עורך דין חשבון בנק





  1. חשבון משותף בבנק

  2. ביטול סגירת חשבון בנק

  3. פיצוי על סגירת חשבון בנק

  4. תביעה לקבלת דפי חשבון בנק

  5. גביה בלתי חוקית בחשבון בנק


עיקול חשבון נאמנות של עו"ד
האם חשבון נאמנות של לקוחות ניתן לעיקול בשל חובותיו של עורך הדין ?

בבר"ע 52/98 (מחוזי – ת"א), עמיקם טיגר נ' לאה טיגר, דינים מחוזי לב (2), 402, נאמר עפ"י כבוד השופט פורת:ו
 
"לא מובן לי כיצד הוטל מלכתחילה עיקול על חשבון נאמנות, אשר מעצם הגדרתו מכיל כספים של צדדים שלישיים והם בעלי המניות, לכן לא מהווה "נכסים של המשיב" כלשון סעיף 1 לצו העיקול הזמני, ולכן הוא אינו בר עיקול. כן תמוה כיצד בוצע העיקול הלכה למעשה על ידי הבנק.
 
 
אמנם, השתהות המבקשים ....., ואולם אין במחדליו של המבקש 1 כדי לרפא, בשום אופן, את הפגם היסודי בעצם הטלת העיקול על חשבון הנאמנות, תוך חשיפת המבקש 1 לתביעות מצד בעלי המניות שכספם מצוי בחשבון הנאמנות, שכן הוא חויב להעביר את הכספים המצויים בחשבון לידי בעלי המניות בראשית שנת 1988" (הדגשות שלי – ק.ו.).
 
ובהמשך פסק הדין נאמר:נ
 
"נקודת המוצא צריכה הייתה להיות כי אין מעקלים חשבון נאמנות, וכי המשיבה היא זו אשר צריכה הייתה להביא ראיות התומכות בטענתה כי על אף היות המבקש 1 נאמן בלבד בחשבון זה, יש לו בו זכויות כספיות ברות עיקול. ההגיון "ההפוך", לפיו קודם מעקלים ואחר כך הנתבע יצטרך להוכיח כי הנכס שעוקל הוא של צדדים שלישיים, הנו מעוות ופסול" (הדגשה שלי – ק.ו.).
 
בספרו של שלמה כרם, חוק הנאמנות, תשל"ט – 1979 פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג' טדסקי ז"ל, התשנ"ד 1993, 148, דובר אודות זכות קיזוז ועיכבון כאשר מדובר על חובות של נאמן ועל חשבון נאמנות, מדברים אלו ניתן ללמוד אודות ההסדר במצב של עיקול:ב
 
"ביחסים שבין נאמן לבנק, בו הוא מחזיק חשבון נאמנות, העובדה שחשבון מסוים נושא שם המצביע על היותו חשבון נאמנות, מונעת מהבנק לקזז את הכספים שבחשבון הנאמנות כנגד חובות הנאמן, וכן את השימוש בזכות עיכבון על ניירות ערך וממסרים אחרים שבחשבון נאמנות כנגד חובות הנאמן.
אולם אם יתברר כי הכספים או הנכסים האחרים שבמשמרתו בחשבון הנאמנות שייכים לנאמן, או מגיעים לו, דינם יהיה כדין כל נכס אחר של הנאמן".
 
לפי ש. כרם:ו "חוק הנאמנות תשל"ט – 1979 – בנקאי ולקוחו", רבעון לבנקאות תש"מ 1980, חוברת 74 עמוד 98 לגבי מקרה שהבנק מקבל צו עיקול שהוצא לבקשת נושה על חשבון נאמנות:
 
"צו העיקול הוא על שם הנאמן – "עורך דין א'". על הבנק לרשום לפניו את העיקול, לאסור פעולות כלשהן בחשבון ולדווח לרשות המעקלת כי שם החשבון הוא "עורך-דין א' עבור ב'". הבנק לא יעביר את הכספים שבחשבון, בהתאם להוראות הצו, ללא קבלת הוראות נוספות מהרשות המעקלת או מבית המשפט".
 



קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיקול חשבון נאמנות של עו''ד:




בפניי תובענה להצהיר כי חשבון מספר 557836 ע"ש "פיקדונות ישי גלעדי" (להלן:נ "החשבון"), הוא חשבון פיקדונות של לקוחותיו של עו"ד גלעדי, ומנוהל על ידו בנאמנות עבור לקוחותיו.

 
כמו-כן, מבוקש להצהיר כי אסור לבנק לעקל את החשבון בגין עיקולים שיעדם הוא ישי גלעדי אישית.
 
המבקש פתח את חשבון הפיקדונות נשוא הבקשה אצל המשיב בשנת 1987 (כעולה מנספחים א ו-ב לנ/1).
 
לטענת המבקש המבקש מנהל את החשבון במשיב, כחשבון פיקדונות עבור לקוחותיו, בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו– 1968, בדבר ניהול פיקדונות.
 
לטענת המבקש, החשבון מנוהל שנים רבות כשהמשיב הכיר בטיבו של החשבון, ידע שהכספים בו אינם שייכים למבקש ולכן, למרות עיקולים שהגיעו מרשויות המס והביטוח הלאומי במשך השנים, לגבי חובות של המבקש אישית, מעולם לא נרשם עיקול ע"י המשיב על החשבון, ולא על חשבונות נאמנות אחרים שמנהל המבקש אצל המשיב.
 
לטענת המבקש הוא הודיע למשיב כי פעולתו זו אינה חוקית, וכי מטבע הגדרת המושג עיקול על נכסי החייב, אסור לבנק להחילו על החשבון המשמש לשמירת פיקדונות שאינם של המבקש.
 
לטענת המבקש, ביום 3.9.01 הפקיד המבקש סכום של 272,968 ₪, תקבול עבור דירה שהוא מכר עבור לקוח תושב חוץ.
 
בתחילת חודש נובמבר נתן הלקוח למבקש הוראה להעביר סכום של 134,000 ₪ מחשבונו לחשבון אחר. המשיב הודיע למבקש כי אינו יכול לבצע את ההוראה כיוון שרשם עיקול על החשבון, בסכום של כ- 90,000 ₪, והוא יוכל להעביר רק את הסכום שמעבר לסכום העיקול.
 
ביום 15.11.01 המבקש פנה למשיב בדרישה מיידית להסיר את העיקול ולהעביר את הכסף. הבנק בתשובה כפר בחובתו להסיר את העיקול.
 
לטענת המבקש ההוראה הפנימית של המשיב, הקובעת שהעיקול חל על החשבון, אינה חוקית ועל כן דינה להתבטל.
 
לטענת המשיב 1 (להלן:ב "המשיב") החשבון הנו חשבון בבעלות המשיב, כעולה מטופס פתיחת החשבון.
 
לטענת המשיב, כמוסד בנקאי חובה עליו לפעול על פי הוראות הרשויות המוסמכות כפי שהן נחזות להיות בצווי העיקול.
 
לטענת המשיב, על המבקש היה לפנות לרשות המעקלת, לטעון ולהוכיח בפניה כי הכספים אינם שלו ולהמציא למשיב צו ביטול של העיקול.
 
המשיב טוען כי מאחר ועד היום טרם הומצא למשיב צו ביטול של העיקולים – נבצר מממנו לשחרר הכספים שעיקל בהתאם לצווי העיקול.
 
לטענת המשיב הוא השיב לעיקולים שמדובר בחשבון פיקדונות ולא העביר את הכספים המעוקלים להוצל"פ.
 
בנוסף, טוען המשיב כי בינו לבין המבקש אין ולא צריכה להיות כל יריבות והוא חייב למלא אחר ההוראות כפי שהן נחזות להיות בצווי העיקול ואם היה מחליט עפ"י שיקול דעתו ובלא הצדק סביר שלא לפעול עפ"י העיקולים שהוטלו היה חושף עצמו לתביעות המעקלים.
 
2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים, בראיות ובסיכומי הצדדים, החלטתי לקבל את התובענה בחלקה, וזאת מן הנימוקים כדלקמן:ו
 
 
א.     השאלה המשפטית העומדת להכרעה הינה מה דינו של חשבון פיקדונות/נאמנות שמנהל עו"ד עבור לקוחותיו, במקרה של צו עיקול בגין חובות אישיים של עוה"ד וחובת הבנק כמחזיק לרשום את העיקול על הכספים בחשבון זה.
 
וליתר פירוט:נ האם הצד השלישי – המחזיק – הבנק, המקבל צו עיקול על כספי החייב - הנאמן צריך לרשום את העיקול על כספי הפיקדונות/נאמנות הנ"ל או להודיע להוצל"פ או לרשות המעקלת שאין בידו כספים של החייב או להודיע הודעה אחרת או לעשות פעולה אחרת?
 
חשוב להדגיש גם שלא מדובר בשאלה האם ניתן להטיל עיקול על כספים בחשבון פיקדונות/נאמנות שכן לכאורה אין מניעה חוקית לכך בהתקיים התנאים המתאימים במקרה שניתן צו עיקול מפורש וספציפי על חשבון הנאמנות ע"י ההוצל"פ/הרשות המעקלת הדרך היא לנסות לבטלו ו/או לתקוף אותו ובמקרה כזה על המחזיק – הבנק לקיים את הצו כלשונו. השאלה מתמקדת בפעולות הבנק ותשובותיו כמחזיק להודעה לצו עיקול שקיבל כשנאמר בצו שהעיקול הוא על כל נכסי/כספי/חשבונות החייב בלא לציין ספציפית עיקול על חשבון נאמנות/פיקדונות.
 
בטרם אגבש עמדה לגבי שאלה זו, השנויה במחלוקת, מן הראוי יהיה להגדיר מהו חשבון נאמנות ומהם מאפייניו.
 
מהי נאמנות?
"תופעה נפוצה היא של אדם, הפועל בנכס מסוים, כשההנאה מפעולתו מיועדת למישהו אחר. בתבנית זו ההנחה היא, שהנכס וההנאה ממנו, או מפעולות בו, אינם מיועדים לאדם הפועל עצמו, שלפי שעה ייקרא הממונה" (ספרו של שלמה כרם, חוק הנאמנות, תשל"ט – 1979 פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג' טדסקי ז"ל, התשנ"ד 1993, 18).
 
ס' 39 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו – 1986 (להלן:ב "הכללים"), קובע:ו

"עורך דין ינהל חשבון בנק נפרד לכספים שהופקדו בידיו בנאמנות".
 
לפי סעיפים 41-42 לכללים עוה"ד המקבל כספים בנאמנות יודיע על כך ללקוחו מייד, יבקש מהלקוח הוראות מפורטות לגבי מסירת הכספים והשקעתם וימציא דו"ח קבלות ללקוח. דהינו, הנחיות מפורטות לעוה"ד המקבל כספים בנאמנות מלקוח.
 
חוק הנאמנות, תשל"ט – 1979 (להלן:נ "חוק הנאמנות"), הינו החוק המסדיר את מטרת הנאמנות, זכויותיו וכוחותיו של הנאמן כלפי הנכס וכיו"ב.
 
ב. אין כל מחלוקת בין הצדדים שהמבקש הוא זה אשר פתח את חשבון הפיקדונות אצל המשיב 1 (במקרה דנן ב- 1987) אשר נקרא "פיקדונות ישי גלעדי" ואין חולק כי חשבון זה בבעלות המבקש.
 
"בנק הפותח חשבון לנאמן יוצר עמו מערכת יחסי בנק-לקוח. אף שהכספים אינם שייכים לנאמן, הוא הפונה לבנק ומבקש לקבל את השירות של פתיחת החשבון, ולכן הוא נחשב ללקוח הבנק על כל המשמעויות הנובעות מכך" (ראה:ב ריקרדו בן-אוליאל, דיני בנקאות, חלק כללי, תשנ"ו – 1996, 218).
 
לבנק יש ידיעה מיוחסת על החשבון וכוחה של הנאמנות יפה כלפיו (בן אוליאל בעמוד 218 לספרו וסעיף 5 לחוק הנאמנות).
 
אודות שם החשבון נאמר בספרו של שלמה כרם בעמוד 145:ו
 
"כמו כן קיימת הוראה מיוחדת דומה לגבי עורכי דין, המחזיקים כספי נאמנות, במסגרת כללי האתיקה המקצועית, החלה על עורכי הדין. אמנם כספים בחשבון נאמנות עשויים להיות בבעלות עורך הדין, אולם זו בעלות של נאמן".
 
ג. צו העיקול הנדון הנו צו לעיקול נכסי החייב (ישי גלעדי) הנמצאים בידי צד שלישי, משמע, בידי הבנק – המשיב 1, כשהצו הוטל לפי פקודת המיסים (גביה) 1929 ע"י המל"ל – המעקל שצורף על ידי כמשיב מספר 2 לתובענה..
 
הצווים מפרטים את הנכסים אשר ניתן לעקל. כך נאמר בס' 3 לצו העיקול לגבי הנכסים המעוקלים:נ
"א. כספים בחשבונות החייב המתנהלים אצלך.
ב. כספים ונכסים אחרים של החייב המופקדים אצלך".
ובסעיף 4 לצו העיקול נאמר:ב
 
"א. אם הנכסים הם כסף (לרבות תוכניות חסכון), ניירות ערך וכיוצ"ב – להעבירם למשרדנו תוך 48 שעות מיום קבלת צו זה או 48 שעות מיום קבלתם לפי המאוחר.
 
ב. אם הנכסים הם כסף כאמור בפסקה א', שעל פי דין לא ניתן להעבירו – להודיע לנו על גבי טופס תשובה לצו העיקול שבנספח את פירוט הכספים ואת הדין המונע העברתם".
 
ג. אם המעוקל הוא נכס המשותף לחייב ולאחר בחלקים מסוימים – יחול העיקול על חלקו של החייב בלבד, ואם המעוקל הוא נכס המשותף לחייב ולאחר בחלקים בלתי מסוימים, יראו את הנכס כשייך להם בחלקים שווים, ועליך להעביר למשרדנו את חלקו של החייב".
 
בתשובה לצו העיקול השיב הבנק כמחזיק שבעת קבלת הצו נמצאים בידו הנכסים המפורטים של החייב שלא הועברו ולא ניתן להעבירם על פי כל דין תוך ציון במקום של:ו "הדין שלפיו לא ניתן להעביר את הנכס" – חשבונו של הנ"ל מתנהל ע"ש "פיקדונות גלעדי ישי".
 
 
 
 
יוצא מכך שלכאורה הבנק מצא לעצמו "שביל ביניים" ובמקום להעביר את הכספים כנדרש הוא רק רושם את העיקול ומפרט את הדין המונע את העברתם שזה חשבון פיקדונות דהינו, הבנק בעצמו שם לעצמו מחסום מהעברת הכספים תוך ציון המחסום כ"דין" שמונע ממנו להעביר את הכספים למעקל ו"דין" זה לפי תשובת הבנק עצמו הוא העובדה שמדובר בחשבון פיקדונות של עו"ד לפי שם החשבון.
 
צווי העיקול לא כללו בחובם פרטים ספציפיים לגבי חשבונות הבנק אשר על הבנק למסור כגון חשבונות נאמנות (כללית או ספציפית). צווי העיקול נוסחו בצורה כללית באופן שהצו הנו לגבי כספים של החייב או כספים בחשבונות החייב, לגבי נכסי החייב.

בספרו של ריקרדו בן-אוליאל, דיני בנקאות, חלק כללי, תשנ"ו – 1996, 220נאמר כדלקמן:נ
 
"מן הכלל המנחה שאין הבנק יכול להישאר אדיש לגבי ענייניו של הנהנה נגזרות תוצאות רלוונטיות בהקשרים שונים. כך, למשל, כאשר בנק מקבל צו עיקול על חשבון הנאמנות, עליו להקפיד ולוודא, לפני שיקיים את הצו, כי הצו מתאר בצורה נכונה את החשבון שעליו הוא מתייחס"
 
ובעמוד 348 לספר זה נאמר:ב
 
 
"ומהו הדין לגבי סכום כסף אשר הופקד בחשבון נאמנות? אין בנק יכול לסרב לקיים צו עיקול, ובעיקר כאשר הצו מתאר את פרטי החשבון בצורה נכונה ומושלמת. אולם, אם תיאור החשבון אינו מדויק או אינו מושלם, על הבנק לבקש ולקבל הוראות נוספות מן הרשות שהוציאה את הצו או מבית המשפט ולעכב את קיום הצו על לקבלת הוראות אלה".
 
אין ספק כי בצווי העיקול לא היה אזכור של חשבון נאמנות לא באופן כללי ולא באופן מפורש, כל שנדרש מהבנק כמחזיק הוא למסור תשובה לצו העיקול לגבי נכסים של החייב וכספים ששייכים לחייב או חשבונות של החייב.
 
ד.      אחת השאלות הינה האם חשבון נאמנות של לקוחות ניתן לעיקול בשל חובותיו של עורך הדין?
 
בבר"ע 52/98 (מחוזי – ת"א), עמיקם טיגר נ' לאה טיגר, דינים מחוזי לב (2), 402, נאמר עפ"י כבוד השופט פורת:ו
 
"לא מובן לי כיצד הוטל מלכתחילה עיקול על חשבון נאמנות, אשר מעצם הגדרתו מכיל כספים של צדדים שלישיים והם בעלי המניות, לכן לא מהווה "נכסים של המשיב" כלשון סעיף 1 לצו העיקול הזמני, ולכן הוא אינו בר עיקול. כן תמוה כיצד בוצע העיקול הלכה למעשה על ידי הבנק.
 
 
אמנם, השתהות המבקשים ....., ואולם אין במחדליו של המבקש 1 כדי לרפא, בשום אופן, את הפגם היסודי בעצם הטלת העיקול על חשבון הנאמנות, תוך חשיפת המבקש 1 לתביעות מצד בעלי המניות שכספם מצוי בחשבון הנאמנות, שכן הוא חויב להעביר את הכספים המצויים בחשבון לידי בעלי המניות בראשית שנת 1988" (הדגשות שלי – ק.ו.).
 
ובהמשך פסק הדין נאמר:נ
 
"נקודת המוצא צריכה הייתה להיות כי אין מעקלים חשבון נאמנות, וכי המשיבה היא זו אשר צריכה הייתה להביא ראיות התומכות בטענתה כי על אף היות המבקש 1 נאמן בלבד בחשבון זה, יש לו בו זכויות כספיות ברות עיקול. ההגיון "ההפוך", לפיו קודם מעקלים ואחר כך הנתבע יצטרך להוכיח כי הנכס שעוקל הוא של צדדים שלישיים, הנו מעוות ופסול" (הדגשה שלי – ק.ו.).
 
ה. בספרו של שלמה כרם, חוק הנאמנות, תשל"ט – 1979 פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג' טדסקי ז"ל, התשנ"ד 1993, 148, דובר אודות זכות קיזוז ועיכבון כאשר מדובר על חובות של נאמן ועל חשבון נאמנות, מדברים אלו ניתן ללמוד אודות ההסדר במצב של עיקול:ב
 
"ביחסים שבין נאמן לבנק, בו הוא מחזיק חשבון נאמנות, העובדה שחשבון מסוים נושא שם המצביע על היותו חשבון נאמנות, מונעת מהבנק לקזז את הכספים שבחשבון הנאמנות כנגד חובות הנאמן, וכן את השימוש בזכות עיכבון על ניירות ערך וממסרים אחרים שבחשבון נאמנות כנגד חובות הנאמן.
אולם אם יתברר כי הכספים או הנכסים האחרים שבמשמרתו בחשבון הנאמנות שייכים לנאמן, או מגיעים לו, דינם יהיה כדין כל נכס אחר של הנאמן".
 
לפי ש. כרם:ו "חוק הנאמנות תשל"ט – 1979 – בנקאי ולקוחו", רבעון לבנקאות תש"מ 1980, חוברת 74 עמוד 98 לגבי מקרה שהבנק מקבל צו עיקול שהוצא לבקשת נושה על חשבון נאמנות:
 
"צו העיקול הוא על שם הנאמן – "עורך דין א'". על הבנק לרשום לפניו את העיקול, לאסור פעולות כלשהן בחשבון ולדווח לרשות המעקלת כי שם החשבון הוא "עורך-דין א' עבור ב'". הבנק לא יעביר את הכספים שבחשבון, בהתאם להוראות הצו, ללא קבלת הוראות נוספות מהרשות המעקלת או מבית המשפט".
 
לטעמי, דברים אלה יפים במידה והדברים מתייחסים לצו עיקול על חשבון נאמנות ספציפי או לצו עיקול המתייחס במפורש לחשבונות נאמנות של עוה"ד ולא לגבי צו כללי המתייחס לכל הכספים על כל החשבונות של עו"ד, בלא לנקוב במפורש שמדובר בעיקול על חשבון נאמנות.
 
במידה והכוונה של האמור לעיל במאמרו של ש. כרם הייתה לגבי צו עיקול כללי שלא מתייחס לחשבון נאמנות ספציפי אני חולק על דבריו וסבור שאין מקום במקרה זה לרשום את העיקול ויש לפנות בבקשה למתן הוראות לרשות המעקלת. דהיינו, יש להמתין שלב נוסף בכך שבטרם רישום העיקול יש לפנות לרשות המעקלת ולא לפנות רק לאחר רישום העיקול.
 
זאת בהתחשב בנזק העצום העלול להיגרם לנהנה בחשבון הנאמנות מרישום עיקול על כספיו (לדוג' חוסר האפשרות מעוה"ד הנאמן להעביר את הכספים שבנאמנות לתשלום בגין עסקת מכר דירה ואי התשלום במועד יכול להביא להפרת ו/או ביטול ההסכם ו/או לנזקים כספיים ניכרים).
 
לטעמי, אם צו העיקול לא מציין במפורש שמדובר בחשבון נאמנות יש לעכב את קיום הצו והעיכוב לא צריך להתמצות בעיכוב החלק של העברת הכספים בלבד אלא גם בעיכוב הרישום של העיקול.
 
דהיינו, הבנק לא יסרב לרשום עיקול ולבצעו כשהעיקול יתייחס מפורשות לחשבון נאמנות ספציפי תוך פירוט מדויק של פרטי החשבון ותוך ציון מפורש שמדובר בחשבון נאמנות שאז על הבנק לפעול בהתאם להוראות המפורשות של הצו.
 
גם אם מדובר בצו עיקול שמתייחס לעיקול חשבונות נאמנות של החייב – הנאמן על הבנק לרשום את העיקול ולבצעו ולכל היותר עליו להדגיש ולהפנות את תשומת הלב לכך שמדובר בחשבון נאמנות/פיקדונות.
 
לעומת זאת, במקרה שצו העיקול לא מתייחס ספציפית לחשבון נאמנות ולא מציין מפורשות על כך שמדובר בחשבון נאמנות כולל הפרטים המדויקים של החשבון או לא מציין גם באופן כללי שמדובר בעיקול כספים בחשבון נאמנות וכל שנאמר זה עיקול של כספי החייב/נכסי החייב על הבנק לטעמי לא לרשום את העיקול ולהשיב לצו העיקול שאין הוא מחזיק כספים של החייב תוך ציון שישנם כספים בחשבון נאמנות ששמו: פיקדונות – עו"ד א'.
 
לכל היותר, יכול הבנק לפנות בבקשה לראש ההוצל"פ/לרשות המעקלת (הממונה על הגביה) בבקשה למתן הוראות / הבהרות תוך בקשה לקבל הוראות ספציפיות לעיקול לגבי החשבון הנ"ל והאם יש לרשום את העיקול גם עליו מכוח צו העיקול הכללי תוך בקשה לקבל הוראה ספציפית לעיקול כספי החשבון הנאמנות וזאת בטרם רישום העיקול.
 
ו. באיזון בין הטלת העיקול על כספי פיקדונות/נאמנות והעברת הנטל לנאמן לפעול לביטול העיקול אצל המעקל מול זכויות בעלי הכספים – בעלי הפיקדונות שכספם מוחזק בנאמנות לשמור ולהגן על כספם בלא שייפגע ע"י פעולות עיקול בגין חובות של עוה"ד הנאמן לבין זכות הזוכה המעקל לגבות את חובו מהחייב, אני סבור שהדרך הראויה הינה המפורטת לעיל, תוך חזקה למעשה במקרה של כספי פיקדונות – נאמנות, שמדובר לא בכספים של החייב שהוא נאמן והטלת הנטל על המעקל לסתור חזקה זו ולהראות שמדובר בכספי החייב (ראה פ"ד טיגר).
 
ניתן להבין את דאגת הבנק החושש מפני מצב שהוא לא ירשום את העיקול ויהיה חשוף לתביעה לאישור עיקול או לפי סעיף 47-48 לחוק ההוצל"פ, תשכ"ז – 1967, או לפי סעיף 7א לפקודת המסים (גביה) 1929.
 
 
 
 
 
 
לטעמי, הבנק יכול להקטין את הסיכון שהוא חושש ממנו בכך שיבקש הבהרה / הוראות ספציפיות לעיקול לגבי חשבון הנאמנות הספציפי וכן באופן שיגביר את הידיעה שקיימת אצלו ממילא לאור סעיף 5 לחוק הנאמנות, תוך הקפדה על הדרישות המקדמיות ו/או דרישות אחרות שיבטיחו לכאורה שמדובר בחשבון נאמנות כגון הקפדה בפרטים לגבי פתיחת החשבון, מקור הכספים המופקדים, קבלת תצהיר / התחייבות מהנאמן (כמו שדרשו וקיבלו בעבר תצהיר מהמבקש עו"ד גלעדי).
 
כשם שהוטלה על בנקים חובה לזיהוי, דיווח וחובות נוספות לשם מניעת הלבנת הון במסגרת חוק איסור הלבנת הון התש"ס – 2000 (סעיף 7 לחוק) כך יכול הבנק לפעול גם להגברת הידיעה (הפיקוח שבידו על חשבונות נאמנות המתנהלים אצלו), למרות שאין הכרח בכך מצד הבנק שיכול לנקוט גם בדרך של אי התערבות ואי הגברה של הידיעה.
 
למרות שבין הנהנה (הלקוח) לבין הבנק לא נוצר קשר חוזי לכאורה, אין הבנק יכול לגלות אדישות לענייניו הכשרים של הנהנה. במקרה שהבנק יודע, או שהיה עליו לדעת כי בוצעה פעולה על הנאמן תוך הפרת חוק הנאמנות, יחולו על הבנק אחריות וחובות כשל נאמן (ראה סעיף 14 לחוק הנאמנות, סעיף 39 לחוק הנאמנות ובן אוליאל בספרו בעמוד 220).
 
 
 
 
 
דהיינו, הבנק יכול להקטין את הסיכון שהוא חושש ממנו בפעולות מנע מצדו לגבי איסוף מידע ופיקוח כשבכל מקרה שלבנק יש ידיעה על כך שמדובר בחשבון של החייב שמתנהל תחת שם של חשבון נאמנות ומדובר בכספים של החייב ולא בפיקדונות לקוחות הוא יכול במקרה כזה לרשום את העיקול ביודעו שמדובר בכספי החייב עצמו או לפנות לביהמ"ש למתן הוראות אך בהיעדר ידיעה כזו עליו לפעול כפי שנאמר קודם לכן ולא לרשום את העיקול על כספי הנאמנות.
 
ז. הבנק צריך לצאת ידי חובתו ולפעול לפי צו העיקול כשאם צו העיקול מדבר על נוסח כללי של נכסי החייב/כספי החייב ומדובר בכספי פיקדונות/נאמנות מן הראוי שהבנק יבקש הוראה ספציפית והחלטה ספציפית לגבי עיקול הכספים המוחזקים בחשבון הנאמנות הספציפי ויפנה בעניין זה בבקשה למתן הוראות להוצל"פ/לרשות המעקלת (ראה לגבי פניה להוצל"פ: רע"א 467/99 קל בניין בע"מ נ' עבד יזבק בע"מ פ"ד נד (2) 230).
 
כשם שניתן לחייב צד שלישי בתשלום החוב רק במקרה שהנכס מצוי בידיו בפועל ממש ולא במקרה של חזקה "קונסטרוקטיבית" כך איו מקום לטעמי לחייב בנק לעקל כספי פיקדונות/נאמנות במקרה של חובות אישיות של הנאמן (ראה: רע"א 5211/97, חיטים מכון תערובת בע"מ נ' טנא אגודה שיתופית מרכזית לשיווק תוצרת חקלאית בישראל ואחרים, פ"ד נב (1) 644 לגבי סעיף 48 לחוק ההוצל"פ).
 
 
במקרה של עיקול לפי פקודת המסים (גביה) כמו במקרה דנן על הבנק להודיע על עמדתו לגבי אי ביצוע העיקול ו/או לבקש הוראות/הבהרות ספציפיות מהממונה על הגביה. במקרה דנן המל"ל שצורף על ידי לתובענה שהינו המעקל מאשר בעצמו בסיכומים שלעיתים נדירות ביותר יעוקלו חשבונות פיקדון של עו"ד שאלו מקרים של ספק כשהשיקולים שמעלה המל"ל לגבי עיקולים במשך השנים שלא הניבו תוצאות לניסיונות להגיע להסדר תשלומים שלא עלו יפה אינם רלוונטיים והם שיקולים זרים לעניין (כשלגבי ייפוי הכוח לאישה ייפוי כוח זה בוטל והמל"ל גם לא ידע על כך בזמן הטלת העיקול).
 
ח. אני דוחה את טענות המשיב שמנסה ל"גלגל" את הנטל לכתפי המבקש ולשלוח אותו למעקלים בניסיון להסיר את העיקול תוך ציון שלו אין עמדה, כשבפועל הוא זה שרשם את העיקול וגרם למבקש לכן שקיים עיקול על כספים בחשבון פיקדונות/נאמנות במקום שלא ירשום עיקול כזה ומי שיצטרך לפעול לעיקול כספים או לסתירת החזקה שמדובר בכספי נאמנות יהיה המעקל.
 
 
 
 
 
 
 
 
המשיב במקום לרשום את העיקול תוך ציון שהוא לא מעביר את הכספים למעקל – המל"ל עקב העובדה שהחשבון מתנהל ע"ש "פיקדונות גלעדי ישי גלעדי" כ"דין" המונע את העברת הכספים, תוך עשיית שעטנז מהוראות פקודת המסים (גבייה) צריך להודיע לפקיד הגביה שאין בידו נכסים/כספים של החייב תוך ציון שקיים חשבון בבעלות החייב – חשבון נאמנות – פיקדונות ישי גלעדי ושהוא מבקש הוראה ספציפית לגבי עיקול חשבון הנאמנות ואם יקבל הוראה ספציפית בעניין זה עליו לפעול לפיה ואז יצטרך הנאמן לפעול לביטול החלטה זו בהליכים משפטיים ולא יוכל לבוא בטענות לבנק.
 
ט. בפרשנות צו עיקול קיימת מחד חובת זהירות על בנק לקיים את הצו כלשונו, ומאידך, אין לפרש את הצו מעבר לנאמר בו, כדי שהבנק לא יעביר כספי לקוח שצו העיקול על פי לשונו לא חל עליהם. ראוי ליתן פרשנות דווקנית לצו עיקול (ראה כבוד השופט בר-אופיר: הוצל"פ הליכים והליכות, מהדורה חמישית, עמוד 465) כשצד שלישי יכול לפנות בבקשה למתן הוראות כדי לפרוק מעליו סיכון (ראה עמוד 461 בספרו של כבוד השופט בר-אופיר).
 
לעו"ד כנאמן וכמנהל פיקדונות יש חובה מיוחדת הן כנאמן והן כעו"ד כלפי לקוחותיו והן כלפי החוק ואם יפר חובות אלו וישתמש בחשבון נאמנות ככסות לכספים שלו, הוא מסתכן באיבוד רשיונו ו/או בעבירה פלילית/אתית ו/או תביעות אזרחיות.
 
 
לא ניתן להתעלם ממוסד הנאמנות ומהחשיבות הציבורית והמדיניות הראויה במתן הכרה + יציבות וביטחון ללקוחות הנותנים אמון בעו"ד כנאמן ומפקידים בידו כספים שלהם תוך העדפת אינטרס זה באופן שלא בנקל תעורער יציבות זו וזאת בדרך מחד של מניעת עיקול כספי נאמנות/פיקדונות כדבר שבשגרה בכל פעם שיומצא לבנק צו עיקול כללי על נכסי/כספי החייב ומאידך לא למנוע הטלת עיקול על כספי נאמנות במקרה שצו העיקול מתייחס לחשבון נאמנות.
 
קבלת התנהגות הבנק שבכל מקרה של צו עיקול על נכס חייב שהוא עו"ד/נאמן ירשום את העיקול על חשבונות פיקדונות/נאמנות תיפגע במוסד הנאמנות ותיצור חוסר ביטחון וחוסר ודאות במוסד החשוב של נאמנות בכלל וביחסי עו"ד – לקוח ופיקדונות של לקוחות המוחזקים בנאמנות אצל עו"ד בפרט.
 
נקודת המוצא צריכה אם כן להיות שהבנק ישיב לצו העיקול בשלילה שאינו מחזיק כספים / נכסים של החייב לגבי הכספים בחשבון הנאמנות תוך ציון שמדובר בחשבון נאמנות מתן פירוט ספציפי לגביו ובקשה למתן הוראה ספציפית לעיקול ספציפי של החשבון הנ"ל כשללא הוראה כזו (שבמידה ותהיה יפעל על פיה) לא ירשום את העיקול על החשבון הנ"ל.
 
נקודת המוצא צריכה להיות גם מהותית שכספי נאמנות אינם ניתנים לעיקול בגין חובות הנאמן, כחזקה הניתנת לסתירה ולא שהכספים מעוקלים ראשית והנאמן – החייב או הלקוחות צריכים להראות שמדובר בכספי נאמנות / לקוחות.

י. בנוסף, אין להתעלם מהנתון כי המשיב לאורך שנים רבות לא עיקל את חשבון הנאמנות של המבקש, וזאת על אף העובדה שצווי עיקול כנגד המבקש אשר הגיעו לידי המשיב היו גם בעבר ושהחשבון נפתח כבר ב-1987.
 
מחקירתה של גב' שלי גביזון, נציגת המשיב 1, עולה כי באופן חריג ועל סמך ההצהרה שהמבקש הגיש לבנק, באשר לכך שהחשבון הנדון מכיל כספי נאמנות ולא כספים של המבקש, המשיב 1 ענה למעקלים כי אין כספים לעקל. כל זאת בזמן שהנהלים בדבר עיקול כספי נאמנות לא השתנו מאז ועד היום (פרוטוקול, עמוד 4, שורות 7-13).
 
אני סבור כי המשיב 1 לא היה צריך לשנות את דרך פעולתו מהעבר ולהעביר את הכספים למל"ל. זאת בעיקר לאור העובדה שלא נשתנו כלל הנסיבות: החשבון נשאר חשבון נאמנות, ההצהרה בדבר היות החשבון כזה נשארה בתוקף או שהמבקש יכל להצהיר אודות כך מחדש בשל חלוף הזמן, וכמו-כן, בשל כך שנוהלי הבנק נשארו זהים לנהלים בעבר – במועדים בהם המשיב 1 בחר שלא להעביר את הכספים לעיקול, דבר היכול ליצור גם שני סוגי מעקלים כאלו שקיבלו מהבנק תשובה חיובית ונרשמו העיקולים שהטילו וכאלה שקיבלו תשובה שלילית והעיקולים לא נרשמו.
 
אני סבור כי משיב 1 היה צריך לפעול בצורה בה פעל בעבר, משמע, להשיב לצו העיקול תוך ציון העובדה שכספים של החייב אינם מצויים בידו ולא לרשום את העיקול בלא שיקבל הוראה ספציפית לעיקול על כספי חשבון הנאמנות.

3.      לאור האמור בפס"ד ובלא שנשמעו ראיות ספציפיות לגבי הכספים שבחשבון אין מקום להצהרה המבוקשת שהחשבון הוא חשבון פקדונות של לקוחותיו של עו"ד גלעדי שכן השאלה מתמקדת ברישום העיקול או אי רישומו וזאת בהתאם לצו העיקול הקיים.
 
לפיכך, כל זמן שלא קיים צו עיקול ספציפי לגבי הכספים בחשבון הנאמנות הספציפי לא ירשום הבנק עיקול זה ויבטל את רישום העיקול הקיים בעוד אם יהיה צו עיקול ספציפי לגבי חשבון הנאמנות, ירשום הבנק עיקול זה.
 
בהתחשב בכך שהמשיב 1 פעל בהתאם להנחיותיו לא העביר את הכספים ויידע את הנאמן על העיקול ובהתחשב בכך שמדובר בשאלה עקרונית ושהמשיב 1 הודיע שיכבד כל החלטה של ביהמ"ש לא מצאתי מקום לחייב את המשיב 1 בתשלום הוצאות משפט.

לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בנקאי

  2. חוזה עם הבנק

  3. משכון בנקאי

  4. ארנונה - בנקים

  5. ארנונה על בנק

  6. חוב לבנק לאומי

  7. עורך דין בנקאות

  8. תרגיל עוקץ בבנק

  9. עורך דין בנקים

  10. התחזות לפקיד בנק

  11. אחריות בנק מלווה

  12. חשבון משותף בבנק

  13. הפרת הסדר עם הבנק

  14. התיישנות חוב לבנק

  15. ציפיות הלקוח בבנק

  16. חובת האמון הבנקאית

  17. עורך דין חשבון בנק

  18. התיישנות תביעת בנק

  19. חובת האמון של הבנק

  20. מניעת פעולות בנקאיות

  21. הפרת החוק מצד הבנק

  22. חוזה בין הבנק ללקוח

  23. עורך דין דיני בנקאות

  24. בונוסים למנהלי בנקים

  25. גביית יתר עמלות בנק

  26. יציבות כלכלית של בנק

  27. תביעה נגד בנק החקלאות

  28. ביטול סגירת חשבון בנק

  29. עמלת שורה בנק הפועלים

  30. תביעה של בנק נגד ערב

  31. ערעור על תביעה של בנק

  32. מענק יובל לעובדי בנק

  33. טעות בהסדר חוב עם הבנק

  34. תביעה נגד בנק דיסקונט

  35. גביית תוספת סיכון בבנק

  36. בקשה לביטול הגבלה בבנק

  37. תעריף הארנונה של בנקים

  38. קניית רכב משועבד לבנק

  39. מימוש שעבוד לבנק מלווה

  40. תביעת בנק להחזרת כספים

  41. עמלות אופציות מעוף בבנק

  42. חתימה על טופס ריק בבנק

  43. "מכתב העברה" לעובד בנק

  44. שביתת עובדי בנק דיסקונט

  45. תביעה נגד לקוח בנק לאומי

  46. פיצוי על סגירת חשבון בנק

  47. אחריות הבנק כיועץ השקעות

  48. חובת הבנק לעדכן את הערב

  49. תביעה נגד הבנק הבינלאומי

  50. אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

  51. גביה בלתי חוקית בחשבון בנק

  52. עורך דין תביעות נגד בנקים

  53. תביעת בנק נגד לקוח על חוב

  54. עמלת פירעון מוקדם בנק לאומי

  55. תביעה נגד בנק על הפסד במכרז

  56. תביעה נגד בנק לאומי לישראל

  57. תיאום גובה עמלות בין הבנקים

  58. רישום הסדר מחיקת חובות בבנק

  59. פעולות בחשבון בנק ללא הרשאה

  60. חובת הקטנת הנזק של לקוח בנק

  61. עבירות כלכליות מנהל סניף בנק

  62. זכות עכבון רכב מול שעבוד לבנק

  63. תביעה של בנק המזרחי נגד לקוח

  64. תביעה של בנק דיסקונט נגד ערב

  65. תביעה נגד בנק בגין הגבלת חשבון

  66. ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות

  67. חיוב לפתוח תוכניות חיסכון בבנק

  68. התנהגות בנק ברגעי משבר חריגים

  69. תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח

  70. צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

  71. תביעה על זכויות בכסף בחשבון בנק

  72. בעלות על רכב מעוקל על ידי הבנק

  73. הגבלת חשבון בנק בגלל סירוב צ'קים

  74. תביעת בנק נגד מורשה חתימה בחשבון

  75. תביעה נגד הבנק הבינלאומי הראשון

  76. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  77. תביעה של בנק המזרחי על חוב בחשבון

  78. מעבר בנקים לשבוע עבודה של 5 ימים

  79. תביעה של בנק הפועלים נגד לקוחותיו

  80. סגירת חשבון בנק עקב חשד להלבנת הון

  81. תביעה להחזר כסף שהופקד בבנק הדואר

  82. משיכת כסף מכספומט - תביעה נגד הבנק

  83. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  84. אישור הסדר נושים למרות התנגדות הבנק

  85. תביעה נגד בנק המזרחי לחייב כיבוד צ'קים

  86. אחריות בנק מלווה על איחור במסירת דירות

  87. חובת הבנק למסור מידע לערבים על הסדר חוב

  88. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  89. הסרת הגבלה על חשבון בנק דיסקונט בירושלים

  90. פתיחת חשבון חיסכון בבנק כתנאי להגדלת מסגרת

  91. תביעה נגד בנק לאומי בגין ניהול חשבונות לקוי

  92. מששילם הבנק לעובדו הוא זכאי כמיטיב להטבת נזקיו

  93. ויתור על דיור חלופי - חובת הסבר ע''י פקיד הבנק

  94. הגבלת אחריות בגין שירותים בנקאיים של דואר ישראל

  95. החתמת עולים חדשים שלא יודעים עברית על הסכם בבנק

  96. תביעה נגד בנק מזרחי טפחות – טעות בהוראה טלפונית

  97. נטען כי הבנק ידע אשת הנתבע "אשת קש" בלבד ללא שליטה אמיתית בחברה

  98. האם הבנק חייב כספים וזאת מכוח יישומו של "היתר עסקה" שנכרת בין הצדדים ?

  99. תביעה בשל נזקים כספיים שנגרמו (כביכול) עקב התנהלות רשלנית של הבנק ופקידיו

  100. משנקלעה החברה לחדלות פירעון הגיש הבנק את התביעה בטענה לחתימה על כתב ערבות

  101. בעסקאות ניכיון נוהג הבנק לעיתים ליצור קשר עם הסניף הנמשך על מנת לקבל אינפורמציה בדבר יכולת כלכלית

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון