קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבודות שירות משכורת: התביעה שבפניי הינה תביעה לשכר עבודה שהתנהלה בדרך של דיון מהיר. בתאריך 3.5.1999 נגזר על התובעת עונש של 8 חודשי מאסר, מתוכם 4 חודשים לביצוע בפועל והיתרה על-תנאי. בהתאם להחלטה של כבוד השופט א' הבר מיום 20.5.1999 נקבע כי העונש של מאסר בפועל ירוצה בעבודות שירות בבית חולים פלימן בעבודות מטבח. התובעת החה את עבודות השירות בתאריך 27.6.1999 וסיימה אותן בתאריך 17.11.1999. לטענת התובעת, היא זכאית לשכר עבודה בגין התקופה של עבודות השירות, לפי 90% משכר המינימום במשק, בהתחשב שהיא עבדה ב"עבודת משק", המזכה בשכר עבודה בהתאם להוראות סעיף 51ד לחוק העונשין, תשל"ז1977-. 3. לטענת הנתבעת, כפי שעולה מכתב הגנה שהוגש מטעמה, לא התקיימו מעולם יחסי עובד-מעביד בין הצדדים ועל-כן, העניין אינו נכנס לגדר הסמכות העניינית של בית-הדין לעבודה. לגירסת הנתבעת, התובעת ריצתה את עונשה בעבודה ציבורית בהתאם לסעיף 51ה לחוק העונשין ולא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בינה לבין הנתבעת וכך גם אין היא זכאית למשכורת בגין עבודות השירות שעשתה אצל הנתבעת. לדברי הנתבעת, סעיף 51ד לחוק העונשין אינו חל על עבודת השירות שריצתה התובעת והסעיף שחל בעניינה הוא סעיף 51ה לחוק העונשין. הנתבעת טענה בכתב-ההגנה שהמנהל הכללי של שירות התעסוקה טרם קבע מהן העבודות שייחשבו ל"עבודת משק". לפיכך ולעת עתה, אי אפשר לרצות כל עונש מאסר בדרך של "עבודת משק" על-פי חוק העונשין. 4. בתאריך 14.2.2001 התקיים דיון בתיק. באותו דיון ביקשה התובעת להודיע לבית-הדין את עמדתה האם היא מבקשת למחוק את התביעה או להמשיך את ההליכים בתיק. בדיון הסכימו הצדדים שבמידה והתביעה לא תמחק, אין צורך בשמיעת הוכחות ופסק-הדין יינתן על-פי החומר שבתיק. 5. התובעת הגישה תגובתה בכתב בה היא עמדה על תביעתה וטענה כי בהתאם לסעיף 51ג לחוק העונשין, התנאים בעבודה בה היא עבדה בתקופת התביעה מתאימים לתנאים ב"עבודת משק", הואיל ובתקנה 2.6 לתקנות עבודת שירות שהיא קיבלה משירות בתי הסוהר, היה עליה להתנהג במקום העבודה כהוגן ולהישמע לאלה אשר מונו עליה על-ידי המעסיק. בנוסף, טענה התובעת כי לנתבעת הייתה שליטה מלאה במתן הגדרה לעבודות משק ואם לא עשתה זאת לא נקטה באמצעים סבירים וגרמה לתובעת נזק. התובעת טענה שהעונש שנגזר עליה מתבטא בכך שחייבו אותה לעבוד בעבודה בה היא עבדה בהתאם לגזר-דין וכן בגבייה של כ10%- ממשכורתה, היא הייתה צריכה לציית למעביד, לעבוד בשעות העבודה הקבועות על-ידי הנתבעת וברכושה ללא תשלום. התובעת הוסיפה בהודעתה כי היא הייתה תלויה כלכלית בנתבעת הואיל והייתה אם חד-הורית, אמא לשני ילדים קטנים והייתה חייבת לשלם למטפלת ממקור הפרנסה היחיד, קיצבה שהיא מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי. 6. טענות הנתבעת בעניין הן, כפי שנאמר, שהתובעת ריצתה את עבודות השירות במסגרת של עבודה ציבורית ולא של עבודת משק, כאשר לא נקבעו העבודות שייחשבו לעבודות משק. בנוסף, טענה הנתבעת שנשלחה הודעה למרכז הגריאטרי - שיקומי פלימן, סמוך לפני תחילת העסקתה של התובעת בעבודת שירות, בה נאמר שהתובעת נחשבת לפי חוק העונשין כעובדת שירות בעבודה ציבורית ואין היא זכאית לקבל שכר. כבר ביום 12.5.1999, לפני ריצוי העונש, במסגרת ראיון ההתאמה לעבודות שירות שנערך לתובעת, הוסברו לה תנאי עבודת השירות, זכויותיה וחובותיה ובין היתר הובהר לה כי עבודת השירות תהא עבודה ציבורית ללא שכר. 7. אלה העובדות הצריכות לענייננו: (א) בגזר-דין מתאריך 3.3.1999 של כבוד השופט א' הבר מבית-המשפט השלום בחיפה נגזר על התובעת עונש של 8 חודשי מאסר, מזה 4 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. (ב) בהחלטה מתאריך 20.5.1999 הוחלט על-ידי כבוד השופט הבר כי עונש המאסר של 4 חודשים שנגזר על התובעת ירוצה בעבודות שירות בבית החולים פלימן בעבודות מטבח, ותחילת ריצוי העונש ביום 27.6.1999. (ג) התובעת ריצתה את עבודות השירות בבית החולים הגריאטרי-שיקומי פלימן החל מתאריך 27.6.1999 ועד 17.11.1999 והדפיסה כרטיס נוכחות, שצילום ממנו צורף לכתב-התביעה. (ד) לפני ריצוי העונש בעבודות שירות ניתנה חוות-דעת של ממונה על עבודות שירות, על-פיה מומלץ להציב את התובעת בעבודות שירות במסגרת עבודה ציבורית. נאמר על גבי אותה חוות-דעת שהתובעת הביעה הסכמתה למקום העבודה המומלץ (נספח א' לכתב הגנה). (ה) התובעת קיבלה במהלך תקופת ריצוי עבודות השירות גימלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. 8. לאור הטענה שהועלתה בכתב-ההגנה, בהחלטתי מתאריך 6.5.2001 הוריתי לשלוח צו ללשכת שירות התעסוקה על-מנת שהמנהל הכללי יודיע לבית-הדין האם הוא קבע סוגים של עבודות שהן "עבודת משק" בהתאם לסעיף 51א לחוק העונשין, בצירוף הרשימה/רשימות, ובמידה ולא נעשתה קביעה זו, ינמק מדוע. בתאריך 21.6.2001 התקבלה הודעה מטעם המנהל הכללי של לשכת שירות התעסוקה, מר עזרא ג'אנו, בה נאמר כי לא נקבעו סוגי עבודה שהן עבודת משק כמשמעות מונח זה בסעיף 51א לחוק העונשין. הנימוקים להיעדר קביעה כאמור מפורטים בחוות-דעתו של היועץ המשפטי של שירות התעסוקה, עורך-דין מתיתיהו טל, אשר ניתנה במסגרת תשובה לפנייה של שירות בתי הסוהר בנדון ושצורפה להודעה, כאשר לדברי המנהל הכללי של שירות התעסוקה הסב היועץ המשפטי של השירות את תשומת ליבם לנוגעים בדבר הצורך לפעול לתיקון סעיף הנ"ל והובהר כי זיקת החובה לשירות התעסוקה בכל הנוגע לעובדים תושבי או אזרחי ישראל בטלה מזה 10 שנים ואין כל מניעה כי שירות בתי הסוהר יאתר מקומות עבודה בעצמו עבור האסירים. 9. הוראות החוק הרלוונטיות סימן ב1 לחוק העונשין דן בנשיאת מאסר בעבודת שירות. בסעיף 51א לחוק העונשין הוגדרו עבודות משק ועבודות ציבוריות, כדלקמן: "'עבודת משק' - עבודה מחוץ לכתלי בית הסוהר, לרבות במוסד ממוסדות המדינה, אשר את סוגה, מקומה ותנאיה קבע המנהל הכללי של שירות התעסוקה בהתאם לצרכי המשק; קביעה כאמור אינה טעונה פרסום ברשומות; 'עבודה ציבורית' - עבודה מחוץ לכתלי בית הסוהר, במוסד ממוסדות המדינה או בגוף ציבורי אחר, שאינה עבודת משק, והיא למטרות של תועלת לציבור, אשר את סוגה, מקומה ותנאיה קבע המנהל הכללי של שירות התעסוקה; קביעה כאמור אינה טעונה פרסום ברשומות; 'עבודת שירות' - עבודת משק או עבודה ציבורית; 'עובד שירות' - מי שנושא עונש מאסר בעבודת שירות". התנאים לעבודות שירות בעבודות משק נקבעו בסעיף 51ד לחוק העונשין: "(א) עובד שירות בעבודת משק ייחשב עובדו של המעביד במקום העבודה שבו הוא מועסק (להלן - המעביד) ויחולו עליו תנאי העבודה החלים באותו מקום עבודה, בתנאים ובתיאומים ששר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. (ב) המעביד יעביר את שכר העבודה של עובד השירות לשירות בתי הסוהר; נציב בתי הסוהר רשאי, בהסכמת שירות התעסוקה, להורות למעביד כי שכר העבודה יועבר לשירות התעסוקה; העברת שכר העבודה תהיה בדרך שתיקבע בתקנות. (ג) שירות בתי הסוהר או שירות התעסוקה, לפי הענין, ישלם את שכר העבודה לעובד השירות בניכויים המפורטים בסעיף קטן (ד), הכל כפי שייקבע בתקנות, ובלבד ששכר העבודה שיוותר בידי עובד השירות בכל חודש לא יפחת מתשעים אחוזים משכר המינימום כמשמעותו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז1987-". התנאים של עבודות שירות בעבודה ציבורית נקבעו בסעיף 51ה לחוק העונשין: "עובד שירות בעבודה ציבורית לא יקבל שכר ולא ייחשב כעובדו של מי שבשבילו או באמצעותו הוא מבצע את השירות, למעט לענין דיני העונשין, דיני הבטיחות בעבודה ואחריות בנזיקין כלפי אותו עובד שירות". מחד, בהתאם להוראות החוק שצוטטו לעיל, מי שמרצה עבודות שירות ב"עבודת משק" נחשב לעובד שכיר, מתקיימים בינו לבין מעסיקו יחסי עובד-מעביד והוא זכאי לשכר. מאידך, מי שמרצה עבודות שירות ב"עבודה ציבורית" לא נחשב לעובד של המעסיק, לא מתקיימים בינו לבין מעסיקו יחסי עובד-מעביד והוא אינו זכאי לכל שכר בגין עבודתו. לכן, יש צורך לעמוד על ההבחנה בין שני הסוגים של עבודות שירות על-מנת לבדוק את זכאותה של התובעת לשכר העבודה. 10. זכאותה של התובעת לשכר עבודה בהתאם לתשובה שהתקבלה מטעם המנהל הכללי של שירות התעסוקה אכן לא נקבעו אף פעם הסוגים של עבודות הנחשבות לעבודות משק כהגדרתם על-פי סעיף 51א לחוק העונשין. הגדרה של עבודה ציבורית בהתאם לאותו סעיף הינה הגדרה שבחלקה בדרך של אלימינציה, קרי, עבודה במוסד ממוסדות המדינה או בגוף ציבורי אחר, שאינה עבודת משק, והיא למטרות של תועלת לציבור. עבודה במוסד ממוסדות המדינה יכולה להיות גם עבודת משק וגם עבודה ציבורית. עבודת התובעת במסגרת עבודות השירות נעשתה בבית חולים פלימן, מוסד ממוסדות המדינה. היעדר הקביעה של המנהל הכללי של לשכת שירות התעסוקה בלבד לא יכול לפגוע בהוראות החוק ולשמש נימוק יחיד להיעדר קיום של "עבודות משק", שאם לא כן, על-ידי היעדר קביעה כזו יישאר סעיף שבחקיקה הראשית ריק מתוכן. זאת, בהתחשב שהסעיף הקובע אפשרות של ריצוי עבודות שירות בעבודות משק שריר וקיים, לא תוקן ולא בוטל ואף-על-פי-כן, לפי הודעה שהתקבלה מטעם המנהל הכללי של לשכת שירות התעסוקה אף פעם מאז תחולת החוק לא נקבעו סוגי העבודות שהן עבודות משק. על-כן, מעבר להיעדר קביעה של סוגי עבודה על-ידי המנהל הכללי של שירות התעסוקה יש לפרש את הוראת הדין לפי הפרשנות התכליתית של הנורמה, על-מנת להסיק מהו ההבדל המהותי הקיים - אם קיים - בין עבודת משק לבין עבודות ציבוריות, אשר מצדיק במקרה אחד ליתן שכר עבודה ובמקרה האחר לא. בהגדרה של עבודת משק נאמר כי הסוגים, המקומות והתנאים ייקבעו על-ידי המנהל הכללי של שירות התעסוקה בהתאם לצורכי המשק. המשמעות לכך הינה שעבודת המשק באה לענות על צורכי המשק המשתנים. לדוגמה, אם זקוקים לפועלים בקטיף ההדרים, ניתן לצרף עבודה זו לסוגי העבודה שאליה יכולים השופטים לשלוח נאשמים שהורשעו לצורך ריצוי עבודות שירות. במקרה של התובעת שעבדה בעבודות מטבח של בית החולים הגריאטרי-שיקומי פלימן, אין כל אלמנט של צורכי המשק המשתנים או צורך לשלוח אנשים נוספים לענפים מסוימים אשר דורשים יותר כוח אדם מאלה המגיעים בשוק החופשי. העבודה שבה עבדה התובעת הינה עבודה שמטרתה תועלת לציבור - עזרה לאנשים המאושפזים באותו בית חולים גריאטרי-סיעודי, כהגדרתה של עבודה ציבורית בהתאם לסעיף 51א לחוק העונשין. בהתאם לפרשנות כאמור, הנני סבורה כי העבודה שביצעה התובעת במסגרת ריצוי של עבודות שירות בתקופת התביעה הינה עבודה ציבורית ולכן, לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בינה לבין מקבל העבודה והיא אינה זכאית לשכר בגין תקופת עבודתה. כמו כן, יש לציין שהתובעת הביעה את הסכמתה לביצוע עבודות שירות במסגרת של "עבודה ציבורית" בפני הממונה על עבודות שירות, כפי שעולה מחוות-הדעת של אותו ממונה, שצורפה לכתב-הגנה. מותר לציין, כי לא נגרם נזק כלכלי חמור לתובעת, כפי שהיא טוענת, בהתחשב שהיא קיבלה במהלך התקופה שבה היא ריצתה עבודות שירות גימלה להבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, שלא הייתה מקבלת או שהייתה מקבלת בשיעור נמוך מזה שקיבלה בפועל אילו הייתה מקבלת שכר עבודה. אם תביעה זו הייתה מתקבלת על התובעת היה להחזיר לפחות חלק מהגמלה שהתקבלה למוסד לביטוח לאומי. הגימלה שקיבלה התובעת להבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי ניתנה במסגרת מערכת הביטחון הסוציאלי של מדינת ישראל ובמטרה להבטיח את הזכויות הקיומיות המינימליות של התובעת ובני משפחתה התלויים בה בתקופה שהיא קיבלה עונש מאסר שבגינו עבדה בעבודות שירות. בשל האמור לעיל, הנני סבורה כי דין התביעה להידחות כל עוד לא הוכחה זכאותה של התובעת לשכר העבודה בשל עבודתה ב"עבודות משק" כפי שנטען. 11. לסיכום לאור האמור לעיל, הנני דוחה את תביעתה של התובעת לשכר עבודה. על התובעת לשלם לנתבעת סך של 500 ש"ח בגין הוצאות משפט. 12. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מתאריך המצאת פסק-הדין.משפט פליליעבודות שירותמשכורת