קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מימון מתקן הרמה לרכב נכה: 1. פתח דבר (א) לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו (ע"ב 291/98; השופטת ו' סמט), ולפיו נדחתה תביעת המערער לקבלת הלוואה ל"מימון רכישת מתקן הרמה לרכב באמצעות מחלקת הניידות ועל פי ההסכם בדבר גימלת ניידות" (להלן - הסכם הניידות). (ב) הרקע העובדתי עובדות המקרה הוסכמו על-ידי הצדדים ופורטו בפסק-הדין כלהלן: "א. התובע נכה בשיעור 100% לצמיתות, מוגבל בניידות ומרותק לעגלת נכה, כתוצאה מתאונת דרכים אשר ארעה במהלך עבודתו. ב. נכות התובע מזכה אותו במענק מיוחד לפי סעיף 112 לחוק הביטוח הלאומי (להלן 'החוק') וכאמור בתקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), התשכ"ה1968- (להלן - התקנות). ג. התובע מקבל בנוסף קיבצת ניידות על פי ההסכם בדבר גימלת ניידות. ד. מצבו הרפואי של התובע חייב ומחייב שימוש במתקן הרמה לעגלת הנכה לשם שימוש ברכבו. ה. סמוך להחלפת מכוניתו לרכב חדש, פנה התובע למחלקת הניידות של הנתבע על מנת לקבל ו/או לאשר קבלת מימון עבור רכישת מתקן הרמה לנכה, על פי הסכם הניידות. ו. על פי תקנות המענק המיוחד, זכאי התובע למענק בעבור המטרות הבאות, כשלכל אחת נקבע שיעור מקסימאלי - מענק רכב, מענק דיור, מענק אביזרי עזר. ז. במכתב הנתבע מיום 2.8.99 עולה כי במסגרת המענק המיוחד מימש התובע מלוא זכאותו למענק רכב ומלוא המענק המוקצב לדיור. ח. כן עולה מן המכתב, כי סכומי המענק אשר נותרו לו, הינם במסגרת סעיף 'אביזרי עזר', וכי במסגרתו ניצל זה מכבר התובע את המענק לרכישת מכונת כביסה, מייבש כביסה ופלאפון". 2. הוראות הדין בסעיף 9(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה1995- (להלן - החוק), נאמר: "...על פי הסכם בינו [המוסד - י' פ'] לבין הממשלה... רשאי [המוסד - י' פ'] ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר" (ההדגשה שלי - י' פ'). בסעיף 21א להסכם הניידות שנחתם בין ממשלת ישראל למוסד על-פי סעיף 9(א) לחוק נאמר: "א. המוסד רשאי לתת למוגבל בניידות... הלוואה לרכישת מיתקן הרמה ובלבד שמתקיימים באותו אדם כל אלה: (3) הוא אינו זכאי לפי חוק או הסדר אחר למיתקן הרמה או למענק לרכישה או להתקנה של מיתקן הרמה (להלן - 'סיוע אחר לרכישת מיתקן הרמה')". ג. בסעיף 112(א) לחוק נאמר: "נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת - (1) ... (2) למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו". מכוח סעיף 112 לחוק הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ"ה1965- (להלן - התקנות). על-פי תקנה 2(א)(2) לתקנות, זכאי נכה עבודה, בהתקיים בו האמור בתקנות, למענק מיוחד הדרוש לו לאחת או יותר מהמטרות האלה: "(א) סיוע בהתאמת תנאי המגורים; (ב) סיוע ברכישת אביזרי עזר; (ג) סיוע בפתרון בעית הניידות על ידי רכישת רכב". בתקנות 3 ו4- הוגבל סכום המענק לכל אחת מן המטרות שצוינו לסכום מקסימלי. 3. פסק-דינו של בית-הדין האזורי בפסק-דינו קבע בית-הדין האזורי, כזאת: (א) מתקן ההרמה הינו בגדר אביזר עזר על-פי תקנה 2 לתקנות; (ב) על-פי סעיף 9 לחוק, שמכוחו נכרת הסכם הניידות, ועל-פי סעיף 21א(א)(3) לאותו הסכם, לא קמה בנסיבות המקרה זכאות להלוואה לרכישת מתקן ההרמה, שכן "יש מקום לנכות את יתרת המענק, (לרכישת אביזרי עזר), שניתנה לתובע, וזאת לפני שהלה יהיה זכאי להשתתפות ברכישת מיתקן הרמה דרך מחלקת הניידות, שהרי אם לא ינצל המבוטח קודם את יתרת המענק שניתנה לו באמצעות סעיף 112 לחוק, תיווצר הפליה בינו לבין מבוטח אחר שאינו זכאי למענק המיוחד דרך מחלקת נפגעי עבודה". לאור האמור נדחתה התביעה. 4. הטיעון על פסק-דינו של בית-הדין האזורי הגיש המערער את ערעורו, ובדיון בקדם-הערעור הוחלט על סיכום טענות בכתב. עיקר טענות המערער בסיכומיו (א) על-פי סעיף 112 לחוק, ניתן המענק לסידורים חד-פעמיים נוסף על כל גימלה אחרת כחריג לעיקרון השולל מתן כפל גימלאות. הוראות חוק זו עדיפה על פני הוראת הסכם הניידות המגבילה את הזכאות. (ב) על-פי התקנות, אין לראות במתקן הרמה אביזר עזר, שכן בתקנה 2(א)(2)(ג) לתקנות נקבע הסדר ספציפי שלילי, ולפיו בכל הנוגע להיבט הניידות, המענק יוקצה לרכישת רכב לנכים בלבד. (ג) פרשנות המשיב להוראות הסכם הניידות "יוצרת למעשה בסיס אקראי ושרירותי להסדר שבהסכם הנידות ומזמינה תכנון זכויות מלאכותי". עיקר טענות המוסד בסיכומיו (א) "לא ניתן לקרוא את כוונת המחוקק המפורשת כמופיע בחוק ובהסכם, ולוותר על דרישת המשיב למצות את הזכות לרכישת מתקן ההרמה העומדת למערער כנפגע בעבודה כעולה מסעיף 112 לחוק ותקנה 2(2) לתקנות". (ב) "מכוח התקנות, המטרות למתן המענק המיוחד הם שתיים - התאמת תנאי מגורים וסיוע בפתרון בעיית הניידות כשלמטרות אלו ניתן לסייע ברכישת אביזרי עזר - כדוגמת מיתקן ההרמה - שלצורך מימוש רכישתו, כאמור לעיל, עומדת למערער הזכאות לקבל מענק". (ג) "כמודגש לעיל בהטבה מכוח הסכם הניידות נשא אוצר המדינה, אין ספק כי לגיטימי לאזן בין צרכי הנכים והמשאבים העומדים לרשות המדינה בעיקר כאשר רצון זה מובע במפורש הן על-ידי המחוקק והן על-ידי הצדדים להסכם". 5. אשר לדעתנו לאור טיעוני הצדדים מן הראוי לעמוד קצרות על הנקודות האלה: (א) מתקן הרמה הינו בגדר אביזר עזר על-פי תקנה 2(א)(2) לתקנות. פירושו של המערער לאותה תקנה, ולפיו הזכאות בכל הקשור לניידות מתמצית במענק לרכישת רכב בלבד, שולל מנכי העבודה, שאינם זכאים למתקן הרמה על-פי הסכם הניידות, את הזכות לקבל מענק לרכישת אותו מתקן על-פי התקנות. (ב) סעיף 112 לחוק, שעניינו זכאות למענק על-פי התקנות נוסף על כל גימלה אחרת, בא להוסיף את הזכאות למענק כאשר היא קיימת נוסף על זכאות לגימלה, אך אין הוא מקים זכאות לגימלה במקום שזו לא קמה על-פי ההוראות למתן אותה גימלה. לפיכך הזכאות לקבלת מענק לרכישת מתקן הרמה על-פי התקנות אינה מקנה זכאות נוספת להלוואה לרכישת מתקן הרמה על-פי הסכם הניידות אם לא נוצרה זכאות להלוואה לרכישת מתקן על-פי הוראות הסכם הניידות. (ג) הוראת סעיף 9 לחוק לעניין הטבות בהסכם שאינן ניתנות לפי החוק, והוראת סעיף 21א(3) להסכם הניידות לעניין זכאות לפי חוק או הסדר אחר, משמען זכאות בכוח אילו הייתה מוגשת תביעה אפילו לא הוגשה התביעה בפועל. תכלית אותן הוראות היא - לחסוך לאוצר המדינה מימון גימלה הניתנת למימוש על-פי דין אחר. (ד) העובדה שמתקן הרמה יכול להיחשב לאביזר עזר על-פי התקנות, אין משמעה בהכרח כי קמה זכאות למענק בגינו בלי שהוגשה תביעה למוסד לגביו. במה דברים אמורים, הזכאות על-פי התקנות אינה ספציפית למתקן הרמה, אלא לאביזרי עזר, לפיכך בידי נכה העבודה זכות הבחירה להחליט על-פי סדרי עדיפותו כיצד לממש אותה זכאות. במסגרת זאת הוא רשאי כמובן להחליט לנצל את המענק לרכישת מתקן הרמה, ואז לא תקום לו זכאות לקבל הלוואה בגינו על-פי הסכם הניידות, אולם הוא רשאי גם להחליט לנצלו לרכישת אביזרי עזר אחרים. במקרה שבו ניצל נכה העבודה עד תום את המענק לרכישת אביזרי עזר שאינם מתקן הרמה אין מחלוקת, גם אליבא דהמוסד, שהוא יהיה זכאי על-פי הסכם הניידות לקבלת הלוואה למתקן ההרמה כמי שאיננו "זכאי לפי החוק או הסדר אחר למיתקן הרמה". אולם לדעת המוסד, אילו קודם למיצוי הזכאות למענק לרכישת אביזרי עזר היה נפגע העבודה מבקש הלוואה לרכישת מתקן ההרמה על-פי הסכם הניידות, ורק לאחר מכן הוא היה מבקש לממש זכאותו לרכישת אותם אביזרי עזר, אזי דין בקשתו זו היה להידחות. טענה זו אין לקבלה. משמעותה - שלילת זכות הבחירה למענק לרכישת אביזרי עזר על-ידי הגבלתה קודם כול לבקשה למתן מענק לרכישת מתקן הרמה כאביזר עזר. טענה זו, המושתתת על ההנחה שסדר מימוש הזכאויות הוא שצריך לקבוע את הזכאות גופא, היא אנטי-סוציאלית במהותה. כשם שאין בכוח החוק והתקנות בנוגע למענק להקים זכאות על-פי דין אחר בנוגע לרכישת מתקן ההרמה, כך אין בכוחו של הסכם הניידות לשלול זכאות על-פי החוק והתקנות לאותו העניין. (ה) תכליתן של הוראות סעיף 9 לחוק וסעיף 21(א)(2) להסכם הניידות הינה כאמור מתן דין קדימה למימוש הזכות לרכישת מתקן הרמה על-פי דין אחר על פני מימוש אותה זכות על-פי הסכם הניידות - כל זאת למען חסוך כספים לאוצר המדינה. אין תכליתן של אותן הוראות שלילת זכויות. היפוכו של דבר, תכליתו הכללית של החוק, והסכם הניידות בכללו המעניק זכויות אף מעבר לקבוע בחוק, הינה לאפשר לנכה מיצוי זכויותיו. 6. סוף דבר - משאלה הם הדברים, קמה למערער בנסיבות המקרה הזכות לנצל זכאותו לקבל הלוואה לרכישת מתקן הרמה על-פי הסכם הניידות. 7. דין הערעור להתקבל ללא צו להוצאות.רכבנכותמימוןחניית נכים / תו נכה