לביסוס הגנתה, הגישה המבקשת חוות דעת של מהנדס מומחה לחקירת תאונות דרכים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוות דעת מומחה מהנדס לחקירת תאונות דרכים:   זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה בתיק מספר 1474/02.   מדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי רכוש שלפי הנטען נגרמו למכונית פרטית מסוג פג'ו 405 של המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה") בתאונת דרכים שאירעה ביום 10.07.01 בסביבות השעה 19.00.   התביעה הוגשה נגד המשיב מס' 2 (להלן: "המשיב") בעליה של משאית ונגד המבקשת שבטחה את רכבו.   בכתב התביעה נטען, שהתאונה אירעה בעת שהמשיב נהג במשאית ופגע במכונית הפג'ו שהיתה בחניה.   המבקשת כפרה בחבותה לפצות את המשיבה. לטענתה, על סמך בדיקות שערכה, התאונה בוימה ושמכל מקום לא אירעה באופן הנטען בכתב התביעה. לביסוס הגנתה, הגישה המבקשת חוות דעת של המהנדס ג. ויסמן, מומחה לחקירת תאונות דרכים.   בית משפט קמא שמע את עדות בעלה של המבקשת וכן את עדות המשיב ולאחר זאת החליט שמן הראוי להזמין את המומחה מטעם המבקשת על מנת לאפשר למשיבים לחקור אותו על חוות דעתו. המהנדס ויסמן אכן התייצב בבית המשפט, אולם המשיבים ויתרו על חקירתו.   השופט המלומד, בהחליטו לקבל את התביעה, ציין בפסק דינו כי אף שעובר לתאונה המשיב נהג במהירות שבין 50-60 קמ"ש ולמרות שלמשאית כמעט ולא נשארו סימני פגיעה, בהחלט יתכן שכאשר רכב כבד פוגע במכונית חונה עלולים להגרם לרכב הנפגע נזקים כבדים ביותר.   כעולה מפסק הדין, השופט המלומד נתן אמון בעדותו של המשיב באשר לאופן קרות התאונה. בהתייחס לחוות דעתו של מומחה המבקשת נאמר, שלפי הידוע בית משפט אינו חייב לקבלה, אף שהמשיבים ויתרו על חקירתו.   המבקשת סבורה, שבית משפט קמא שגה בהחליטו להטיל על המשיב את האחריות לקרות התאונה. טענתה העיקרית היא, שלא יתכן כי למכונית הפרטית נגרם נזק טוטאלי בעוד שהמשאית יצאה מהתאונה ללא פגע. בין היתר גם נטען, שאין זה סביר שכבר ביום התאונה, שנגרמה בשעות הערב, הספיק המשיב להזמין שמאי כדי לצלם ולתעד את המכונית שנפגעה.   המשיבה תומכת בפסק דינו של בית משפט קמא. בתגובה בכתב שהוגשה על ידי בא כוחה נטען, שאין כל יסוד להתערב במימצאי מהימנות שנקבעו ע"י השופט שישב בדין על סמך התרשמותו מהעדים שהופיעו בפניו. בין היתר גם נטען, שהמבקשת לא הצליחה להוכיח שהיתה קנוניה בין המשיבים וכן שאין לתמוה על כך שהמשאית, בהיותה גבוהה מהרכב הפרטי, ניזוקה רק בגלגל הימני קדמי. ב"כ המשיבה סבור, שלא היה מקום ליתן כל משקל לחוות הדעת שהוגשה מטעם המבקשת. לטענתו, חוות הדעת פגומה ובלתי אמינה, באשר היא נערכה רק על סמך הצלומים שהוצגו בפני המהנדס ויסמן.   אכן, ההלכה היא שהביקורת של בית המשפט לערעורים על מימצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית מצומצמת ביותר וחלה, בעיקר, רק באותם מקרים שבהם הגירסה העובדתית שהתקבלה על ידי הערכאה הראשונה לא מתקבלת על הדעת או שאינה הגיונית.   בע"פ 9352/99 פלוני נ' מדינת ישראל נאמר ע"י כב' השופט זמיר, כי אחד החריגים לכלל אי ההתערבות הינו "במקרה שבו הערכאה הדיונית לא נתנה דעתה לפרטים מהותיים בחומר הראיות". השופט זמיר גם עמד על כך כי חזות העדים "עלולה להטעות. היא עלולה אף להיות תחבולה ומרמה".   לאחר עיון בטענות ב"כ הצדדים ובדיקת חומר הראיות שעמד בפני בית משפט קמא, נראה לי שערעור המבקשת בדין יסודו.   כפי שכבר צויין, בעקבות האירוע הנטען נגרם למכונית הפרטית נזק טוטאלי. כעולה מדו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה, המכונית נפגעה קשות בחלקה האחורי באופן שניזוקו רצפת המרכב קורות השלדה וגג המרכב. רשימת החלקים שנפגעו ונדרש להחליפם ארוכה וכוללת מגן אחורי, מכסה תא מטען, פח אחורי, קורת רוחב תחתונה, כנף אחורית, פס קישוט, פנס אחורי ימני ושמאלי, חלון אחורי שנשבר, מנעול מכסה תא מטען, דוד פליטה, בולם זעזועים, דלת שמאלית אחורית ומתקן גלגל רזרבי.   כפי שהודגש בחוות דעתו של המהנדס ויסמן, תאונה שבעקבותיה נגרם נזק כה רב למכונית הפרטית, היתה צריכה להותיר סימני פגיעה כלשהם ברכב הפוגע אף שמדובר במשאית. כעולה מחוות הדעת ומהתצלומים שצורפו, ומהדברים שהמשיב מס' 2 מסר למהנדס ויסמן, החלק במשאית שפגע במכונית הפרטית היה האופן המתכתי של הגלגל ושחלק זה ניזוק, לטענתו, באופן קל ותוקן באמצעות פטיש סמוך לאחר האירוע.   מצב הדברים המתואר לא איפשר לבית משפט קמא להגיע למסקנה שהתאונה נגרמה כפי שנטען בפניו. בחוות דעתו של המהנדס ויסמן נאמר כי "אין התאמה בין הנזק הקשה שהתקבל בפועל בפרטית לבין חוסר הנזק במשאית. הנזק שהתקבל בפרטית היה חייב להתקבל מחזית המשאית ובהתאם לנזק בפרטית היה חייב להתקבל גם נזק בחזית המשאית ודבר זה לא קרה..."   עמדתו של המהנדס ויסמן הנתמכת בתצלומים, בהגיון ושכל ישר, מקובלת עלי. לדעתי, משהוצגה בפני בית משפט קמא גירסה שאיננה מתקבלת על הדעת היה עליו לדחותה ללא היסוס. צריך לעיין בתמונות המכונית המעוכה כדי להבין עד כמה סיפורם של המשיבים חסר כל הגיון.   אני מחליט, אפוא, לקבל את הערעור. פסק דינו של בית משפט קמא מבוטל.   המשיבה מס' 1 תשא בהוצאות המבקשת בשתי הערכאות בסכום של 5,000 ₪ + מע"מ.מומחהתאונת דרכיםחוות דעת מומחההנדסה / מהנדסחוות דעת