ברע"א 6553/97 נקבע, כי אוחז כשורה צריך להוכיח כי הוא אוחז בעד ערך, וכן כי השיק סוחר לידיו בתום לב בבחינת "היפוך הנטל" כאשר נפל פגם בסיחור השיק : " לאוחז בשיקים עומדת החזקה לכאורה כי הוא אוחז כשורה (סעיף 29(ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש]), ובאופן רגיל על המושך לסתור חזקה זו. לא כך כאשר זכות הקניין בשיקים לוקה בפגם קנייני מסוג אלו המנויים בסעיף 29(ב), שאז, נטל הראיה בדבר היות האוחז אוחז כשורה, הוא על האוחז. וכלשון הסעיף: "29. (ב)כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר" (ההדגשות שלי - ט' ש' כ').... מהאמור בסעיף-קטן (ב) הנ"ל [סעיף 29(ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש] - ט' ש' כ'] עולה ברורות כי שכדי שחובת הראיה תוחלף מההכרח שתהיה קימת הודאה או הוכחה שזכות הקנין של האוחז בשטר פגומה בכלל אחת הסיבות המנויות בסעיף-קטן זה או בגלל פגמים אחרים בזכות קנין... כפי שנאמר על-ידי דר' זוסמן בספרו דיני שטרות (מהדורה חמישית סעיף 211) הפגמים בזכות הקנין המנויים בסעיף 29(ב) ניתנו רק לשם הדגמה" (ע"א 425/78 המועצה המקומית מגדל העמק נ' ב.ש.ן חרושת ברזל בע"מ [9], בעמ' 307; ההדגשות שלי - ט' ש' כ').... נמצא כי כאשר נוצר פגם קנייני בשטר, עוברת חובת הראיה לאוחז ועליו להוכיח את כשרות אחיזתו ואין לגרוס כי על מושך, הטוען לפגם קנייני בשטר, להוכיח שהאוחז אינו אוחז כשורה. במצב זה נוצר בדיני השטרות היפוך של חובת הראיה, כאמור בסעיף 29(ב) לפקודה" (רע"א 6553/97 חגאי ואח' נ' חברת עבודי חיים בע"מ, פס"ד נב (2) 345, 355-356). שיקים