ערעור מס קניה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור מס קניה: א. המחלוקת והראיות. זהו ערעור מס קניה הסובב סביב סיווג טובין לפי צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה. המערערת, היא חברה העוסקת בהתקנות ומתן שירות למערכות טלפונים ואינטרקומים ולצורך כך מייבאת בין השאר אינטרקומים, רכיבים לטלפונים וכרטיסים שונים. נשוא הערעור הם טובין שיובאו ארצה לפי שני רשימוני יבוא, כמפורט להלן: רשימון 310528260 מיום 7.7.93; רשימון 510441728 מיום 29.5.95. הטובין שיובאו לפי הרשימונים הנ"ל, מפורטים בחשבונות ג1/ - ג8/ בנספח לתצהיר מר סברלו, מנהל המערערת. חשבון ג1/ מתיחס ליבוא משנת 93. מופיעים שם חלקים לאינטרקום. יתר החשבונות מתיחסים ליבוא משנת 95 וכולם מדברים על Printboards כשמספרי הפריטים הם שונים וכוללים: ,6GE/416 HE9915, /508ET; /401EE; 401GNC. המערערת סיווגה את הטובין לראשונה בפריט 85.179090 - "חלקים אחרים למכשירים חשמליים וטלפונאות קווית" ואת הטובין שיובאו ברשימון השני 85.370000 "מעגלים מודפסים". טענתה בערעור היא, שהטובין הם "מעגל מודפס עם רכיבים מורכבים" המסווגים עפ"י פריט 85.17 (בלי לציין פריט משנה). פריטים אלה אינם מחייבים בתשלום מס קניה. לתמיכה בעמדתה, הגישה המערערת חוות דעת של מומחה הכתובה ע"י מר סרג'ו שרייבר, עמיל מכס במקצועו, המתיחסת לרשימון משנת 95 הקובע שמדובר ב"מעגל מודפס עם רכיבים מורכבים". הנימוקים לקביעתו הם אלה: "לפי סעיף 3 רישא לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, פשר המונחים שבתוספת הראשונה לצו הוא הפשר שניתן בהערות ההסבר לשיטה המתואמת (Explanatory Notes Harmonised Commodity Description and Coding System). הסיווג הנכון של אותם חלקים, לעניות דעתי, על פי הסיפא של הערות ההסבר לפרט 85.34 שכותרתו “printed Circuits" (ראה עמ' 1501-1502 שהעתקיהם מצ"ב) אינו "מעגלים מודפסים" אלא "מעגל מודפס עם רכיבים מורכבים" שיסווג על פי סעיף 85.17. אלא שבפרט המאפיין חלקים ואביזרים, ולאור הנאמר בעמ' 1472 (הגדרת מכשיר טלפון Telephonic Apparatus”") ה"מעגל המודפס עם הרכיבים", נטול חמשת המאפיינים של טלפון כפי שמבואר בעמ' 1472-1473 להערות ההסבר שהעתקיהם מצ"ב, הוא למעשה מעגל הבסיס המחבר את כל חמשת האלמנטים המאפיינים מכשיר טלפון ואשר לא יובאו באותו משלוח. בין אם נכנה את אותם חלקים "מעגל מודפס" או "מעגל מודפס עם רכיבים", כל אותם פריטים אינם חייבים במס קניה ובהיות המשלוחים מלווים בתעודות תנועה מסוג 1 EUR, הם ממילא פטורים ממכס, כך שאפילו אם הסיווג המקורי כפי שהוצהר עליו ברשומון, אינו מדויק, לא נגרם ממילא כל נזק לקופת המדינה". באמור בתצהיר מר ג'ק צרפתי מטעם המשיב, נאמר שיש לסווג את הטובין שיובאו כאמור כמרכזיות של טלפון פנים שהוא פריט 3010 - 85.17 (ציוד מיתוג טלפוני וטלגרפי לטלפון פנים). פריט זה חייב במס קניה. לאחר שהסיווג לה טענה המערערת לא התקבל על דעת המשיב, היא העלתה ענינה בפני ועדת חוק מיסים עקיפים, אך זו דחתה את טענות המערערת ואישרה את עמדת המשיב. בערעורה, הנתמך בתצהירו של מנהלה רפאל סברלו, מבקשת המערערת, כי ביהמ"ש יאמץ את הסיווג לו היא טוענת, דבר שיביא לאי חיובה במס קניה. לחילופין היא טוענת, שהיא זכאית לחסות בצילו של סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר) התשכ"ח1968-, הפוטר את המערערת מתשלום יתרת מס הקניה שלא שולמה. הנימוקים לתחולת סעיף 3 הנ"ל הם אלה: א. הפריטים שיובאו במסגרת רשימון יבוא מס' 31052826 היוו חלקי חילוף לאחזקת מרכזיות במוסדות בהם הותקנו מרכזיות ולפיכך ככאלה היו והינם פטורים גם כיום מתשלום מס קניה. ב. גם אם טעתה המערערת בסווגה את הטובין ככאלה הפטורים ממס קניה, הרי שקיימת מחלוקת אמיתית ביחס לסיווגם, ולפיכך אין לראות באמור ברשימונים משום ידיעה בלתי נכונה שמסר הנישום. ג. המערערת לא ידעה, ובנסיבות הענין לא היתה צריכה לדעת כי יש עליה חובה לשלם מס קניה בגין הטובין הנ"ל. ד. המערערת מכרה את הטובין, בתום לב, לפני שנים רבות וקודם לדרישת תשלום החסר, במחיר שיש בו אך ורק משום רווח סביר ולא נכלל בו אותו חסר. להוכחת טענתו צורפה חשבונית שהוצאה למרכז רפואי של בי"ח כרמל ובה נמכרה אחת המרכזיות ומכשירי אינטרקום שיובאו במסגרת רשימון יבוא 31052826. עלות המרכזיה בחו"ל 3,310 ש"ח הוצאות הובלה וביטוח 350 ש"ח הוצאות בנק 397 ש"ח מימון עד ליום מכירת הטובין 993 ש"ח סה"כ 5,050 ש"ח רווח ברוטו לחברה 640 ש"ח (בהתאם לחשבונית המכירה). עלות מכשיר אינטרקום 273 ש"ח הוצאות הובלה וביטוח 27 ש"ח הוצאות בנק 33 ש"ח סה"כ 333 ש"ח רווח ברוטו: 52 ש"ח (בהתאם לחשבונית מכירה). מכשיר + צג 443 ש"ח הוצאות הובלה וביטוח 24 ש"ח הוצאות בנק 23 ש"ח מימון עד ליום מכירת הטובין 67 ש"ח סה"כ 559 ש"ח רווח ברוטו: 73 ש"ח (בהתאם לחשבונית מכירה). המשיב טוען, כי במכתב מיום 12.1.97 הודתה המערער כי הטובין שיובאו ברשימון משנת 93 היו "מרכזיות טלפון פנים המורכבים מ- V.P.C וכרטיסי מינויים. המידע המאוחסן ביחידה לעיבוד נתונים שבכרטיס V.P.C דואג לקשר בין השלוחות" (ההדגשה לא במקור). יצוין, כי למכתב זה צורף מכתבו של המעריך הראשי אצל המשיב מר אשר לסטוביצקי מיום 14.10.85 המתיחס לרשומון 4172796 מיום 5.12.84 (שאינו נשוא הערעור) (נספח ט' לתצהיר צרפתי) ובו נאמר "הטובין הם מרכזת לטלפון פנים המרכזת מורכבת מ- V.P.C וכרטיסים. כל כרטיס טוב לשמונה מינויים. לכל מנוי מספר בן שתי ספרות והמידע מאוחסן ביחידה לעיבוד נתונים שבתיבה, אשר דואג לקשר הטלפון הדרוש. אם כן מדובר במרכזת טלפון אשר חייבת להסתווג לפי הפריט 85.13 (מילה לא ברורה) לתעריף המכס. הטובין אינם טעונים מס קניה היות והם לא מהווים טלפון בזכות עצמם". המשיב טוען, כי הוא מסתמך על הפרוספקטים שהוגשו לו ע"י המשיבה בהקשר לרשומון משנת 93 ולפי פרוספקטים אלה, יש לסווג את הטובין נשוא אותו רשומון לפי פריט 85.173010. עוד טוען המשיב, כי בקשר לרשימון משנת 1995, לא המציאה המערערת פרוספקטים הכוללים תיאור טכני מספיק של הטובין. המשיב הגיש חוות דעת של המהנדס אלכסנדר קרבצוב המשמש כמעריך בבית המכס חיפה. הוא פותח בחוות דעתו בהגדרת המושגים הנוגעים לשאלת המחלוקת כדלקמן: "מעגלים מודפסים" הם מעגלים המתקבלים ע"י עצוב של בסיס מבודד, בתהליך הדפסה כלשהו... . הביטוי מעגלים מודפסים אינו כולל מעגלים המשולבים ברכיבים, נגדים, קבלנים או משרנים (כלל 4 בפרק 85). בלשון בלתי מקצועית המובנית לכל, מעגלים מודפסים הם לוחות ריקים. "מעגלים משולבים" הם מעגלים מונוליטיים (עשויים כמקשה אחת) שבהם רכיבי מעגל אלקטרוניים מיוצרים על משטח של חמר מוליך למחצה והם מחוברים ללא אפשרות הפרדה (כלל 5 לפרק 85). בלשון בלתי מקצועית המובנית לכל, מעגלים משולבים מכונים בשפה פופולרית "ג'וקים אלקטרוניים". "כרטיס אלקטרוני" הינו שילוב של מעגלים משולבים המורכבים על מעגלים מודפסים (ג'וקים מורכבים על לוחות). מעגלים מודפסים ומעגלים משולבים פטורים ממס קניה. "ציוד מיתוג" טלפוני הוא ציוד לבצוע שיחות בין הלקוחות באמצעות מרכזיה טלפונית". להבנת דברי המומחה ראוי להביא כאן את כלל 4 לפרק 85 כלשונו: "למטרות פרט 85.34 "מעגלים מודפסים" הם מעגלים המתקבלים ע"י עיצוב על בסיס מבודד, בתהליך הדפסה כלשהו (כגון, הבלטה (EMBOSSING), ציפוי, צריבה) או בשיטת "מעגל קרום (FILM CIRCUIT)", רכיבים מוליכים, מגעים או רכיבים מודפסים אחרים (כגון משרנים, נגדים, קבלים), לבד או מחוברים ביניהם לפי דיגום שנקבע מראש, חוץ מרכיבים המסוגלים להפיק, ליישר, לאפנן או להגביר אות חשמל (כגון רכיבים מוליכים למחצה). המונח "מעגלים מודפסים" אינו כולל מעגלים המשולבים ברכיבים שאינם מתקבלים בתהליך ההדפסה. אולם, מעגלים מודפסים יכולים להיות מצויידים ברכיבי חיבור לא מודפסים". המומחה בדק פיזית טובין שיובאו באמצעות רשימון 610493595 (רשימון שאינו בין הרשימונים נשוא הדיונים), וזאת מאחר והטובין שנבדקו סווגו ע"י המערערת כ"מעגלים משולבים". הוא מצא, כי אין מדובר במעגלים משולבים הפטורים ממס קניה כפי שסיווגה אותם המערערת, כי אם, במכשירי טלפון פנים מדגם 401 EE - הכוללים: כרטיס אלקטרוני, חייגן, רמקול, מיקרופון ומחבר - המסווגים בפרט 85.17-1990. להלן הוא בדק את שני הרשימונים שבמחלוקת וקבע, כי הטובין המיובאים מתוארים בחשבונות הספק שצורפו לשני רשימוני יבוא אלה כציוד מיתוג (מרכזיות לטלפון פנים + ציוד היקפי (טלפונים, רמקולים, מיקרופונים, ספקי כוח וכו')). בעקבות מסירת הפרוספקטים המתיחסים לרשימון משנת 93 ובדיקתם וכן על סמך הסבריו של מר רפאל סברלו מנהל המערערת, שוכנע המומחה, כי הטובין שיובאו בשנת 1993 היו ציוד מיתוג. המכתב של המכס מיום 14.10.83 שצוטט לעיל, אינו רלבנטי לענין סיווג הטובין נשוא הערעור משום שבעת כתיבתו לא הכיל הצו פרט המתיחס לציוד מיתוג (מרכזיות). בהעדר פרוספקטים המתיחסים לרשימון משנת 1995, ערך המומחה השוואה בין חשבונות הספק המצורפים לרשימונים נשוא הערעור ומההשוואה ביניהם למד, כי בשני היבואים יובאו בין היתר הדגמים /401GE; /416GE המהווים ציוד מיתוג טלפוני לטלפון פנים (מערכות טלפון פנים, מרכזיות) המסווג בפריט 85.17-3010 לפי מהותו ויעודו בהתאם לאותם פרוספקטים שהוגשו והמחייב במס קניה. להלן מסביר המומחה: "ציוד מיתוג (מרכזיה של טלפון פנים) מורכב מהמערכות המבצעות את הפונקציות הבאות: זיהוי הלקוח אשר על הקו. חיבור של מערכות מיתוג לקו של הלקוח. מציאת מס' הטלפון הנדרש. בדיקה האם הטלפון הנדרש תפוס או פנוי. ניתוק כל החיבורים אחרי סיום השיחה. הפרדת שיחות בין משתמשים שונים. כל אלה פועלים באופן אוטומטי". להלן מתיחס מר קרבצוב לחוות הדעת של מר שרייבר מטעם המערערת וקובע, כי: "מר שרייבר מאשר כי הסווג שנקבע על ידו ברשימון היבוא 510441728 איננו נכון וכי הסווג של טובין אלה הוא אכן בפרט 85.17 כפי שאני קבעתי. מר שרייבר איננו קובע מהו פרט המשנה לפיו יסווגו הטובין. לא ניתן לסווג טובין לפי הצו באופן שלם, אלא אם נוקבים בפרט הראשי ובפרט המשנה אשר הם ביחד נותנים את התאור השלם והמדויק של הטובין המסתווגים, ואשר לפיהם יקבעו המיסים החלים. לכן, על פי הסווג החסר שקובע מר שרייבר לא ניתן לסווג את הטובין כלל. התאור המילולי שנותן מר שרייבר לטובין המיבואים "מעגל מודפס עם רכיבים מורכבים" איננו מוגדר ואיננו מוכר ע"י התעריף. האמור בשתי הפסקאות האחרונות של חוות דעת זו איננו רלבנטי כלל, משום שבעקבות קבלת ההסברים והפרוספקטים בינואר 1997 ממר סברלו, קבעתי את הסווג של ציוד המיתוג בפרט 85.17-3010 לצו כפי שהודע למערערת ביום 16.1.97 (נספח י' לתצהיר של מר צרפתי) ולא בפרט 85.17-1990 לצו כמכשיר טלפון, כפי שהודע לה בהודעת החיוב מיום 5.8.96 (נספח א' ו- ב' לתצהיר של מר צרפתי) בטרם קבלת המידע ממנה". נימוקי המשיב לדחיית הבקשה של המערער לפעול פי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים היתה זו: סעיף 124 לפקודת המכס קובע, כי "כל מכס ישולם לפי תעריף בר תוקף ליום התשלום לפקיד המכס המוסמך לכך". ב- 1988 שונה תעריף המכס תוך התאמתו לשיטה המתואמת של אמנת בריסל. כתוצאה מכך, פרט המכס שאוזכר בנספח ט' שונה מ- 85.13 ל- 85.17. השוני העיקרי בין התעריף שהיה בתוקף בעת כתיבת המכתב מיום 14.10.85 לתעריף הקובע לענין היבוא נשוא ערעור זה נובע מכך שבשנת 1985 כשנכתב המכתב הנ"ל לא היה בתעריף פרט המתיחס לציוד מיתוג, הציוד אשר יובא ע"י המערערת. פרט זה הוכלל בתערף ב- 1988. משהוכלל פרט זה (85.17-3010) הוחל על ציוד מיתוג לטלפון פנים - מס קניה. לכן, המכתב הנ"ל עליו הסתמכה המערערת איננו בתוקף ואיננו רלבנטי לענין סווג הטובין נשוא הערעור. המערערת, כאמור, בצעה את היבוא הראשון מבין השנים הכלולים בתביעה, כ- 5 שנים לאחר שינוי התעריף כאמור לעיל. יתר על כן, בשנים אלה חלה התפתחות רבה בתחום התקשורת והאלקטרוניקה ואין זה סביר כי הציוד שיובא בשנת 1984 זהה לזה שיובא בשנת 1993 ו- 1995. לכן, אין זה סביר בעליל כי המערערת לא ידעה כי המידע שניתן לה ב- 1985 איננו תקף ואיננו נכון לגבי הטובין. בצלום המכתב מ- 14.10.85 צוין פרט המכס 85.13 ללא סעיף משנה. הנחת המשיב היתה, כי הואיל ולפי המכתב הנ"ל, הטובין שיובאו לפי אותו רשימון אינם טעונים מס קניה, הרי פרט המשנה שהחיל מר לסטובצקי, כותב המכתב הנ"ל, הוא 1090 שהפרט המקביל לו בתעריף הרלבנטי בתקופה הרלבנטית לתביעה הוא 85.17-9090 "מכשירים חשמליים לטלפונאות קווית - האחרים". ביבוא שעשתה המערערת בשנת 1993 היא אמנם סווגה את הטובין בפרט זה. אך, את היבוא שבוצע על ידה בשנת 1995 לא סווגה בפרט זה (אלא בפרט 85.34-0000 המתיחס למעגלים מודפסים). דהיינו, המערערת סווגה את הטובין נשוא הערעור בפרטים בלתי רלבנטיים למהות הטובין שיובאו, אך, לעומת זאת, פוטרים את היבוא מתשלום מס קניה. חסר עקביות זה מצביע, בין היתר, כי המערערת לא הסתמכה כלל על המכתב מיום 14.10.85. יתר על כן, עובדה זו מצביעה על כך שהמערערת ידעה כי המידע שנמסר לה במכתב הנ"ל איננו תקף. מן המצטבר עולה שהמערערת ידעה על קיומו של החסר. הואיל והתנאים המפורטים בסעיף 3 לחוק הנ"ל לענין ויתור על חסר הינם תנאים מצטברים והואיל והמערערת לא הוכיחה בראיות קיומם של תנאים אלה, לא נותר לועדה אלא לדחות את בקשתה. המומחה מטעם המערערת, עמיל המכס מר שרייבר נחקר על חוות דעתו. הוא הודה שאין לו הכשרה הנדסית או אלקטרונית וכי לימודיו האקדמיים היו בתחום הכלכלה (ע' 2-3 ישיבה 24.3.99). המוצרים שיובאו ב- 93 ו- 95 אינם זהים, אך שייכים לאותו סיווג. להלן הוא נשאל מדוע פעם אחת הם סווגו כמעגלים מודפסים לפי פריט 85.34-000 ופעם אחרת כחלקים אחרים לפי פריט 85.17-9090 (מכשירים חשמליים לטלפונאות קווית - אחרים). והוא אמר שהסיווג כמעגלים מודפסים אינו נכון ונובע מטעות והסיווג הנכון הוא 85.17-0000. לדבריו, החשבון ג1/ המתיחס ליבוא הראשון, מתיחס לציוד מיתוג לטלפון פנים (ע' 5). ציוד מיתוג הוא המרכזיה שתפקידה לחבר בין שלוחות שונות (ע' 7). אשר לפריט /401EE, הרי מדובר על Desk station שהוא טלפון שולחני שאין לו אפשרות להעברת שיחות ולכן אינו Switching Board (ע' 6). בשנת 1993 יובאה Master station עם שפופרת (ע' 6). העד לא ידע להסביר למה הפרוספקט המתיחס ליבוא של 1995 לא הומצא למשיב (ע' 8). לדעתו של שרייבר, הטובין שיובאו הם חלקים הנחוצים לתחזוקה של מערכות קיימות, זאת מאחר והמערערת אינה עוסקת ביצור, אין לה מלאים של יצור (ע' 9). ה- printed boards עליהם מדברים חשבונות ג2/ - ג8/ משמעותם מעגלים מודפסים הנופלים בגדרו של פריט 85.34 ומתיחסים אליהם כאל חלקים למכשירים (ע' 10-11). מעגלים מודפסים אלה מיועדים לשלושה סוגים של מכשירים. מנהל המערערת מר סברלו אומר בחקירתו, כי הגיש למשיב חבילה של 8-10 פרוספקטים. להדגמה הוגשו תרשימים מע1/, מע2/ (ע' 14) שהם תיאור של מבנה המעגלים המודפסים. הפריטים נשוא היבוא בשנת 93, נמכרו לבי"ח כרמל כיחידה אחת של מרכזיית טלפון (ע' 20). המומחה מר קרבצוב מסר בחקירתו, כי מעגל מודפס (הקרוי באנגלית Printed Board) הוא לוח פלסטיק בלי כל המעגלים האלקטרוניים המונחים עליו (ג'וקים) (ע' 21). כאשר מרכיבים "ג'וקים" על המעגל המודפס אז המוצר מתאים לתכלית מסוימת, כגון "פקס מודם". לא ניתן לדעת בד"כ את הפונקציה של מעגל מודפס שעליו מורכבים ה"ג'וקים" בלי תיאור טכני של היצרן (ע' 22). לכן ביקש מהמערערת פרוספקטים או ספרות טכנית נלווית (ע' 27). לדעת המומחה, הטובין שיובאו הן מרכזיות פנים עם ציוד נלווה (ע' 26). אם מייבאים חלקים של מכשיר פלוני, כגון טלוויזיה, חלקים אלה יסווגו על ידו כטלוויזיה, הגם שלא הורכבו בפועל (ע' 28). מר ג'ק צרפתי אומר בחקירתו, שמאחר ומס קניה מוטל הן על היבוא והן על היצור או ההרכבה לו היתה המערערת מצהירה על היותה יצרן או מרכיב, היו מטילים מס קניה על היצור או ההרכבה ולא מטילים מס קניה על היבוא, אך במקרה הנדון לא ניתנה הצהרה כזו ע"י המערערת (ע' 30-1). הטעם לאי הכרה בתביעה על פי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים, היה נעוץ בכך שהמערערת לא מסרה את כל הידיעות שהיא נדרשה למסור. היא לא המציאה פרוספקטים, לפחות לגבי היבוא של שנת 1995. ב. טענות המערערת. (א) אין לראות במכתב מיום 12.1.97 (מש2/) הודאת בעלי דין, שכן שאלת פרשנות הסיווגים היא שאלה משפטית ולא עובדתית ו"הודאה" בשאלה משפטית, אין להתחשב בה. (ב) מכל מקום, ההודאה עליה מדובר אינה ראיה קונקלוסיבית, אלא רק ראיה אחת במסגרת ראייתית כוללת. גם המשיבה עצמה מודה, כי המכתב מטעמה משנת 1985 עליו מסתמכת "ההודאה" מיום 12.1.97 מתיחס לסיווג שכיום הוא 85.17-9090. יתר על כן, המערכת הכוללת של הראיות "ההודאה" אינה תופסת לגבי יבוא 93 שסווג ע"י המערערת מלכתחילה על פי פריט 85.17-9090 והיא עומדת מאחורי סיווג זה גם כיום. (ג) הסיווג הנכון לשני הרשימונים הוא בפריט 85.17.9090 "חלקים אחרים למכשירים חשמליים לטלפונאות קווית" הפטור ממס קניה ולא בציוד מיתוג טלפוני לטלפון פנים (פריט 85.17-3010) החייב במס קניה. (ד) גישתו של המומחה מר קרבצוב שלפיה תמיד יסווג חלקים של מערכת (למשל טלוויזיה) כמכשיר עצמו (טלוויזיה לפי הדוגמא) אינה סבירה, שכן היא תיצור מצב שבו לעולם לא ניתן יהיה לעשות שימוש בפריט 85.17-9090 הפטור ממס קניה. (ה) בהתאם לשיטה הבנויה על אמנת בריסל שבעקבותיה הולך גם מתקין הצו הישראלי, הרי מעגלים מודפסים מופיעים בפריט 85.34 ובדברי ההסבר לפריט זה נאמר: Circuits on which mechanical elements or electrical components have been mounted or connected are not regarded as printed circuits within the meaning of this heading. They generally fall to be classified in accordance with note 2 to section XVI or note 2 to chapter 90.as the case may be". על פי הוראת 2 לחלקה XVI המעגלים המודפסים מסווגים כחלקים ולא כמערכת בפני עצמה וכך גם בכלל 2 (א) לחלק XVI (בו מצוי פרק 85) בתעריף שבצו הישראלי. היינו גם כאן יש לפנות לסיווג 85.17-9090. חלקים - לגבי ציוד מיתוג טלפוני מצויים כאמור רק בסיווג 85.17-9090 הפוטר ממס קניה. (ו) כרטיסים מודפסים מהסוג שיובא ב- 95 הינם רק חלק ממערכת שלמה המרכיבה טלפון פנים. גם באשר למשלוח מ- 93 לא יובאו הפריטים כמערכות מפורקות אלא כחלקים שלעתים הורכבו מהן מרכזיות שלמות ולעתים שימשו החלקים בשירות של החלפת רכיבים במרכזיות קיימות. ענין זה ברור במיוחד ככל שהדבר נוגע ליבוא משנת 95 באשר לא קיימים פרוספקטים הנוגעים לטובין שיובאו. כל האינפורמציה הנדרשת סופקה במפרטים הטכניים (מע1/ - מע3/). (ח) לחילופין, נתמלאו כל דרישות סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים. הסחורה לא נמכרה במחיר שכלל את החסר. נמסרו כל הידיעות הדרושות והסיווג נעשה בתום לב. ג. טענות המשיבה. (א) יש להסיק מיבוא שנעשה בשנת 96 על פי רשומון 610493595 שבו סווגו הפריטים ע"י המשיבה בפריט 85.171990 טלפון פנים בניגוד לסיווג המוצהר ע"י המערערת (85.42.4000) על היבוא נשוא הרשימונים מ- 93 ועד 95. (ב) המערערת הודתה במכתב מיום 12.1.97 כי יבאה בשנת 93 "מרכזיות לטלפון פנים". (ג) יש להבחין לפי פרק 85 לצו בין המושגים "כרטיסים מודפסים" ו"מעגלים משולבים" (ג'וקים אלקטרוניים). "כרטיס אלקטרוני" הינו שילוב של מעגלים משולבים המורכב על מעגלים מודפסים. "ציוד מיתוג" טלפוני הוא ציוד לביצוע שיחות בין הלקוחות באמצעות מרכזיה טלפונית. אין הצו מכיר בפריט של "מעגלים מודפסים עם רכיבים", שכן במידה ומורכב על הכרטיס המודפס רכיב "אקטיבי", הפריט הופך להיות "כרטיס אלקטרוני". (ד) המערערת הודתה, במכתב משנת 97 (מש2/) שהיבוא משנת 93 הוא "מרכזת טלפון פנימי". הודאה זו היא הודאה בעובדה ולא "הודאת סברה". (ה) המומחה של המערערת מר שרייבר, הודה שהיבוא משנת 93 מתיחס ל- 3 מרכזיות טלפון פנים אשר מורכבות מ- 8 יציאות (Ports). שלוש המרכזיות מאפשרות חיבור ל- 24 שלוחות. (ו) הדגם /508ET שהיווה חלק מהיבוא של שנת 95 (נספחים ג5/; ג6/) נמכר למרכז רפואי "כרמל" והוגדר בחשבונית 16617 (נספח י"א לתצהיר המערערת) כשלוחת טלפון פנים המתחברת למרכזיה. (ז) באותו משלוח יובא דגם /401EE חשבונות ג3/ ו- ג4/. דגם זה נבדק פיזית ונמצא, כי מדובר במכשיר טלפון פנים הכולל כרטיס אלקטרוני, חייגן, רמקול, מיקרופון ומחבר. התיאור בכרטיס מודפס (Printboard) אינו נכון. ברור שהמערערת לא יבאה לוחות ריקים, כי אם ציוד מיתוג. (ח) מה שיבאה המערערת ב- 93 ו- 95 היו מספר מרכזיות פנים וציוד נלווה למרות שמטבע הדברים הציוד יובא כשהוא מפורק והוא עדיין היה טעון הרכבה. (ט) הסיווג של המערערת בשני הרשימונים היה מטעה. היא לא המציאה את האינפורמציה הנדרשת והגישה חשבונות ספק מטעים. אין לקבל את טענתה שהסתמכה על מכתב ישן של המכס משנת 1985, כאשר בשנת 1985 לא היה קיים פריט מכס לציוד מיתוג. ד. דיון ומסקנות. דין הערעור להדחות. אלה נימוקי: 1. באשר ליבוא משנת 93, הודתה המערערת כי אין "בחלקים אחרים מכשירים חשמליים לטלפונאות קווית" אלא בשלוש מרכזות טלפון (ראה המכתב מש2/). מכתב זה מסתמך על מכתב המכס מיום 14.10.85 המדבר על "מרכזת לטלפון פנים". מקובלת עלי עמדת המשיב, כי מדובר בתיאור עובדתי ולא בהתיחסות למושג משפטי. במכתב הנ"ל של המערערת יש התיחסות לחשבון הספק ולא לפריט שבצו. גם המכתב של המשיב אינו מתיחס להגדרה בצו אלא לאופי הפריט. הודאה זו היא ראיה רבת משקל. היא כמובן אינה קונקלוסיבית, אבל היא מטילה על המערערת לפחות נטל של הסבר מדוע נכתב מה שנכתב ונטל של הבאת ראיות שבכוחן לסתור את האמור בהודאה האמורה. לא מצאתי הסבר כזה, לא בתצהירו של מר סברלו ולא בחוות הדעת של המומחה מר שרייבר מטעם המערערת. מומחה זה התיחס בחוות דעתו רק ליבוא משנת 95 ולא ליבוא משנת 93. בחשבון הספק ג1/ המתיחס ליבוא משנת 93 מופיעים 3 יחידות בסיסיות שהן החלק המכריע בחשבון אליהם מצורפים פריטים נלווים. בחלק התחתון של הטופס, נאמר: Packaging in 9 crts Covering intercomes"", כלומר - הספק ראה את הטובין כעונים לשם הכולל אינטרקומים. מעדות מר סברלו בחקירתו עולה, כי הטובין שיובאו בשנת 93 נמכרו לביה"ח כרמל כיחידה אחת וגם בכך תמיכה באמור במכתב מיום 12.1.97 (מש2/). אכן, כעקרון החלקים הללו יכולים לשמש כחלקי חילוף במערכות קיימות, אך משבחרה המערערת עצמה להגדיר חלקים אלה לא כאוסף של חלקי חילוף אלא כאל מרכזיות והיא לא נתנה הסבר אחר, חזקה עליה שהתכוונה רצינות לאשר את אשר הצהירה. 2. אשר ליבוא משנת 95, ברור כי הסיווג בו בחרה המערערת, קרי "מעגלים מודפסים", אינו נכון, שכן בחשבונות הספק מדובר על מרכזיות לטלפון פנים + ציוד היקפי. יתר על כן, אף בחוות הדעת של מר שרייבר נאמר שאין מדובר במעגלים מודפסים ריקים אלא מורכבים עליו רכיבים אלקטרוניים (ג'וקים). אם קוראים את כלל 4 לפרק 85 רואים שיש ממש באמור בחוות הדעת של מר קרבצוב שלפיהם "מעגלים מודפסים" אינם כוללים "ג'וקים" אלקטרוניים. בחוות הדעת של שרייבר יש הודאה שהסיווג של המערערת בפריט 85.3400 "מעגלים מודפסים" אינו נכון וכי הסיווג הנכון צריך להיות 85.17. משום מה נמנע המומחה של המערערת לציין בחוות דעתו הכתובה מהו סעיף המשנה המתאים. רק בחקירתו הנגדית הוא טורח לקבוע שמדובר בפריט 85.17.9000. כלומר, שאין המומחה של המערערת חולק על הסיווג של המשיב "בגדול", אלא רק על פריט המשנה. בעוד שמומחה המערערת מצביע על פריט 85.17.9000 המתיחס לחלקים של מכשירים חשמליים לטלפונאות קווית או לטלגרפיה קווית, הרי המשיב מסווג את הטובין ציוד מיתוג טלפוני וטלגרפי לטלפון פנים פריט 85.17.3010. מקום שקיים פריט ספציפי, יש להעדיפו על פריט משנה כללי ("אחרים"). נראה לי איפוא, כי המערערת גם לגבי היבוא של שנת 95 סיווגה את הטובין שלא כהלכה והיא לא הצליחה לסתור את דברי המומחה מטעם המשיב באשר לסיווג הנכון. לפיכך, אין להתערב בסיווג של המשיב לגבי שני הרשימונים זה משנת 93 וזה משנת 95. 3. אשר להסתמכות המערערת על סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים, גם בה אינני רואה ממש. אני סבור, כי המערערת פעלה שלא בתום לב בסיווג. המערערת הסתמכה באשר ליבוא משנת 93 מחד, על מכתב המכס מיום 14.10.85 שבו סווגו הטובין כמרכזת לטלפון פנים (סיווג שבשנת 85 אבל לא בעת היבוא) היה פטור ממס הקניה ועצם ההסתמכות על מכתב זה מראה שהיא היתה סבורה שמדובר בטובין בעל אופי זהה ואף על פי כן סיווגה את הטובין בשנת 93 כ-" - - חלקים אחרים למכשירים חשמליים לטלפונאות קווית". עם זאת, במכתב מיום 12.1.97 סיווגה היא את הטובין כמרכזות טלפון ולא כחלקים. ביבוא לשנת 95 היא סיווגה את הטובין כ"מעגלים מודפסים" למרות שהיא היתה אמורה לדעת שאין מדובר בלוחות ריקים מ"ג'וקים". לאחר מכן טענה שמדובר ב"מעגל מודפס עם רכיבים מורכבים", סיווג שאינו מוכר ולאחר מכן עשתה תפנית ודיברה על חלקים של מכשירים חשמליים לטלפונאות קווית. עצם ה"קפיצה" מסיווג לסיווג אומרת דרשני. לפיכך, לא נתקים התנאי שבסעיף 3(2) לחוק מיסים עקיפים. באשר ליבוא משנת 95, לא סופקו כל הפרטים הטכניים הנחוצים כדין לעמוד על טיבם של הטובין המיובאים. אשר על כן, נדחה הערעור. המערערת תשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום. מס קניהערעורמיסיםערעור מס