מדובר בעסקת מכר מקרקעין ועל עורך דין סביר לצפות כי אי תשלומו של חוב הרובץ על המקרקעין עלול למנוע את רישום הזכויות על שם הקונים. בהקשר זה כבר נקבעה חובתו של עורך דין לדרוש בטוחות עבור לקוחו בקשר עם תשלום שנעשה על ידו בעסקת מקרקעין, גם מקום בו אין מדובר בתשלום מכוח חובה סטאטוטורית [ע"א 554/87 מזור נגד אריאלי, פ"ד מה(1) 370, 375 (1990)]. קל וחומר שדברים אלה יפים לגבי מי שמחזיקים בכפל תפקידים: משמשים כעורכי הדין של העסקה ולצד זאת התמנו על ידי בית המשפט לשמש ככונסי נכסים להשלמת הבנייה ורישום הזכויות בבית המשותף. אין די בקיומה של חובת זהירות מושגית על מנת להטיל אחריות. לשם כך יש צורך גם בקיומה של חובת זהירות קונקרטית בין המזיק הספציפי לניזוק הספציפי. הלכה היא כי חובתו של עורך הדין ליצור קשר ולעדכן את לקוחו מעת לעת בכדי שיעמוד על זכויותיו: "עורך דין חב חובת נאמנות מיוחדת ללקוחו..., במסגרת חובת האמון המיוחדת שחב עורך הדין ללקוחו עליו ליצור עמו קשר מדי פעם בפעם כדי לעדכן, להתעדכן ו"להזכיר" ללקוח כיצד מתנהל הטיפול בתיק...אין עורך הדין רשאי להניח כי הלקוח זנח את התביעה, אך בשל העובדה שהלקוח נמנע מליצור עמו קשר - עליו לנסות לקבל את עמדת הלקוח בנושא". [ע"א 8001/95 ]עורך דיןמקרקעיןעסקת מקרקעין