קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת הסכם לביצוע עבודות זיפות גג: 1. זוהי תביעה לתשלום פיצוי בסך 17,670 ₪ המגיע לתובע, לטענתו, מאת הנתבע בגין נזקים שנגרמו לו עקב הפרת הסכם לביצוע עבודות שיפוץ וזיפות גג במשרדו של התובע. רקע עובדתי 2. בתחילת שנת 2000, החלה נזילות במשרדו של התובע (להלן: "המשרד"). עקב כך, הזמינה אשתו של התובע, (להלן: "מלי"), את הנתבע כקבלן לשיפוץ ובניית גגות, כדי לבדוק ולחוות דעתו בעניין סיבת הנזילות. הנתבע ערך בדיקה לגג המשרד. תחילה, החליטו הצדדים שלא להתחיל עם התיקון, אלא לנקות את הגג, בעיקר את המרזבים, אולם, לאחר ניקוי הגג ע"י התובע הבעיה לא נפתרה. 3. בחודש נובמבר 2000, הוזמן שוב הנתבע ע"י מלי באותו עניין. הנתבע הציע לבצע מספר דברים, בין היתר, לעשות יריעות זפת על הגג. מלי קיבלה את ההצעה כשלוחתו של התובע. 4. הנתבע העביר את ביצוע העבודה לקבלן משנה, דוד עטר, שאליו נשלחה הודעת צד שלישי. 5. בתום ביצוע העבודה, קיבל הנתבע את שכרו מאת התובע בסך 7,000 ₪, עפ"י המוסכם ביניהם. 6. חרף ביצוע העבודה לא הפסיקה הרטיבות וחדירת המים למשרדו של התובע. 7. התובע ואישתו פנו מספר פעמים לנתבע וביקשוהו לתקן את העבודה. הנתבע אכן נענה לבקשתם והופיע במשרד יותר מ- 5 פעמים. למרות זאת, בעית הנזילות במשרד נמשכה. 8. בתאריך 4.2.01 ו- 15.2.01 פנה התובע לנתבע בכתב ובקשו לתקן את העבודה. ביום 22.2.02 בדק מומחה מטעם התובע את גג המשרד וערך את חוות דעתו מיום 25.3.01. בפברואר 2002 עבר התובע למשרד אחר. פניותיו של התובע לנתבע, הן טלפונית והן בכתב, אף שנענו ע"י הנתבע, לא השיגו את מטרתן. לגירסתו של התובע, ניסה הנתבע מספר פעמים לתקן את העבודה, אך ללא הצלחה ומשכך, הרי בעיות הרטיבות והנזילות לא נפתרו, אלא החמירו. 9. התובע טוען, כי התנהגותו של הנתבע מהווה הפרה להסכם שביניהם. עוד טוען התובע, כי הנתבע ביצע עבודה רשלנית שאינה עומדת ברמת המיומנות הנדרשת. הפרת ההסכם ע"י הנתבע התבטאה בכך, שלאחר ביצוע העבודה ותיקונה מספר פעמים, לא פסקה נזילת המים מגג משרדו של התובע. לטענת התובע, הפרת ההסכם ע"י הנתבע גרמה לו נזקים והוצאות בסכום כולל של 17,670 ₪. 10. מאידך, בכתב הגנתו, הכחיש הנתבע את טענות התובע. לטענתו, לא הוסכם בינו ובין התובע על שיפוץ, אלא רק על זיפות הגג ובניית סככה מפח על הגג. עוד טען הנתבע, כי חדירת המים והרטיבות נובעות מבעיה במשקים (פוגות) שבקירות האבן ולא בזפת שבוצע ע"י קבלן המשנה. הנתבע הגיע למסקנה זו לאחר מספר ביקורים ובדיקות שערך בעצמו במשרד. הנתבע הוסיף וטען, כי הציע לתובע לתקן את הנזילה בקירות, אף שהדבר אינו באחריותו, אך הצעתו נענתה בסירוב מוחלט ע"י התובע. הנתבע ציין, כי הוא קיים את חלקו בהסכם וקבלן המשנה מטעמו בצע את העבודה המוסכמת במקצועיות. הנתבע הכחיש את הנזקים הנטענים ע"י התובע. אליבא דגירסתו, לא הייתה הפרה של ההסכם מצידו או רשלנות בביצוע העבודה מצד קבלן המשנה. 11. ביום 12.11.02 התקיימה ישיבת הוכחות. מטעם התובע, העידו מלי, התובע בעצמו ועד מומחה, המהנדס איתן נעמן. מטעם הנתבע, העיד הנתבע בעצמו ומטעם צד ג', העיד צד ג' בעצמו. בתום הבאת הראיות, השמיעו הצדדים את סיכומיהם בעל-פה. המחלוקת 12. השאלות העיקריות השנויות במחלוקת הן כדלקמן: א. האם קיים הנתבע את חלקו בהסכם, היינו, האם העבודה שבוצעה הייתה עבודה מקצועית ומקור הנזילות הנו בקירות של המשרד ולא בתקרה, כטענת הנתבע או שמא העבודה שבוצעה הייתה עבודה רשלנית שבעקבותיה נמשכו הרטיבות וחדירת המים למשרדו של התובע, כטענתו של האחרון. ב. באם הייתה הפרה של ההסכם מצד הנתבע, מהו שיעור הנזק שנגרם לתובע. דיון 13. אין חולק כי בין התובע ובין הנתבע נכרת הסכם קבלנות. לגבי הצדדים להסכם, עסקינן ביחסים שבין מזמין (שהוא התובע) ובין קבלן (שהוא הנתבע). במקביל, בין הנתבע ובין הצד השלישי נכרת הסכם, כאשר מדובר ביחסים שבין קבלן ראשי ובין קבלן משנה. כמו כן, אין מחלוקת, כי התובע עמד בהתחייבותו החוזית ושילם לנתבע את שכרו המוסכם בסך 7,000 ₪, בתום ביצוע העבודה (ראה: חשבונית ת/1). לפיכך, השאלה העיקרית העומדת להכרעה הינה, אם קיים הנתבע את חלקו בהסכם. על מנת להשיב על שאלה זו, יש להגדיר תחילה את חיובי הנתבע על פי ההסכם. 14. התובע טען בסעיף 3 לכתב התביעה, כי "הנתבע התחייב לשפץ את גג משרדו של התובע ...". בסעיף 4 לכתב הגנתו, טען הנתבע, כי "לא הוסכם בין הצדדים שום שיפוץ כלשהו אלא על זיפות הגג ובניית סככה מפח ...". חרף זאת, הנתבע מסר בפתיחת חקירתו הראשית, כי: "אני עובד בגגות רעפים ושיפוצים כבר 22 שנה". הוא המשיך והוסיף: "אני לא מומחה של זפת" (עמ' 10 לפרוטוקול). בנוסף, עדת תביעה מס' 1, גב' מלי, שניהלה את המשא ומתן עם הנתבע, העידה, כי: " הנתבע בדק את המבנה ואמר שצריך לעשות מספר דברים, יריעות זפת, פחים על התפרים וכיסוי של חלק מגג הפח שהיה מעל המחסן בפח חדש. שאלתי אותו איתן אחרי שכל הדברים האלה, אני רוצה לדעת שאם אחרי שאני משלמת כסף אני יכולה להיות רגועה ושקטה ולא תהיה חדירת מים למשרד, אמר לי תסמכי עלי אני מקצועני ואחרי התיקון שאני אבצע בגג לא תהיה חדירת מים למשרד…" (עמ' 4 ו- 5 לפרוטוקול). כמו כן, כשנשאל הנתבע בחקירתו הנגדית: "כשאתה ראית את הגג אתה חשבת שהנזילות מקורן מהגג?", השיב הנתבע "נכון" (עמ' 11 לפרוטוקול). לאור האמור, אני קובע, כי הוסכם בין הצדדים על כך, שהנתבע בתור קבלן לגגות רעפים ושיפוצים, יבצע עבודות זיפות ואיטום בגג משרדו של התובע, שמטרתן למנוע חדירת מים ורטיבות לתוך המשרד. 15. הנתבע ביצע את העבודה באמצעות קבלן המשנה, הלוא הוא הצד השלישי. בין התובע ובין הצד השלישי לא היה קשר ישיר. 16. הנתבע אינו מכחיש כי הרטיבות ונזילות המים למשרדו של התובע לא פסקו. המומחה מטעם התובע חיווה את דעתו כי עבודות האיטום ושיפוץ הגג בוצעו באופן לקוי מאוד ולא מקצועי וגרמו להרעת המצב. הוא הדגיש, כי הקבלן לא ביצע את עבודות ההכנה הנדרשות לגג על פי התקנים לפני ביצוע האיטום ולא ביצע את עבודות ההשמה הכוללת הדבקת היריעות והגימור של יריעות הגג באופן תקין. בחקירתו הנגדית אישר המומחה, כי הנזילות העיקריות היו מהתקרה (עמ' 8 לפרוטוקול). המומחה הוסיף וקבע בחוות דעתו, כי לא בוצעה בדיקת גג בהצפה לאחר עבודות האיטום כדי לבדוק את תקינות העבודה. משכך, ברור כי הנתבע לא קיים את חיובו כפי שהוסכם בינו ובין התובע, ובכך לא עמד בדרישות סעיף 2 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד - 1974 הקובע בהאי לישנא: "2. חיובי הצדדים הקבלן חייב לעשות את המלאכה או לתת את השירות והמזמין חייב לשלם את השכר, הכל לפי המוסכם בין הצדדים". 17. הוראת סעיף 3 (א) לחוק חוזה קבלנות קובעת, כי: "לא היו המלאכה או השירות בהתאם למוסכם (להלן -פגם), על המזמין להודיע לקבלן על הפגם זמן סביר לאחר שגילה אותו או שהיה עליו לגלותו, ואם הפגם ניתן לתיקון - לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקנו". התובע בקש, טלפונית ובכתב, מהנתבע לתקן את העבודה על מנת למנוע את חדירת המים למשרדו. הנתבע העיד בעצמו, כי הוא הופיע בין 6 ל- 10 פעמים על מנת לבדוק ולתקן את סיבת נזילות המים, אך ללא הצלחה. 18. התרשמתי, כי הנתבע ניסה לתקן את העבודה לשביעת רצונו של התובע ופעל בתום לב, אחרת אין שום משמעות להופעותיו החוזרות ונשנות במשרדו של התובע. דא עקא, אין משמעות רבה לנסיונותיו של הנתבע, שהודה בכך, שאינו מומחה בזיפות גגות. לכן תמוה בעיני, מדוע הנתבע לא נענה להצעת קבלן המשנה, להציף את הגג. בחקירתו הראשית טען הנתבע: "...עשיתי בדיקה על הזפת ודיברתי עם דוד עטר והוא אמר לי שאין מה לעשות ואם אנחנו רוצים לוודא שזה מהגג בו נציף את הגג ..." (עמ' 10 לפרוטוקול). 19. לא שוכנעתי מהסברי הנתבע בעניין אי קבלת הצעתו של קבלן המשנה. בנוסף, דבריו של הנתבע היו מהוססים ולא נתמכו בראיה או בעדות כלשהי. בחקירתו הראשית העיד קבלן המשנה, כי: " אני לא קיבלתי התראה לפני הגשת התביעה לא בכתב ולא טלפון ישר קיבלתי הזמנה לדין ולכן הגשתי כתב הגנה" (עמ' 13 לפרוטוקול). יתירה מזו, קבלן המשנה הוסיף בסיכומיו: "אני ביצעתי את העבודה לראות עיני והנתבע קיבל אותה והכל היה בסדר ופתאום אני מקבל הזמנה לבית המשפט. אם הנתבע היה אומר לי שאני אבוא לגג אז הייתי בא, זה אחריות" (ראה עמ' 15 לפרוטוקול). 20. דבריו של קבלן המשנה מקובלים עלי והוא הותיר אצלי רושם חיובי. לעומת זאת, דבריו של הנתבע לא היו משכנעים. הנתבע לא עמד בחיובו כלפי התובע משלא טרח לבדוק את תקינות העבודה בתום ביצועה על ידי הצפת הגג במים. הנתבע אף לא נתן לקבלן המשנה הזדמנות נאותה לתקן את הפגם, כפי שנקבע בסעיף 3(א) לחוק חוזה קבלנות. במקביל הוכח, כי התובע נתן לנתבע מספר הזדמנויות לתקן את הפגם הנטען. משכך, דין ההודעה לצד השלישי להידחות. 21. באשר למקומות הרטיבות ולסיבת הנזילות, הוצגו תמונות והוגשה חוות דעת של מומחה מטעם התובע. עיון בתמונות ובחוות הדעת מראה, כי עבודת הזיפות לא בוצעה באופן שיכול להפסיק את הרטיבות וחדירת המים למשרד, קרי בצורה תקינה. 22. לאור כל הראיות שעמדו בפני, באתי לכלל מסקנה, כי הנסיבות נוטות באופן חד משמעי לגירסת התובע, הווה אומר, הנתבע לא ביצע את העבודה בצורה מקצועית וסבירה, ובכך הוא לא קיים את חלקו בהסכם וגרם להפרתו. שיעור הנזק 23. בסעיף 23 לכתב תביעתו, טען התובע, כי כתוצאה מהפרת ההסכם ורשלנותו של הנתבע, נגרמו לו הנזקים הבאים: א. ביצוע עבודות לתיקון שיפוץ הגג בסך של 000 ,10 ₪. ב. תיקון הנזקים בקירות המשרד בסך של 4,000 ₪. ג. שכר טרחת המומחה בסך של 1,170 ₪. ד. עגמת נפש בסך של 2,500 ₪. 24. על פי חוות דעתו של המהנדס איתן נעמן, עלות ביצוע העבודה מוערכת בסך של 10,000 ₪, ועלות תיקון הנזקים בקירות ותקרת המשרד הכוללות עבודות הכנה לפני הצביעה וצביעה כללית מוערכת בסך של 4,000 ₪. הנתבע לא טרח להגיש חוות דעת נגדית מטעמו. הוא סבר כי אין לקבל נתונים אלה. לטענתו הסכומים הינם מוגזמים ומופרזים כאשר כל העבודה שביצע הגיעה כדי סך 7,000 ש"ח (כולל מע"מ וחומרים). 25. בנסיבות העניין, אין בידי לקבל את חוות דעתו של המומחה במלואה. הבית שבגגו בוצעה העבודה הינו בית ישן ועתיק יומין. עניין זה אינו שנוי במחלוקת. המומחה הודה בכך, שישנה אפשרות שגם מהקירות חודרים מים לתוך המשרד. בחקירתו הנגדית נשאל המומחה: "ש. זה נכון שבין התקרה של השירותים לבין הגג העליון היו סדקים בקירות האבן. ת. זה לא סדקים בקירות האבן זה משקים בין אבן לאבן. משקים זה פוגות כמו בין מרצפות. המשקים לא היו סגורים, אתה צודק". ובהמשך השיב המומחה: ת: קודם כל צריך להבין שלא מדובר על קיר רגיל אלא מדובר על קורת מפלס. זה שגם מהקיר נכנסים מים זה אפשרי" (עמ' 8 לפרוטוקול). עוד הוסיף המומחה: "ת. אני לא ידעתי שהגג היה מזופת לפני כן. הזמינו אותי בגלל הרטיבות" ובחקירתו החוזרת השיב המומחה: "להערכתי, נזילת המים במשרד היתה מהגג ואני לא פוסל את האפשרות שמים נכנסו גם מהקיר של המפלס". לאור האמור, שיעור הנזק הנטען אינו באחריותו הבלעדית של הנתבע. בנוסף, חלק מהליקויים שצויינו בחוות הדעת אינם כלולים במסגרת העבודה נשוא ההסכם. המומחה ציין בחוות דעתו, כי כל עבודות המירזוב והשיפועים בוצעו באופן לקוי מאוד, וכי שיפועים לא בוצעו כלל, כאשר עבודות אלה אינן כלולות בהסכם. יתירה מזו, המומחה לא עמד על מצב הקירות והתיקרה של המשרד עובר לביצוע העבודה, ולא ידע שהגג היה מזופת לפני כן. אין זה בטוח כלל שכל הרטיבות והפגמים הנטענים, נגרמו לאחר ביצוע העבודה. לא זו אף זו, המומחה נקב במחיר לביצוע העבודה לפי נסיונו המקצועי מבלי להסתמך על הצעות מחיר או על מחירונים כלשהם. משכך, אין בידי לקבל את הסכומים שנקב המומחה בחוות דעתו. סבורני, לאור מכלול נסיבות המקרה ולאור סכום התמורה המקורי (סך 7,000 ש"ח), שיש להעמיד את הפיצוי המגיע לתובע בעקבות הפרת ההסכם על ידי הנתבע על סך 5,500 ש"ח נכון להיום. 26. לאור האמור, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 5,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 1,650 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח, שישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. אני דוחה את ההודעה לצד השלישי, ומחייב את הנתבע לשלם לצד השלישי הוצאות משפט בסך 750 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.הפרת חוזהחוזהגג