קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ליקויי רטיבות בדירה: התביעה שלפנינו היא תביעה כספית לפיצויים בגין ליקויי רטיבות בדירת התובעים. נכון ליום הגשת התביעה הועמדה התביעה ע"ס 65,390 ₪ . התובעת 1 (להלן-התובעת) היא המחזיקה ובעלת הזכויות בדירה מס' 14 בגוש 30613 חלקה 59 בירושלים (להלן-הדירה). התובעת רכשה את הדירה מאת בעליה הראשונים בודינסקי בחוזה מיום 7.2.96 וקיבלה את החזקה בדירה ביום 1.4.96. משפחת בודינסקי רכשה את הדירה מהנתבעת בחוזה מיום 28.8.94.   הצדדים הסכימו לטעון לעניין תביעה זו טיעונים בע"פ ללא השמעת ראיות, כאשר בפני ביהמ"ש מונחים כתבי טענות הצדדים וחוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש. הצדדים הסכימו לכך שביהמ"ש יפסוק בתביעה לפי סע' 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984.   המומחה מטעם ביהמ"ש אייל שנהב מצא ליקוי של רטיבות ועובש בכמה מוקדים ובחוות דעתו הראשונה המליץ המלצות לתיקון הליקוי ע"י ביצוע עבודות איטום, בידוד וריצוף במרפסת דירת השכנים מעל לדירת התובעים בסכום של 20,000 ₪ וכן ביצוע עבודות שפכטל וצביעה בדירת התובעים בסכום נוסף של 1,500 ₪ ובסה"כ 21,500 ₪ . המומחה קבע שאין בליקויים ירידת ערך לאחר התיקון. המומחה נתן חוות דעת שנייה ביום 1.5.03 וציין שכל התיקונים שהומלצו בחוות דעתו תוקנו ע"י הנתבעת כדבעי לשביעות רצונו.       4.      הנזקים שיש לפסוק באשר אליהם לאחר תיקון הליקויים ע"י הנתבעת הם: א.     פיצויים בגין נזקים לא ממוניים המתייחסים לאי הנוחות והמטרד שנבע ממגורים בדירה-20,000 ₪ . ב.      נזקים לא ממוניים המתייחסים לניסיונות להביא את הנתבעת לתקן את הליקויים, כולל אובדן ימי עבודה ושכ"ט עו"ד 10,000 ₪ . ג.       עלות חוו"ד המומחה מטעם התובעים 1,580 ₪ נכון ליום 3.5.98. ד.      החזר חלקם של התובעים במימון המומחה המוסכם מטעם ביהמ"ש.   בטרם אדון בנזקים הנ"ל אתייחס לשתי טענות מקדמיות של הנתבעת:   ראשית, לטענת הנתבעת לפיה אין יריבות בין התובעים לבין הנתבעת מאחר והתובעת רכשה את הדירה ממשפחת בודינסקי שרכשה את הדירה מהנתבעת. לעניין זה הפנתה הנתבעת לסעיף 3(ו) לחוזה הרכישה בין התובעת לבין משפחת בודינסקי שם נאמר:   "המוכרים מצהירים כי אין להם כל טענה נגד הקבלן ו/או אחר בדבר חריגה מהוראות הדין, התכניות וההיתרים הקשורים לבניית הבית".   שנית, (וטענה זו הועלתה לראשונה בסיכומים) לתובע 2 (להלן-התובע) אין כל יריבות עם הנתבעת שהרי הוא אפילו לא היה צד לרכישת הדירה ממשפחת בודינסקי.   אשר לטענה הראשונה אף כי נטענה בכתב ההגנה וב"כ הנתבעת חזר על כך בסיכומיו בע"פ, התנהגות הנתבעת בהליך היתה של ויתור על הטענה שכן השתתפה במימון שכ"ט המומחה וביצעה תיקונים, ומכאן שהכירה באחריותה והיא ראויה לשבח על כך. במישור העקרוני הפורמאלי אכן אחריותה של הנתבעת היא כלפי הרוכשים הראשונים (משפחת בודינסקי). אך מתוך כך שהכירה באחריות קמה היריבות נשוא תביעה זו ולכן, נדחית בזה הטענה הראשונה מהטענות המקדמיות דלעיל.אלא שנכונותה של הנתבעת כמפורט לעיל תובא בחשבון באשר לגובה הנזק. קביעה זו הנני קובע מאחר וכעניין שבמדיניות אין לעודד מצב בו קבלן יהיה אחראי בעד מבנה שבנה כלפי מי שרכש את הדירה מהרוכשים המקוריים . יש לזכור שהקבלן איננו מבטח של הדירה. עידוד של מצב אשר כזה יכול להיות בעוכרי הרוכשים הראשונים מאחר והיות הקבלן צפוי לתביעות יביא להגדלת מחיר הדירה כך שהקבלן למעשה יגלגל הוצאות פוטנציאליות בגין תביעות על שכם הרוכשים, דבר שאינו רצוי מבחינתם.   באשר לטענה השנייה ייאמר שמאחר והדירה רשומה ע"ש שני התובעים, והואיל והתובעים נשואים זה לזו, והבעלות המשותפת משתקפת ברישומי הנתבעת המשמשת כחברה משכנת , והואיל וטענה זו לא הועלתה בכתב ההגנה אלא לראשונה בסיכומים, אני דוחה טענה זו.   במכלול השיקולים לעניין הפיצוי בגין נזקים לא ממוניים יש להביא בחשבון את הנתונים דלהלן: א.     את קביעת המומחה מטעם ביהמ"ש בחוות דעתו הראשונה (ראה עמ' 7 לחוות הדעת) בה כתב כדלהלן: "בביקורי בדירת השכנים מעל, מצאתי סימנים לכך שבוצעו בעבר תיקונים סביב אזור הנקז הצפון מזרחי והמעקה שלידו. אזור זה הוא המחדיר מים אל חדר המגורים ואל החדר המזרחי. ב.      התובעת גילתה את הרטיבות בשנת 97 אך פנתה לראשונה בכתב (ע"פ ההתכתבות שצורפה לתביעה) ב-18.11.97, ולאחר מכן פנתה עוד שתי פניות בכתב האחת ב-11.12.97 ובעקבות זאת נעשו תיקונים ע"י הנתבעת ופעם נוספת ב-4.3.98.לאחר מכן פנתה התובעת למהנדס מטעמה שהכין חוות דעת. עיון בהתכתבות שהיתה לאחר השגת חוות דעת של מומחה מטעם התובעים מראה כי נעשה ניסיון תיקון נוסף מצד הנתבעת אלא שנראה שהוא לא צלח. מכל מקום אין לומר שהיתה פה התחמקות מצד הנתבעת מלבצע תיקונים. ג.       טענות התובעים להפסד ימי עבודה לא הוכחו. לא ידוע במה עוסקים התובעים והאם נוכו מהם ימי חופשה או שעות חופשה . כדי לקבל פיצוי בגין הפסד ימי עבודה יש להציג תלושי משכורת המשקפים את הטענה, ואם מדובר בעובד עצמאי ניתן להוכיח את נטענה באמצעות הדו"ח שנותן הטוען את הטענה לרשויות המס. ד.      מכל מקום בהביאי בחשבון את חוות דעת המומחה לעניין מקור הרטיבות (כמפורט לעיל), ואת ניסיונות התיקון מצד הנתבעת, ואת הפניות מצד התובעים (כפי שמשתקפות מההתכתבות שצורפה לכתב התביעה) הנני מעמיד את הפיצוי בגין נזקים לא ממוניים ע"ס 2,500 ₪. באשר לעלות חוו"ד המומחה מטעם התובעים , 1,580 ₪ נכון ליום 3.5.98 סכום זה מגיע במלואו לתובעים מפני שהתובעים ניסו להימנע מהצורך בחוות דעת, אלא שמשלא נפתרה בעיית הרטיבות נזקקו לחוות דעת כדי להוכיח נזקם. הנני פוסק, איפוא, את הסכום הנ"ל לתובעים.   בה במידה מגיע לתובעים החזר חלקם בשכ"ט המומחה מטעם ביהמ"ש.עפ"י תיק ביהמ"ש ההוצאה היתה: 3,400 ₪+ מע"מ בגין הביקור וחוות הדעת הראשונה ו-1,700 ₪+ מע"מ בגין ביקור שני וחוות הדעת השנייה. לתובעים מגיע מחצית מסכום זה כשההוצאה נושאת ריבית חוקית והצמדה מיום ההוצאה ועד תשלום המלא בפועל.מועד ההוצאה ייקבע ע"פ קבלה שתוצג ע"י התובעים, ואם זו אינה בנמצא, יום מתן כ"א מחוות הדעת של מומחה יקבע את מועד התשלום.לצד הנ"ל מגיע לתובעים החזר הוצאות המשפט באגרות ושכ"ט עו"ד.   לפיכך, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים:   א.     פיצויים כעולה מסע' 7(ד), 8 ו-9 דלעיל. ב.      את אגרות המשפט שישאו ריבית חוקית והצמדה מיום הוצאתם ועד לתשלום המלא בפועל. ג.       שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מהסכומים שבסעיף 10(א) דלעיל + מע"מ. נזקי מיםרטיבות