חתימה על גב הצ'ק - מה המשמעות ?

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חתימה על גב הצ'ק - מה המשמעות: מדובר בתביעה שטרית והנתבעת נתבעה מכח חתימתה שמופיעה על גב השיק.   הנסיבות שבמסגרתן נמסרו השיקים לתובע אינן שנויות במחלוקת אלא שהצדדים חלוקים בשאלה אם חתומה הנתבעת על השיקים ואם כן, באילו נסיבות חתמה עליהם.   אין חולק שכנגד בעלה של הנתבעת ננקטו הליכי הוצל"פ ובמסגרתם נקט הזוכה בהליכי עיקול מטלטלין.   לצורך זה התייצבו קבלני הוצל"פ בבית הנתבעת ובעלה על מנת ליטול את המטלטלין שעוקלו.   בסופו של דבר לא הוצאו המטלטלין מן הבית לאחר שנמסרו לקבלני ההוצל"פ, עבור הזוכה, שישה שיקים, כל אחד מהם על סכום של 3,417 ₪.   השיקים הם מחשבון משותף, ככל הנראה, מאחר שפרטי הנתבעת ובעלה גם יחד מופיעים עליהם, במקום המיועד לפרטי בעל החשבון.   אין חולק שבמקום המיועד לחתימת עושה השטר חתום בעלה של הנתבעת.   על גב השיק נרשמו המילים: "עבור תיק הוצל"פ 1201225010 חתימת אשתו רונית" ומתחתן מופיעה חתימה בכתב יד.   לטענת התובע חתומה שם הנתבעת ומדובר בערבות שערבה הנתבעת לביצוע התשלומים והם מבקשים לכן לחייבה בסכומי השיקים.   הנתבעת טענה כי אינה חתומה על גב השיקים. לטענתה מלכתחילה התנגדה למסור את השיקים לקבלני ההוצל"פ, וציינה בפניהם כי אין הגיון בקבלת השיקים מאחר שלא יהיה להם כיסוי. משעמדו קבלני ההוצל"פ, לטענתה, על קבלת השיקים סירבה בכל תוקף לחתום עליהם.   בסופו של דבר, לטענתה, לאחר שבעלה התחיל לצעוק עליה והסתכל עליה במבט מאיים, הוא תפס את ידה בכח וקישקש על השיקים מאחור כשהוא אוחז בידה.   לטענת הנתבעת היא ניסתה להתנגד לו עד שבסופו של דבר עזב בעלה את ידה וחתם בעצמו על חלק מהשיקים.   הנתבעת טוענת כי באותו מעמד היתה כחודש לאחר לידה, תשושה וחלשה והחזיקה את בנה התינוק בידה השניה.   הנתבעת טוענת כי כיום נפרדה מבעלה והם מצויים בהליכי גירושין.   במהלך הסיכומים טען בא כח הנתבעת כי אין לראות בחתימתה על גב השיקים משום ערבות וזאת מאחר ולא מופיעות בסמוך לחתימה המילים: "בון פור אוואל".   טענה זו לא נטענה בבקשת הרשות להתגונן והנתבעת מנועה מלסמוך עליה כעת ולראשונה בסיכומיה, ואולם גם לגופה אין בה ממש.   ההלכה היא שניתן ללמוד את הכוונה לערוב לחוב, גם מנסיבות חיצוניות ומניסוחים אחרים ואין צורך להיצמד דווקא למילים שצויינו בס' 57 ב' לפקודת השטרות, מה גם שבסעיף זה עצמו נכתב שהערבות יכול שתהיה גם בביטוי אחר שיש אחריו חתימה.   לפיכך אני דוחה טענה זו.   נותרה טענת הנתבעת כי לא חתמה על השיקים ו/או כי חתימתה נעשתה שלא מרצונה החופשי וכשבעלה כופה עליה לחתום כשהוא אוחז בידה בחוזקה.   באשר לטענה כי לא חתמה כלל על השיקים - הנתבעת עצמה הודתה שעל חלק מהשיקים חתמה, אם גם כשבעלה אוחז בידה.   הנתבעת לא יכולה היתה להצביע ולציין על איזה שיקים חתמה היא ועל איזה חתם בעלה לאחר שנואש ממנה כהגדרתה. (פרוט' עמ' 5 שורה 18 ואילך).   בנסיבות אלה אין לקבל את טענתה כאילו אין היא חתומה על השיקים כאשר היא עצמה מודה שחתמה על חלקם ואינה מסוגלת להצביע ולומר על איזה שיק לא חתמה היא אלא בעלה.   יוצא שכל טענת הנתבעת סומכת על נסיבות החתימה כפי שהיא מתארת אותן.   לעניין זה נשמעה עדות הנתבעת עצמה ואילו מטעם התובע הובאו שניים מקבלני ההוצל"פ שהם בעל ואישה.   באותו מעמד נכח גם אדם שלישי מטעם ההוצל"פ אולם הוא לא הובא להעיד. כל אחד מהצדדים ניסה לגלגל מחדל זה על חברו.   אני סבורה כי אין בכך כלום ודי בעדים שהופיעו בפניי.   בניגוד לטענת בא כח הנתבעת אינני סבורה כי היתה על התובע חובה להביא גם עד זה. אין לומר כי יש להביא כעד כל אדם ואדם שנכח במהלך ארוע מסוים.   התובע הביא שני עדים מטעמו ועדותם בעניינים הרלבנטיים, לא נסתרה.   אני מעדיפה את גירסת עדי התובע על פני עדות הנתבעת בכל הנוגע לאופן חתימתה על השיקים.   גירסת עדי התובעת בעניין זה היתה ברורה והיא גם מתיישבת יותר עם ההגיון ועם התנהגות הנתבעת באותו מעמד וסמוך לאחריו, כפי שאבאר להלן.   אמנם בעדות עדי התובע נתגלעו סתירות - אך לא מדובר בסתירות מהותיות. השאלה מי שוחח עם העד איתי - אורן או החייב אינה משמעותית.   כל העדים, העידו לגבי ההסדר שבסופו לא הוצאו המטלטלין ועדותם לגבי שלבי החתימה על השיקים היו אמינות וללא סתירות.   מאידך, דווקא עדות הנתבעת אינה מתיישבת עם ההגיון. כאמור הנתבעת טענה כי בעלה צעק עליה, איים עליה ולבסוף אחז בידה בכח כשהוא מאלץ אותה לחתום על גב השיקים, ובסופו של דבר חתם גם הוא על חלקם.   מדובר בסיטואציה קשה ובכל זאת טענה הנתבעת כי לא ביקשה מקבלני ההוצל"פ עזרה בקשר לכפייה שכפה עליה בעלה.   שני קבלני ההוצל"פ עשו עלי רושם חיובי ביותר והעידו שניהם כי לא היו דברים מעולם וכי הנתבעת חתמה בעצמה, מרצונה ולבדה על גב השיקים, כשהיא אוחזת בבנה בידה השניה.   עדות הנתבעת אינה מקובלת עלי.   לא היה לנתבעת הסבר מניח את הדעת לכך שלא פנתה לאנשי ההוצל"פ בבקשת עזרה כאשר בעלה איים עליה, לטענתה.   לא היה בפיה גם כל הסבר מדוע לא ביטלה את השיקים בסמוך לאחר נתינתם ולמעשה מדוע לא ביטלה אותם כלל שכן השיקים לא בוטלו וחזרו מסיבת אכ"מ או חשבון מוגבל. יש לזכור כי הנתבעת היא בעלת החשבון שממנו הוצאו השיקים (יחד עם בעלה), ולפיכך יכולה היתה לבטל את השיקים לאחר נתינתם.   הנתבעת טענה כי היתה מבולבלת ולאחר לידה. בהקשר זה יש לציין כי הנתבעת הופיעה לעדות בביהמ"ש כשהיא במדי צה"ל, מהם עולה שהיא בדרגת סרן. קשה לכן להניח שהיתה חסרת אונים עד כדי אי יכולת להתנגד לבעלה או לבקש עזרת קבלני ההוצל"פ, וזאת גם אם היתה מבולבלת וחלשה באותו מועד שהיה חודש לאחר הלידה.   דבר נוסף, טענת הנתבעת היא למעשה כי החתימה הוצאה ממנה בכפייה.   לעניין זה קובע אמנם ס' 17 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973 כי:   "מי שהתקשר בחוזה עקב כפייה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו בכח או באיום רשאי לבטל את החוזה".   אולם במקרה כזה יש לבטל את החוזה בתוך זמן סביר לאחר שפסקה הכפייה. (ס' 20 לחוק החוזים).   הנתבעת, למרות טענתה כי חתימתה נכפתה עליה באיום ובכפייה, לא ביטלה את הערבות הנובעת מחתימתה ולא הודיעה על רצונה לבטל ערבות זו, בתוך זמן סביר לאחר שפסקה הכפייה   יודגש כי הנתבעת נשאלה מתי עזבה את הבית וציינה כי עזבה אותו ביום 30.7. גם לאחר שעזבה את הבית לא הודיעה על ביטול ערבותה ו/או על טענותיה לגבי הנסיבות שבהן נמסרה חתימתה. וזאת למרות שאז התרחקה כבר מבעלה, בהנחה שהוא אכן כפה עליה דבר מה וחלף אז זמן רב יותר מהלידה ואין כל טענה כי גם אז היתה חלשה ומבולבלת.   הנתבעת לא עשתה זאת גם בסמוך למועד שבו התלוננה במשטרה כנגד בעלה. (התלונה הוגשה ביום 3.9.01). יודגש כי הנתבעת לא הגישה עותק מתלונתה במשטרה והודתה בעדותה כי התלונה לא התייחסה דווקא למקרה נשוא התביעה, אלא ניתנה תלונה כללית.   למעשה המתינה הנתבעת רק עד לאחר שננקטו הליכי ההוצל"פ, ורק אז העלתה לראשונה את הטענה כי החתימות על גב השיקים הוצאו ממנה בכח ובכפייה.   הנתבעת לא הביאה כל ראיה אחרת לענין זה למעט טענתה בתצהיר. הנתבעת בחרה שלא לפנות למתן חוות דעת גרפולוגית למרות שניתן היה, לכאורה, להוכיח בדרך זו את טענתה לפיה אין היא חתומה לפחות על חלקם של השיקים, דבר שללא ספק יכול היה לתמוך בגירסתה לעניין נסיבות החתימה.   התוצאה היא שאני מעדיפה את גירסת התובע כפי שפורטה על ידי העדים מטעמו ודוחה את גירסת הנתבעת.   הנתבעת חייבת איפוא לשלם לתובע את סכומי השיקים, היינו את החוב כפי שהוא בתיק ההוצל"פ.   בנוסף על הנתבעת לשלם לתובע את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪ ומע"מ.   עמוד השדרהשיקיםמסמכיםכאבי גב / בעיות גבשאלות משפטיות