סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי קובע, בין היתר,: "(א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה: (1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות. (3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו". יסודות העילה המנויה בסעיף 10 (א) (3) לחוק שיקים ללא כיסוי. "יסוד סביר להניח" ב- ע"א (חי') 583/94 ש.א. דפוס אופסט תפן נ' בנק לאומי דינים מחוזי כו' (3) 108 נפסק, בין היתר, כי: "משמעותו של היסוד ה "סביר להניח" שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, כוללת מרכיב אובייקטיבי ומרכיב סובייקטיבי המשמשים זה במשולב עם זה ונבחנים זה לאורו של זה.... סבירות הנחתו של הלקוח הינו היסוד האוביקטיבי צריכה שתבחן על רקע היסוד הסובייקטיבי". ר' גם: ע"א (י"ם) 4172/98 בנק לאומי נ' מפעלי דגן תק-מח 98 (4) 1702. הש' י: עמית במאמרו בעמ' 466. "שהיתה חובה על הבנק": ב-ע"א (ת"א) 1427/03 אי. אנד ג'י מערכות נ' בנק לאומי [פס"ד מיום 22.8.04] (טרם פורסם) נפסק, בין היתר, כי: " העובדה שהבנק הסכים בעבר לסטייה מעבר לאשראי המאושר אינה מלמדת כשלעצמה על חובה לעשות כן בעתיד ולתמיד. הגדלת מסגרת האשראי בעבר אינה יכולה ליצור אצל המערער יסוד סביר להניח שעל הבנק לפרוע שיקים גם אם היא חרגה ממסגרת האשראי ואף אם מדובר בסכום צנוע. בנק הינו גוף מסחרי והוא בוחר את סיכונו בהתאם ללקוח הספציפי ונסיבותיו. מתן חריגה בעבר של הבנק למערערת אינה מהווה הכרה בזכות עתידית לחריגה". ר' גם: ע"א (י"ם) 4305/98 מ.צ.י.ג.ה. בנין נ' בנק לאומי תק-מח (98) 4, 3116 ב-המ' (י"ם) 7288/92 פולק ספירנ' בנק דיסקונט (טרם פורסם) נפסק, בין היתר, כי: "היסוד הסביר של הלקוח צריך להניח חובה מצד הבנק, תקווה, צפייה מחשבה או סברה אינן מספיקות לשם כך.... אכן הנחה של המבקשת מהפן הסובייקטיבי היתה גם היתה כאן, אולם יסוד סביר מהפן האובייקטיבי לקיום חובה במובן המשפטי מולה עומדת זכות נגדית אין כאן". הש' י. עמית במאמרו בעמ' 470 מבהיר כי: "....מקום שבו חורג הלקוח ממסגרת האשראי המוסכמת ניתן לומר, כי לא בזכות עיסקינן אלא בצפייה מסחרית, אשר לכלל זכות לא הגיעה, ואין ניצבת מולה חובה של הבנק. אי קיום יתרה במסגרת האשראי של המערער ואי קיום הסכם אשראי בין הצדדים מעידים על אי עמידה של המבחן האובייקטיבי...". קיומן של בטחונות ב- ע"א (חי') 215/93 אגבריה נ' בנק ערבי ישראלי (טרם פורסם) נפסק, בין היתר, כי עצם קיומן של בטוחות אינו מלמד על הגדלת מסגרת האשראי. בלשון פסה"ד: "...עצם קיומם של בטחונות אינו אומר דבר, שכן בידי הבנק יש שיקול דעת איזה משקל יש לתת לבטחונות ועל פיהם הוא קובע מסגרת לאשראי. ברור שאין ניתן אשראי ללא בטחונות, אך קיום בטחונות לא יכול להוות בסיס לטענה בדבר הסכמה לחריגה ממסגרת האשראי". התכלית החקיקתית עוסקים אנו בתחום שהוגדר "כמכת מדינה" של שיקים חוזרים. ר': רע"א 2453/04 גבאי נ' בנק מסד [ פס"ד מיום 29.7.04] הש' יצחק עמית במאמר פרי עטו "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981", הפרקליט מד' (ג') 449 מציין, בין היתר, כי: "מוסר התשלומים הירוד של חלק ממושכי השיקים גרם לכך שהתופעה של השיקים החוזרים הפכה לחזיון נפרץ במציאות הישראלית... החזרת שיקים מסיבה של חוסר כיסוי היא "מכת מדינה" הפוגעת בחיי המסחר ומביאה לתגובת שרשרת של עיסקים..." ב- בר"ע 9374/04 אי אנד ג'י מערכות נ' בנק לאומי [החלטה מיום 11.11.04 - כב' הש' א. רובינשטיין] נפסק , בין היתר, כי: ".......בכל עת, אך בוודאי בתקופות של כלכלה במצוקה מחובתו של הבנק להקפיד כי מסגרת האשראי תכובד, גם לטובת הציבור... מסגרת האשראי היא מחויבות חוזית שחובות תום הלב חלות עליה- על כולי עלמא - על הבנק מזה ועל הלקוח מזה... האינטרס בשמירת מסגרת אשראי ובאי חריגה הימנה אינו של הלקוח הלווה בלבד, אלא של כלל הציבור הניזקק לאשראי כדי שלא יווצר מצב של "נעילת דלת בפני לווים" .... בדומה בקרה ראויה על האשראי הבנקאי היא אינטרס ציבורי לא רק שבכך נשמר הדלת להלוואת מלהינעל אלא גם נשמרת קופת הציבור הנקראת מידי פעם לכסות גירעונות לא מבוקרים שנוצרו בעקבות הפקרות באשראי ... על כן החובה מוטלת על סניף הבנק ועל הנהלת הבנק לשמור על מסגרות האשראי....". שיקיםשיקים ללא כיסוי