הצעה תכסיסנית ‏במכרז

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הצעה תכסיסנית ‏במכרז:

כללי, הרקע לעתירה והמחלוקות



ושוב עסקינן בקו הגבול בין טקטיקה ואסטרטגיה לגיטימיים של תכנון וביצוע מכרז מול תכסיסנות לא לגיטימית, קו גבול שאי חצייתו מכשירה את ההצעה וחצייתו מביאה לפסילת אותה הצעה.
מדובר במכרז שפרסמה כללית ביום 20/3/12 לצורך התקשרות עם ספק להתאמה ומכירה של מכשירי שמיעה דיגיטאליים למבוטחי הכללית (להלן: "המכרז"). מכרז זה בא בעקבות "קול קורא" שפרסמה הכללית ב-8/11 שבעקבותיו נבחר מאגר המציעים הכשרים להשתתף במכרז.




המכרז הזמין את המציעים הכשרים להציע הצעות מחיר עבור 12 דגמי מכשירי שמיעה אשר חולקו ל-3 קטגוריות: בסיס, ביניים ועילית, כאשר כל אחת מ-3 הקטגוריות כללה 4 דגמים (BTE, CIC, ITE ו- (ITC.




ביום 12/6/12 הגישו המציעים הכשרים את הצעותיהם למכרז וביום 19/7/12, בהתאם לאופציה שעמדה בפני כללית על-פי תנאי המכרז, הודיעה כללית על כוונתה לערוך התמחרות דינאמית מקוונת בין המציעים הכשרים ביום 19/7/12, התמחרות שאכן התקיימה באותו היום בין השעות 10:00 ל-18:30 לערך.




ביום 26/7/12 הודיעה כללית כי במכרז זכו הצעותיהן של המשיבות 2-6.




יש לציין, שאודיו למעשה לא השתתפה בהתמחרות המקוונת, הפסיקה להציע הצעות ו"יצאה מן התמונה" כבר בשעה 10:30 לערך.




לעותרות אין טענות כנגד זכיית המשיבות 5 ו-6 – אופטיקנה ומדטכניקה.

אודיו לא עתרה כנגדן מראש והדים הסכימה במהלך הדיון לדחיית העתירה כנגדן, ואכן העתירות כנגד אופטיקנה ומדטכניקה נדחו.
העותרות התמקדו (אודיו) ומתמקדות כיום (אודיו והדים) בניסיון לפסול את הצעותיהן של המשיבות 2-4 – אריה, מדנט ומדטון, בטענה שמדובר בהצעות תכסיסניות שדינן להיפסל.




יש לציין, שההתמחרות המקוונת נוהלה תחילה בשיטה שכל אחד מהמתחרים ראה רק את המחיר שלפניו ולאחר כחצי שעה מתחילת ההתמחרות הוחלט לחשוף למתחרים גם את המחיר המוביל ואלו הם שני הנתונים שהמציעות ראו במהלך ההתמחרות.




יש לציין גם שההתמודדות הייתה צמודה וקרובה בין המשיבות 2-6, כאשר הייתה מחלוקת לגבי ההצעה שהוגשה בשעה 17:16:47 על-ידי הדים, האם היא הוגשה לאחר חלוף הזמן, ולאחר בירור שנעשה על-ידי ועדת המכרזים עם חברת התקשורת "משיק" הוחלט שההצעה הוגשה בתוך ה-3 דקות המוקצבות להגשת ההצעה וההתמחרות נמשכה.




לאחר מכן, הודע למתחרות כי השתנתה ההתמחרות והיא תסתיים בכל מקרה בשעה 18:30 בלא הארכות נוספות של 3 דקות כל פעם, כפי שהיה קודם לכן.

בעקבות זאת הוגשו 4 הצעות בשניות האחרונות שלפני השעה 18:30 (אחרי 18:29) (להלן: "ההצעות האחרונות"), הצעות שהועדה החליטה שלא להתחשב בהן לאחר שנאמר על-ידי חברי הועדה, בעמוד 3 לפרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים מיום 24/7/12:
"עיון בהצעות שהוגשו בדקה האחרונה מעלה כי הן עלולות להביא לתוצאות בלתי סבירות, וניכר כי קיימת בעייתיות בקבלת הצעות שהוגשו בדקה (ארבעים שניות) האחרונות לאחר שהמציעים הוזהרו לא לעשות כן".
לגבי הצעות אחרונות אלו, שהוריתי על חשיפתן למרות התנגדות חלק מהמשיבות, ישנה מחלוקת לגבי משמעותן ו/או המשקל שיש ליתן להם והשלכתן על עתירה זו, עניין שיוכרע בהמשך.



להלן טבלה המרכזת בש"ח (כולל מע"מ) את הצעת הפתיחה, ההצעה הסופית וכן ההצעה האחרונה של המשיבות 2-4:


שם פריט משקלהפריט מכון אריה מדנט מטדון מכון אריה מדנט מדטון                                         
           הצעת פתיחה      הצעה סופית      הצעת פתיחה      הצעה סופית      הצעת פתיחה      הצעה סופית      הצעה אחרונה      הצעה אחרונה      הצעה אחרונה      
מוצר בסיס- BTE      18%      3,125      2,700      2,000      2,000      3,248      762.87      2,700      375      723.96      
מוצר בסיס-CIC      1.5%      3,125      3,125      2,000      500      4,408      2,586.78      3,125      375      2454.85      
מוצר בסיס-ITE      1.5%      3,125      3,125      2,000      500      3,712      2,178.32      3,125      375      2067.23      
מוצר בסיס-ITC      9%      3,125      2,000      2,000      668.80      3,480      821.55      2,000      375      779.65      
מוצר ביניים-BTE      36%      4,101      251.8      4,500      650      5,452      1,525.79      1      650      1447.97      
מוצר ביניים-CIC      3%      4,101      2,100      5,000      650      6,960      4,084.43      2,100      650      3876.12      
מוצר ביניים-ITE      3%      4,101      4,101      5,000      650      6,670      3,914.20      4,101      650      3714.58      
מוצר ביניים-ITC      18%      4,101      252      4,500      650      5,800      1,320.38      1      650      1253.04      
מוצר עילית-BTE      6%      6,800      5,990      8,600      8,600      8,526      2,852.06      5,990      8,600      2450.37      
מוצר עילית-CIC      0.5%      6,800      6,800      9,000      9,000      13,920      8,168.77      6,800      9,000      7752.16      
מוצר עילית-ITE      0.5%      6,800      6,800      9,000      9,000      10,440      6,126.60      6,800      9,000      5814.14      
מוצר עיליתITC      3%      6,800      6,000      8,600      8,600      8,700      5,105.48      6,000      8,600      4,845.10      






יש להדגיש גם כי בעקבות העתירות ודיון מקדמי שנערך בבית המשפט, ערכה הכללית שימוע למשיבות במסגרתו הוצגו בפניה מסמכים (חלקם חסויים שהוצגו גם לבית המשפט במ/1-במ/3) בעקבות זאת קיבלה כללית החלטה חדשה המאשרת את זכיית המשיבות 2-5 כזוכות במכרז, החלטה אותה תוקפות העותרות הטוענות כי הצעת המשיבות 2-4 הינן הצעות תכסיסניות שיש לפסלן.


מספר דגשים ונתונים
בטרם דיון בטענת התכסיסנות חשוב להדגיש מספר נתונים ומספר עובדות



כפי שכבר נאמר, מדובר ב-3 קטגוריות של מוצרי שמיעה: בסיס, ביניים ועילית, כשכל קטגוריה מחולקת לארבעה מוצרים (BTE, IC, ITE, ITC).




כפי שניתן לראות מהטבלה, הכללית נתנה משקל לכל פריט מ-12 הפריטים, משקלות שגובשו לפי ניסיון העבר והצפי לגבי מכרז זה, באופן שהמשקל הכולל למוצרי הבסיס היה 30%, למוצרי הביניים 60% ולמוצרי העילית 10%.

מתוך מוצרי הבסיס המשקלות הגבוהים ביותר ניתנו למוצרי BTE (18%) ו-ITC (9%), בעוד במוצרי הביניים המשקלות הגבוהים ביותר ניתנו למוצר BTE (36%) ו- ITC (18%) ובמוצרי העילית המשקל הגבוה ביותר ניתן למוצר BTE (6%).
דהיינו, ברי לכל בר דעת ולמשתתפי המכרז כי מכיוון והתחרות הינה לגבי ההצעה הזולה ביותר לפי המחיר המשוקלל, ככל שיינתנו הצעות נמוכות לפריטים בעלי משקל גבוה, תהייה לכך השלכה גבוהה יותר על המחיר המשוקלל ועל אפשרות הזכייה במכרז.



נקודה חשובה נוספת הינה הבנת התהליך לקבלת מכשיר שמיעה על-ידי מבוטחי הכללית.

ראשית, המבוטח פונה לרופא א.א.ג ומכון שמיעה (קלינאי/ת תקשורת) ולאחר שנבדק מקבל המלצה למכשיר שמיעה, תוך ציון איזו קטגוריה מומלצת (לא מתחת לקטגוריה זו או אחרת), המלצה שאינה מחייבת.
המבוטח מגיע עם המלצה זו למכון השמיעה (של הספק שזכה במכרז או מכון עצמאי העובד עם אותו ספק) ושם נבדק המבוטח על-ידי קלינאי/ת תקשורת מטעם הספק.
המכון בודק את ההתאמה המקצועית של המכשיר למבוטח וממליץ לו על המכשיר, והמבוטח בוחר את המכשיר, כשזו הבחירה שלו.



נקודה חשובה נוספת להדגשה הינה שקיימת השתתפות נכבדה של המדינה במסגרת "סל הבריאות" של כ-3,150 ₪ למכשיר למבוטח כללית מעל גיל 65, בעוד מבוטח כללית מעל גיל 65 המבוטח בביטוח "כללית מושלם" זכאי להשתתפות של כ-4,200 ₪ שמתוכם כ- 3,150 ₪ מסל הבריאות והיתר מהביטוח המשלים של כללית.

המבוטחים המופנים למכוני השמיעה להתאמת מכשיר, לא רואים את המחיר שהציעו המכונים והתקבל במכרז למכשיר זה או אחר, אלא רק את הנתון האם המבוטח צריך להוסיף סכום כלשהו למכשיר מסוים מקטגוריה מסוימת מעבר לסכום השתתפות סל הבריאות (עם או בלי הביטוח המשלים).
לדוגמא, כל מכשיר שמתומחר עד 3,150 ₪, העלות לגביו למבוטח תהיה – 0 עקב השתתפות סל הבריאות מעל גיל 65, בעוד לגבי מבוטחי הביטוח המשלים מעל גיל 65, כל מכשיר שמתומחר עד 4,200 ₪ העלות לגביו למבוטח תהיה – 0.
אם המבוטח מעוניין לרכוש מכשיר שעולה כ-5,200 ₪ הוא יצטרך להוסיף (וזה מה שיראה) כ-2,000 ₪ (מבוטח ללא ביטוח משלים) או כ-1,000 ₪ (למבוטח עם ביטוח משלים).



נקודה נוספת הינה שישנה התאמה מקצועית של קלינאי/ת תקשורת הן של הכללית והן של מכון השמיעה, גם לגבי הקטגוריה (לפחות מינימום) וכן לגבי הסוג (אחד מארבעה) בתוך אותה קטגוריה, כאשר לכאורה, נראה שמבלי לקבוע מסמרות, בדרך כלל, יתאים מכשיר מקטגורית ביניים גם למי שזקוק למכשיר מקטגוריות הבסיס, ומכשיר מקטגורית העילית יתאים גם למי שזקוק למכשיר מקטגוריות הביניים או מקטגוריות הבסיס.

יודגש, כאמור, שבכל מקרה מדובר בהתאמה מקצועית ולכל כלל יש יוצא מן הכלל.



הנחה נוספת חשובה, שהייתה קבועה בתנאי המכרז וידועה למשתתפי המכרז ולכללית, היא שהמחירים למכשיר בקטגורית הבסיס, הזולה ביותר, לא יעלו על 3,150 ₪ (דהיינו, עקב ההשתתפות של סל הבריאות המבוטח לא יצטרך לשלם עבורו מאומה) וזאת עקב ההוראה שהמבוטח לא יצטרך להוסיף מאומה למוצרים מקטגורית הבסיס ויוכל לקבלו ללא עלות.

הנחה נוספת משתמעת מכך, שניתן היה להסיקה, הינה שאם מוצרי הביניים ו/או העילית יתומחרו גם כן בסכום שלא יעלה על 3,150 ₪ף באופן שהמבוטח יוכל לקבל ללא עלות מכשיר מקטגורית הבסיס או מכשיר מקטגורית הביניים או מכשיר מקטגורית העילית, סביר להניח, שככלל (בכפוף להמלצה וההתאמה המקצועית) הוא יעדיף לקבל ללא עלות מכשיר מקטגוריה גבוהה יותר, מקטגורית העילית ואם הדבר לא ניתן (עקב המחיר הגבוה מ-3,150 ₪) מקטגורית הביניים.

האינטרסים של הצדדים



מפת האינטרסים של הצדדים במכרז הינה, אם כן, כדלקמן:

המבוטחים מעוניינים לקבל מכשיר טוב יותר ככל שניתן (בכפוף להתאמה מקצועית), שבדרך כלל יהיה מקטגורית העילית, ואם לא מקטגורית הביניים, בלא שיצטרכו להוסיף כסף מכיסם מעבר להשתתפות סל הבריאות (של 3,150 ₪ או 4,200 ₪ למבוטחי הביטוח המשלים) או שיצטרכו להוסיף סכום נמוך שיהיה כדאי להם כדי לקבל מכשיר עילית.
הספקים, המשתתפים במכרז, מעוניינים לזכות במכרז ולהרוויח כמה שיותר ממכירת כל מכשיר.
הכללית מעוניינת לתת שירות טוב למבוטחיה ולתת להם מחירים אטרקטיביים למכשירי שמיעה כדי למשוך מבוטחים לכללית וכן, שמחיר המכשיר לא יעלה על 3,150 ₪, שכן במצב זה כל הכסף ממומן על-ידי סל הבריאות והכללית לא צריכה להוסיף דבר, ומעל סכום זה היא צריכה להוסיף למבוטחי הביטוח המשלים סכום נוסף עד כ-1,000 ₪.
המדינה, שכנראה העריכה, בעקבות המחירים בעבר של מכשירי שמיעה (שהיו יקרים בהרבה מהמחירים שזכו במכרז), שעלות מחיר מכשיר שמיעה בקטגורית הבסיס הינו כ-3,000 ₪ ולכן, סיבסדה מכשיר זה למבוטחים במסגרת סל הבריאות, מעוניינת במתן מענה טוב לציבור המבוטחים הזקוק למכשיר שמיעה, אך ברי כי הייתה מעדיפה שלא לכסות כל מכשיר שנרכש במלוא התקציב מסל הבריאות אלא רק חלק ממנו.
דהיינו, אם לדוגמא המציע הציע תמורת מכשיר 1,000 ₪, למדינה יש אינטרס שהמבוטח יבחר במכשיר זה, כי אז תצטרך לשלם במסגרת סל הבריאות 1,000 ₪ בלבד, סכום הנמוך בהרבה מהסכום המקסימלי של השתתפות המדינה במסגרת סל הבריאות.
הציבור נחלק בין כלל הציבור המעוניין לחסוך כספי ציבור ואז אינטרסו זהה לאינטרס המדינה, לבין ציבור המבוטחים שמעוניין לקבל את המכשיר הטוב ביותר בעלות הנמוכה ביותר (ואף ללא עלות כלל עקב השתתפות סל הבריאות).

עיקר המחלוקת



למעשה, המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם יש לפסול את ההצעות הזוכות של המשיבות 2-4 בשל היותן תכסיסניות, כאשר העותרות טוענות מצידן כי ההצעות של המשיבות הן הצעות תכסיסניות שיש לפסול אותן וכי הפערים בין ההצעות הראשוניות להצעות הסופיות וההצעה האחרונה מלמדות על-כך. כן טוענות העותרות כי חלק מההצעות האחרונות הינן הצעות נמוכות באופן בלתי ריאלי והפסדי, הגורמות למיקסום הרווחים של הזוכות ועלויות גבוהות לציבור, ומשכך יש לפסלן. מנגד, טוענות המשיבות כי הצעותיהן הינן הצעות לגיטימיות, ריאליות ולא גירעוניות, כאשר המשיבות תומכות טענות אלה גם במכתבים ומחירונים מטעם היצרנים המספקים להם לטענתן, את מכשירי השמיעה במחירים התואמים באופן סביר את ההצעות שנתנו, ומשכך הצעותיהן תחרותיות ולגיטימיות ולא תכסיסניות.


מהי הצעה תכסיסנית



"הצעה תכססנית, בהקשר הספציפי של טכניקת תמחור ההצעה (וקיימים בנמצא סוגים נוספים של תכססנות, שלא נדון בהם כאן), משמעה, בין השאר, שילוב מכוון של הצעת מחירים גבוהים לחלק מן הרכיבים ומחירים נמוכים לרכיבים אחרים, באופן מלאכותי, הכל בהתאם לתכנוני הרווח של המציע ולא בהתאם לעלות הריאלית של העבודה, או האינטרסים של עורך המכרז ... באופן כללי ניתן לומר כי תמחור זה (המכונה גם Shifting, או "העמסת מחירים") עלול להיעשות מתוך שהמציע התכססן צופה, או יודע, כי משקלם היחסי של הרכיבים "היקרים", לעומת הרכיבים "המוזלים" שהציע ואשר הוא יידרש לספק לעורך המכרז בפועל, שונה מהמשקל היחסי שניתן להם בנוסחת חישוב המחיר שבמכרז (עקב טעות של עורך המכרז, או הערכה שגויה שלו לגבי הביצוע הנדרש, או מסיבות אחרות כלשהן)." (ברם 6926/10 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ (לא פורסם, 22.11.10) (להלן: "פס"ד עזריה")

וכן נאמר בפס"ד עזריה:

"המציע התכססן, בהקשר בו דובר לעיל, הרי "מהמר" (ברמת ביטחון גבוהה) שעקב טעות של המזמין במסמכי המכרז, או בהנחות הביצוע, קיים פער בין המשקל היחסי שניתן לרכיבים השונים בנוסחת המחיר לבחירת הזוכה, לבין משקלם היחסי בפועל בעת ביצועו הצפוי של הפרויקט, כך שאם הוא יבצע את העבודות בדיוק בהתאם להוראות עורך המכרז, הדבר יניב לו דווקא רווח רב. החשש העיקרי של עורך המכרז, הוא איפוא ש"הימורו" של המציע התכססן יתברר כמבוסס, שאז המציע – ירוויח, ועורך המכרז (והציבור), כתמונת-מראה – יפסיד. כך יכולה הצעה, שלפי נוסחת החישוב שבמכרז היא הזולה ביותר להפוך ליקרה עד מאד לעורך המכרז ולציבור. מטבע הדברים, איתנותו הפיננסית של המציע, או בטחונו המלא ביכולתו לעמוד בהצעתו, או פיקוח על ביצוע הפרויקט, אינם רלבנטיים כאן וממילא אינם יכולים לאיין את החשש האמור." [הדגשות שלי – ק.ו.].



דברים דומים נאמרו גם בברם 1212/10 חברת מטיילי ירון בר בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (לא פורסם, 25.2.10):


"תכסיסנות מסוג זה – Shifting (או כביטוי אחר שנזכר בפסיקה: "העמסת מחירים") – משמעה, בין השאר, שילוב של הצעת מחירים גבוהים לחלק מן הרכיבים ומחירים נמוכים לרכיבים אחרים, באופן מלאכותי, הכל בהתאם לתכנוני הרווח של המציע ולא בהתאם לעלות הריאלית של העבודה, או האינטרסים של עורך המכרז ... תמחור זה עלול להיעשות מתוך שהמציע התכססן צופה, או יודע, כי משקלם היחסי של הרכיבים "היקרים", לעומת הרכיבים "המוזלים" שהציע ואשר הוא יידרש לספק לעורך המכרז בפועל, שונה מהמשקל היחסי שניתן להם בנוסחת חישוב המחיר לצורך בחירת הזוכה במכרז. תכססנות זו תיעשה איפוא מתוך שהמציע נושא את עיניו לציון שהצעתו תקבל, אגב ניצול לרעה של נוסחת השקלול לבחירת הזוכה: תכליתה להגדיל באופן מעושה את סיכויי המציע לזכות בציון מחיר גבוה משל מתחריו – מזה, תוך מיקסום התמורה שיזכה לה המציע בפועל מעורך המכרז, בעת ביצוע העבודות נשוא המכרז אם תזכה הצעתו – מזה. ככלל, התנהגות שכזו עלולה לעמוד בסתירה לשניים מן העקרונות הבסיסיים של דיני המכרזים: עקרון השוויון (כלפי כל המשתתפים בכח ובפועל במכרז) ועקרון היעילות הכלכלית (החל ביחס לעורך המכרז). ... יש בה גם משום התנהלות שלא בתום לב ובדרך מקובלת – במשמעותה ובנפקותה המשפטית. אמנם, קו הגבול בין התכנון הלגיטימי לבין התכסיס הבלתי-לגיטימי איננו תמיד חד וברור, אך תדיר תוכל ועדת המכרזים של עורך המכרז, או בית המשפט, לדעת – מתוך נסיבות העניין – אם הצעה מסוימת חצתה את קו הגבול הערטילאי ולקבוע אם יש לפוסלה – אם לאו ...  עקרונות היסוד של דיני המכרזים מחייבים כי תכססנים, המבקשים לגבור, בתחבולה, על יריביהם (הזכאים לשוויון בהשתתפותם בהליך) – זאת תוך פגיעה בטובתם של עורך המכרז ושל הציבור כולו – לא יבואו בקהל הזוכים במכרז." [הדגשה שלי –ק.ו.]



השאלה הינה, כמו תמיד, שאלה של מידתיות וסבירות והאם נחצה "קו אדום" באופן המצביע על מחיר לא ריאלי ו/או על הצעה גרעונית ו/או על הצעה תכסיסנית, וכידוע:


"אכן, "תכסיסנות" מעצם טיבה וטבעה היא מושג עמום וקו הגבול בין תכנון לגיטימי לתכסיסנות פסולה הפוגעת בעקרונות של שוויון והגינות, אינו תמיד חד וברור. סימונו של קו הגבול העובר בין השניים כרוך, בין היתר, בשאלות של מידה ושל היקף והוא תלוי נסיבות. על הקושי להבחין בין תכסיסנות פסולה לתכנון לגיטימי עמד בית משפט זה בעבר בציינו "לכל מקצוע 'תכסיסים' משלו; חוכמת החיים וחוכמת השופט היא להבחין בין תכסיסים לגיטימיים לבין תכסיסים שאינם לגיטימיים"..."
[עעם 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח מ.א. בע"מ נ' ועדת המכרזים-עיריית עפולה (לא פורסם, 18.1.09)]



בענייננו, אצטרך אם כן, לקבוע האם נחצה קו גבול זה, והאם נחצה ה"קו האדום", המחייב התערבות בהחלטת ועדת המכרזים. הנ"ל ייבחן הן לאור הפסיקה המנחה בעניין זה, הן לאור הנתונים וההנחות דלעיל, והן לאור השימוע שנערך וההסברים שקיבלה הכללית מהמציעים השונים והמסמכים שהוצגו לה ולבית המשפט (שימוע שנערך לאחר הגשת העתירות).


יישום



במקרה דנן, אני סבור כי הוכח בפני כי הצעתה של חברת אריה היא הצעה תכסיסנית שדינה היה להיפסל על-ידי ועדת המכרזים, ומשלא נפסלה יתערב בית המשפט בהחלטה זו ויפסלה, להבדיל מהצעות מדנט ומדטון, שלא היה מקום לפסלן ואין להתערב בהחלטה של ועדת המכרזים שלא לפסלן.

בסופו של דבר, כאמור, הכל שאלה של היכן עובר קו הגבול/הקו האדום והכל עניין של סבירות, מידתיות ושכל ישר, ואנסה להיכנס בד' אמות הנ"ל ולשרטט היכן עובר קו זה.



כאמור, במכרז זה ניתנו על-ידי כללית משקלות לפריטים שונים, על סמך ניסיון העבר והצפי לעתיד של מכירות.

כך, שני מוצרים מקטגוריית הביניים היוו 54% מהמשקל הסופי (BTE ו- ITC), מתוך 60% לכלל 4 מוצרי הביניים, מוצר אחד מקטגורית הבסיס היווה 18% מהמשקל הסופי (BTE) מתוך 30% לכלל 4 מוצרי הבסיס ומוצר אחד מקטגורית העילית (BTE) היווה 6% מהמשקל הסופי, מתוך 10% לכלל 4 מוצרי העילית.
כך גם, הבינו המשתתפות במכרז כי ככל שיינתנו מחירים נמוכים יותר לפריטים הללו שמשקלם הוא הגבוה ביותר, תהיה ההצעה המשוקללת שלהם, שהיא הנבחנת, נמוכה יותר, וסיכויים לזכות במכרז יהיה גבוהה יותר.
לכן, ניתן לראות מהטבלה של ההצעות כי ניתנו על-ידי המציעות מחירים נמוכים ביותר למוצרי הביניים (בעיקר לאלו שמשקלם 54%) מחירים הנמוכים במאות ואלפי אחוזים ממחירי הפתיחה ומחירים הנמוכים בהרבה אף ממחירי הבסיס שבאופן טבעי היו אמורים להיות זולים יותר ממחירי מכשירי הביניים.



למעשה, כולם מסכימים לכאורה שלמרות שקטגורית הבסיס "יצאה למעשה מן התמונה" (למעט אם תהיה רק לכך התאמה מקצועית) לא היה ניתן לתת הצעה של 1 ₪ ל-4 פרטי הבסיס, כדי להוזיל את ההצעה המשוקללת.

דהיינו, למרות שכמעט ודאי שלא יהיה כמעט שימוש בקטגורית הבסיס, אין זה לגיטימי לתת הצעה של 1 ₪ לפריטים בקטגוריה זו, גם אם ניתן יהיה לעמוד בכך (שכן מספר המכירות של פריטים אלו יהיה נמוך), שכן הדבר מעיד על הצעה לא ריאלית, שהיא הצעת הפסד שנועדה אך ורק כדי לזכות במכרז ולנצל את הצפי הלא נכון של עורך המכרז ומתן משקלות לא נכונים (לדוגמא 30% למוצרי הבסיס שמשקלם יהיה קרוב ל-0).
והנה, אריה נתנו הצעה של 252 ₪ (כולל מע"מ) למוצרי הביניים בעלי המשקל הרב ביותר (54%) זאת בזמן שמוצרי הביניים האחרים תומחרו על ידם ב-2,100 ו-4,100, ובזמן שמוצרי הבסיס תומחרו על-ידם בין 2,000 ל-3,125 (דבר לא הגיוני שמוצרי הבסיס הינם בערך פי 8-12 ממוצרי הביניים). מעבר לכך, שהצעה זו הינה גרעונית הרי שוודאי שאין בה כל רווח.
השאלה אם כן הינה האם אריה חצתה את קו הגבול והקו האדום, וניתן לקבוע כי הצעתה הינה תכסיסנית. לצורך בחינה זו, איעזר, בין היתר, בהשלכות ההצעות האחרונות.

ההצעות האחרונות והשלכתן



לא בכדי התנגדה אריה לחשיפת ההצעות האחרונות. בהצעה זו, שלא התקבלה על-ידי ועדת המכרזים (על-כך ראו בהמשך), הציעה אריה 1 ₪ (כולל מע"מ) למוצרי הביניים BTE שמשקלו 36% ו-1 ₪ למוצרי הביניים שמשקלו 18%, דהיינו סך הכל 1 ₪ (כולל מע"מ) לשני מוצרי הביניים שמשקלם 54% וזאת לעומת 252 ₪ כולל מע"מ שהוצעו לכל אחד ממכשירים אלו כהצעה הלפני אחרונה.

לכאורה, יתכן והיה מקום אף לפסול את הצעת אריה כבר בשלב של ההצעה האחרונה ולא לפסול את כל ההצעות.
כך, בנימוקיה של ועדת המכרזים לפסילת כל ההצעות האחרונות, נאמר שאחת הסיבות לפסילתן: "כי הן עלולות להביא לתוצאות בלתי סבירות" (בנוסף לנימוקים של הגשת ההצעה בשניות האחרונות בניגוד לאזהרה וסמכות ועדת המכרזים שלא לקבל הצעות אלו).
ואכן, לא בכדי נאמרו הדברים, שכן ועדת המכרזים ראתה שאריה הציעה הצעות של 1 ₪ (כולל מע"מ) לשני מכשירי הביניים שמשקלן 54% וברור שהצעות אלו, גם לשיטת אריה אינן רווחיות.
מכל מקום, לא ניתן להתעלם מכך שועדת המכרזים הייתה רשאית לכאורה, לפסול הצעות אלו גם מחמת אי עמידה באזהרה של אי הגשת ההצעות בשניות האחרונות.
יחד עם זאת, גם אם לא התקבלו הצעות אלו ואין לראות בהן הצעות כשרות, עדיין ניתן ללמוד מהן על "כוונת המשורר", ובמקרה זה, כוונת המציעה אריה.
אריה גילתה דעתה באופן חד משמעי, בכך שהציעה 1 ₪ ל-2 פריטי הביניים שמשקלם 54%, שמחירי הביניים (לפחות ב-2 פריטים אלו) יצאו למעשה "מהמשחק" מבחינתה.



במצב הדברים שנוצר, שהצעות הבסיס של אריה נמוכות מההשתתפות של סל הבריאות, וניתן לרכוש מוצרי ביניים על-ידי המבוטח ללא עלות, ברי, כי המבוטח יעדיף לרכוש מוצרי ביניים או עילית. כעת, בשלב זה, יצטרך המבוטח לבחור בין שני מוצרי ביניים שההשתתפות של המדינה בסל הבריאות הינה 252 ₪, כולל מע"מ, מוצר נוסף (שתומחר 2,100 ₪) שהשתתפות המדינה לגביו הינה 2,100 ₪ ומוצר נוסף (שתומחר 4,100 ₪) שהשתתפות המדינה הינה מקסימלית והמבוטח (שאינו מבוטח בביטוח משלים) יצטרך להוסיף לגביו כ-1,000 ₪ (וכנראה שמוצר זה מיועד למבוטחי הביטוח המשלים).

לאריה יהיה אינטרס של ממש שהמבוטח לא יקנה את מוצרי הביניים שתומחרו 252 ₪ שכן, לכל הפחות, הוא אינו מרוויח עליהן וכנראה גם מפסיד, ויקנה את מוצרי הביניים האחרים (המתומחרים 2,100 ₪ או 4,200 ₪). לאריה יהיה גם אינטרס להוריד ממחיר מוצרי העילית ולתת הנחה ניכרת כדי שהמבוטחים יקנו מוצרים אלו ללא השתתפות עצמית כלל (ולצורך כך יצטרך להוריד את מוצרי העילית לכ-3,125 ₪ או 4,200 ₪ למבוטחי הביטוח המשלים) או בהוספה יחסית קטנה של סכום כספי על-ידי המבוטח שיעדיף לקבל מכשיר עילית (כשעל כל מכשיר עילית מתקבל הסכום המקסימלי מסל הבריאות / הביטוח המשלים).
אומנם, יושרם ומקצועיותם של קלינאי התקשורת לא מוטלים בספק, אך יתכן ויופעל עליהם לחץ מצד מכוני השמיעה להתאים למבוטח שניתן להתאים לו מבחינה מקצועית מכשירים שונים את מכשירי השמיעה שהספק מרוויח עליהם יותר וכדאי לו יותר למכרם.



יוצא אם כן, שבניגוד לתכנון וצפי מתכנני המכרז, שהשוק יתחלק ויפולח בין 60% מוצרי ביניים ו-10% מוצרי עילית, הרי מוצרי הבסיס "יצאו מהמשחק" (או בלשונה של ב"כ מדנט במשפטה המפורסם מהשימוע: "למעשה מכשירי הבסיס איבדו את הרלבנטיות שלהם מהמכרז וצריך To face it"), כך שהשוק נשאר למעשה 100% מוצרי ביניים ומוצרי עילית, שיתחלקו לפי ההמלצות המקצועיות והמחירים.

הדבר יושפע כאמור, הן מההמלצות המקצועיות והן, ובעיקר, מהמחיר ומידת ההנחה שהספקים שזכו במכרז יתנו למוצרי העילית (כפי שציינו בדיון לפני).



בסופו של יום, תוצאות המכרז מצביעות על-כך שבפועל השוק יהיה כנראה, רובו ככולו מכשירי ביניים ועילית, ויתכן מאוד וכנראה שהשוק יהיה גם רובו ככולו מכשירי עילית יותר מאשר מכשירי ביניים (תלוי גם בהתאמה המקצועית ובמידת ההנחות שיינתנו על-ידי הספקים למוצרי העילית), לאור ההצעות הזוכות בקטגוריה זו.

כך לדוגמא, הצעת הזוכה אופטיקנה למוצרי העילית נעה בין 3,456 ל-3,672 ₪ (דהיינו, מבוטחי הביטוח המושלם בכללית לא יצטרכו להוסיף כל סכום לקבלת מכשירי עילית). מדטכניקה הציעה מוצר עילית אחד במחיר 3,500 ₪ ולגבי מוצר אחר הוספת סכום קטן – 4,525 ₪ וכן מוצר עילית אחד של מדטון שתומחר 2,852 ₪ שלגביו לא תהיה כל תוספת מחיר.
לאור האמור, ברור כי השוק יתנהל אחרת מהצפי של עורכת המכרז, שכן לא יהיו בכלל (או כמעט בכלל) מוצרי בסיס (שמשקלם היה 30%) ויהיו הרבה יותר מוצרי עילית מהצפי (10%), וכן מוצרי הביניים שימכרו (אם ימכרו) לא יהיו כנראה אלו ששוקללו 54%.



האם זה הופך את משתתפי המכרז כולו לתכסיסנים? האם אין זה לגיטימי להציע הצעה טקטית שתתחשב במשקלות שעורך המכרז עצמו נתן? התשובה לכך הינה שלילית.

יתכן והיה מקום לעשות מכרז שבו יהיה מחיר מינימום לפריט ו/או אומדן לפריט שלא תותר סטיה מהותית ממנו, ברם, אין בכך כדי להביא לתוצאה שהמכרז פגום ו/או שלא ניתן להציע הצעות המתחשבות במשקלות.


מעיון בשימוע שנערך למכון אריה ובמסמכים שהציגה (במ/1) עולה כי לכל היותר, ובדוחק רב, ניתן לקבוע כי ההצעה של 252 ₪ (כולל מע"מ) היא גבולית ואינה רווחית, ולטעמי, בהתחשב בעלויות הנלוות (הגבוהות לטעמי מהמוערך על-ידי אריה) היא גם הפסדית.

מכל מקום, גם אם הצעה זו אינה הפסדית, והיא מהווה את "הקו האדום" מבחינת אריה, הרי ברור הוא כי במקרה דנן הייתה כוונת אריה לתכסיסנות, שכן היא הייתה מוכנה לרדת "מקו אדום" זה, והראיה שבהצעתה האחרונה הציעה הצעה של 1 ₪, שברי לכל שהינה הפסדית ולא רווחית.
כך גם, סברה ועדת המכרזים בשימוע, כאשר ב"כ הכללית – עו"ד דולב, הביע תמיהה כיצד ירוויחו, ונענה בתשובה שזו שאלה היפותטית, תשובה שלא היה צריך להסתפק בה ולקבלה.
כך גם השיב ב"כ הכללית בדיון בפני שזה לא סביר הצעה של 1 ₪.



מעבר לכך שלטעמי, הצעת אריה היא הצעה תכסיסנית שהייתה צריכה להיפסל לגופה על-ידי ועדת המכרזים (ולא מציאת פתרון על-ידי ועדת המכרזים של פסילת כל ההצעות האחרונות כי "הן מביאות לתוצאות בלתי סבירות") הרי גם אם ניתן היה לפסול את ההצעות כולן עקב אי עמידה בזמנים למרות האזהרה, הצעה אחרונה זו מלמדת על-כך כי אריה הייתה מוכנה לעשות הכל, לחצות את כל הקווים האדומים ולהוריד את הצעתה ל-1 ₪, שכן ידעה כי לא יהיה משקל לקטגורית הביניים. יש חשש ממשי שאריה היתה מנסה לגרום לכך שהמבוטחים יקנו מוצרי עילית באופן של מתן הנחה במחירי קטגורית העילית כך שלא תהא עלות למבוטחים מעבר להשתתפות מסל הבריאות, ויהיה כדאי להם לקנות מוצרי עילית וזה ישרת את אינטרס אריה, שכן במחירי הביניים היא מפסידה אם מוכרת ב-1 ₪, בעוד במחירי העילית מרוויחה (על חשבון סל הבריאות וכספי הציבור).

ניתן ללמוד מההצעה האחרונה על הלך הרוח של המציע (ראו בהשוואה ע"א 700/89 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מליבו ישראל, פ"ד מז(1) 667 (1993), בעמוד 680), וועדת המכרזים היתה צריכה ליתן משקל ממשי להצעה זו, גם אם נפסלה, לצורך קבלת ההחלטה האם מדובר בהצעה תכסיסנית.



מתן הצעת מחיר לא ריאלית ו/או מתן הצעה המהווה מניפולציה תמחירית המתבססת על השערות חסרות יסוד, שתכליתה להביא להוזלה מלאכותית של הצעת מחיר, מהווה הצעה תכסיסנית (פס"ד עזריה, וכן עעמ 687/04 ינון תכנון יעוץ ומחקר בע"מ נ' רשות הנמלים והרכבות רכבת ישראל (לא פורסם, 15.6.06), עעמ 8409/09 חופרי השרון בע"מ נ' א.י.ל. סלע (1991) בע"מ (לא פורסם, 24.5.10) (להלן: "פס"ד חופרי השרון")).




לטעמי, יש לנקוט כגישת כבוד השופט רובינשטיין בפס"ד חופרי השרון המעדיף את גישת בית שמאי והקפדה יתירה במקרים של "התחום האפור", ובמקרה דנן, אריה לא הייתה צריכה להצליח לשכנע את ועדת המכרזים, ששגתה בכך, שהתעלמה מההצעה האחרונה של אריה ולא נתנה לה את המשקל המגיע לה ומהשלכתה על לימוד כוונת אריה. לטעמי, לא היה ניתן לקבל את הסברי אריה ולקבוע כי "הוסרה העננה" מעל ההצעה שלה שנראית תכסיסנית והיה מקום לפסלה ולכן, יש מקום להתערב בנסיבות אלו בהחלטת ועדת המכרזים.




השיקלול של עורך המכרז השתנה לאור אופיו המיוחד של המכרז וההבנה כי מוצרי הבסיס (ואולי אף הביניים) "יצאו מהמשחק" ולכן המתחרים הורידו באופן משמעותי את המחירים בקטגוריות אלו. השאלה כאמור, הינה האם נחצה קו הגבול / הקו האדום ובמקרה של אריה אני סבור שכן וההצעות של אריה (252 ₪ כולל מע"מ) עבור מוצרי הביניים המהווים משקל של 54% נחזות להיות הצעות תכסיסניות שמטרתן להוריד באופן משמעותי את השיקלול הסופי במטרה לזכות במכרז, כאשר בפועל לא יהיה למציעה - אריה אינטרס למכור את המכשיר במחיר זה והיא, ככל הנראה (אם תישאר זכייתה), תפעל לשכנע את הצרכן לקנות מוצרים במחיר גבוה הרבה יותר, ממוצרי העילית.

אומנם ההצעה של 1 ₪ נפסלה בסופו של דבר על-ידי ועדת המכרזים (מטעמים טכניים אך גם בשל חוסר הסבירות של ההצעה), אך הצעה זו מלמדת כאמור, על הלך הרוח, המטרה והכוונה של המציעה לזכות במכרז "בכל מחיר" ו"ללכת עד הסוף" תוך מתן הצעה, תכסיסנית ולא ריאלית שמטרתה להפחית את השיקלול הסופי בלבד, בידיעה (או אמונה) כי מכשירים אלה לא ימכרו בפועל.
אכן, ציבור המבוטחים כבדי השמיעה יוצא נשכר מתוצאות המכרז, שכן ציבור זה יזכה כנראה לקבל מכשירים איכותיים ללא עלות, או בעלות מזערית, אך המדינה – והציבור וכספיו, יוצאים לכאורה נפסדים שכן על-פי תוצאות המכרז ניתן היה למכור מכשירי בסיס ואף חלק ממכשירי הביניים בפחות מהגובה המקסימלי של ההשתתפות, אך בפועל נראה שברוב רובם של המקרים ההשתתפות של המדינה תהיה מקסימלית, וגם אם הדבר מיטיב עם ציבור המבוטחים, גם כאן מדובר בשאלה של מידה וסבירות.



זאת ועוד, בניגוד למדנט שניתן היה להיווכח שהיה להם קווים אדומים שלא נחצו ולא ירדה יותר ממחיר הקו האדום (650 ₪) במוצרי הביניים ועברה למוצרי הבסיס, אריה המשיכה להוריד במחיר גם מתחת לקו האדום עד למחיר של 1 ₪, דבר המלמד על התכסיסנות, כאשר אריה לא סיפקה הסבר מניח את הדעת כנגד החשד לתכסיסנות וכדי להכשיר את הצעתה.




אמנם ככלל, בית המשפט לא ישים עצמו בנעלי הרשות וימיר את שיקול הדעת של ועדת המכרזים ויתערב בהחלטתה, ברם, במקרה דנן הועדה התעלמה מכך שהצעתה האחרונה של אריה במחירים של 1 ₪ הייתה הצעה תכסיסנית, שגם אם נפסלה, היא מלמדת על הכלל ועל כוונת אריה התכסיסנית להציע מחירים לא ריאליים, גרעוניים, מתחת לקו האדום, תוך ניצול טעותה של הכללית בהערכת המכירות ומתן המשקלות, וזאת כדי לזכות במכרז, בהנחה שתנסה להימנע ממכירת מוצרים אלו (למרות שהם מהווים את החלק הארי בהערכת וצפי כללית – 54%).




הועדה לא הקשתה מספיק על אריה בעניין זה בשימוע והסתפקה בתשובתה של אריה שמדובר בשאלה ההיפותטית בלא לתת את המשקל שהיה צריך ליתן להצעה האחרונה של אריה, גם אם נפסלה כדין, ללימוד על כוונתה של אריה.הועדה התעלמה למעשה מההצעה האחרונה, עקב פסילתן של ההצעות האחרונות במקום לתת להצעה זו משקל לגבי כוונת אריה המלמדת על התכסיסנות, ולכן ביחד עם חוסר הריאליות לכאורה גם בהצעה של 252 ₪, יש מקום לטעמי להתערב בהחלטת ועדת המכרזים בהחלטה זו, ולקבוע שהצעת אריה פסולה.


הצעת מדנט



לעומת אריה, מדנט, כפי שהבהירה בשימוע שנערך לה, והציגה במסמכים של היצרן וחוות דעת רואה החשבון לנדשטיין, פעלה בהתמחרות באופן המצביע על-כך שהיא לא הייתה מוכנה לרדת מהקווים האדומים שהציבה לעצמה (בהתחשב בעלויות ובמחירי היצרן).

כך, על-פי חוות דעת רואה החשבון לנדשטיין ומסמכי היצרן, שהוצגו לועדת המכרזים ולבית המשפט (במ/3) עולה כי המחיר שהיצרן מוכר למדנט את המוצרים נמוך מהמחירים שהציעה וזאת אף אם ניקח בחשבון הוצאות נלוות, שיש להעמיס על מחיר המוצר, כך שנשאר אף רווח למדנט, גם אם קטן.
הקו האדום מבחינת מדנט היה במוצרי הביניים 650 ₪, ולכן היא לא ירדה ממנו אף במסגרת ההצעה האחרונה.
אם אכן הייתה מדנט נוקטת בתכסיסנות היא הייתה ממשיכה להוריד מה-650 ₪ למוצרי הביניים (כפי שעשתה אריה שירדה מ-252 ₪ ל-1 ₪ בהצעה האחרונה).
והנה, ההצעה האחרונה של מדנט, שאמנם נפסלה כמו שאר ההצעות, מעידה על "כוונת המשורר" ועל כך שמדנט לא הורידה את המחיר בקטגוריות הביניים מתחת ל"קו האדום" – מבחינתה 650 ₪, אלא "פנתה לטפל" כלשונה, בקטגורית הבסיס באופן שהורידה את המחיר מ-500 ₪ ל-375 ₪.
ניתן לראות גם שבהצעות מדנט היא נתנה אותו מחיר לכל המוצרים ושיש הפרשים ודירוג באופן שמחיר מוצרי הביניים (650 ₪) גבוה ממחיר מוצרי הבסיס (500 ₪ ואף 375 ₪ בהצעה האחרונה), כאשר גם הצעות הבסיס, אינן לא ריאליות בהתחשב במחירי היצרן כפי שמצויינים בבמ/3.
כפי שציינה ב"כ מדנט בשימוע, אם הייתה ממשיכה ההתמחרות הם היו עוזבים את מוצרי הבסיס, שהגיעו גם הם לקו האדום ועוברים למוצרי העילית ומתחילים להוריד גם בהם את המחירים, כשטבעי שהם פונים אליהם אחרונים כי יש להם את המשקל הנמוך ביותר (סה"כ 10%).
ועדת המכרזים שמעה את הסברי מדנט, עיינה בחוות הדעת ובמסמכי היצרן, ומצאה שלא מדובר בהצעה תכסיסנית ובנסיבות העניין, לא מצאתי מקום לקבוע שמדובר בהחלטה בלתי סבירה, להתערב בהחלטת ועדת המכרזים ולפסול את הצעת מדנט.

לגבי הצעת מדטון



לא הוכח לטעמי שמדובר בהצעה תכסיסנית של מדטון וזאת כאשר מוצרי הבסיס תומחרו על-ידה בין 761 ₪ ל- 2,586 ₪. מוצרי הביניים תומחרו על-ידה בין 1,320 ₪ ל-4,000 ₪, ובמוצרי העילית היה פריט אחד במחיר של 2,852 ₪, אך שאר הפריטים בקטגורית העילית היו בין 5,105 ₪ ל- 8,168 ₪.

גם ההצעה האחרונה של מדטון לא משנה מכך, שכן היא הורידה את המחיר באופן יחסי של כ-5% פחות וגם המחיר של פרטי הבסיס שהגיע ל-724 ₪ ו-779 ₪ אינו מחיר היורד מתחת לקו האדום בהתחשב במסמכים שהוצגו לועדה מהיצרן לגבי העליות (במ/2).
ניתן גם לראות שאין הפרשים גדולים בין הצעת מדטון להצעת אופטיקנה ומדטכניקה, שלגביהן לא הוגשה כלל עתירה (על-ידי אודיו) או נדחתה בהסכמה (הדים).
היכן עובר קו הגבול בין המותר והאסור, אם הצעת אופטיקנה ומדטכניקה למוצרי הבסיס היתה כ-1,000 ₪ (לפריט הזול) בעוד מוצרי מדטון היו כ-800 ₪ ואם מוכשרות הצעות אופטיקנה ומדטכניקה, מדוע לפסול את הצעת מדטון?
לטעמי, לא היה מקום אכן לפסול את הצעת מדטון, שאינה חוצה את קו הגבול / הקו האדום, ולא ניתן לקבוע שהצעתה תכסיסנית, ולהתערב בהחלטתה הסבירה בעניינה של ועדת המכרזים.



לסיכום, ניתן אפוא לראות מהצעותיהן של המשיבות 2-4 במהלך ההתמחרות כי הן "הפנימו" את הנסיבות המיוחדות של המכרז הנובעות מכך שסל הבריאות נותן סכום לא מבוטל להשתתפות ברכישת מכשיר השמיעה, והן הפחיתו את הצעותיהן, בהתחשב במשקלות שניתנו לכל קטגוריה. יחד עם זאת, אני סבור כי התנהלותן של מדנט ומדטון הייתה בבחינת "תכנון לגיטימי" בעוד התנהלותה של אריה עולה כדי תכסיסנות פסולה, מכל הטעמים שפורטו לעיל, ולכן יש לפסול את הצעת אריה.


הטענה לעלויות נוספות רבות



העותרות טוענות להוצאות נוספות נלוות ניכרות לגבי מכשירי השמיעה בקטגוריות השונות, הרבה מעבר למחירים שהוצעו על-ידי אריה, מדנט ומדטון בהתבסס על חוות דעת שהגישו בתגובתן של פרופ' עדן.

מעבר לכך, שלא ניתן לקבל את חוות הדעת שהוגשה על-ידי העותרות במסגרת התגובה לתגובה (ולא בעתירה עצמה ובלא שהיתה אפשרות למשיבים להגיב עליה), הרי היא מבוססת על נתונים שקיבל המומחה מהעותרות, ומתעלמת (מחוסר ידיעה) מהמסמכים החסויים שהוצגו בפני ועדת המכרזים לגבי העלויות של המכשירים, מחירים שהיצרן הסכים להוריד למכשירים אלו או אחרים, ונתונים פרטניים נוספים, חלקם חסויים (שהוצגו לועדה ולבית המשפט), המשליכים על המחיר.
ועדת המכרזים בחנה את המסמכים הנ"ל והחליטה שהם מספקים ולאחר עיון בהם, אין מקום להתערב בהחלטה זו. גם אם מדובר במחירים שהוצגו על הצד הנמוך וניתן לקבלם ולו בדוחק, אין בכך כדי להביא לקבלת העתירה כנגד מדנט ו/או מדטון.

השימוע



יש לציין, שבניגוד לנטען על-ידי העותרות, ועדת המכרזים קיימה הליך ממצה של קבלה בכתב של תגובות המשיבות לטענות העותרות, ערכה שימוע בו נשאלו שאלות רבות ואף נוקבות, קיבלה תשובות, עיינה במסמכים, ביקשה השלמות של מסמכים וקיבלה אותם, קיימה דיון וקיבלה החלטות, שלטעמי הינן סבירות, ולא נפל בהן פגם כזה הדורש התערבות, למעט בעניין אריה, שגם לגביה היו לכללית ספקות, והבנה שההצעה של 1 ₪ לא סבירה, תמוהה ואינה יכולה לעמוד, ברם היא בחרה למעשה להתעלם ממנה ומהיעדר התשובות הענייניות לגביה עקב פסילת ההצעות האחרונות (תהליך בעייתי אף הוא כפי שציינתי), ורק בנקודה זו מצאתי לנכון להתערב ולקבוע שמדובר בהחלטה לא סבירה.


פיקוח עתידי להפקת לקחים



בכל מקרה, יש צורך ממשי, כפי שכללית מצהירה גם שתעשה, בפיקוח משמעותי של כללית על ביצוע המכרז ולמידה והפקת לקחים ממכרז זה כדי להמשיך ולשפר את השירות למבוטחים וכדי למנוע מניפולציות ו/או תכסיסנות, גם בעתיד.


התוצאה



התוצאה הינה כי אני מקבל את העתירה כנגד אריה בלבד, ומורה על פסילת הצעתה כהצעה תכסיסנית. אני דוחה את העתירות כנגד מדנט ומדטון.


לאור התוצאה, יוחזר הדיון לועדת המכרזים שתדון בהשלכות פסק הדין על המשך הליכי המכרז/ זוכי המכרז.
יודגש, כי אינני מחווה דעה ו/או קובע מסמרות במסגרת עתירה זו על התנהגות אודיו והדים במהלך ההתמחרות והשלכתן על זכייתן במכרז (כשלמשיבות יש טענות קשות וכבדות משקל לגבי הנ"ל, במיוחד כלפי הדים), שכן עניין זה לא נדון עדיין בועדת המכרזים.
אני מחייב את אריה לשלם לכל אחת מהעותרות שכר טרחת עורך-דין בסך של 25,000 ₪.
אני מחייב את אודיו והדים (כל אחת) לשלם למדנט למדטון (לכל אחת מהן) שכר טרחת עורך-דין בסך של 25,000 ₪.

החומר החסוי שהוגש לבית המשפט (במ/1-במ/3) יוחזק בכספת בית המשפט.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו מכרז ?

  2. מכרז תפור

  3. הקפאת מכרז

  4. מסמכי המכרז

  5. פסילת מכרזים

  6. אומדן מכרזים

  7. פגם טכני במכרז

  8. תנאי סף במכרז

  9. מכרז מכון רישוי

  10. מכרז לביצוע נקז

  11. פגם מהותי במכרז

  12. מכרז כריתת עצים

  13. ביטול מכרז פומבי

  14. הארכת פטור ממכרז

  15. עתירה לאכיפת מכרז

  16. זכות הטיעון במכרז

  17. פיצויי קיום במכרז

  18. המלצה לפסול מכרז

  19. מכרז ערוץ המוסיקה

  20. תיאום הצעות במכרז

  21. תנאים במכרז ציבורי

  22. פתיחת מעטפות מכרז

  23. הצעה גירעונית במכרז

  24. מכרז של חברת החדשות

  25. מכרז שיפוץ בית ספר

  26. פירוש תנאי סף במכרז

  27. היעלמות מעטפה במכרז

  28. תנאים מקפחים במכרז

  29. הערכת מועמדים במכרז

  30. אי פרסום מכרז חיצוני

  31. ביטול מכרז ללא הסבר

  32. אי מימוש זכייה במכרז

  33. ניגוד עניינים במכרז

  34. הצעה אחת בלבד במכרז

  35. טיאוט רחובות - מכרז

  36. אורכה להגשת מסמכי מכרז

  37. הצעה תכסיסנית ‏במכרז

  38. ביטול מעשה עשוי במכרז

  39. הצעה נמוכה מדי במכרז

  40. פגם בתנאי הסף של מכרז

  41. ביטול החלטה לבטל מכרז

  42. נוסח לא ברור של מכרז

  43. מכרז של משרד החקלאות

  44. מכרז לבניית בריכת מים

  45. חוסר ודאות הצעה במכרז

  46. פגם בכל ההצעות במכרז

  47. זכות עיון במסמכי מכרז

  48. מקבילית הכוחות מכרזים

  49. בקשה לפסילת זוכה במכרז

  50. בקשה לעיון במסמכי מכרז

  51. ביטול מכרז למינוי מנהל

  52. תנאי סף להשתתפות במכרז

  53. מכרז תעודות זהות חכמות

  54. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  55. מכרז לביצוע סקר מקרקעין

  56. פסילת מועמד במכרז פנימי

  57. הגבלת מספר הזוכים במכרז

  58. מכרז לרכישת מכונת צילום

  59. עריכת מכרז עירייה סלולר

  60. מכרז הסעות במשרדי הממשלה

  61. ניסיון קודם כתנאי במכרז

  62. פגמים במכרז מועצה מקומית

  63. מכרז ביטוח מועצה מקומית

  64. דרישת ניסיון כתנאי במכרז

  65. פגם במכרז של משרד הפנים

  66. דרישת ותק כתנאי סף במכרז

  67. ביטול מכרז של הקרן הקיימת

  68. ערעור על פסילת הצעה במכרז

  69. החזר הוצאות השתתפות במכרז

  70. מכרז מינויים בחברת החשמל

  71. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  72. פרסום מכרז ע''י מפרק חברה

  73. הפרת צו שיפוטי בהליכי מכרז

  74. דחיית ''הצעה יחידה'' במכרז

  75. תביעה נגד המכרז של המדינה

  76. ניסיון קודם של משתתף במכרז

  77. ביטול מינוי שנעשה ללא מכרז

  78. פסילת ההצעה הכי זולה במכרז

  79. בקשת ארכה לתשלום לפי מכרז

  80. השפעת עדכון מחירים על מכרז

  81. סיום תקפות רשיון במהלך מכרז

  82. בקשה לפסילת מכרז לאיוש משרה

  83. ביטול מכרז לאחר פתיחת הצעות

  84. ביטול קבלת הצעות מחיר במכרז

  85. גביית דמי היתר מזוכה במכרז

  86. בקשה למתן צו זמני בהליך מכרז

  87. החזר כספי בעקבות זכיה במכרז

  88. היכרות מוקדמת עם מועמד במכרז

  89. ביטול הודעה על ביטול מכרזים

  90. פסילת הצעה במכרז בשל פגם טכני

  91. מכרז זכויות שידורי רדיו בצפון

  92. דחיית ההצעה הזולה ביותר במכרז

  93. ביטול מכרז לאחר צו התחלת עבודה

  94. תקופת התקשרות בלתי סבירה במכרז

  95. מכרז להנחת צנרת השקיה בקולחין

  96. עתירה לבטל את החלטת ועדת המכרזים

  97. פסילת הצעה במכרז בגלל סוג המטבע

  98. תשלום בחסר על עבודה במסגרת מכרז

  99. רשות שדות התעופה מכרזים פנימיים

  100. אי קבלת הזמנה לשלב השני של מכרז

  101. דוגמא לתביעה לביטול מכרז שהתקבלה

  102. הורדת מחיר הצעה במכרז לאחר זכיה

  103. בחינת כדאיות כלכלית של מציע במכרז

  104. שלילת מעמד משתתף בעל כשירות במכרז

  105. אי ביטול מכרז פגום מחמת מעשה עשוי

  106. אי עמידה בלוח זמנים - הצעה במכרז

  107. פניה לבית המשפט בעניין זכיה במכרז

  108. שינוי תנאים במכרז לאחר פתיחת הצעות

  109. פיצויים על פגמים בהצעה מתחרה במכרז

  110. ביטול מכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  111. דיון בהצעות שלא הוגשו לתיבת המכרזים

  112. ביטול זכיה במכרז עקב איחור בתשלומים

  113. מסירת פרטים לא נכונים של מועמד במכרז

  114. הגבלת הזמן על זכות העיון במסמכי מכרז

  115. טענה להפסדי רווחים בעקבות ביטול מכרז

  116. הפסד במכרז למרות הצעת ההצעה הכי זולה

  117. עמידה בתנאי מכרז - דיני תכנון ובנייה

  118. פגיעה באינטרס הציבורי בגלל עיכוב מכרז

  119. האם בית המשפט יכול לשנות תוצאות מכרז ?

  120. טופס הזמנת הצעות למכרז - תנאים מקדמיים

  121. בקשה למניעת עיכוב בכניסה לתפקיד נבחר במכרז

  122. האם אפשר לעכב מינוי לתפקיד באמצעות מכרז ?

  123. בקשה לבית המשפט העליון להפסקת הליכי מכרז

  124. ערעור על תוצאות מכרז בשווי מיליארדי שקלים

  125. תביעה לביטול זכיה במכרז בגלל שיקולים זרים

  126. הכרזת בית משפט על ההצעה הזולה ביותר במכרז

  127. פרסום מכרז חדש באותם תנאים לאחר ביטול מכרז

  128. מכרז למתן זיכיון לשידורי רדיו אזורי בירושלים

  129. פסילת הצעה במכרז בשל פגם בהתנהגות במכרז קודם

  130. פטור מחובת המכרז: תקנה 3(23) לתקנות חובת המכרזים

  131. האם מותר לשנות את תנאי הניקוד ותנאי הסף במכרז ללא הודעה ?

  132. אי מילוי תנאי בחוזה למכירת נכס קדם מכרז מקרקעין ו/או גרימה להפרתו

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון