק עב 1274/01 כי פיטוריהם היו שלא כדין, כי אז מבוססת תביעתם על אובדן השתכרות עקב פיטורים שלא כדין בסך כולל של 8,520,189 ₪ ועל שאר רכיבי התביעה הנובעים מפיטורים שלא כדין בסך של 4,676,317 ₪. לחילופין, ובמידה ויוכרז כי פיטורי התובעים היו כדין, שאז סך רכיבי התביעה הנתבעים הינו 4,873,069 ₪.
6. בעקבות הגשת התביעות בתיקים עב 3729/06-3743/06, הגישה הנתבעת 1 שלוש בקשות לדחיית/מחיקת התביעות הנ"ל על הסף, מטעמים שונים.
לאחר דיון בבקשות הנ"ל, ניתנה החלטת בית הדין המורה על קבלתן של חלק נכבד מבקשות הנתבעת, כך שחלק נכבד מרכיבי התביעות נמחק או נדחה מחמת מעשה בי דין בהעדר היתר לפיצול סעדים ומחמת התיישנות, ולגבי יתרת הסעדים שנותרו על כנם, בעיקרם הסעדים המתייחסים לפיטורי התובעים שלא כדין (סוגיה שטרם הוכרעה נכון לאותו מועד), ניתנה לעובדים האפשרות לכמת את אותם סעדים ולשלם אגרה בגינם.
7. על החלטה זו הגישו העובדים ערעור לבית הדין הארצי בתיק ע"ע 220/09 ובהסכמת הצדדים, ניתן עיכוב ביצוע ההחלטה (אשר קבעה בין היתר לגבי המשך ההליכים בתיק) עד להכרעה של ערכאת הערעור בערעור שהגישו העובדים.
8. עוד ההליך תלוי ועומד בתיקים עב 3729/06-3743/06 ובתיק ע"ע 220/09 בבית הדין הארצי, ניתן פסק הדין בתיק עב 1274/01, אשר לפיו נקבע כי פיטורי העובדים בוצעו כדין ועל כן נדחו כל תביעותיהם על חלופותיהן השונות.
לציין, כי בסיפא לפסק הדין, העיר בית הדין, ביחס לשני התובעים שבנדון, כי:
"ועוד הערה, לפני סיום - למרות מסקנתנו, כמפורט בפסק-דין זה, אנו ממליצים לטמבור, לשקול כמחווה של רצון טוב, להשלים לתובעים אברהם אלון וחיים מלול - אם יביעו רצונם בכך - את תשלום אותם רכיבים, מהסכם 11/99 , אשר ניתן היום עדיין להשלימם ; זאת, ולו משום שנהגו בהגינות רבה, כאשר מאחר שבחרו להגיש את התביעה דנן - לא חתמו בשעתם על כתבי ויתור. עתה, משהתביעה מוצתה, יפה יהיה לנהוג כלפיהם באבירות".
9. משנדחתה טענתם של העובדים בדבר פיטוריהם שלא כדין מהנתבעת 1, במסגרת פסק דינו של בית הדין בתיק עב 1274/01 ומשביכרו העובדים שלא להגיש ערעור על פסק דין זה, ממילא נשמט הבסיס לרובה תביעותיהם הכספיות של העובדים הנובעות מפיטוריהם שלא כדין נשוא התביעות בתיקים עב 3729/06-3743/06. יתרה מכך, שאר הסעדים הכספיים שנותרו על כנם בתיקים עב 3729/06-3743/06 לאחר החלטת בתי הדין בבקשות הנתבעת 1 למחיקת התביעות על הסף, היו מזעריים והתייחסו בעיקרם לתביעות כספיות בשל זכויות המגיעות לעובדים לטענתם, בגין חודש 11/99.
10. בנסיבות אלו, אין תימה על כך שמשביכרו התובעים שלא לערער על פסק הדין בתיק עב 1274/01, לא ראו עוד טעם בהמשך ההליכים בתיקים בתיקים עב 3729/06-3743/06, והעדיפו לחזור בהם מהתביעה בתיקים אלו, בפרט ומיוחד כך שעה שבתיקים אלו שילמו העובדים אגרות בית דין בסכומים ניכרים.
מכל מקום, בהמשך לכך הגישו העובדים והנתבעת 1 בתיקים עב 3729/06-3743/06 הודעה על הסכם פשרה לפיו הוסכם ביניהם על דחיית התביעות בתיקים עב 3729/06-3743/06, ללא צו להוצאות ועתרו להחזר האגרות ששולמו על ידי התובעים בתיקים עב 3729/06-3743/06.
בעקבות כך נדרשו הצדדים להגיש גם את עמדת הנתבעת 2 בתיקים עב 3729/06-3743/06, ומשזו הבהירה כי היא נותנת את הסכמתה להסכם הפשרה, ניתן פסק הדין בתיקים עב 3729/06-3743/06 המאשר את הסכם הפשרה שבין הצדדים בתיקים עב 3729/06-3743/06 הנ"ל, ומורה על החזר האגרות לעובדים.
בהמשך לכך, אף הגישו הצדדים הודעה מוסכמת לבית הדין הארצי לפיה הגיעו להסכמה בדבר דחיית הערעור ללא צו להוצאות, ובהתאם לכך ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי בתיק ע"ע 220/09 המאשר את ההסכמה הנ"ל ונותן לה תוקף של פסק דין.
10. מאוחר יותר, הגישו שני התובעים שבכותרת את בקשתם בתיקים עב 3729/06-3743/06 להורות על ביטול הסכם הפשרה ופסק הדין שאישרו, ומשהובהר להם כי ההליך הנכון הוא בהגשת תובענה נפרדת לביטול הסכם הפשרה, הגישו את תביעתם שבנדון לביטול הסכם הפשרה בתיקים עב 3729/06-3743/06.
11. במסגרת תביעתם שבנדון טענו התובעים כי הנתבע 3 שייצג אותם ואת שאר העובדים בתיק עב 1274/01 ובתיקים עב 3729/06-3743/06, נפגש עימם ועם שאר העובדים בקפטריה של היכל המשפט חיפה, בסמוך לאחר מתן פסק הדין בתיק עב 1274/01 ומסר להם כי, לאור הפסקה האחרונה בפסק הדין המתייחסת אך ורק אליהם, ישיג להם מאת הנתבעת 1 את הכספים המגיעים להם עקב פיטוריהם. לטענתם, לשאר העובדים הסביר הנתבע 3 כי הוא התאכזב מפסק הדין ואין ברצונו לערער עליו, ולבסוף דרש מכל הנוכחים לרבות התובעים לחתום על מסמך אשר נערך במקום בכתב יד, בהסבר לתובעים כי הוא צריך את חתימתם לצורך השגת הכספים כפי שהבטיח, ועל כן חתמו על המסמך.
לטענתם, הנתבע 3 הבטיח כי יפנה בשמם לנתבעת 1 להשגת אותם כספים, אך כל פניותיהם אליו לברר מה עלה בעניינם לא צלחו ועל כן נאלצו לשכור שירותי עורך דין אחר.
לטענתם, בעקבות בירור שערך בא כוחם הנוכחי, התברר להם לתדהמתם על כי התביעות הכספיות שהגישו בתיקים עב 3729/06-3743/06 שבנדון נדחו בהסכמת הנתבע 3 ויתר בעלי הדין וללא הסכמתם.
לטענת התובעים, הנתבע 3 לא עשה דבר כפי שהבטיחם ודחה את תביעותיהם בתיקים עב 3729/06-3743/06 "ללא כל הצדק, הגיון ושכל ישר".
לטענתם, אילו ידעו כי מתקיים דיון בתיקים עב 3729/06-3743/06, היו מתייצבים לאותו דיון והתוצאה של דחיית התביעה בהסכמתם היתה נמנעת.
לטענת התובעים, הם היו מסכימים לדחיית התביעות הכספיות בתיקים עב 3729/06-3743/06 שבנדון, אך ורק כנגד תשלום כל רכיבי פיצוייהם מאת הנתבעת 1, לפיכך, אין עוררין כי התובעים לא הסכימו לדחיית התביעות הכספיות בתיק זה, והדבר נעשה ללא כל הרשאה לבא כוחם דאז, הנתבע 3 ומכאן תביעתם שבנדון להורות על ביטול הסכם הפשרה.
לטענתם תביעותיהם הכספיות איתנות, במיוחד לאור העובדה כי הינם היחידים מבין העובדים שלא חתמו על כתבי ויתור כשאר העובדים.
לטענתם מיד כשנודע להם על כך שהנתבע 3 לא עשה דבר כפי שהתחייב, פנו אליו ואל הנתבעת 1 בדרישה לתשלום הרכיבים מהסכם 11/99 שאם לא כן יאלצו לפנות בתביעה לביטול הסכם הפשרה, אך פניותיהם נדחו, ועל כן הוגשה תביעה זו.
לטענתם, התקיים פגם מהותי בהסכמה ועל כן יש לבטלה.
12. בכתב הגנתו, טען הנתבע 3 כי התובעים מסתירים מבית הדין את כתב ההסמכה מיום 15/6/10 עליו חתמו ביחד עם העובדים האחרים בתיקים עב 3729/06 3743/06 (להלן- כתב ההסמכה), בו הסמיכו אותו לנהל מו"מ עם הנתבעת 1 לשם הפסקת התביעות בתיקים הנ"ל ועל כן וכבר מטעם זה, דין תביעתם להדחות על הסף.
לטענתו, בנוסף מסתירים התובעים מבית הדין את המו"מ שהם ניהלו ישירות עם ב"כ הנתבעת 1 שלא בידיעתו, הן לפני שחתמו על כתב ההסמכה והן לאחריו.
לטענתו, שני התובעים שבנדון ניהלו מו"מ ישיר עם הנתבעת 1 ועל כן ממילא לא היתנו את חתימתם על כתב ההסמכה בכך שינהל עבורם מו"מ עם הנתבעת 1.
לא זו אף זו. התובעים שבנדון היו אלו שדחקו בשאר העובדים להסכים לביטול כל ההליכים המשפטיים.
לטענתו, לאור כתב ההסמכה עליו חתמו התובעים, לא רק שאין להם כל עילה כלפיו אלא שאף לא התקיימו העילות הקבועות על פי דין לביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, ובכל מקרה דין התביעה להדחות על הסף עקב חוסר תום ליבם של התובעים והשימוש לרעה שהם עושים בהליכי בית הדין.
כמו כן לטענת הנתבע 3, ממילא דין התביעה להמחק על הסף משלא צורפו לתביעה שאר העובדים, התובעים בתיקים עב 3729/06-3743/06, שיכולים להפגע בצורה משמעותית מהיענות לתביעה.
בהמשך כתב ההגנה מפרט הנתבע 3 לגופם של דברים את טענותיו לפיהן ייצג את כלל העובדים ובכלל זה את התובעים בנאמנות ובהתאם להסכמה מפורשת שקיבל מהם.
13. הנתבעת 1 טענה בכתב הגנתה, כי מדובר בכתב תביעה חסר יסוד שאינו מגלה כל עילה לביטול הסכם הפשרה ופסק הדין שאישרו, באשר המדובר בהסכם פשרה שנעשה כדין בין הצדדים ובהסכמת התובעים ו/או בשליחותם, לאחר שניתן פסק דין חלוט של בית הדין בתיק עב 1274/01, הקובע שפיטורי התובעים והעובדים הנוספים בוצעו כדין.
מוסיפה הנתבעת 1 וטוענת כי היו אלה העובדים ובכלל זה התובעים שביקשו להגיע להסכמה על דחיית התביעות והנתבעת נעתרה למבוקש והגיעה להסכמה עם הנתבע 3 אשר הוסמך בכתב ההסמכה להגיע להסכם פשרה זה, בדבר דחיית תביעות התובעים בתיקים עב 3729/06-3743/06, ללא צו להוצאות.
לטענתה, ההסכם נעשה כדין, לבקשת התובעים באמצעות בא כוחם המוסמך שניסח את הסכם הפשרה, ובכל מקרה טענות התובעים באשר לחוסר הכדאיות מבחינתם בחתימה על הסכם הפשרה, אינן יכולות להוות עילה לביטול הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין.
כך או כך, לטענת הנתבעת טענות התובעים שבנדון מצויות במישור יחסי התובעים עם בא כוחם ואינן מגלות כל עילת תביעה כלפיה לביטול הסכם הפשרה, ועל כן דין התביעה להמחק על הסף כנגדה.
יתרה מכך, לטענתה הואיל ולשיטת התובעים "סלע המחלוקת" כנטען בתביעתם שבנדון, היא זכאותם לפיצוי בגין פיטוריהם שלא כדין, הרי שממילא וגם אם יבוטלו הסכם הפשרה ופסק הדין שאישרו ממילא לא קיימת להם כל עילה לאור פסק הדין החלוט בתיק עב 1274/01, שקבע כי פיטורי התובעים היו כדין.
14. זאת ועוד, במסגרת הדיון המוקדם שהתקיים במעמד הצדדים בתיק זה, התבקש ב"כ התובעים להבהיר מהו הפגם המיוחס לנתבעת 1, בכל הנוגע לחתימה על הסכם הפשרה והבהיר כי לא מיוחס לנתבעת 1 כל פגם, אלא היא צורפה לכתב התביעה כמשיבה פורמאלית שעשויה להפגע כתוצאה מהכרעה בו.
בהמשך לכך, והואיל ובתביעה בבית דין לעבודה עסקינן, התבקשו התובעים להבהיר האם כתב התביעה ככזה על יסוד העובדות הנטענות בו ולפיו לא מיוחס כל פגם לנתבעת 1 מקים לתובעים עילת תביעה לביטול הסכם הפשרה שנחתם עם הנתבעת וקיבל תוקף של פסק דין וזאת במובחן מטענותיהם, כלפי הנתבע 3 על אופן ייצוגו אותם. כאמור בהמשך לכך הוגשו סיכומי הצדדים בכתב.
15. בטרם נדרש לטענות הצדדים לגופן ולהשלמת התמונה, מן הראוי לצטט את נוסח כתב ההסמכה, עליו מתנוססות גם חתימות התובעים מיום 15/6/10, כדלקמן:
"15/6/2010
אנו החתומים מטה, עובדי טמבור לשעבר מסמיכים בזאת את עו"ד ריש לנהל משא ומתן עם בא כח "טמבור" ו/או בא כוח "נתיב" לשם הפסקת ההליכים שנקטנו כנגד טמבור ונתיב, המתבררים בפני כב' השופטת אביטל רימון קפלן וכן בבית הדין הארצי לעבודה (במסגרת הערעור שהגשנו כנגד החלטת כב' השופטת קפלן רימון), במסגרת מו"מ זה יחתור עו"ד ריש להסדר לפיו נמחוק את כל ההליכים לעיל, במסגרת הליכי גישור במידת האפשר, וזאת בכדי שנוכל לקבל חזרה, לכל הפחות, את האגרה ששילמנו בגין התובענה הנ"ל. יצויין כי גם לולא הליך הגישור אנו מסכימים למחיקת ההליכים הנ"ל".
ולראיה באנו על החתום

  1. אברהם אלון, ת.ז.: .... (חתימה)
  2. סאלם מחמוד, ת.ז.: .... (חתימה)
  3. חיים מלול, ת.ז.: .... (חתימה) (בהמשך מופיעים שמותיהם, מספר תעודות הזהות וחתימותיהם של שאר העובדים – א.ר.ק.)


טענות הצדדים
16. וכך במסגרת סיכומיהם חוזרים התובעים על טענתם כי סלע המחלוקת בינם לבין הנתבעת 1 הינה גובה סכומי הפיצויים אותם חבה להם הנתבעת עקב פיטוריהם.
בהמשך הסיכומים חוזרים התובעים על טענותיהם בכתב התביעה ומוסיפים כי ללא חידוש ההליכים, לא יהא בידם לממש את זכויותיהם הכספיות המגיעות להם בגין פיטוריהם, שאינן קשורות לטענה שהפיטורים היו שלא כדין.
עוד טוענים התובעים כי הנתבע הבהיר להם בפגישתם כי לאור הפיסקה האחרונה לפסק הדין בתיק עב 1274/01 הוא ישיג להם את הכספים המגיעים להם עקב פיטוריהם.
לטענתם, עילות התביעה הכספית עב 3729/06-3743/06 נחלקה לשניים, מחד תביעות כספיות אם ייקבע כי הפיטורים היו שלא כדין, ועל כן לא יעלה על הדעת כי התובעים היו מסכימים לוותר על תביעותיהם הכספיות, שאינן קשורות לפיטורים שלא כדין.
לטענתם, ללא צירוף הנתבעת 1 להליך זה לא יוכלו לממש את תביעותיהם הכספיות הנ"ל.
לטענתם, הנתבעת 1 היתה צד להליכים עב 3729/06-3743/06 וביצוע ההליכים למחיקתם ולכן תביעת התובעים לביטול פסק הדין שניתן בהסכמה, מקימה עילת תביעה כנגד הנתבעת 1.
לטענתם, מן הדין ומן הצדק כי ישולמו להם לכל הפחות מלוא התשלומים אשר שולמו לשאר העובדים ולא שולמו להם, ועל כן מבוקש ליתן להם יומם בבית הדין כדי להוכיח שהנתבעת הינה צד להליך גם לאחר מתן פסק הדין בתיק עב 1274/01.
לציין עוד, כי במסגרת סיכומיהם אף טענו התובעים, לראשונה, כי לכשנודע להם על כך שהנתבע 3 לא עשה דבר, הם עצמם פנו במישרין לנתבעת 1 לתשלום זכויותיהם, והנתבעת 1 הודיעה להם באמצעות בא כוחם הנוכחי כי היא שוקלת עמדתה לעניין פסק הדין בתיק עב 1274/01.
17. מנגד, לטענת הנתבעת 1 בסיכומיה, מעבר לחזרה על טענות כתב התביעה, לא הראו התובעים כיצד כתב תביעתם שבנדון מגלה עילת תביעה כלפיה.
לטענתה, העובדה שהיא עלולה להפגע כתוצאה מהיענות לתביעה, עדיין אינה מקימה לתובעים עילה לביטול הסכם הפשרה ופסק הדין שאישרו.
כל הטענות של התובעים לרבות הטענות בסיכומיהם, מכוונות כלפי הנתבע 3, והן אינן מצויות כלל בסמכותו העניינית של בית דין זה ואינן מקימות עילה שבדין בבית דין זה, בפרט כך שעה שהתובעים לא טענו כי הנתבעת ידעה או היה עליה לדעת על העובדות המיוחסות על ידם לנתבע 3.
מכל מקום, הנתבעת מבהירה כי היא מתנגדת לכל ניסיון של התובעים להרחיב חזית על ידי העלאת טענות עובדתיות חדשות כלפיה, אשר לגופן הם מופרכות, ובכל מקרה אף הן אינן מקימות לתובעים עילה לביטול הסכם הפשרה.
מכל מקום טוענת הנתבעת, כי בכל מקרה אין כל יסוד או עילה, לטענתם של התובעים כי על הנתבעת לשלם להם את הכספים ששולמו לשאר התובעים, בהינתן כי עתירה זו לא נכללה בשום מקום עד כה, לא בתביעה בתיקים עב 3729/06-3743/06, לא בתביעה בתיק עב 1274/01 ולא בשום מקום אחר.
יתרה מכך, באשר לעתירה זו של התובעים "לשלם להם את הכספים ששולמו לשאר התובעים", המדובר בהמלצה בלבד במסגרת פסק דינו החלוט של בית הדין בתיק עב 1274/01 והמלצה זו אינה מקימה להם עילת תביעה, ובכל מקרה, אפילו היתה לתובעים "עילה" משפטית, הרי שזו התיישנה זה מכבר.
אי לכך, עותרת הנתבעת 1 לקבוע כי כתב התביעה שבנדון אינו מגלה כל עילה משפטית, לא כל שכן עילה שבסמכות בית דין זה ולא כל שכן כלפיה ועל כן דינו להמחק על הסף תוך חיוב התובעים בהוצאות.
18. לטענת הנתבע 3 בסיכומיו, כעולה מהבהרות התובעים בדיון המוקדם, הגם שאין להם כל טרוניה כלפי הנתבעת 1 עימה נכרת הסכם הפשרה שביטולו מבוקש, היא צורפה כמשיבה פורמאלית, עקב טענות התובעים להטעייתם על ידיו.
משכך הם פני דברים ומשמודים התובעים כי אין להם עילת תביעה כלפי הנתבעת 1, יש לבדוק האם יש להם עילת תביעה כלפיו המצויה בסמכותו של בית דין זה.
לטענתו, עיון במסמכים שצורפו לכתב הגנתו ולא הוכחשו על ידי התובעים; היינו כתב ההסמכה ומכתב התובעים עצמם לנתבעת מיום 17/6/10, מעלה כי הסכמת התובעים למחיקת התביעה לא הותנתה בכל תנאי שהוא ובוודאי שלא בתנאי לפיו הנתבעת תשלם להם את זכויותיהם.
משמונחים במסגרת כתבי הטענות, מסמכים בכתב שלא הוכחשו על ידי התובעים, המראים כי לא קמה לתובעים כל עילה לבטל את הסכם הפשרה, אף ביחסיהם עמו, אין זאת אלא שדין תביעתם שבנדון להמחק בהעדר עילה.
בנוסף חוזר הנתבע 3 על טענתו, כי ממילא דין התביעה להמחק ו/או להדחות על הסף מפאת חוסר תום ליבם של התובעים.
אי לכך, טוען הנתבע 3 כי אל לא לבית הדין לאפשר לתובעים לנצל לרעה את הליכי המשפט, גם אם הם מתוסכלים עקב אי היענות הנתבעת ל"המלצת" בית הדין בתיק עב 1274/01 הרי שאין בכך כדי להצדיק את נסיונם להפרע מהנתבעת ע"י כך שיעלו טענות שווא כנגדו, שאפילו אם היה בהן שמץ של אמת (מה שאין כן) – דינן להתברר בערכאות אחרות ולא בפני בית דין זה.

דיון והכרעה
19. הסעד היחיד המבוקש על ידי התובעים בתביעתם שבנדון, הוא ביטול פסק הדין בתיקים עב 3729/06-3743/06 שנתן תוקף להסכמת הצדדים באותו הליך לדחות את התביעות ללא צו להוצאות.
20. עילת תביעה מוגדרת כ"מסכת העובדות שהעלה התובע בכתב התביעה, על פיהן מבקש הוא סעד" [ראה: זוסמן, סדרי הדין האזרחי, (מהדורה שביעית, ש. לוין עורך, 1995) עמ' 345].
ובמקום אחר נקבע:
"לדיבור 'עילה' - Cause In Action - בהקשר פרוצדורלי משמעות אחת - והיא, מסכת עובדות אשר בהתקיימן זכאי התובע לסעד שלו הוא עתר" [ראה: דב"ע מג/128-3 גליצקי - נאות מרינה בת-ים בע"מ פד"ע טו 309, 319].
21. ודוק, על פי ההלכה הפסוקה, אמנם סעד של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית המשפט ביד קמוצה ובמשורה, ובבתי הדין קצרה המשורה עוד יותר.
יחד עם זאת, בהקשר לכך נפסק בדב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים בע"מ- אברהם חלפון, פד"ע כב, 518, כי:
"על מנת שכתב התביעה יימחק על הסף חייב בית-הדין להיות בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר הוא טוען בכתב תביעתו, לא יהיה לו הדבר למועיל מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה".
[כמו כן, ראה: דב"ע מז/78-3 ישראל חבס ובניו בע"מ ואח' - דבי סנדיק חבס, פד"ע יט, עמ' 138; דב"ע מז/3-1 הסתדרות מדיצינית הדסה – רון ורדי ואח' פד"ע יט, 63].
הסיבה לכך הובהרה אף היא בפסיקה, כדלקמן:
"...אין כל טעם שבית הדין ינהל דיון לגופה של תביעה אם הוא שוכנע כי אין לתובע עילת תביעה. מכאן שרשאי בית הדין, אף שלא התבקש לעשות כן - למחוק כתב תביעה"
[ראה: דב"ע מט/46-3 משה שני - ועד עובדי מערך הניסויים רפא"ל, פד"ע כ, 404].
22. הנה כי כן, השאלה אותה יש לבחון בענייננו, היא האם כתב התביעה שהגישו התובעים בתיק זה, ככזה (בהנחה שכל הנטען בו הוא אמת), מקים לתובעים עילת תביעה, ולא כל שכן עילת תביעה בבית דין זה.
23. ובאשר לעילת התביעה היחידה שביסוד התביעה שבנדון, הרי שהאפשרות לתבוע ביטולו של פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה בין שני צדדים, מוכרת בדין.
המאפיין ביטול פסק דין שנתן תוקף להסכמה בין הצדדים, הוא שפסק הדין בצד היותו הכרעה שיפוטית הוא גם הסכם בין שני הצדדים נשוא ההליך המשפטי.
לעניין זה נפסק בע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש ואח', פ''ד נא(1) 577, כי:
"פסק-דין בהסכמה הוא "הסכם מחייב, שהוראותיו נוצרו ועוצבו על-ידי הצדדים" (ע"א 601/88, 609, 4365/90 עיזבון המנוח מיכאל רודה ז"ל ואח' נ' שרייבר ואח'; שרייבר ואח' נ' עיזבון המנוח מיכאל רודה ז"ל ואח' [1], בעמ' 451). בהתאם לכך, מכיר הדין בקיומה של עילה לביטול פסק-דין שניתן בהסכמה בשל פגם בכריתת ההסכם העומד בבסיסו של פסק-הדין. המסגרת הנורמטיבית לבירורה של טענה מסוג זה נמצאת בפרק ב' של חוק החוזים, העוסק בביטול חוזים בשל פגמים שונים בכריתתם. על-כן, חלותו של חוק החוזים על עניין זה נובעת מן האופי החוזי המובהק של פסקי-דין שבהסכמה (ראו דבריו של A.C. Freeman בספרו A Treatise of The Law of Judgments [35], בעמ' 2774) (ההדגשה הוספה – א.ר.ק.).
זאת ועוד, הלכה פסוקה קובעת כי גם גם אם הוכח פגם בכריתה, לא בנקל יבטל בית משפט הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, כפי שנפסק בע"א 11750/05, שמר נ' בנק הפועלים (פסה"ד מיום 15/11/07):
"הטענות הנוספות שהעלו המערערים לעניין הפגמים שנפלו בכריתתו של הסכם הפשרה בדין נדחו אף הן על ידי בית משפט קמא. בית המשפט נסמך בהקשר זה על ההלכה הפסוקה הקובעת כי אף שניתן לבטל הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין אם נפל פגם בכריתתו, על בית המשפט לנהוג משנה זהירות בעניין זה ולהשתכנע כי קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את הביטול. זאת בשל החשיבות הרבה שיש לייחס לערך של סופיות הסכם הפשרה כהסדר המסיים את הסכסוך בין הצדדים (ראו: ע"א 2495/95 בן לולו נ' אטראש, פ"ד נא(1) 577, 591, 593 (1997); רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' מור, פ"ד נו(1) 577, 586-585 (2001); ע"א 5914/03 שוחט נ' "כלל" חברה לביטוח, פיסקה 7 (טרם פורסם, , 1.5.2005)"
מוסיף בית המשפט העליון בעניין ע"א 11750/05 לעיל וקובע באשר לשיקולים שינחו את בית המשפט בבואו לדון בתביעה כאמור:
"אכן, גישה אחרת, גמישה יותר, שתאפשר ביטול הסכם פשרה כל אימת שמי מן הצדדים יסבור בדיעבד שהפשרה לא הייתה מוצלחת או כדאית מבחינתו, אינה מתיישבת עם דיני החוזים הכלליים לפיהם טעות בכדאיות העיסקה איננה עולה כדי פגם בכריתת החוזה ואינה מזכה את הצד שטעה בביטולו (סעיף 14(ד) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973). גישה כזו אף חותרת תחת יסודותיו של מוסד הפשרה. היא מערערת את הוודאות ואת הסופיות שהן מסימניו המובהקים של המוסד ועלולה להרתיע מתדיינים מלסיים בדרך זו את המחלוקות שביניהם. בכך יצא נפסד האינטרס הציבורי המחייב לפעול, ככל שהדבר ניתן, לקידום ולעידוד פשרות בהליכים משפטיים ... ייתכן שהמערערים התקשרו בהסכם הפשרה לאחר התלבטות וכי עשו זאת לא בלב קל, כפי שהעידה המערערת, אך זה טיבן של פשרות ועל אחת כמה וכמה פשרות שבהן נוטל על עצמו בעל דין התחייבויות לא פשוטות. בכך בלבד אין כדי לבסס עילה לביטול הסכם בכלל והסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בפרט, בשל עושק, כפיה או הטעיה".
24. הנה כי כן, על פי ההלכה הפסוקה רק אם בהסכם שביסוד פסק הדין נפל פגם בכריתה כאמור בפרק ב' לחוק החוזים, ניתן לבטל את פסק הדין ואת הסכם הפשרה שביסודו, ולא זו אף זו, אלא שכך יעשה רק אם קיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את הביטול, שעה שכאמור לא בנקל יבטל בית משפט הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.
25. פרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן – החוק) שכותרתו "ביטול החוזה בשל פגם בכריתתו", דן בביטול חוזה שנכרת בין שניים, בשל עילות שונות הנקובות בו, ובכלל זה עקב היותו חוזה למראית עין (ראה: סעיף 13 לחוק); או עקב טעותו של צד כשהצד השני ידע עליה או היה עליו לדעת עליה (ראה: סעיף 14 לחוק) ודוק, סעיף זה קובע כי "טעות", לענין סעיף זה וסעיף 15 לחוק, היא טעות בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה; או עקב הטעיה של הצד השני לחוזה (ראה: סעיף 15 לחוק); או עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום (ראה: סעיף 17 לחוק), ועקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל (ראה: סעיף 18 לחוק).
26. בענייננו, לא מכחישים התובעים כי הם חתמו על כתב ההסמכה מיום 15/6/10 המסמיך את בא כוחם בתיקים עב 3729/06-3743/06, הוא הנתבע 3 לנהל מו"מ עם הנתבעות בתיקים עב 3729/06-3743/06 לשם הפסקת ההליכים שנקטו כנגדן בתיקים אלו, ואף לא טוענים הם כי לא הסכימו לביטול אותם הליכים, אלא שלטענתם, הסכמה זו מצידם הותנתה בתנאי לפיו הנתבע 3 ישיג להם מאת הנתבעת 1 את הכספים שהבטיח להשיג, ולשיטתם הנתבע 3 לא עשה כן.
לציין, כי לא רק שאותו "תנאי" נטען, לא קיבל שום ביטוי בכתב ההסמכה, והתובעים אף לא היפנו לכל מסמך אחר שבו הוסכם על אותו תנאי, אלא שכעולה מטענותיהם בכתב התביעה (ואף בסיכומיהם) הם מייחסים לנתבע 3 הפרה של ההסכם איתם, הפרה שהיא כשלעצמה אינה מצביעה על פגם בכריתה שיכול ויהווה עילה לביטול הסכם הפשרה בתיקים עב 3729/06-3743/06, שבין התובעים ואחרים לבין הנתבעת.
לכל היותר, ואם בפגם בכריתה כהגדרתו בפרק ב' לחוק החוזים עסקינן, הרי שבמסגרת פרשנות מרחיבה של טענות התובעים, ניתן להבין כי התובעים מייחסים לנתבע 3 עילה של "הטעיה" בכריתת ההסכם.
27. הנה כי כן, בענייננו, לא נטען לכפיה או ניצול ואף לא נטען כי מדובר בחוזה למראית עין.
יותר מכך, התובעים אף לא טענו כי הם עצמם טעו, אלא לכל היותר ניתן להבין מטענתם, כי הם הוטעו לשיטתם, על ידי בא כוחם בהסכמתם לביטול ההליכים ועל כן נפל פגם בהסכם הפשרה המצדיק את ביטולו.
מכאן שלכל היותר טענת התובעים מבוססת על "הטעיה" לכאורה שהטעה אותם בא כוחם עת החתים אותם על כתב ההסמכה בדבר הסכמתם למחיקת התביעות הכספיות בתיקים עב 3729/06-3743/06.
עילת ההטעיה היא אמנם אחת העילות המצדיקות ביטול הסכם מפאת פגם בכריתתו, כאמור בסעיף 15 לחוק החוזים, שכותרתו "הטעיה" ואשר קובע:
"מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן"(ההדגשה הוספה – א.ר.ק.).
28. דא עקא, שלעניין זה מערבים התובעים בין שניים, מחד מישור היחסים שבינם לבין בא כוחם בתיקים עב 3729/06-3743/06, ומאידך מישור היחסים שבינם לבין הנתבעת 1 – היא "הצד השני" להסכם הפשרה בתיקים עב 3729/06-3743/06 שכאמור קיבל תוקף של פסק דין, ואשר ביטולו מבוקש במסגרת תביעה זו.
וכך, סעיף 15 לחוק קובע כי צד לחוזה רשאי לבטלו עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה "שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו".
בענייננו לעומת זאת, לא רק שלא נטען על ידי התובעים שהנתבעת 1 (שהיא הצד השני להסכם הפשרה שביטולו מבוקש) הטעתה את התובעים, אלא הובהר על ידי התובעים כי אין להם שום טענות כלפי הנתבעת 1.
זאת ועוד, הנתבע 3 אשר כלפיו מועלית טענת ה"הטעיה", בהיותו בא כוחם של התובעים בתיקים עב 3729/06-3743/06, איננו "אחר מטעמה של הנתבעת 1", ואף לא נטען על ידי התובעים שכך.
על מנת להקים עילת "הטעיה" מכח פרק ב' לחוק החוזים, שיהא בכוחה להוביל לביטול הסכם הפשרה ופסק הדין שאישרו, על התובעים להראות ולו לכאורה בכתב תביעתם, כי הנתבעת 1 שהיא הצד השני להסכם הפשרה, הטעתה אותם, וכאמור התובעים לא טענו בשום שלב שהנתבעת עשתה כן.
29. משכך הם פני הדברים, אין זאת אלא שגם אם נראה את האמור בכתב תביעתם של התובעים כמבסס לכאורה עילת "הטעיה" כהגדרתה בסעיף 15 לחוק החוזים, הרי שעילה זו, מתייחסת, אם בכלל, למישור היחסים שבין התובעים לבין בא כוחם, אך אין בה כדי להקים עילת תביעה שיהא בכוחה להביא לביטול הסכם הפשרה שבינם לבין הנתבעת 1, אשר קיבל תוקף של פסק דין, ואשר ביטולו מבוקש בתביעה זו שבפנינו.
מכאן, שגם אם יוכיחו התובעים את כל אשר הם טוענים לו בכתב תביעתם, אין באותה מסכת עובדות נשוא כתב תביעתם, כדי לזכותם בסעד הנתבע על ידם, היינו ביטול הסכם הפשרה בתיקים עב 3729/06-3743/06 ופסק הדין שאישרו.
העובדה שהתובעים כטענתם, צירפו את הנתבעת כצד דרוש שעשוי להיפגע מהחלטה בעתירתם לביטול הסכם הפשרה בתיקים עב 3729/06-3743/06, יכולה להסביר את צירופה להליך שבנדון, אך אין בה כדי להקים לתובעים את אותה מסכת עובדות שתזכה אותם בסעד שתבעו.
30. יותר מכך, אף אם נראה את טענות התובעים כמבססות לכאורה עילת תביעה כנגד הנתבע 3 (ואיננו קובעים שכך), הרי שאין בעובדות אלו כדי להקים לתובעים עילת תביעה בבית דין זה, לא כל שכן עילת תביעה לביטול הסכם הפשרה שבינם לבין הנתבעת, ונבאר.
סעיף 24 (א) (1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 (להלן - חוק בית הדין) קובע כי לבית הדין לעבודה הסמכות לדון:
"בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]" (ההדגשות הוספו - א.ר.ק.).
מכאן שסמכותו של בית דין זה נקנית בהתקיימם של שניים: מחד מהות העילה, דהיינו שעילתה ביחסי עובד ומעביד ומאידך, זהות הצדדים שהם עובד ומעביד.
טענות לכאורה של התובעים, כלפי בא כוחם בתיקים עב 3729/06-3743/06, עילתן אינה ביחסי עובד ומעביד אלא במישור היחסים שבין עורך דין למרשו, ואף אין הן עונות על התנאי בדבר זהות הצדדים, בהינתן כי יחסי התובעים ובא כוחם אינם יחסי עובד ומעביד.
כאמור, לתובעים ניתנה האפשרות להסביר כיצד טענותיהם נשוא כתב התביעה מקימות להם עילת תביעה שבסמכות בית דין זה, אך כמבואר לעיל, לא הוצג על ידם כל מקור שבדין, המקים להם על יסוד אותן עובדות כנטען על ידם, עילת תביעה שבתחום סמכותו של בית דין זה.
31. סיכומם של דברים.
לאור כל המבואר לעיל, אין זאת אלא שגם אם יוכיחו התובעים את כל אשר הם טוענים לו בכתב תביעתם – לא יהא באותה מסכת עובדות נשוא כתב תביעתם שבנדון, כדי לזכותם בסעד הנתבע על ידם, היינו ביטול הסכם הפשרה בתיקים עב 3729/06-3743/06 ופסק הדין שאישרו.
אי לכך, זהו אחד מאותם מקרים, בהם יורה בית הדין על מחיקת כתב התביעה על הסף, באשר ניהול ההליך לא יהא בו כדי להועיל לתובעים.
32. בשולי הדברים ולמעלה מן הצריך, נוסיף כי כאמור במסגרת סיכומיהם אישרו התובעים שבניגוד לנטען על ידם בכתב התביעה, אין הם עותרים לביטול הסכם הפשרה וחידוש ההליכים בתיקים עב 3729/06-3743/06 לצורך מימוש תביעותיהם לסעדים כספיים הנובעים מפיטוריהם שלא כדין, אלא לשיטתם בסיכומיהם, כל שמבוקש על ידם הוא לקבל את אותם סכומים שקיבלו שאר העובדים והם לא קיבלו (הואיל ולא חתמו על כתבי ויתור), כאמור בסיפא לפסק דינו של בית הדין בתיקים עב 3729/06-3743/06.
דא עקא, שכפי שבואר לעיל הסעדים הכספיים שנותרו על כנם בתיקים עב 3729/06-3743/06 לאחר החלטת בתי הדין בבקשות הנתבעת 1 למחיקת התביעות על הסף, היו הסעדים הנוגעים לפיטוריהם שלא כדין של כלל העובדים וסעדים מזעריים שהתייחסו בעיקרם לתביעות כספיות בשל זכויות המגיעות לכלל העובדים לטענתם, בגין חודש 11/99.
התובעים לא הצביעו על כל סעד שהתייחס אליהם בלבד במסגרת כתב התביעה בתיקים עב 3729/06-3743/06, מעבר לסעדים כספיים שהתבקשו לגבי כלל העובדים ולא כל שכן כאלו המתייחסים לאי חתימתם על כתבי הויתור נשוא ההסכם הקיבוצי מחודש 11/99.
מכאן שאפילו היינו מורים על ביטול הסכם הפשרה, לא היה בכך כדי לסייע לתובעים להשיג את מבוקשם, כנטען על ידם בכתב התביעה ובסיכומיהם.
איננו מחווים דעתנו בשאלה, האם קיימת לתובעים עילת תביעה שבדין לדרוש את תשלום הזכויות שקיבלו העובדים האחרים, אך כל שנוכל לומר הוא שביטול הסכם הפשרה בתיקים עב 3729/06-3743/06 שבנדון, לא יועיל להם, מה גם שלא נטען על ידם מהי עילת תביעתם לקבלת אותם סכומים.
33. סוף דבר –
אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, התוצאה היא שכתב התביעה נמחק בזאת על הסף בהעדר עילה, ולא כל שכן עילה שבתחום סמכותו של בית דין זה.
באשר להוצאות הליך זה, הרי שבהינתן השלב המקדמי שבו הסתיים ההליך, בשים לב לנסיבותיהם של התובעים כגמלאים ולאחר שהתחשבנו בכך שהנתבע 3, בהגינותו, לא עתר להוצאות כנגד התובעים - החלטתנו כי לפנים משורת הדין, נטה חסד לתובעים ולא נחייבם אף בהוצאות לטובת הנתבעת 1.
אי לכך, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פשרה במשפט

  2. פשרה במשפט העברי

  3. פסק דין בדרך של פשרה

  4. תשלום חלק מהסכם פשרה

  5. ביטול חלק מהסכם פשרה

  6. פסק דין על דרך הפשרה

  7. בקשה לביטול הסדר פשרה

  8. האם אפשר לבטל הסכם פשרה

  9. סירוב לחתום על הסכם פשרה

  10. תביעה חדשה לאחר הסכם פשרה

  11. הודעה על הסדר פשרה - דוגמא

  12. הסכם פשרה בין שוכר למשכיר

  13. פסיקת הוצאות במקרה של פשרה

  14. אישור הסכם פשרה בתביעה נגזרת

  15. חתימה ללא הרשאה על הסכם פשרה

  16. גבייה מנהלית בניגוד להסכם פשרה

  17. אישור הסדר פשרה בין נושה לחייב

  18. פסק דין בפשרה בניגוד לדין המהותי

  19. סנקציות על איחור בתשלום הסכם פשרה

  20. חתימה על הסכם פשרה ללא הסכמת הלקוח

  21. ערעור על פסק דין שניתן על דרך הפשרה

  22. הסדר פשרה בשלב אישור תובענה ייצוגית

  23. פתיחת תיק הוצאה לפועל למרות הסדר פשרה

  24. פשרה או הסדר לפי סעיף 350(ט) לחוק החברות

  25. דוגמא לפסק דין בפשרה בבית הדין לעבודה

  26. ערעור על פסק דין בפשרה בבית הדין לעבודה

  27. אי הגשת הסכם פשרה לאחר קבלת ארכה להגשתו

  28. תביעה כספית המבוססת על הסכם פשרה שנחתם בעבר

  29. חתימה על הסכם הפשרה ע''י מי שלא היה צד להליך

  30. אישור הסכם פשרה של רוכש דירה לאחר פרשת חפציבה

  31. האם חייבים להודיע להוצאה לפועל על הסדר פשרה ?

  32. פשרה: סעיף 79א' חוק בית המשפט / סעיף 4ג' חוק הפיצויים

  33. אי פינוי דירה בשכירות מוגנת תוך הפרת הסכם פשרה

  34. מתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שהושג בין הצדדים

  35. דחיית הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בהעדר "פיצוי הולם"

  36. התנגדות לפשרה בתביעה ייצוגית: העדר פיצוי ממשי לקבוצה

  37. פיצוי בגין עוגמת נפש והפרת הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים

  38. האם רשאי בית המשפט (הדן בסכסוך) להכריע בשאלה עם הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה ?

  39. עתירה לבג"ץ בטענה כי אין זה ראוי שבית הדין לעבודה יכפה פשרה על צד שאיננו מעוניין

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון