מחיקת חייב מתיק הוצל''פ

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקת חייב מתיק הוצל''פ:



בפני תביעה לסעד הצהרתי שהגיש התובע נגד הנתבעת.




בכתב התביעה התבקש בית המשפט לקבוע ולהצהיר כי התובע אינו החייב הנכון בתיקי ההוצל"פ שמספרם 0146858901, 0146857901, 0146850903, להורות ללשכת ההוצאה לפועל למחוק את שם התובע ממעמד החייב בכל תיקי ההוצל"פ הנ"ל ולהורות על ביטול כל ההליכים שננקטו נגד התובע. במהלך דיון ההוכחות נקבע כי פסק הדין אשר יינתן בתיק זה יחול גם על תיקי הוצל"פ נוספים שמספרם 0146859902 ו- 0145562902.




על פי כתב התביעה, תשעת השיקים שבגינם נפתחו שלושת תיקי ההוצל"פ המפורטים בכתב התביעה (להלן: "השיקים") אינם שייכים לתובע כלל וכלל. מכתב התביעה עולה כי שמו של התובע הוא מחמוד X ולא מוחמד X כפי שצוין על גבי השיקים, מספר תעודת הזהות של התובע אינו מופיע על השיקים וחשבון הבנק הרשום בשיקים אינו של התובע. לטענת התובע, בעיר טמרה שבה הוא מתגורר, משפחת X היא חמולה המונה מעל 6,000 נפשות, ובהן מאות הנושאים את השם X מוחמד ועוד עשרות הנושאים את השם X מחמוד. עוד טען התובע כי מאז צירופו כחייב בתיקי ההוצל"פ לפני שנים רבות, פנה אל ב"כ הנתבעת והסביר את הטעות בזיהוי, ובהמשך אף פנה במספר בקשות להוצל"פ ועתר למחיקתו כחייב, עד שלבסוף ניתנה החלטה בדבר עיכוב ההליכים עד למתן החלטה אחרת.




בכתב ההגנה נטען כי עומדות לנתבעת טענות השתק או מניעות עקב מעשה בית דין וכן בשל התיישנות או שיהוי. על פי כתב ההגנה, התובע פנה אל בית המשפט בהליכים שונים כולל התנגדויות לביצוע שטר מספר שנים לפני כן, וכל בקשותיו נקבעו לדיון ונדונו או נמחקו, כך שלתובע היה יומו בבית המשפט, והוא מנוע מלחזור ולטעון את מה שטען כבר לפני 11 שנים וגם לפני כן. כתב ההגנה מפנה בין היתר להחלטתה של כב' ראש ההוצל"פ שרון הינדה מיום 5.6.05 בתיק הוצל"פ 0146850903 שבה נדחתה בקשתו של התובע למתן צו לבנק המזרחי לגלות מיהו החייב בתיק על פי מספרי חשבון, ונקבע כי משהעלה התובע את טענותיו בדבר טעות בזיהוי בהתנגדויות לביצוע שטרות והללו נדחו, אין הוא יכול להישמע עוד בטענות אלה. התובע לא ערער על החלטה זו.


עוד עולה מכתב ההגנה כי עוד ביום 12.9.91 הוגש בתיקי הוצל"פ שבהם שם החייב הוא מוחמד X הנושא ת"ז זהה לזו של התובע, תצהיר של אדם בשם מוחמד X שהצהיר בין השאר כי מסר את השיקים על חשבון קניית מוצרים מהנתבעת באמצעות סוכנה – אורלי שיווק מוצרי חשמל בע"מ. לטענתה של הנתבעת, אין אלא להסיק כי מגיש התצהיר הנ"ל הוא התובע בענייננו אשר הודה כי סחר עם הנתבעת וחתם על השיקים, ורק לימים שינה את הטקטיקה או האסטרטגיה והחל לטעון שאינו החייב הנכון בתיקי ההוצל"פ. עוד טענה הנתבעת כי אין צורך במומחיות של גרפולוג כדי להבחין בבירור שחתימת התובע המופיעה על גבי התצהיר מיום 12.9.91 הנ"ל זהה לחתימות על מרבית השיקים. לגבי יתר השיקים נטען כי החתימה המופיעה בהם שונה במקצת, אך זאת מאחר שהתובע משנה בשיטתיות את חתימותיו, ולתמיכה בטענה זו צורפו מסמכים שונים אשר נחזה כי הם נושאים את חתימתו של התובע.

כמו כן ועל רקע האמור לעיל טענה הנתבעת כי התובע הגיש את התביעה כשידיו אינן נקיות, ואין הוא יכול לנסות ולהישמע בטענות של צדק.



במקביל להגשת כתב ההגנה הגישה הנתבעת גם בקשה לסילוק התביעה על הסף. כב' השופט שינמן (כתוארו דאז) אשר דן והכריע בבקשה זו קבע בסעיף 7 להחלטתו בין השאר כי "התובע מראה, לכאורה, ראיות טובות לכך שהוא אינו החייב הנכון בתיק ההוצל"פ וכי אדם אחר הוא זה אשר חייב, ועל כן הנני סבור כי מטעמי צדק ועל מנת לא לגרום לעיוות דין ואי צדק, יש ליתן לתובע לנסות ולהוכיח את טענותיו, כי אינו החייב הנכון, זאת עד לסוף ההליך". בסעיפים 8 ו- 9 להחלטתו קבע כב' השופט שינמן כי אין מקום לדחות את התביעה בגין מעשה בית דין, התיישנות או שיהוי, אולם בסעיף 10 להחלטה קבע כי הוא מתיר לנתבעת לשמור את טענותיה המובאות בבקשה עד לסוף ההליך.




התובע ערך תצהיר עדות ראשית שבו חזר על הטענות בכתב התביעה, וכן הוסיף כמה טענות חדשות. בסעיף 9 לתצהירו הצהיר התובע כי מעולם לא עסק בשיווק מוצרי חשמל ולא היה לו כל קשר עסקי עם הנתבעת, כשלדבריו, לאורך כל הדרך ביקש חשבונות, פרטים ומסמכים על העסקה עם הנתבעת. כמו כן הצהיר התובע כי הגיש לתיק בית המשפט אישור מטעם הבנק ותצהיר של החייב האמיתי, מושך השיקים, שעל שמו מתנהל חשבון הבנק ואשר היה בבעלותו בזמן הרלוונטי לתביעה בית עסק לשיווק מוצרי חשמל.


התובע צירף לתצהירו מכתב של מר דוד עמר מבנק מזרחי טפחות מיום 28/11/07 שלפיו חשבון מספר 35253707 נוהל על שם X מוחמד בעל ת.ז. Xונסגר באוגוסט 2003. כמו כן צירף התובע לתצהירו תצהיר קצר של אדם בשם מוחמד X בעל ת.ז. Xאשר רק במהלך דיון ההוכחות התברר לראשונה כי הוא אחיו של התובע. אותו מר מוחמד X הצהיר כי הופתע ונדהם לגלות שהשיקים שהוגשו לביצוע בתיקי ההוצל"פ הנ"ל משוכים מחשבונו בבנק המזרחי, אולם עקב טעות הופיע שהחייב הוא התובע. עוד הצהיר מר מוחמד X כי לא ידע על קיומם של תיקי ההוצל"פ, ונודע לו על כך רק לאחרונה.



עו"ד חוה בראוד-פורת ערכה תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת. מהתצהיר עולה כי המצהירה היא עורכת דין במשרדו של בא כוח הנתבעת וליוותה את עניין הטיפול בשיקים מתחילתו. עו"ד בראוד-פורת חזרה והפנתה לאמור בתצהיר שהוגש ביום 12.9.91 הנ"ל, והצהירה כי רק ביום 13.10.99 הגיש התובע תצהיר שבו שינה את גרסתו וטען שאינו החייב. עוד מפנה התצהיר לשורה של מסמכים שמהם עולה לכאורה כי התובע נוהג לשנות את צורת חתימתו. בהמשך התצהיר פורטו ההתנגדויות שהגיש התובע וההחלטות או פסקי הדין שניתנו לגביהן אשר לדברי המצהירה, מראים ללא צל של ספק כי לתובע היה יומו בבית המשפט וכי העילות שהעלה בהתנגדויותיו ובבקשותיו הן אותן עילות שהוא מעלה בכתב התביעה.


עו"ד בראוד-פורת צירפה לתצהירה בין השאר חוות דעת של מומחה להשוואת כתבי יד, עו"ד יצחק חגג. בהמשך ההליך וברשות בית המשפט הוגשו שתי חוות דעת משלימות של עו"ד חגג.



בדיון ההוכחות הראשון נחקרו בחקירות ראשיות ונגדיות מר מוחמד X (אחיו של התובע) וכן מר דוד עמר והגב' אורלי לובטון מבנק המזרחי. בהמשך נחקרו בחקירות נגדיות התובע ועו"ד בראוד-פורת. בדיון ההוכחות השני נחקר עו"ד חגג בחקירה נגדית.




במהלך דיוני ההוכחות ביקש ב"כ התובע להגיש חוות דעת מומחה מטעמו בתגובה לחוות הדעת המשלימות שהוגשו מטעם הנתבעת. בתום דיון ההוכחות השני, ניתנה החלטה שבה נקבע בין היתר כי על התובע להגיש חוות דעת תוך 30 יום, ו"לאחר המצאת חוות הדעת לבית המשפט תינתן החלטה נוספת באשר להמשך הדיון בתיק". בהמשך ולבקשת ב"כ התובע נדחה המועד להגשת חוות הדעת ב- 20 יום, אולם הלכה למעשה הוגשה חוות דעתה של הגב' חנה קורן מטעם התובע כחודש לאחר המועד הנדחה. בעקבות זאת הוגשו לבית המשפט הודעות, בקשות ותגובות שונות לגבי המשך ההתנהלות בתיק ובעניין קבלת חוות הדעת מטעם התובע וכן התנהל דיון במעמד הצדדים בעניין זה, אך עקב טעות לא ניתנה החלטה בסמוך לאחר הדיון. בשלב מסוים הוגשו מטעם שני הצדדים בקשות להגשת סיכומים, ובעקבות זאת נקבעו מועדים להגשת סיכומים בהתאם.




באי כוח הצדדים הגישו סיכומים בכתב.



דיון



דינה של התביעה להידחות, וזאת כפי שיפורט להלן, הן מן הטעמים שהעלתה הנתבעת בתחילת ההליך, דהיינו מעשה בית דין, התיישנות או שיהוי, שימוש לרעה בהליכי משפט ואי ניקיון כפיים של התובע והן לגופו של עניין, משלא הרים התובע את הנטל הנדרש להוכחת תביעתו.


החלטתו של כב' השופט שינמן



התובעת טענה עוד בבקשתה לסילוק על הסף כי יש לדחות את התביעה בשל מעשה בית דין, שימוש לרעה בהליכי משפט, אי ניקיון כפיים, התיישנות ושיהוי.




בהחלטתו של כב' השופט שינמן מיום 1/12/08 אין התייחסות לטענות בדבר שימוש לרעה בהליכי משפט ואי ניקיון כפיים, ואילו הטענות בדבר מעשה בית דין, התיישנות ושיהוי נדחו, אך זאת אך ורק לצורך הליך הביניים של הבקשה לסילוק על הסף, ומבלי לשמוע ראיות בתיק. בהמשך ההחלטה הנ"ל, בסעיף 10, קבע כב' השופט שינמן במפורש כי הוא מתיר לתובעת "לשמור טענותיה המובאות בבקשה עד לסוף ההליך".




אשר על כן, ומשחזר והעלה ב"כ הנתבעת את הטענות הנ"ל גם בסיכומיו (אם כי בקצרה ובתמצית לנוכח החלטתו של כב' השופט שינמן), יש לשוב ולבחון טענות אלה, וזאת בין היתר על רקע טענות וראיות נוספות אשר הוצגו בפני בית המשפט במהלך דיוני ההוכחות ולא היו בפני כב' השופט שינמן בעת מתן החלטתו הנ"ל.



אי ניקיון כפיים ושימוש לרעה בהליכי משפט



מתן סעד הצהרתי הוא עניין המסור לשיקול דעתו של בית המשפט המתבקש לתתו (ראו ע"א 440/70 הודא עלי מוחמד ע'אנם נ' ריא פיאד מוחמד ע'אנם, כו(2) 829; וכן ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' יצחק ברנר, לב(1) 85).


בע"א 132/81 ג'י.בי. טורס בע"מ נ' חאייק, פ"ד לח(2) 425, 430 קבע כב' השופט ד' לוין:

"אכן, מקורו של סעד זה בדיני היושר ולפיכך יירתע בית המשפט מלהעניק סעד הצהרתי לתובע, שהתנהגותו בנושא המשפט נגועה בחוסר תום-לב או באי-נקיון-כפיים".

כן ראו לעניין זה אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית), סיגא – הוצאה לאור בע"מ, בעמוד 387:

"מתן הסעד ההצהרתי נתון לשיקול דעתו של ביהמ"ש, הרשאי לתת דעתו בגדר שיקוליו לכללים, שנקלטו עם השנים מעקרונות של יושר וצדק. ביהמ"ש יירתע מלהעניק סעד הצהרתי לתובע שהתנהגותו בנושא המשפט לוקה בפגמים של שיהוי, חוסר תום לב והעדר ניקיון כפיים".

י' זוסמן מתייחס לכך אף הוא בספרו סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית) 1995, בעמוד 562, שם נקבע בין היתר כי לא יינתן סעד הצהרתי בנסיבות שיש במתן ההצהרה שימוש לרעה בהליכי משפט.



התובע הגיש תביעה שבה ביקש להצהיר כי אינו החייב הנכון בתיקי ההוצל"פ, אך לא טרח להציג בפני בית המשפט את כל ההליכים, הבקשות וההחלטות בתיקים אלה. כל שצוין לעניין זה בכתב התביעה ובתצהירו של התובע הוא שבעבר הוגשו מטעמו בתיקי ההוצל"פ בקשות אשר נדחו בהעדר הופעת בא כוחו דאז, ולאחר הגשת בקשות מחודשות ניתן עיכוב הליכים עד לבירור הדבר. לתמיכה בטענתו הפנה התובע לשתי החלטות בלבד, מיום 11.3.96 ומיום 13.10.96, ששתיהן ניתנו באותו תיק הוצל"פ שמספרו 0146858901, מבלי לפרט ולהציג אסמכתאות לגבי כל ההליכים בתיק זה.




לעומת זאת, מתצהיר עדותה הראשית של עו"ד בראוד-פורת מטעם הנתבעת עולה כי שורה של התנגדויות שהוגשו בתיקי ההוצאה לפועל נמחקו או נדחו בהעדר התייצבות, ומספר בקשות לביטול ההחלטות שבהן נדחו ההתנגדויות נמחקו אף הן בהעדר התייצבות. כמו כן עולה מתצהירה של עו"ד בראוד-פורת כי לכל הפחות בחלק מההליכים העלה התובע בהתנגדות לביצוע השיקים את אותן טענות המועלות בתביעה דנן (כך למשל תצהירו של התובע מיום 24.9.90 שצורף בנספח ג' לתצהיר מטעם הנתבעת וכן עדותו של התובע בחקירת היכולת שהתקיימה ביום 24.8.95).




כן ראו לעניין זה עדותו של התובע, כעולה מעמוד 21 לפרוטוקול מול שורות 28-27:


"ש. מאז 1990 ועד היום נקטת כמה פעמים הליכים שניסית לטעון שאתה לא החייב פה כי החשבונות לא שלך.
ת. נכון".



יתר על כן, בדיון ההוכחות התגלה לראשונה כי מר מוחמד X, המצהיר מטעם התובע שהוא לטענתו "החייב האמיתי" בתיקי ההוצל"פ, הוא אחיו של התובע. כמו כן עלה מחקירתו הנגדית של התובע כי הוא מסוכסך עם אחיו מוחמד זה למעלה מ- 15 שנה על רקע התביעות בתיקי ההוצל"פ בענייננו (ראו עמוד 20 לפרוטוקול מול שורה 15 עד עמוד 21 לפרוטוקול מול שורה 16). מכאן שהתובע ידע על הקשר של אחיו מוחמד לשיקים בתיקי ההוצל"פ עוד במועד הגשת השיקים לביצוע, בתחילת שנות ה- 90. לשאלת בית המשפט האם האח מוחמד רצה לתת תצהיר והתובע לא הסכים לכך, השיב התובע בחקירתו הנגדית כעולה מעמוד 21 לפרוטוקול מול שורות 3-2:


"לפי זכרוני אמרתי לו שיטפל בעניין, שזה הסיפור שלו, העניין שלו, עסקים שלו, זה לא שייך לי, שהוא ילך לטפל בעניין".

בהמשך העיד התובע כי אינו זוכר מדוע סירב שאחיו יחתום על תצהיר (שם, מול שורות 11-9), ולאחר מכן התחמק מלהשיב על השאלה מדוע עד לאחרונה לא טרח ליידע את ב"כ הנתבעת או את בית המשפט שלטענתו אחיו מוחמד הוא זה שחתם על השיקים והוא בעל החשבון, על אף שידע זאת מההתחלה (שם, בסוף עמוד 21 ותחילת עמוד 22).



אם לא די בכך, ביום 5.12.07 הגיש התובע "בקשה בהולה להגשת מסמכים ו/או ראיות נוספות" שבה טען כי רק לאחרונה ובעקבות פניה לבנק המזרחי גילה כי מושך השיקים ובעל החשבון הוא אדם אחר בשם מוחמד X. עוד נטען בבקשה הנ"ל כי בא כוחו של התובע הזמין את החייב האמיתי למשרדו אשר נדהם והופתע לגלות כי השיקים אכן משוכים מחשבונו. ואולם, בבקשה זו הוסתרה העובדה שמדובר למעשה באחיו של התובע, ואף לא צוין שהתובע ידע על הקשר של אחיו לשיקים בסמוך לאחר הגשתם לביצוע. גם בתצהיר עדותו הראשית הפנה התובע לתצהיר המצורף של "החייב האמיתי", מר מוחמד X, מבלי להתייחס לכך שמדובר באחיו ומבלי לפרט מהו המועד שבו נודע לו לראשונה כי מדובר בשיקים של אחיו.




לאור כל האמור לעיל, ומשלא גילה התובע לבית המשפט את כל המידע שברשותו הן לגבי ההליכים שהתנהלו בהוצאה לפועל והן לגבי הקשר של אחיו לפרשה, הרי שפעל באי ניקיון כפיים ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט, ועל כן בית משפט זה אינו מוצא לנכון להיעתר לבקשתו למתן סעד הצהרתי.



מעשה בית דין



בבקשה לסילוק על הסף שאליה הפנה ב"כ הנתבעת בסיכומיו נטען כי תלויים ועומדים נגד התובע פסקי דין חלוטים, ועל כן מושתק התובע מלהגיש תביעה חדשה מחמת מעשה בית דין. הנתבעת לא ציינה בבקשתה במפורש איזה סוג של השתק מתקיים לשיטתה בענייננו (השתק עילה או השתק פלוגתא), אך טענה כי מתקיים התנאי של זהות העילה. בתגובתו של התובע לבקשה לסילוק על הסף אין התייחסות לסוגיה של השתק עילה, ולגבי השתק פלוגתא נטען כי לא מתקיימים כל התנאים הנדרשים לקיומו שכן "לא רק שלא קמה התדיינות בפלוגתא בין הצדדים, אלא מעולם לא ניתנה הכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט בקביעת ממצא פוזיטיבי". כמו כן נטען כי "לא ניתן פסק דין לגופה של המחלוקת, ומעולם לא ניתנה הכרעה שולית כלשהי בהתייחס לפלוגתא בין הצדדים". ב"כ התובע חזר על טענות אלה גם בסיכומיו.




כאמור לעיל, בכתב התביעה טען התובע בכלליות כי בעבר הוגשו מטעמו בתיקי ההוצל"פ בקשות אשר נדחו בהעדר הופעת בא כוחו דאז, ולאחר הגשת בקשות מחודשות ניתן עיכוב הליכים עד לבירור הדבר. לתמיכה בטענתו הפנה התובע לשתי החלטות בלבד, מיום 11.3.96 ומיום 13.10.96, ששתיהן ניתנו באותו תיק הוצל"פ שמספרו 0146858901. גם בתצהיר עדותו הראשית חזר התובע על טענה זו והפנה לשתי ההחלטות הנ"ל בלבד. בהחלטה השנייה שאליה הפנה התובע מיום 13.10.96 אכן נקבע כי ההליכים מעוכבים עד למתן החלטה אחרת, אולם מדובר בהחלטה אחת משנת 1996 שהתייחסה רק לתיק ההוצל"פ הנ"ל, וגם לגבי תיק זה לא הציג התובע בפני בית המשפט פירוט מלא לגבי כל ההליכים שהתנהלו שם.




לעומת זאת, בתצהיר עדותה הראשית של עו"ד בראוד-פורת מטעם הנתבעת פורטו ההתנגדויות וההליכים הקשורים לתיקי ההוצאה לפועל וההחלטות שניתנו לגביהם. מפירוט זה עולה כי שורה של התנגדויות נמחקו או נדחו בהעדר התייצבות, ומספר בקשות לביטול ההחלטות שבהן נדחו ההתנגדויות נמחקו אף הן בהעדר התייצבות.




יודגש כי התובע עצמו הוא שהיה מעורב לכל הפחות בחלק מההליכים בתיקי ההוצאה לפועל. אף אם בתיקים מסוימים שם החייב הוא מוחמד X, מספר תעודת הזהות שנרשם בכל ההליכים היה זה של התובע (050553056), ולא נסתר כי לפיו הוצאו גם האזהרות בתיקי ההוצל"פ. נוסף על כך, הכתובת הרשומה של החייב שבה בוצעו המסירות היא בעיר טמרה שבה התגורר התובע (ראו סעיף 8 לתצהירו), בעוד אחיו מוחמד העיד כי לא התגורר בטמרה בתקופה הרלוונטית (עמוד 11 לפרוטוקול מול שורות 7-2) ולא נמסרו לו האזהרות בתיקי ההוצל"פ (שם, בעמוד 14 מול שורה 27). אף מתצהיר עדותו הראשית של התובע עצמו עולה כי הוא זה שפעל בתיקי ההוצאה לפועל (סעיף 10 לתצהיר). עוד ראו לעניין זה למשל, בנספח ג' לתצהיר מטעם הנתבעת, תצהיר מיום 24.9.90 שנערך על-ידי מר X מחמוד (ולא מוחמד) בעל ת"ז X אשר הצהיר כי השיקים אינם שלו. כך גם בנספח יז' לתצהיר מטעם הנתבעת, פרוטוקול מיום 24.8.95 של חקירת יכולת שאליה התייצב התובע עצמו, מר מחמוד X, והעיד בין היתר מול שורות 18-15:


"אני מסרב לשלם ואני טוען שאיני החייב בתיק ואני מבקש להגיש דחיה לתקופה של שנה מאחר ולא אני חתמתי על השיקים נשוא תיק זה. בזמנו הגשתי התנגדויות ולא הופעתי לדיון. כפי הנראה נמחקה ההתנגדות עקב כך".



משנדחו או נמחקו ההתנגדויות שהגיש התובע בתיקי ההוצל"פ בהעדר התייצבות, ולא הוגשו בקשות לביטול ההחלטות הנ"ל או שהוגשו בקשות כאלה ונדחו, הרי שהשיקים שהוגשו לביצוע הפכו לפסקי דין חלוטים נגד התובע. ראו לעניין זה סעיף 81א. לחוק ההוצאה לפועל המפנה בין השאר לתקנות סדר הדין האזרחי לעניין סדר דין מקוצר.




אין לקבל את טענתו של התובע כי הואיל וההחלטות בעניין תיקי ההוצל"פ ניתנו בהעדר התייצבות "לא ניתן פסק דין לגופה של המחלוקת, ומעולם לא ניתנה הכרעה שולית כלשהי בהתייחס לפלוגתא בין הצדדים". ראו לעניין זה רע"א 6498/05 מרגלית צבעוני נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-על 2006(1) 2517 שם נקבע בין השאר בסעיף 7 להחלטה כדלקמן:



"משניתן פסק דין בהליך הראשון הרי שקיים מעשה בית דין בין בעלי הדין, אף אם פסק הדין ניתן ללא בירור לגופו של עניין בהעדר הגנה".



וכן רע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' רלה וינשטיין, תק-על 2009(1), 3239, 3247, ציינה כב' השופטת נאור בסעיף 19 לפסק הדין לאמור:


"במספר פסקי דין של בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים נקבע, כי מי שלא הגיש בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה שטרית או שבקשתו לרשות להתגונן נדחתה, לא יוכל לתבוע לאחר מכן, בהליך נפרד, את מי שהיה תובע בהליך הראשון להחזרת סכום השטר בעוררו שוב את שאלת החבות על פי השטר משום שזו הפלוגתא העיקרית שהוכרעה בהליך הראשון".

בהמשך הפנתה כב' השופטת נאור למספר פסקי דין והחלטות שניתנו בעניין זה בבתי משפט השלום ובבתי המשפט המחוזיים לרבות בת"א (שלום ירושלים) 4348/91 אטיאס נ' שבתאי של כב' השופטת מזרחי וכן להחלטה של כב' השופטת ארבל בעניין צבעוני הנ"ל וקבעה לאמור:

"מקובלת עלי המדיניות השיפוטית שבוטאה בבהירות הן על ידי השופטת ארבל (בדן יחיד) והן על ידי השופטת מזרחי בקטע שהובא לעיל (וצוטט אף בפסקי דין אחרים). כמוהן, גם אני סבורה, כי פסק דין שניתן בהעדר הגנה ומכריע מכללא לטובת התובע בפלוגתא עיקרית, שהיא נושא ההתדיינות הראשונה וההכרעה בה היא בבחינת הכרעה שבלעדיה אין, מונע מן הנתבע לשוב ולהעלות בהתדיינות נוספת טענות החותרות תחת הכרעה זו".



לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי בענייננו, בכל תיקי ההוצאה לפועל שבהם נדחו התנגדויות התובע לביצוע השיקים או שלא הוגשו התנגדויות במועד, הרי שקיים מעשה בית דין כנגד התובע והוא מנוע מלשוב ולהעלות טענות בעניין חבותו לגבי שיקים אלה.




ב"כ התובע מפנה בסיכומיו לראשונה, בסעיף ו.2., לבקשות ולהחלטות אשר חלקן לא הוזכרו כלל בכתב התביעה או בתצהיר עדותו הראשית של התובע, מבלי לציין לאילו תיקי הוצל"פ קשורות בקשות והחלטות אלה. בסעיף ו.2. הנ"ל, בסעיפים קטנים א-ג מפנה ב"כ התובע לשורה של בקשות והחלטות מהשנים 1995 ו- 1996 ובסעיף קטן ד' לבקשה והחלטה שניתנו בשנת 1999. מהצלבת הטענות בסיכומי התובע עם האמור בתצהיר עדותו הראשית עולה כי כל הבקשות וההחלטות מהשנים 1995 ו- 1996 שאליהן מפנה ב"כ התובע בסיכומיו הינן למעשה מאותו תיק הוצל"פ שמספרו 0146858901. בנוגע לבקשה וההחלטה משנת 1999 מצטט ב"כ התובע אך ורק את כותרת הבקשה: "בקשה לסגירת תיקים, ביטול הליכי הוצל"פ וחיוב המשיבה בהוצאות לדוגמה" ולהחלטה "כמבוקש – מינוי מבצע הליך כפוף לאישור הוצל"פ", כאשר כלל לא ברור באיזה תיק הוצל"פ מדובר, מה היה תוכן הבקשה ואילו הליכים התנהלו בתיק שבו ניתנה ההחלטה הנ"ל. מכל מקום ובהעדר פירוט נוסף, לא הוכח כי הותר לתובע לשוב ולהעלות את אותן טענות שהועלו בהתנגדויות לביצוע השטרות ונדחו בהעדר התייצבות של התובע ובא כוחו. לפיכך, אין בפירוט החלקי שהציג התובע בסעיף 2.ו. לסיכומיו כדי לשנות את קביעתי הנ"ל בעניין מעשה בית דין.



התיישנות ושיהוי



התביעה שבפני מתייחסת לתיקי הוצל"פ שנפתחו בתחילת שנות ה- 90. אין חולק כי התובע צורף כחייב בתיקי ההוצל"פ בעת פתיחתם, שכן עוד בבקשות לביצוע השיקים מופיע מספר תעודת הזהות של התובע, ולפי מספר זה הוצאו גם האזהרות בתיקי ההוצל"פ.




התובע הצהיר כי מאז צירופו כחייב לתיקי ההוצל"פ פנה אל ב"כ הנתבעת והסביר את הטעות בזיהוי (סעיף 9 לתצהיר עדותו הראשית של התובע). כמו כן הצהיר התובע כי פנה במספר בקשות להוצאה לפועל ועתר למחיקתו כחייב (סעיף 10 לתצהיר הנ"ל), ומהאסמכתאות שהוצגו בפני בית המשפט עולה כי בקשות אלה הוגשו החל משנת 1990 (ראו לעניין זה בין השאר תצהירו של התובע בנספח ג' לתצהיר מטעם הנתבעת מיום 24.9.90). כאמור לעיל, גם בחקירתו הנגדית אישר התובע כי החל משנת 1990 נקט בכמה הליכים שבהם ניסה לטעון שאינו החייב הנכון בתיק (עמוד 21 לפרוטוקול מול שורות 28-27).




מכאן שעילת התביעה של התובע נוצרה עוד בתחילת שנות ה- 90, בעת צירופו של התובע כחייב בתיקי ההוצל"פ. התובע ידע כי צורף כחייב לתיקים אלה בסמוך לאחר פתיחתם, ואף על פי כן הגיש את התביעה שבפני רק ביום 10.4.07. לפיכך יש לקבל את טענת ההתיישנות של הנתבעת.




אף אם היה בהחלטות שניתנו בתיקי ההוצל"פ, ובכלל זה ההחלטה בדבר עיכוב ההליכים, כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות (טענה אשר לא נטענה בתגובה לבקשה לסילוק על הסף או בסיכומים מטעם התובע), יש לקבל את הטענה כי התובע פעל בשיהוי ניכר. התובע הגיש בקשות בתיקי ההוצל"פ במהלך שנות ה- 90 אך לאחר מכן זנח אותן למשך שנים רבות והגיש את התביעה שבפני כאמור רק בשנת 2007, באופן שמקשה על הנתבעת שאליה הוסב השיק לאתר מסמכים ועדים הרלוונטיים.


האם הוכח שהתובע אינו החייב הנכון בתיקי ההוצל"פ?



כאמור לעיל, התובע לא הציג בפני בית המשפט פירוט מלא בצירוף אסמכתאות לגבי כל הליכי ההוצאה לפועל שהתנהלו בתיקים הרלוונטיים לתביעה דנן, לרבות כל הבקשות והתצהירים שהוגשו מטעמו לתיקים אלה וכל ההחלטות שניתנו בעניינן. לפיכך, ומאחר שהתביעה היא לסעד הצהרתי הנוגע לקשר של התובע לתיקי ההוצל"פ, די היה בכך כדי לקבוע כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת התביעה.




עם זאת, ובעקבות האמור בהחלטתו של כב' השופט שינמן הנ"ל, מצאתי לנכון להוסיף ולפרט מדוע אין בראיות ובעדויות שהציג התובע כדי להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח שאינו החייב הנכון בתיקי ההוצל"פ.




אמנם מהראיות שהוצגו בפני בית המשפט עולה כי החשבונות המופיעים על השיקים אכן אינם רשומים על שם התובע. נציג הבנק, מר דוד עמר, העיד לגבי אחד החשבונות כי הוא רשום על שם אחיו של התובע מוחמד (עמוד 12 לפרוטוקול מול שורות 3-2), כפי שעולה גם ממכתבו של מר עמר מיום 28.11.07 (נספח ג' לתצהירו של התובע). נציגת הבנק, הגב' אורלי לובטון, התייחסה לחשבון השני והעידה כי הוא רשום על שם בנו של מוחמד ג'מאל, ואביו הוא הוא מיופה כוח בחשבון (עמוד 14 לפרוטוקול מול שורות 9-5). כמו כן העידו נציגי הבנק הנ"ל כי התובע אינו קשור לחשבונות אלה (שם, בעמוד 12 לפרוטוקול מול שורות 14-11 ובעמוד 14 מול שורות 11-10). ראיות אלו הוצגו לראשונה בפני בית משפט זה כאשר התובע יכול היה להציגן עוד במועד הגשת ההתנגדויות לביצוע השטרות. מדובר במצב שבו המתדיין אינו מעלה טענות כנדרש במסגרת הליכים קודמים, בין אם עקב התרשלות בא כוחו דאז, או מסיבה אחרת, ולאחר שניתנו פסקי דין חלוטים, חפץ הוא לראשונה לעשות מקצה שיפורים בדרך עקיפה של בקשה למתן פסק דין הצהרתי, ובה להעלות טענות משופרות ולהציג ראיות כשניתן היה לטעון אותן טענות ולהציג אותן ראיות קודם לכן. קבלת פסק דין הצהרתי במצב זה, פותח פתח לאפשר דיון מחדש בכל תיק סגור מקום שבו, בין היתר, עורך דין מתרשל בייצוג לקוחו, ומצב זה נוגד את הדין.

מעבר לכך, גם בעת הגשתה של התביעה דנן לא טרח התובע להציג בפני בית המשפט את כל מידע הרלוונטי כנ"ל וכפי שעולה גם מעדותם של התובע עצמו ושל אחיו כפי שיפורט להלן, לנוכח הסתירות, התמיהות וסימני השאלה הרבים העולים מהן.



כפי שנקבע לעיל, התובע הסתיר מב"כ הנתבעת, מראש ההוצאה לפועל ומבית משפט זה את הקשר של אחיו לשיקים, אף שידע על כך עוד בשנות ה- 90, בסמוך לאחר הגשת השיקים לביצוע. גם בתביעה דנן הסתיר התובע את הקשר שלו לבעלי החשבונות הרשומים על השיקים. כך למשל, בבקשתו מה- 5.12.07 היתמם התובע וטען כי רק בעקבות פנייתו לבנק המזרחי נודע לו כי בעל החשבון הוא מר מוחמד X, ולא ציין שמדובר באחיו. כמו כן צירף התובע לתצהיר עדותו הראשית תצהיר מיום 31.11.07 של "החייב האמיתי" בתיקי ההוצל"פ, מר מוחמד X, ואף זאת מבלי לציין כי מדובר באחיו.




תצהירו של האח מוחמד הנ"ל הוא קצר מאוד ואינו מתייחס כלל לנסיבות החתימה על השיקים ומסירתם. כל שהצהיר מוחמד הוא כי הופתע ונדהם לגלות שהשיקים משוכים מחשבונו אולם עקב טעות הופיע שהחייב הוא התובע (כשגם כאן לא צוין כי התובע הוא אחיו של המצהיר מוחמד). רק במהלך דיון ההוכחות טען מוחמד לראשונה כי חתם על השיקים ומסר אותם לנציג של חברת אורלי. בהקשר זה יצוין כי התובע לא טרח להזמין עד מטעם חברת אורלי כדי להעיד לגבי נסיבות מסירות השיקים ואין גם מקום לקבוע כי עדותו של מר מוחמד חיג'אזי מהימנה בעיני בית משפט זה.




מהתצהיר מיום 31.11.07 הנ"ל עולה כי נודע למוחמד על קיומם של תיקי ההוצל"פ רק בימים האחרונים. בחקירתו הנגדית העיד מוחמד "אני לא קיבלתי מסירה, אם הייתי יודע הייתי פועל כבר בעבר" (עמוד 14 לפרוטוקול מול שורה 27), ובהמשך אישר את האמור בתצהירו כי נודע לו על תיקי ההוצל"פ רק בשנת 2007 (כעולה מעדותו בעמוד 17 לפרוטוקול מול שורות 20-17).


מנגד העיד מוחמד כעולה מעמוד 16 לפרוטוקול מול שורות 22-21:

"היחסים בין אחי מאז העניין הזה עד היום לא טוב. רציתי לעזור לו והוא אמר לי להסתלק. רציתי להגיש תצהירים והוא לא נתן לי..."

בהמשך העיד מוחמד כדלקמן (בעמוד 18 לפרוטוקול מול שורות 8-4):

"ש. המסמך הזה שב- 91 הוגש לתיק ההוצל"פ, לא יכול להיות שאתה נתת אותו כי אתה לא ידעת על התיק הזה בשנה הזו, לפי תצהירך שנתת בנוב' 2007 בו נאמר כי רק בימים האחרונים נודע לך עליו...
ת. אני אומר לך, הוא, מחמוד כעס עלי אז, על זה שהוא אומר שאני אמרתי לאורלי שישלחו למחמוד התובע. הוא כעס עלי.

כן ראו עדותו של מוחמד בהמשך החקירה, שם מול שורות 16-13:

"ש. היחסים ביניכם התקלקלו אחרי התביעה הזו?
ת. כן. הוא סגר את החנות, פיטרו אותו...
ש. עוד לפני זה, בתקופת 1989-1990 הייתם בסדר?
ת. לפני זה כן".



כאמור לעיל, גם מעדותו של התובע עצמו עלה כי הוא מסוכסך עם אחיו מוחמד זה 15 שנה בעקבות התביעות שהוגשו בתיקי ההוצל"פ (ראו עמוד 20 לפרוטוקול מול שורה 15 עד עמוד 21 לפרוטוקול מול שורה 16). כמו כן וכפי שצוין לעיל, התובע העיד כי אינו זוכר מדוע סירב שאחיו יחתום על תצהיר מטעמו (שם, בעמוד 20 מול שורות 12-10), ובהמשך לשאלת בית המשפט האם מוחמד פנה אל התובע והיה מוכן להגיש תצהירים, השיב התובע כי "לפי זכרוני אמרתי לו שיטפל בעניין, שזה הסיפור שלו, העניין שלו, עסקים שלו, זה לא שייך לי, שהוא ילך לטפל בעניין" (שם, בעמוד 21 מול שורות 3-2).




עדותו של מוחמד כי כלל לא ידע על קיומם של תיקי ההוצל"פ עד שנת 2007 איננה מתיישבת עם העדויות שלו ושל התובע כי קיים סכסוך ביניהם בעקבות הגשת התביעות בתיקי ההוצל"פ. כמו כן לא ברור מתי וכיצד הציע מוחמד לתובע להגיש עבורו תצהירים בעניין השיקים אם כלל לא ידע על הליכי ההוצאה לפועל, ומדוע מנע התובע הגשת תצהירים אלה אם אכן צורף לתיקים בטעות ולא היה מעורב בעניין השיקים.




ב"כ התובע טען בסיכומיו לראשונה כי האח מוחמד ובנו ג'מאל הם שפעלו בתיקי ההוצל"פ והגישו בקשות ותצהירים שם, לרבות התצהיר מיום 12.9.91. דא עקא, התובע לא טרח להזמין את ג'מאל להעיד על מעורבותו בפרשה ובהליכי ההוצל"פ, ואילו האח מוחמד העיד כאמור כי לא ידע על תיקי ההוצל"פ עד שנת 2007. מנגד, כאשר נשאל מוחמד פרטנית על התצהיר מיום 12.9.91 הנ"ל התחמק והעיד כי הוא לא יודע אם התצהיר שלו (עמוד 17 לפרוטוקול מול שורות 30-27), ובהמשך העיד לעניין זה כי לא ידע על התיק בשנת 1991 ו"יכול להיות שזה של הבן שלי" (שם, בעמוד 18 מול שורה 1). אין לקבל את ההשערה שהעלה מוחמד לראשונה בחקירתו הנגדית כי ייתכן שבנו חתום על התצהיר מיום 12.9.91, כשמדובר בתצהיר שנחזה להיות של "מר מוחמד X" ולא של "מר ג'מאל X", וכשאין בפני בית המשפט כל עדות ישירה של הבן ג'מאל בעניין זה.




מכל האמור לעיל עולה חשד לקנוניה בין התובע ואחיו או למעורבות אישית של התובע בעניין השיקים – חשד אשר מתחזק לנוכח ממצאי חוות דעת המומחה שהגישה הנתבעת.


חוות הדעת



בחוות דעתו הראשונה מיום 28.12.08 קבע המומחה מטעם הנתבעת, מר יצחק חגג, כי קיימת סבירות גבוהה כי החתימות על התצהיר מיום 12.9.91 על שם X מוחמד (שסומן א-10) ועל התצהיר מיום 1.10.99 על שם X מחמוד (שסומן א-11) נחתמו על ידי אותו חותם שחתם את החתימות של מושך תשעת השיקים (ראו סעיפים 1.א. ו2.ד. לחוות הדעת). התובע הודה בחקירתו הנגדית כי חתם על נ/2 שהוא אותו תצהיר מיום 1.10.99 שסומן א-11 בחוות דעת המומחה הנ"ל (עמוד 19 לפרוטוקול מול שורות 6-12). מכאן שלפי חוות דעתו של המומחה קיימת סבירות גבוהה כי התובע אשר חתם על התצהיר מיום 1.10.99 חתם גם על השיקים.


לגבי התצהיר מיום 12.9.91 שסומן א-10, לכאורה מדובר בתצהיר של מר מוחמד X, אולם לא צוין מספר תעודת הזהות של המצהיר, ואחיו של התובע מוחמד X העיד כי כלל לא ידע על הליכי ההוצל"פ עד שנת 2007 (עמוד 17 לפרוטוקול מול שורות 20-17). בהמשך העיד מוחמד כי אינו יודע אם התצהיר הנ"ל מיום 12.9.91 הוא שלו והעלה השערה כי אולי הוא של בנו ג'מאל (שם, בסוף עמוד 18 ותחילת עמוד 19). כאמור לעיל, אין לקבל את השערתו של מוחמד שהוצגה לראשונה במהלך דיון ההוכחות כי בנו חתם על התצהיר – השערה שאינה מתיישבת עם שמו של המצהיר ושלא הוכחה באמצעות עדות ישירה של הבן, ג'מאל. יתר על כן, לפי חוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת, קיימת סבירות גבוהה כי החתימה על תצהיר א-10 הנ"ל היא של אותו אדם שחתם על השיקים, ומכאן שקיימת סבירות גבוהה כי מדובר בתובע עצמו.



בחוות דעתו השנייה קבע המומחה מטעם הנתבעת כי לא מצא התאמה בין החתימה על התצהיר מיום 31.11.07 אשר אין חולק כי היא חתימתו של מר מוחמד X, אחיו של התובע, לבין חתימות המושך של ארבעה מהשיקים (ראו סעיפים 2.א. ו- 2.ב.1. לחוות הדעת). נוסף על כך נקבע כי לא נמצאה התאמה בין החתימה על התצהיר מיום 31.11.07 הנ"ל לבין החתימה על התצהיר מיום 12.9.91 שסומן א-11 הנ"ל. לפי ממצאים אלה, האח מוחמד X אינו זה שחתם על השיקים ואף לא על התצהיר מיום 12.9.91 הנ"ל.




בחוות הדעת השלישית מיום 1.4.09 השווה המומחה מטעם הנתבעת בין אישורי מסירה הנחזים להיות חתומים על ידי מר מוחמד X ומר ג'מאל X וטופס סגירת חשבון הנחזה להיות חתום על ידי מוחמד X לבין החתימות על השיקים, ומצא כי לא קיימת התאמה ביניהם.




ב"כ התובע העלה בסיכומיו שורה של טענות בעניין חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת. לגבי הטענה כי המומחה אינו גרפולוג, חוות הדעת הנדרשת לצורך השוואה בין חתימות היא זו של מומחה להשוואת כתבי יד ולא בהכרח של גרפולוג אשר עוסק באפיון תכונות הכותב. טענה נוספת של ב"כ התובע היא כי המומחה לא טרח לבקש דוגמאות חתימה מהתובע ומאחיו מוחמד ולא עשה השוואה או בדיקה לחתימות של ג'מאל, בנו של מוחמד. המומחה העיד בעניין זה בחקירתו הנגדית כי ייתכן שביקש מהתובע להתייצב בפניו כדי לתת דוגמאות חתימה ונאמר לו שיש בעיה (עמוד 41 לפרוטוקול מול שורות 26-25), אך הדגיש כי לא תמיד דוגמת ההכתבה יכולה להיות טובה יותר מדוגמאות החתימה שבאקראי (שם, מול שורות 24-23). כך גם לגבי טענתו של ב"כ התובע כי היה צורך בביצוע בדיקות של שטף הקו ולחץ הקו. המומחה העיד בעניין זה כי לא היה צורך בבדיקות אלה, ודי היה במציאת התאמה בין התכונות של החתימות (שם, בעמוד 39 מול שורות 11-7). בהמשך ולשאלת בית המשפט האם יכול היה המומחה להגיע לדרגת דיוק גבוהה יותר אילו ביצע בדיקות נוספות, השיב "קיבלתי בהחלט חומר מספיק ולעניות דעתי דוגמאות נוספות מוכתבות לא היו מעלות ולא היו מורידות" (שם, בעמוד 44, מול שורות 14-13).




אשר לטענה כי המומחה התבסס לא השווה בין המסמכים הנכונים – אכן חלק מההשוואות שביצע לא סייעו לבית המשפט, שכן נעשו בין החתימות שבמחלוקת לבין עצמן ולא בינן לבין דוגמאות חתימה של התובע או של מוחמד שאינן שנויות במחלוקת (ראו למשל סעיפים 2.א. עד 2.ג. לחוות הדעת הראשונה וכן עדותו של המומחה בעמודים 39-38 לפרוטוקול שלפיה לא ביצע השוואה בין התצהיר שסומן א-10 לבין זה שסומן א-11). עם זאת, די בחלק מההשוואות שביצע המומחה יחד עם עדותו של התובע כפי שפורט לעיל, כדי לבסס קביעה כי קיימת סבירות גבוהה שהתובע הוא שחתם על השיקים ולא אחיו מוחמד.




לגבי חוות הדעת הנגדית של הגב' חנה קורן מטעם התובע – חוות דעת זו הוגשה כאמור לעיל בתום דיוני ההוכחות, וכחודש לאחר המועד הנדחה שנקבע להגשתה, מבלי שניתנה החלטה להארכת המועד הנ"ל. אמנם בהחלטה שניתנה ביום 26.6.09 נקבע כי "הנני מאשר את הגשת חוות הדעת", אך לא היה בכך משום קביעה כי חוות הדעת הוגשה במועד או כי יש לקבל אותה לתיק. עיון בחוות דעתה של הגב' קורן מעלה שכלל לא בדקה מסמכים שונים שהתובע אמור היה להציג בפניה, ובכלל זה החתימות שסומנו נ/2-נ/5 אשר התובע הודה במהלך חקירתו הנגדית כי הן חתימותיו. לעומת זאת, הגב' קורן נעזרה לצורך השוואה במסמכים רבים נוספים אשר לא הוצגו לב"כ הנתבעת או לבית המשפט קודם לכן. משלא הובאו בפני הגב' קורן כל דוגמאות החתימה כנדרש, ומנגד הובאו בפניה דוגמאות חתימה אחרות אשר לא היו כלולות בחומר הראיות, ספק אם היה מקום לקבל את חוות הדעת לתיק.




על כל פנים גם לגופו של עניין, דוגמאות החתימה שהובאו בפני הגב' קורן אינם מביאים לידי ביטוי את כל צורות החתימה השונות של התובע. מחקירתו הנגדית של התובע עלה כי הוא נוהג לחתום בחתימות שונות זו מזו (סוף עמוד 19 ועמוד 20 לפרוטוקול), ואף מעיון בחתימות שסומנו נ/2 עד נ/5 אשר כאמור התובע הודה כי הן חתימותיו עולה בבירור כי הן שונות לחלוטין. למרות זאת, מחוות הדעת עולה כי הגב' קורן בדקה אך ורק סגנון אחד של חתימה שהובא בפניה, ולא התייחסה לצורות החתימה האחרות של התובע. הגב' קורן קבעה בחוות דעתה בין היתר כי "החתימות של מר X מחמוד מכילות תכונות כתב אופייניות וייחודיות בצורה יציבה ובתוך ספקטרום צר למדי. תופעה זו מאפשרת בדרך כלל להגיע לחיווי דעה חד משמעי יותר מאשר כשמדובר בחתימות שונות בספקטרום רחב של אותו כותב". מכאן שהגב' קורן התבססה בחוות דעתה על ההנחה השגויה כי התובע נוהג לחתום בצורה אחת ייחודית, בעוד למעשה הוצגו בפני בית המשפט לכל הפחות ארבע צורות שונות של חתימות התובע.




לפיכך הנני קובע כי אף לו היה מקום לקבל את חוות דעתה של הגב' קורן לתיק, משלא הוצגו בפניה דוגמאות של כל צורות החתימה השונות של התובע, יש לייחס לחוות דעתה משקל אפסי.




אשר על כן הנני קובע כי לא נסתרה חוות הדעת של המומחה מטעם התובעת שלפיה קיימת סבירות גבוהה כי התובע הוא שחתם על השיקים ולא אחיו מוחמד, וזאת בניגוד לעדויותיהם של האחים X במהלך דיון ההוכחות. בהקשר זה יצוין בנוסף כי לא עסקינן בתביעות שטריות אלא בבקשה למתן פסק דין הצהרתי, מכאן ועל רקע פסקי הדין החלוטים ותיקי ההוצל"פ הנ"ל, ובקשתו של התובע להצהיר כי אינו החייב בתיקי ההוצל"פ הנ"ל, ככל שהתובע מעוניין להוכיח כי חתימותיו זויפו, נטל ההוכחה מוטל עליו להוכיח זאת והוא לא הרים את נטל ההוכחה להוכיח זאת בפועל. יש להבהיר בנוסף כי אף במצב שבו לא ניתן היה להכריע בין חוות הדעת של שני הצדדים מצב זה היה פועל אף הוא כנגד התובע.


העדויות והראיות מטעם הנתבעת



ב"כ התובע מלין בסיכומיו על כך שלא הוזמן נציג מטעם הנתבעת עצמה, תדיראן שיווק בע"מ, כדי להעיד בענייננו. ואולם בנסיבות העניין, ספק אם עדות של נציג מטעם הנתבעת יכולה הייתה לשפוך אור על נסיבות החתימה על השיקים ומסירתם. מדובר בשיקים שנרשמו לפקודת "אורלי שווק מוצרי תאורה בע"מ" והוסבו לנתבעת. יתר על כן, מעדותו של מוחמד עלה כי השיקים נמסרו לנציג של חברת אורלי שאף מילא את הפרטים הרשומים בהם, ובסמוך לאחר מכן שם קץ לחייו (ראו עמוד 14 לפרוטוקול מול שורות 27-26, עמוד 16 מול שורות 15-11 ועמוד 18 מול שורות 27-21). לפיכך, וכאשר התביעה שהנטל להוכחתה מוטל על התובע הוגשה כ- 17 שנה לאחר מסירת השיקים ופתיחת תיקי ההוצל"פ, באופן המקשה על איתור ראיות ועדויות רלוונטיות – אין לזקוף לחובתה של הנתבעת כי לא זימנה נציג מטעמה להעיד בתיק.




כך אף אין לקבל את טענתו של ב"כ התובע כי היה על הנתבעת לגלות שחלק מתיקי ההוצל"פ מתנהלים גם נגד אחיו מוחמד ובנו ג'מאל. התובע הוא שהגיש את התביעה לסעד הצהרתי, והוא שצריך היה לחשוף בפני בית המשפט את כל הפרטים הנוגעים לשיקים ולתיקי ההוצאה לפועל. התובע לא עשה כן, אף שעלה מעדותו שלו כי ידע על מעורבותו של אחיו בעניין השיקים עוד במועד הגשתם לביצוע. כן יצוין כי אין כל פגם בכך שהנתבעת צירפה לתיקי ההוצאה לפועל מספר חייבים, כל עוד לא ידעה בוודאות מי מהם קשור לשיקים, כשאף אין לשלול את האפשרות כי כמה חייבים קשורים לאותם שיקים.




טענה נוספת שהעלה ב"כ התובע היא כי הנתבעת לא פעלה בהתאם לתקנה 104(א)(5) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 המחייבת צירוף אישור בדבר פרטי החייב כאשר מוגש לביצוע שיק שלא מודפס עליו מספר תעודת הזהות של החייב. אין לקבל טענה זו אשר הועלתה לראשונה בסיכומי התובע, וזאת אף לגופו של עניין, שכן התיקון לתקנות שבו הוסף סעיף קטן 104(א)(5) הנ"ל נעשה רק בשנת 2009, דהיינו כ- 19 שנה לאחר הגשת השיקים לביצוע.




לגבי עדותה של עו"ד בראוד-פורת, אכן עלה מהחקירה כי עורכת הדין לא פתחה בעצמה את תיקי ההוצאה לפועל ואינה יודעת באילו נסיבות נרשם מספר תעודת הזהות של התובע. כמו כן עלה מעדותה של עו"ד בראוד-פורת ומדבריו של ב"כ הנתבעת כי בחלק מבקשות הביצוע מספר תעודת הזהות של החייב נמחק בטיפקס שעליו נכתב מספר תעודת הזהות של התובע, ולא ידוע מה נכתב מתחת לטיפקס (עמוד 31 לפרוטוקול מול שורות 27-14). עוד עלה מעדותה של עו"ד בראוד-פורת כי לא הייתה מעורבת בפרטי החקירה שהובילה לרישום תעודת הזהות של התובע, וכי ככל הנראה חומר החקירה הנ"ל נמצא במשרד עורכי הדין אך היא לא מצאה לנכון להציגו (שם, בעמוד 24 מול שורות 18-11). אמנם על פני הדברים מן הראוי היה להציג בפני בית המשפט את חומר החקירה אשר הוביל לצירוף התובע לתיק ההוצאה לפועל. עם זאת, אף אם נזקוף זאת לחובת הנתבעת ונניח שאכן חלה טעות ולא היו בחומר החקירה ממצאים הקושרים את התובע לתיק, אזי בנסיבות העניין אין די בכך כדי לקבל את התביעה.




כפי שפורט לעיל, התובע צורף לתיקי ההוצאה לפועל עוד בשנות ה- 90, הגיש שורה של התנגדויות ובקשות בתיקים אלה אשר נמחקו או נדחו בהעדר התייצבות, לא חשף בפני ב"כ הנתבעת או בפני בית המשפט כי אחיו ובן אחיו מעורבים בפרשה, ורק כ- 17 שנים לאחר מכן הגיש את התביעה דנן, ואף זאת תוך הסתרת מידע רלוונטי וחיוני מבית המשפט. לפיכך, אין לקבל את טענתו של התובע כי הנתבעת גרמה לו "נזק ראייתי", כאשר הוא עצמו פעל באי ניקיון כפיים, בחוסר תום לב ובשיהוי משמעותי.


סיכום

לאור כל האמור לעיל הנני דוחה את התביעה, ומחייב את התובע לשלם לנתבעת סך של 12,500 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות בסך של 6,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סכום קצוב בהוצאה לפועל

  2. חיוב צד ג הוצאה לפועל

  3. מימוש נכס בהוצאה לפועל

  4. שכ''ט עו''ד הוצאה לפועל

  5. הוצאה לפועל נגד עיזבון

  6. טעות ביתרת חוב בהוצל''פ

  7. צירוף חייב בתיק הוצל''פ

  8. מחיקת חייב מתיק הוצל''פ

  9. תשלום יתר בהוצאה לפועל

  10. הוצאה לפועל חוב ארנונה

  11. הוצאה לפועל מזונות ילדים

  12. המצאת אזהרה בהוצאה לפועל

  13. סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל

  14. סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל

  15. אי עדכון חוב בהוצאה לפועל

  16. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

  17. צו עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  18. צירוף ערב לתיק הוצאה לפועל

  19. ביזיון בית משפט הוצאה לפועל

  20. סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל

  21. החזר הפרש כספים הוצאה לפועל

  22. תקנה 119 לתקנות ההוצאה לפועל

  23. העברת תיק הוצל''פ לעיר אחרת

  24. בקשה להצטרף לתיק הוצאה לפועל

  25. נזק לרכב מעוקל בהוצאה לפועל

  26. תביעה נגד לשכת ההוצאה לפועל

  27. מחיקת חייב מתיק הוצאה לפועל

  28. בקשה לביצוע שיק בהוצאה לפועל

  29. ביצוע שיק שנגנב הוצאה לפועל

  30. איפה פותחים תיק הוצאה לפועל

  31. ביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל

  32. סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  33. עיכוב מכירת רכב בהוצאה לפועל

  34. צירוף חייב לתיק ההוצאה לפועל

  35. סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  36. ביטול קניית רכב מהוצאה לפועל

  37. עיון מחדש בהחלטה בהוצאה לפועל

  38. חיוב צד ג בתשלום חוב בהוצל''פ

  39. הליכי הוצאה לפועל כנגד יורשים

  40. הסכם פשרה לא ברור בהוצאה לפועל

  41. העברת תיק הוצאה לפועל אל משקם

  42. בקשה להשהות הליכי הוצאה לפועל

  43. תיקון תעודת זהות בהוצאה לפועל

  44. ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל טבריה

  45. רשות לצרף צד נוסף להליך הוצל''פ

  46. פתיחת תיק הוצאה לפועל שלא כדין

  47. פשרה בין בעלי הדין בהוצאה לפועל

  48. תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  49. חלוקת כספים שהתקבלו בהוצאה לפועל

  50. אגרת הוצאה לפועל על הפרשי הצמדה

  51. ערעור על מכירת קרקע הוצאה לפועל

  52. פיצוי על פתיחת הליך הוצאה לפועל

  53. אי ציות להחלטת ראש ההוצאה לפועל

  54. פתיחת תיק הוצאה לפועל ע''י הבנק

  55. התיישנות תביעת החזר מהוצאה לפועל

  56. ערעור על חיוב בהוצאות הוצאה לפועל

  57. העברת תיק הוצאה לפועל ללשכה אחרת

  58. בירור טעות בפסק דין בהוצאה לפועל

  59. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב הליכים

  60. בעלות על קרקע שנמכרה בהוצאה לפועל

  61. סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

  62. מעקלים מהוצאה לפועל בדירה בשכירות

  63. השבת סכום ששולם ביתר להוצאה לפועל

  64. ביצוע פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  65. סמכות ראש ההוצאה לפועל לתקן פסק דין

  66. בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל

  67. המצאת בקשה לביטול החלטה הוצאה לפועל

  68. אישור מכירת נכס ע''י ראש ההוצאה לפועל

  69. תשלום על העתק מסמכים בתיק הוצאה לפועל

  70. פרשנות פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  71. שינוי גרסה לגבי זיוף צ'ק בהוצאה לפועל

  72. בקשת ראש ההוצאה לפועל להבהרת פסק דין

  73. ערעור על פתיחה מחדש של תיק הוצאה לפועל

  74. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה

  75. עיקול בטעות לאחר סגירת תיק הוצאה לפועל

  76. תיק הוצאה לפועל נגד מינהל מקרקעי ישראל

  77. ערעור על החלטה למכור דירה בהוצאה לפועל

  78. אי הגשת השיק המקורי לביצוע בהוצאה לפועל

  79. חידוש הליכי הוצאה לפועל לאחר הסכם פשרה

  80. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב יציאה מהארץ

  81. בקשה לזימון לחקירת יכולת - ערעור על דחיה

  82. ערעור על מכירת נכס מקרקעין בהוצאה לפועל

  83. בקשת זוכה בהוצאה לפועל למינוי כונס נכסים

  84. תיק הוצאה לפועל לצורך גביית מזונות קטינה

  85. תקנות סד''א מול תקנות ההוצל''פ - מה גובר

  86. ערעור על דחיית בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל

  87. המועד להגשת ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  88. זוכה קיבל כסף ולא הקטין את החוב בהוצאה לפועל

  89. תביעה נגד עורך דין על טיפול בתיק הוצאה לפועל

  90. האם זוכה חייב לעדכן בהוצל"פ שקיבל כסף מהחייב ?

  91. מכירת רכב בהוצאה לפועל במחיר נמוך ממחיר מחירון

  92. ביצוע פסק דין רבני שניתן ללא סמכות בהוצאה לפועל

  93. תיקון טעות חישוב בפסק דין ע''י רשם ההוצאה לפועל

  94. נטען כי לרשמת ההוצאה לפועל אין סמכות לפרש פסק דין

  95. פסק דין הצהרתי בעלות על דירת מגורים - הוצאה לפועל

  96. גילוי פסק דין בהעדר הגנה רק לאחר עיקול הוצאה לפועל

  97. בקשה להורות על פתיחת תיק האיחוד ללא כל הגבלות ותניות

  98. ערעור לעליון על החלטת רשם ההוצאה לפועל למתן צו פינוי

  99. תביעה שטרית בגין שיקים שהוגשו לביצוע בלשכת הוצאה לפועל

  100. טענה כי התיק ההוצאה לפועל נפתח על סמך שיקים שכבר נפרעו

  101. האם אפשר לקבל פיצוי כספי על פתיחת תיק הוצל"פ ללא הצדקה ?

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון