קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכות עיכבון על חוב: 1. בפניי תובענה להצהיר כי למבקש מס' 1 זכות עכבון ו/או זכות קדימה עד לסך של 20,000$ בש"ח. כן מבוקש להצהיר שלמבקשים מס' 2,3 זכות עכבון ו/או זכות קדימה בסך של 5,490 ₪ ולבנק אדנים זכות עכבון ו/או זכות קדימה לגבי כל יתרת החוב שנותרה בבנק וזאת על הכספים שנתקבלו ממכירת הדירה ברחוב חזון איש 19 בבני ברק, הידועה כחלקה 577/12 בגוש 6190 (להלן:"הנכס/הדירה") ו/או על הכספים הנמצאים בקופת כינוס הנכסים אצל כונס הנכסים-עו"ד אלי סעדון-המשיב מס' 1 וכן להצהיר כי זכות העכבון ו/או זכות הקדימה של המבקשים בגין החיוב המובטח גוברת על כל זכויות הנושים ו/או המשיבים בבקשה זו. 2. העובדות והמחלוקות לטענת המבקש מס' 1 הוא חתם עם המשיב מס' 3 על זיכרון דברים מיום 28/7/99 בו הוסכם כי מחיר הדירה הנו 350,000$ והמבקש מס' 1 שילם סך של 2,000$ המקדמה (ראה נספח א' להמרצת הפתיחה). לטענת המבקש מס' 1, ביום 2/8/99 נחתם הסכם מכר בין המבקש מס' 1 למשיב מס' 3, המבקש מס' 1 שילם סכום של 8,000$ נוספים על חשבון הדירה ונרשמה הערת אזהרה לטובת המבקש מס' 1 (ראה נספח ג' להמרצת הפתיחה). לטענת המבקש מס' 1 הוא פנה לראש ההוצל"פ כדי שיאפשר לו לרכוש את הדירה, ראש ההוצל"פ נעתר לבקשה ובהתמחרות נוספת בחודש פברואר 2001 זכה המבקש מס' 1 בדירה בסכום של 165,000$. לטענת המבקש מס' 1 הוא מכר את הדירה בסכום של 175,000$ למבקשים מס' 2,3 (ראה נספח ו' להמרצה). הצדדים בתיק הוצל"פ 3-99-01737-01 ביצעו התמחרות חדשה (שעל נסיבותיה יש מחלוקת בין הצדדים). לטענת המבקש מס' 1, בהתמחרות הנוספת בתאריך 4/6/01 הפסידו המבקשים מס' 2,3 את הדירה והיא נמכרה לבא כוחו של שיינפלד בסכום של 257,000$. המחלוקות בין הצדדים מתמקדות בשאלה האם קמה למבקשים זכות עכבון או זכות קדימה לגבי הכספים ששילמו המבקשים הן למשיב מס' 3 (10,000 דולר ששולמו ע"י המבקש מס' 1), הן לבנק אדנים (5,040 ₪ עמלה ששילמו המבקשים מס' 2,3) והן חוב שנותר לבנק אדנים או שקמה למבקשים זכות קדימה או זכות מכוח עשיית עושר ולא במשפט המקנה להם זכות בכספים המוחזקים אצל כונס הנכסים. במהלך הדיון צומצמה התובענה ע"י ב"כ המבקשים לסכום שנפסק בבוררות בסך של 10,000 דולר+ההוצאות שייפסקו בבוררות. 3. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות ובסיכומי הצדדים החלטתי לדחות את התובענה וזאת מן הנימוקים כדלקמן: א. המבקשים לא הוכיחו כל זכות עכבון ו/או זכות קדימה ו/או זכות מכוח עשיית עושר ולא במשפט המקנה להם זכות בכספים המוחזקים אצל כונס הנכסים. הכספים ששולמו ע"י המבקש מס' 1 לכונס הנכסים לאחר שזכה בהתמחרות הראשונה ולאחר ביטול ההתמחרות הוחזרו במלואם ע"י כונס הנכסים למבקש מס' 1 והם לא נמצאים כלל בקופת הכינוס. מדובר בכסף שנתן המבקש מס' 1 למשיב מס' 3 עוד לפני ההתמחרות הראשונה והעברת הכספים על ידו לקופת הכינוס, וגם אם הגיע הכסף מהמשיב מס' 3 למשיב מס' 2 אין הדבר הופך כספים אלו לחלק מכספי הכינוס ולכן אין למבקשים כל זכות עכבון. הסכם המכר בין המבקש מס' 1 לבין המשיב מס' 3 בוטל עוד לפני רכישת הדירה מכונס הנכסים ומשבוטל הסכם המכר זכאי המבקש מס' 1 להשבת הכספים ששילם למשיב מס' 3, אך כספים אלו אינו כספים שנמצאים בקופת הכינוס ואין זהות בין שתי העסקאות שעשה המבקש פעם אחת עם המשיב מס' 3 עצמו (עסקה שבוטלה) ופעם שניה עם כונס הנכסים שלגביה קיבל חזרה את מלוא הכספים. תרופת המבקשים הינה תביעה ישירה של הכספים מהמשיב מס' 3 לו שולמו הכספים וכנ"ל דרישות המבקשים מס' 1,2 להוצאות שהוצאו ואין במקרה זה "דרך קיצור" או "דרך עוקפת" שניתן להכיר בה במסגרת תובענה זו. המבקשים לא הוכיחו זכות לעכבון מכוח סעיף 11(ד) לחוק המיטלטלין, תשל"א-1971 (להלן:"חוק המיטלטלין"). המבקשים לא הוכיחו לא החזקה פיזית שלהם בנכס ואף לא החזקה קונסטרוקטיבית. הדירה אינה בהחזקת המבקשים, הכספים ששילם קונה הדירה החדש לכונס הנכסים אינם בהחזקת המבקשים והכספים ששולמו ע"י המבקשים לכונס הנכסים הוחזרו. המבקשים הסכימו לביטול רכישת הדירה על ידם ולהתמחרות החדשה כפי שהדבר עולה מסעיף 11(ו) לתובענה וכן מסעיף 7(ב) לתצהיר המבקש 1-ת/1 וסעיף 2(ב) לתצהיר המבקשת מס' 3-ת/3, בהם הצהירו שהם הסכימו לקיום התמחרות נוספת בלשכת ההוצל"פ. זאת ועוד, המבקש מס' 1 אף מגדיל לעשות ולטעון בסעיף 11(ו) לתובענה שעקב הסכמתו להתמחרות ההפרש בתשלום במחיר הדירה שעלה בהתמחרות הנוספת מגיע לו עקב התעשרות קופת הכינוס. אני דוחה את טענות המבקשים לקיומה של החזקה או החזקה קונסטרוקטיבית וכן דוחה את טענתם שהם נאלצו לערוך התמחרות נוספת ושלא מדובר בהסכמה או ויתור על שליטתם בדירה. המשמעות של הסכמתם של המבקשים להתמחרות נוספת ברורה, שכן הדבר פותח מחדש את התחרות על הדירה, כפי שבפועל גם קרה שהם הפסידו בהתמחרות. הצהרת המבקשים בפרוטוקול מיום 20/5/01 בהוצל"פ שהגיעו להסכמה לביטול ההתמחרות וביצוע התמחרות חדשה שקיבלה תוקף של החלטה היא החלטה מחייבת שרירה וקיימת שלא בוטלה ולא נתבקש להצהיר על בטלותה ואין בהצהרת ב"כ המבקשים בפרוטוקול זה בהוצל"פ שהם מבקשים לשמור על זכותם לטעון לזכות עכבון כדי ליצור או להקנות למבקשים זכות כזו שלא קמה להם. זכות העכבון לא חלה במקרה דנן שלא קיימת כל החזקה לאור ביצוע ההתמחרות החדשה בהסכמת המבקשים שויתרו בהסכמה זו על ההחזקה הפיזית בדירה [ראה לעניין זה ע"א 790/85 רשות שדות התעופה בישראל נ' גרוס ואח', פ"ד מד(3)185 ורע"א 5095/93 פ.א ארבן בע"מ נ' גבי א.ג.ר שותפות לבנין ופיתוח, פ"ד מט(1)730, 740]. המבקשים הוציאו את הנכס משליטתם מרצונם ללא שליטה פיזית שלהם בנכס ולא מדובר בהוצאת הנכס מידיהם שלא מרצונם ו/או קיומה של שליטה קונסטרוקטיבית, שכן המבקשים לא שמרו על שליטתם בנכס, אין להם החזקה כדין, אין להם שליטה בלעדית בנכס שיצאו מרצונם משליטתם בעצם הסכמתם להתמחרות חדשה ואין להם יכולת לכן לקבוע את גורלו של הנכס ולמנוע מאחר לשלוט בו (ראה נ. זלצמן - "עכבון", הוצאת רמות אונ' ת"א, עמ' 102-103 ועמ' 120-130). אני דוחה גם את טענת המבקשים לזכות עכבון מכוח סעיף 31(א) לחוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן:"חוק המכר"), שכן לא מדובר במקרה של ממכר שהמבקשים קיבלו ועליהם להחזירו למוכר אלא במקרה של חוזה שבוטל בהסכמת המבקשים שהסכימו להתמחרות חדשה והנכס נמכר בכינוס נכסים לצד שלישי ולא הוחזר על ידם בנסיבות אלו למוכר, כשאין זהות בין העסקה עם כונס הנכסים שלגביה הוחזרו כל הכספים לבין העסקה הקודמת עם המשיב מס' 3, שבגינה שולמו הכספים שבוטלה. בהעדר שליטה והחזקה של המבקשים לא מוענקת להם גם זכות שאינה קיימת לכספי המכירה לפי סעיפים 34א' ו-34ב' לחוק המכר. אני דוחה גם את טענת המבקשים לזכות עכבון מכוח ס' 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970, שכן לא מדובר בקבלת נכסיו של המפר עקב החוזה שעל המבקשים להחזירו, מה גם שלא מדובר בחוזה שהופר אלא בביטול ההתמחרות בהסכמה והסכמה להתמחרות חדשה [ראה לעניין זה ת"ה (ב"ש) 519/93 מרכבים מפעלי מתכת בע"מ נ' הכ"נ ואח', תקדין מחוזי 95(2) 311]. ב. אני דוחה גם את הטענה לקיומה של זכות קדימה ו/או זכות מכוח הערת האזהרה שנרשמה לטובת המבקש מס' 1. המשמעות של רישום הערת האזהרה הינה מניעת רישום עסקאות אחרות ולא כמקנה זכות קדימה בכספים הנמצאים אצל כונס הנכסים שנתקבלו מצד ג'. במקרה דנן הדירה נמכרה ללא צורך בהסכמת המבקש מס' 1 עקב עדיפות בעל המשכנתא-המשיב מס' 2 ומכירה בהוצל"פ ע"י רשות, תוך העברת הזכויות נקיות מכל שעבוד או זכות אחרת, בלא שלמבקשים זכות שנשארה ובלא שהמבקשים הוכיחו שעקב הערת האזהרה הנ"ל יש להם זכות כלשהי לכספים שנתקבלו בקופת הכינוס מצד ג'. הכספים ששולמו ע"י המבקשים לקופת הכינוס הוחזרו להם, כך שהערת האזהרה לא יכולה לסייע בידם, כשהמבקשים לא יכולים לטעון לזכות דומה לטובת בנק אדנים. כל זאת מעבר לכך שלפי ההסכם לא היה מקום כלל לרישום הערת האזהרה לאחר תשלום של 10,000 דולר בלבד. המבקשים לא יכולים גם לבקש סעדים בשם בנק אדנים למשכנתאות בע"מ שלא צורף כמשיב לתובענה (משיב פורמלי בלבד) והם לא יכולים לטעון טענות בשמו ו/או לקשור אותו לכספים המוחזקים אצל כונס הנכסים. ג. הטענה של המבקשים לגבי זכות בכספים מכוח עשיית עושר ולא במשפט היא מקוממת, שכן המבקשים רכשו דירה במחיר מופחת ומוזל שהם ידעו שזו "מציאה" עד כדי כך שהם עצמם היו מוכנים להציע בהתמחרות הרבה מעבר למחיר שרכשו את הדירה, כך שקופת הכינוס קיבלה את המחיר הריאלי, מה גם שההתמחרות הנוספת נעשתה רק לאחר שהוגשה ע"י צד ג' בקשה לביטול ההתמחרות הקודמת. ד. בשולי פסה"ד אך לא בשולי העניין, מצאתי להדגיש שבמקרה זה רב הנסתר על הגלוי לגבי ההליכים שהתנהלו בתיק זה והיחסים בין המבקש מס' 1 למבקשים מס' 2,3, הפעולות שבוצעו מאחורי הקלעים בביצוע ההתמחרות אצל כונס הנכסים ומעורבותם של "הנפשות הפועלות" בפעולות השונות שנעשו בתיק זה. מהמעט שנשמע בפניי עולה חשש ממשי לפעולות שנעשו בחוסר תום לב ואף חשד למעשים פליליים ולפעולות למראית עין כגון הפעולות שנעשו כדי למנוע מאנשים מלהתחרות בהתמחרות הראשונה על הדירה. תמיהה נוספת עולה מכך שהמבקש מס' 1 עצמו הציע בהתמחרות החדשה סכום של 253,000 דולר הגבוה בהרבה מהסכום שרכש את הדירה (165,000 דולר). תמיהות והתנהגות זו מסבירות את הסכמת המבקשים לביטול ההתמחרות הראשונה ולהתמחרות חדשה שלא נעשתה באילוץ כפי שהם טוענים. למעשה התובענה דנן הוגשה נגד כונס הנכסים רק מהסיבה ש"שם יש כסף" כדברי המבקש מס' 1 בעמ' 14 לפרוטוקול, שורה 25 וזאת במקום לנסות ולתבוע את המשיב מס' 3 שלו ניתן הכסף וכנגדו ניתן פסק הבורר. יש להדגיש גם שאינני מכריע בתובענה זו בשאלת חלוקת הכספים ע"י כונס הנכסים ועדיפות הנושים השונים, ותובענה זו מצטמצמת רק לסעד המבוקש בתובענה זו. 4. התוצאה התוצאה הינה שאני דוחה את התובענה. אני מחייב את המבקשים ביחד ולחוד לשלם לכ"א מהמשיבים מס' 2,5,6 הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין (כשלא מצאתי מקום לחיובם בתשלום הוצאות למשיבים האחרים שהתנהגותם עוררה כאמור תמיהות ותהיות). חובזכות עיכבון