קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה בגב הורדת ארון במדרגות: 1. תיק זה הועבר אל המותב למתן פסק דין על יסוד החומר שבתיק ובלא שהיה צורך לשמוע בו הוכחות. בפנינו תביעתו של התובע כנגד החלטת הנתבע (להלן המוסד) מיום 29.10.2001, שדחה תביעתו לדמי פגיעה בעבודה עקב תאונה מיום 6.11.00. על פי החלטת המוסד, לא ארע לתובע ארוע תאונתי במהלך עבודתו באותו מועד. 2. לטענת התובע הוא נפגע בגבו, בעת שהוריד ארון עץ גדול וכבד מאוד, מן הקומה השניה בבית הספר בו הוא משמש אב בית, אל הקומה הראשונה. בכתב ההגנה חזר המוסד על עמדתו שבמכתב הדחייה. 3. לאחר שהתובע הגיש תצהיר עדות ראשית לתיק, הודיעה ב"כ המוסד לבית הדין כי אין המוסד מבקש לחקור את התובע על תצהירו. מכך למדנו לדעת כי אין המוסד חולק על פרטי הארוע כפי שטוען להם התובע. המחלוקת שבין הצדדים נותרה בשאלה, אם נגרם נזק לגבו של התובע כתוצאה מן הארוע הנטען.   4. העובדות הרלוונטיות הן כמפורט בתצהירו של התובע, כדלקמן: א. התובע עובד כאב בית בבית ספר, מאז שנת 1991. ב. התובע עובד שישה ימים בשבוע, משרה מלאה. עבודתו כוללת עבודות אחזקה, גינון, השקייה ושליחויות. ג. ביום 6.11.00 הוריד, בעזרת אחר, ארון גדול וכבד מאד מן הקומה השניה של בית הספר אל הקומה הראשונה. הארון הורד על ידי השנים במדרגות (19 במספר). ד. התובע ומי שסייע בידו, גררו את הארון על גלגליו לאורך המסדרון. כשהגיעו למדרגות הרימו את הארון לגובה המותניים, התובע עבר קדימה, ואחז בארון מלמטה. מרבית משקלו של הארון היתה אז על התובע. התובע הלך בכפיפה, כשגבו לכיוון ההליכה. כשהגיע למפלס הביניים חש בלחץ בגב, ועצר לנוח. לאחר מספר דקות ניסה לשוב ולהרים את הארון. אז ירדו הוא וחברו עוד שתי מדרגות, אלא שאז הלחץ בגבו גבר מאוד, והוא חש בכאב חזק, והיה חייב לעצור ולהניח את הארון. הארון הושען על גבו של התובע ואז עבר חברו של התובע קדימה כדי לעזור לו לגרור את הארון, מבלי שירימו אותו. וכך הורד הארון עד לתחתית המדרגות. ה. התובע המשיך לסבול מכאבי גב גם בימים שלאחר אותו ארוע ונמנע מעבודות מאומצות באותם ימים. לאחר מספר ימים, משלא חלפו הכאבים פנה התובע לקבלת טיפול רפואי. לתובע נקבעו אז 14 ימי אי כושר. ו. התובע מדגיש כי נשיאת ארון מן הסוג בו מדובר אינה מהווה חלק מעבודתו הרגילה, והיא מהווה ארוע חריג, הן באופיו והן בהתייחס למשקלו הכבד של הארון.   5. בית הדין מינה את ד"ר חיים צינמן, מומחה יועץ רפואי מטעמו. המומחה נתבקש להשיב על השאלות המפורטות להלן: א. מהי הבעיה הרפואית ממנה סובל התובע בגבו. ב. האם התובע סובל מנזק שהוא מעבר לכאב סובייקטיבי. ג. אם סובל התובע מנזק כאמור - האם יש קשר סיבתי בין הארוע בעבודתו של התובע מיום 6.11.00 כמתואר בתצהירו, לבין הנזק שבגבו.   6. אלו הן תשובות המומחה לשאלות שהופנו אליו: א. כאבי גב תחתון. ב. בחומר הרפואי שעמד לרשותי לא מצאתי ממצאים נוירולוגיים חיוביים, אלא תלונות על כאבים בגב התחתון. ג. קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודתו של התובע מיום 6.11.00 לבין כאבי הגב. בחומר הרפואי מצאתי רק רישום אחד, ביום 20.12.88, על כאבי גב עובר לתאונה הנידונה.     7. אל המומחה הופנו שאלות הבהרה. אלו השאלות, והתשובות כפי שניתנו על ידי המומחה, בהתאמה: ש. האם ניתן למצוא סימנים אובייקטיבים בבדיקה פיזיקלית המאפיינת כאב גב. ת. סימנים אובייקטיביים בבדיקה פיזיקלית המאפיינים כאב גב הינם SLR (הרמת רגל ישרה), החזרי ברך ועקב, חולשת שרירים עם ביטוי בהיקף השרירים באם מדובר בנזק ממושך. ספזם שרירים פרה ורטבלרליים עם ישור הלורדוזיס המותנית. לפי החומר הרפואי, בבדיקה ביום 7.12.00 נרשם "לסג שלילי, נוירוסקולרי תקין". חתום ע"י ד"ר רובינשטיין שאינו אורתופד, ואולי לכן אינו מפרט את ממצא הבדיקה. באישור אחר מיום 24.11.00 (כתב בקושי קריא) נרשם: "SLR דו צדדי 70 והפניה לפיזיוטרפיה". ב- 29.9.99 נרשם "ללא חסרים מוטוריים, ללא הגבלה בתנועות". ש. האם תועדו סימנים כאלה אצל התובע כאשר נבדק. ת. אין בתיעוד סימנים נוירלוגיים חיוביים אצל התובע. יש להדגיש שכאבי גב ברוב המקרים אינם מלווים בממצאים נוירולוגיים כאשר אלה מופיעים רק בפריצת דיסק עם לחץ על שורש עצבי. כאבי גב יכולים להופיע ולחלוף ולרוב אינם משאירים נכות צמיתה. ברוב המקרים התלונה הינה סובייקטיבית.   8. אלו הם עיקרי טענות התובע לתמיכה בתביעתו: א. משקיבל המוסד את גרסת התובע בדבר קרות הארוע, לא ברור כיצד השהיית הפניה לטיפול רפואי מנתקת את הקשר הסיבתי בין הפגיעה לנזק. כיון שנדרשה קביעה רפואית שתבסס את הקשר הסיבתי, הוחלט על מינוי מומחה בתיק. ב. מתשובות המומחה עולה כי הבעיה הרפואית ממנה סובל התובע הינה כאבי גב תחתון, וכי קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודתו של התובע לבין כאבי הגב. די בתשובתו החד משמעית של המומחה כדי לקבוע כי יש להכיר בתביעת התובע לתשלום דמי פגיעה. ג. משנקבע קיומו של קשר סיבתי בין הארוע בעבודתו של התובע לבין הכאבים בגבו, הרי ששאלת הימצאותם של ממצאים נוירולוגיים אינה רלבנטית לקביעה בתיק, וחשיבותה הינה רק לצורך קביעת נכותו של התובע. שאלה זו צריכה להתבהר אם בכלל, בפני ועדה רפואית. ד. המומחה הדגיש, כי ברוב המקרים, כאבי גב אינם מלווים בממצאים נוירולוגיים. כאלו מופיעים רק בפריצת דיסק עם לחץ על שורש עצבי.   9. אלו הם עיקרי טענות המוסד, המבקש לדחות את התביעה: א. התובע פנה לטיפול רפואי רק חמישה ימים לאחר הארוע. פער הזמן הזה מנתק את הקשר הסיבתי. טענה זו מתחזקת כשמדובר בכאבים המופיעים וחולפים ואינם משאירים נזק קבוע. אם היו הכאבים נובעים מן הארוע הנטען, יש לצפות שהתובע היה פונה לטיפול רפואי כבר באותו היום, או למחרת. אין זה סביר כי לאחר חמישה ימים ירגיש התובע בכאבים כאלו, שיביאו אותו להיזקק לטיפול. הכאבים עליהם התלונן התובע בפני רופאיו, חמישה ימים לאחר הארוע, אינם נובעים ממנו בהכרח. ב. אין לקבל את טענת התובע כי אי המצאותם של מימצאים נוירולוגיים חיוביים אינה רלבנטית. אכן יתכן, שמבוטח יפגע בעבודתו, בגבו, ללא ממצאים נוירלוגיים, אולם נזק לא קבוע יהיה בעל אופי הולך ופוחת. ככל שהזמן חולף הכאב יעלם. מכאן הרלובנטיות הרבה לשאלה מתי פנה המבוטח לקבלת טיפול. ג. רכיב משמעותי בהכרה בתאונה בעבודה הוא הימצאותו של נזק. המומחה השיב כי לא נגרם לתובע נזק מעבר לכאב סובייקטיבי, משכך. אין הארוע בגדר תאונה בעבודה.   ההכרעה 10. משלא ביקשה ב"כ המוסד לחקור את התובע על העובדות שפרט בתצהירו, נמצאנו למדים כי אין מחלוקת בעובדות כפי שתאר התובע בתצהיר, לפיהן הכאבים בגבו נמשכו גם לאחר שסיים את נשיאת הארון. בימים הראשונים שלאחר הופעת הכאבים המשיך ובא לעבודה כיוון שחש אחריות למקום העבודה, אם כי נמנע מלעשות עבודות מאומצות באותם ימים. משחלפו מספר ימים, והכאבים גברו, פנה לקבלת טיפול רפואי (ראה בס' 11,10 לתצהיר).   11. המוסד מעלה טענות, שהן בעיקרן טענות רפואיות, לשלילת הקשר הסיבתי. לדעת המוסד, משחלפו חמישה ימים מאז קרות הארוע, ועד שפנה התובע לקבלת טיפול רפואי, ומשלא נמצא נזק נוירולוגי בגבו של התובע, כי אז אין קשר סיבתי בין הכאבים בגינם פנה התובע לטיפול רפואי, לבין אותו ארוע. אלא, שהמוסד לא הביא כל אסמכתא לטענתו, ואין היא נטענת אלא בעלמא. בפני המומחה עמדה העובדה, שהתובע פנה לטיפול רפואי אך כעבור חמישה ימים ממועד הארוע, ובהתבסס על העובדות כפי שהובאו בפניו נתן את חוות דעתו כפי שנתן. למותר לציין כי אף שהמוסד הפנה שאלות הבהרה אל המומחה, אין בין השאלות שנתבקש המומחה להשיב עליהן, שאלה המתייחסת לפער הזמנים שבין הארוע לבין מועד הפניה לטיפול רפואי, והנפקות שיש לפער זמנים כזה, על קיומו של הקשר הסיבתי. הנה כי כן, חוות דעת המומחה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין הארוע בעבודה לבין הכאבים לא נסתרה. טענות המוסד לענין זה נטענו אך בעלמא, ובלא כל אסמכתא רפואית או אחרת.   12. אכן, על מנת שתאונה תוכר כתאונה בעבודה, יש להוכיח קיומו של נזק. במקרה שלפנינו הוכח קיומו של נזק כזה, והוא, הכאבים מהם סבל התובע, ובגינם נקבעו לו ארבעה עשר ימי אי כושר. לענין מהותו של נזק כזה, אין צורך שיהיה זה נזק קבוע, נוירולוגי או אחר. גם נזק חולף הוא בבחינת "נזק" שיוכר לענין תאונה בעבודה. שהרי בגין נזק זה נקבע כי אין התובע כשיר לעבודה במשך 14 ימים. אין טענה, ולא נסתרה אותה תעודה רפואית בה נקבע כי התובע אינו כשיר לעבודה במשך אותו פרק זמן. אפשר, לכל היותר, כי בנסיבות הענין כאן, לא נגרמה לתובע נכות כתוצאה מן התאונה ואפשר כי אחוזי נכות לא יקבעו לו בגינה.   סוף דבר התביעה מתקבלת. אין צו להוצאות. עמוד השדרהרהיטים (תביעות)כאבי גב / בעיות גבמדרגות