קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים בגלל גיל: רקע כללי 1. תחילתו של העניין שלפנינו הינו בתביעה למתן צו מניעה הקובע כי פיטורי התובעות היו שלא כדין ולכן בטלים הם וכן, בתביעה להצהרה על זכויות שונות הנגזרות מתפקידן כעובדות הוראה. משכך, ביום 26.2.09 ניתן ע"י בית דין זה פסק דין (חלקי) (להלן: "פסה"ד החלקי"), כדלקמן: בית הדין קבע כי פיטוריהן של התובעות היו שלא כדין וכי הפיטורים לקו בפגמים מהותיים המצדיקים את אכיפת יחסי העבודה. זאת, מהטעם שלא קוים שימוע כהלכתו ולא ניתנה לתובעות בשום שלב הזדמנות אמיתית להעלות טענותיהן ביחס לעצם הפיטורים או לשטוח את הנסיבות הקשות של חלק מהן כשיקול לעניין הפיטורים. עוד מצא בית הדין וקבע כי פיטוריהן של התובעות לקו באפליה פסולה מטעמי גיל, כפי שפורט בפסק הדין הנ"ל. משכך, הורה בית הדין על מתן צו מניעה קבוע למניעת פיטוריהן של התובעות שהיו עדיין מועסקות בנתבעת. כמו כן, נקבע כי היתה הרעה חד צדדית שלא כדין בתנאי עבודתן של התובעות. בית הדין אף קבע כי התובעות זכאיות למכלול התנאים של עובדי הוראה המועסקים ע"י מוסדות חינוך רשמיים מכוח תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד-1953 (להלן: "התקנות" או "תקנות חינוך ממלכתי"). 2. קביעותיו של בית דין זה, כפי שהובאו בפסה"ד החלקי, אושרו במסגרת פסק הדין שניתן ביום 2.10.11 בבית הדין הארצי ב-ע"ע 203/09, לרבות הקביעה כי הוראות תקנות חינוך ממלכתי מקימות לתובעות זכאות למכלול התנאים של עובדי הוראה המועסקים ע"י מוסדות החינוך הרשמיים. 3. לאור האמור, נותר כעת להכריע במחלוקת הכספית ביחס לסכומים המגיעים לתובעות ברכיבים השונים אותם תבעו, כאשר ביחס לכך העידו בפני בית הדין העדים כדלקמן: התובעות עצמן, למעט הגב' מרים דוריב, שנעדרה בעת מתן העדויות המשלימות מחמת מצב בריאותה. מטעם הנתבעת העידה הגב' טובה בלז. 4. ראשית נתייחס לפיצוי הכללי שנתבע ביחס לכלל התובעות - פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בשל אפליה אסורה מטעמי גיל ובהיעדר שימוע - ולאחר מכן נתייחס ליתר רכיבי התביעה וביחס לכל תובעת בנפרד. רכיבי תביעה הנובעים מהתנאים המוקנים לכל אחת מהתובעות בהתאם לתקנות חינוך ממלכתי: הכרעה פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בשל אפליה אסורה מטעמי גיל ובהעדר שימוע 5. אשר לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בשל אפליה אסורה מטעמי גיל יאמר - כי לטעמנו גובה הפיצוי צריך להיגזר מחומרת הפגם שנפל בהתנהלות המעביד. זאת כפועל יוצא מההכרעה במספר שאלות שהובילה למסקנה בדבר היותה של התנהלות הנתבעת בגדר אפליה פסולה מחמת גיל, ואילו הן השאלות: באיזו מידה שקל המעביד חלופה לפיטורים? באיזו מידה העובד גילה נכונות אמיתית לאמץ חלופה לפיטוריו, ככל שהועמדה בפניו חלופה כאמור? באיזו מידה גילו "המבוגר" של העובד עלול להיות בעל השלכות קשות על עתידו הכלכלי והתעסוקתי על רקע כישוריו, ניסיונו ומצב השוק. באיזו מידה נושא המעביד באחריות ישירה לתוצאות הקשות של פיטורי העובד המבוגר, ככל שצפויות תוצאות כאמור? לדוגמא - האם הבטיח המעביד את זכויות הפרישה של העובד או שמא נמנע מלעשות כן בניגוד לדין. 6. בית הדין הארצי בפסק דינו ב-ע"ע 203/09 סבר כי מענה לשאלות אלה אף יתחום את מידת הפגיעה בכבודו של העובד המבוגר ובעיקר באפשרות קיומו בכבוד (ראה - סעיף 39 לפסק הדין, פסקה אחרונה). 7. במקרה דנן, כפי שתואר בהרחבה בפסה"ד החלקי, הנתבעת החליטה לפטר את כל העובדות הותיקות שצברו מעל 25 שנות ותק ואותן בלבד. לחילופין, הציעה להן "להסכים" להפחתה משמעותית בוותקן ולהעמדתו על 12 שנות ותק, בכפוף למתן ערבות מדינה להבטחת תשלום פיצויי פיטורים. הפחתה שיושמה בפועל ללא הסכמתן של התובעות ובלא שניתנה הערבות הנ"ל. מנגד, עובדות ותיקות פחות מהתובעות לא נדרשו לתרום משכרן לתוכנית ההבראה. זאת, מעבר להפחתה כללית זמנית בשיעור 10% בשכרם של כלל עובדי הנתבעת. הפחתה שקדמה למועד פיטוריהן של התובעות והוחלה אף לגביהן. עוד עלה מהראיות - כי התובעות היו נכונות לנהל משא ומתן עם הנתבעת בנוגע לשינוי בתנאי העסקתן, כך שהן תשאנה בנטל הכלכלי של תוכנית ההבראה באופן מידתי ושוויוני בהשוואה לעובדים האחרים. נכונות זו התבטאה בפניות של התובעות לנתבעת, שלא נענו, הן באופן מאורגן והן באופן פרטני, לרבות הפניות באמצעות מגשרת, רבנים ואנשי ציבור חרדיים. דא עקא, שחרף זאת, החליטה הנתבעת לנקוט בצעד הקיצוני של פיטורי התובעות ומשאלה נמנעו ע"י בית הדין, כפתה עליהן פגיעה חד צדדית וקיצונית בשכרן. פגיעה שכוונה אף היא אך ורק לעבר העובדות הותיקות המועסקות מעל 25 שנים בנתבעת ואשר התבטאה בהפחתת וותקן התעסוקתי ל-12 שנים. זאת, שעה שעובדות אחרות בנתבעת - ותיקות פחות מהתובעות וסביר להניח שאף צעירות יותר - המשיכו לצבור ותק כרגיל. עוד נקבע בפסק הדין כי עוצמתו הניכרת של הפגם הטמון בהתנהלות הנתבעת, נובעת מאי הנכונות לבחון אפשרות חלופית ומידתית שתבוא במקום פיטורי התובעות וזאת, על אף תקופת העבודה הממושכת שלהן, כעובדות אשר הקדישו עשרות שנים לעבודה בנתבעת, וכן, נוכח נסיבותיהן האישיות הקשות של חלקן ונוכח העובדה שהפסקת עבודתן נעשתה בלא שהובטחה להן קבלה מיידית של זכויות בסיסיות ביותר ובכלל אלה: הזכות לפיצויי פיטורים ולביטוח פנסיוני. זאת שעה שמחומר הראיות עלה - כי בקופת הפיצויים המרכזית ממנה אמורה הנתבעת לשלם לתובעות בבוא העת פיצויי פיטורים, מצוי כיסוי של 20% בלבד מהתחייבויות הנתבעת לתשלום פיצויים וכן כי הנתבעת לא טרחה להבטיח לתובעות זכויות פנסיוניות לעת זקנה, כפי שהיתה מחויבת לעשות על פי הדין. זאת ועוד, בית הדין אף התייחס לכך שפיטורי התובעות נעשו בהליך בלתי תקין, תוך הפרה של זכות השימוע. 8. נמצאנו למדים אפוא כי הרבב שנפל בהתנהלות המפלה והלא תקינה של הנתבעת אל מול התובעות היה מהסוג החמור ביותר. זאת, באופן המוביל למסקנה כי כל אחת מהתובעות זכאית לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק כפי הנתבע בסך של 50,000 ש"ח. הפרשי שכר החל ממועד אכיפת יחסי העבודה ועד למועד מתן פסק-הדין החלקי 9. בשים לב לכך שיחסי העבודה בין מרבית התובעות (התובעות 1-13) לבין הנתבעת נאכפו בהתאם להחלטה מיום 31.8.03 וכי שכרן של תובעות אלה החל מאותו מועד ועד למתן פסה"ד החלקי (שניתן כאמור ביום 26.2.09) היה בשיעור 75% משכרן כפי שהיה בחודש אוגוסט 2003 (זאת, בהתאם להחלטה נוספת שניתנה ביום 19.4.04), הרי שאלה מן התובעות שהמשיכו עבודתן בנתבעת זכאיות להשלמת שכרן עד למועד מתן פסה"ד החלקי - בשיעור 25% ובהתאם לקביעת בית הדין, כאמור לעיל, בדבר זכאות התובעות למכלול התנאים של עובדי הוראה המועסקים במוסדות חינוך רשמיים. 10. בהקשר זה יצוין - כי ככל שלמי מהתובעות קמה עילת תביעה חדשה כנגד הנתבעת ביחס לתקופה שלאחר הגשת כתב התביעה - בשל נסיבות שאירעו לאחר מועד הגשתו ואשר לא התבררו במסגרת הליך זה - הרי שזו תתברר במסגרת תביעות נפרדות שהוגשו או שתוגשנה ע"י כל אחת מהתובעות כנגד הנתבעת, ככל שיש בהן צורך לאור קביעת בית הדין ביחס לזכאות התובעות לתנאים של עובדי הוראה המועסקים ע"י מוסדות חינוך רשמיים (לעניין זה ראה - סעיף 90 לסיכומי התובעות ככל שהסעד נוגע לתובעות 1-13 וסעיף 15 לסיכומי הנתבעת וסעיפים 18-20 לסיכומי התשובה המשלימים). בהקשר זה מכוונים אנו לטענותיהן של התובעות, לפיהן הן זכאיות לעדכון שכרן בהתאם לטבלאות שכר שפורסמו במהלך התקופה שלאחר הגשת התביעה ביחס למורים במוסדות החינוך הרשמיים. כמו כן, מכוונים אנו לזכויות הנובעות מפיטוריהן של חלק מהתובעות (התובעות 7 ו-11) - פיטורים שלא קיבלו את אישור בית הדין ונעשו במהלך תקופה בה נאכפו יחסי העבודה. זאת, כאשר בסיכומיהן התובעות תבעו סעדים חלופיים לסעדים המופיעים בכתב התביעה - מבלי שהתבקש תיקונו של כתב התביעה (ראה - סעיפים 107-111 לסיכומי התובעות). 11. בהקשר זה ובמאמר מוסגר יצויין - כי לא הומצאה כל הוכחה ביחס למי מהתובעות באשר לטענה שהעלתה הנתבעת בפני בית הדין הארצי לעבודה ואשר זכתה אף להתייחסותו במסגרת ע"ע 203/09 הנ"ל בסעיף 46 לפסה"ד, לפיה גננות אחדות עבדו אצל מעסיק אחר בתקופה בה היתה הנתבעת מחויבת בתשלום שכרן על פי הצו הזמני. משכך, לא נידרש אליה במסגרת פסק דין זה. 12. לאור האמור לעיל ובשים לב לתחשיב שערכו התובעות ביחס להפרשי השכר כאמור, אשר חושבו לצרכי הנוחות לפי שכר 2003 ללא קידום ותק (2% לשנה), אך גם ללא קיזוז 10%, ובהיעדר תחשיב נגדי - הרי שתובעות 1-13 זכאיות להפרשי השכר בהתאם לתחשיב החלופי שהציגו בסיכומיהן, כפי שיפורט בהמשך ביחס לכל אחת מתובעות אלה. זכאות התובעות 14-16 להפרשי פיצויי פיטורים ו/או פיצויים מוגדלים ו/או פדיון ימי מחלה 13. לטענת התובעות 14-16 הן זכאיות לפיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור 180%, כפי ששולם לעובדי הוראה בשנת תשס"ג. כן נטען כי הן זכאיות לשמונה חודשי הסתגלות ולמענק חד פעמי הניתן לגננת בעלת ותק של מעל 35 שנים. זאת בנוסף לזכאותן לקצבת פרישה החל מגיל 55. 14. אשר לתביעתן של התובעות לקבלת שמונה חודשי הסתגלות - הרי שזו לא כומתה בשום שלב של ההליך. בכתב התביעה נכתב "חודשי הסתגלות". כך ולא עוד. בתצהיריהן ציינו התובעות לראשונה שמדובר בשמונה חודשי הסתגלות, אבל התייחסו לסעד זה כסעד חלופי לסעד של פיצויי פיטורים מוגדלים. התובעות אף לא הפנו למקור הנורמטיבי מכוחו הן זכאיות לקבלת חודשי הסתגלות בכלל ו-8 חודשים בפרט. משכך, תביעתן בגין רכיב זה - נדחית. 15. ביחס לשני הסעדים הנוספים עולה כי אין הם יכולים לדור בכפיפה אחת: הזכאות לפיצויי פיטורים מוגדלים קמה רק למי מבין התובעות שבמועד סיום שירותה לא היתה זכאית לקצבה ובתנאי שמדובר בעובדת בת 40 לפחות ובוותק של 10 שנות שרות לפחות (ראה נספח יג1 לכתב התביעה המתוקן), בעוד המענק החד פעמי מוקנה לעובדת הוראה שפוטרה בנסיבות המזכות אותן בקצבה (ראה עמ' 126 לנספח ד' לכתב התביעה המתוקן). משכך, נפנה לנתונים האישיים של כל אחת מהתובעות במועד פיטוריה, כדלקמן: 16. התובעת 14, הגב' רחל הרשברג, היתה בת 43 במועד פיטוריה והועסקה בנתבעת 24 שנים (26 שנות ותק לצורך שכר). במועד פיטוריה לא היתה זכאית תובעת זו לקצבת פרישה (ראה - סעיף 3 לתצהיר הגב' הרשברג). משכך, זכאית היא להשלמת פיצויי פיטורים ל-180% בסך 138,643.2 ש"ח. זאת בהתאם לנתבע ובהיעדר תחשיב נגדי. 17. התובעת 15, הגב' חביבה אייזנשטט, היתה בת 55 במועד פיטוריה, הועסקה בנתבעת מעל 10 שנים ולא הייתה זכאית לקצבה (ראה - סעיף 3 לתצהיר הגב' אייזנשטט וכן, סעיף 43 לתצהיר הגב' טובה בלז). משכך, זכאית אף היא להשלמת פיצויי פיטורים ל-180% בסך 251,790.4 ש"ח. זאת בהתאם לנתבע ובהיעדר תחשיב נגדי. 18. התובעת 16, הגב' מרים דוריב, היתה בת 60 במועד פיטוריה, הועסקה בנתבעת מעל 10 שנים ולא הייתה זכאית לקיצבה (ראה - סעיף 3 לתצהיר הגב' דוריב וכן ראה - סעיף 62 לתצהיר הגב' טובה בלז). משכך, זכאית אף הגב' דוריב להשלמת פיצויי פיטורים ל-180% בסך 162,290 ש"ח. זאת, בהתאם לנתבעת ובהיעדר תחשיב נגדי. 19. אשר לזכאות התובעת 14-16 להפרשי פיצויי פיטורים, יאמר כך: אשר לגב' רחל הרשברג - מצירוף רכיבי השכר החסרים - על פי התחשיב שערכה התובעת ובהיעדר תחשיב נגדי - של 1/12 מקצובת ההבראה, 4 גמולים חסרים והפרשים הנובעים מהיותה גננת מוסמכת בכירה לשכר הקובע לפיו שולמו לה פיצויי פיטורים (בסך 5,934.49 ש"ח) (ראה - נספח ח' לתצהיר הגב' הרשברג), עולה כי שכרה הקובע של הגב' הרשברג אמור להיות 6.823 ש"ח (ראה - סעיף 86 לסיכומי התשובה המשלימים). על כן, על הנתבעת להשלים לגב' הרשברג פיצויי פיטורים בסך 24,324.45 ש"ח. אשר לגב' חביבה אייזנשטט - עולה כי הנתבעת שילמה לה פיצויי פיטורים על בסיס 31 שנות ותק ולא - 34 כפי שעבדה בפועל. זאת, משהיא זכאית ל-3 שנות ותק נוספות בשל רצף זכויות בין מעבידים החל לגבי מי שעבדה ב"אותו מקום עבודה" (ראה - נספח ו' לתצהיר הגב' אייזנשטט). כמו כן, זכאית תובעת זו כי לשכרה הקובע תתווסף 1/12 מקצובת ההבראה השנתית בסך 380 ש"ח. משכך, זכאית התובעת להפרשים בגין פיצויי פיטורים בסך 50,328 ש"ח. זאת בהתאם לנתבע על ידה ובהיעדר תחשיב נגדי. יוער - כי בשים לב לקביעתנו להלן בדבר אי זכאותה של הגב' אייזנשטט להפרשי שכר בגין גמולים - נדחית גם תביעתה להפרשי פיצויי פיטורים בגין רכיב זה. אשר לגב' מרים דוריב - עולה כי הנתבעת שילמה לה פיצויי פיטורים מבלי להוסיף לשכר הקובע ששה גמולים נוספים המגיעים לה, שעות גיל ו-1/12 מקצובת ההבראה - רכיבים שאין חולק כי הם חלק מהשכר הקובע (ראה - סעיף 54 לתצהיר הגב' טובה בלז). משכך, זכאית הגב' דוריב להפרשים בגין פיצויי פיטורים בסך 32,522.5 ש"ח בהתאם לנתבע על ידה ובהיעדר תחשיב נגדי. 20. אשר לתביעת התובעות 15-16 לפדיון ימי מחלה יאמר - כי התובעות לא כימתו רכיב תביעה זו, ואף לא הציגו לבית הדין נתונים ביחס להיקף ימי המחלה שלא נוצלו על ידן. משכך, יש לדחותו. הפרשי שכר בגין גמולים ודרגה עד לשנת תשס"ג 21. אשר לתביעתה של תובעת 2, הגב' יהודית קליין, לתשלום בגין גמולי השתלמות, יאמר כך: בפני בית הדין הוצג מסמך מיום 31.12.01 מטעם גף כח אדם בהוראה שבמשרד החינוך, ביחס לנתוני העסקתה של הגב' קליין (נספח טו1 לכתב התביעה המתוקן), ולפיו הגב' קליין הינה בעלת תואר ראשון החל מיום 1.9.01 בדרגה 3 וזכאית ל-19.75 גמולי השתלמות. טענת הנתבעת ביחס לרכיב זה היתה - כי הגב' קליין קיבלה גמולים "בהתאם לאישורים אשר המציאה לידי הנתבעת" (ראה - סעיף 135 לתצהיר הגב' טובה בלז). היות ולבית הדין הוצגו התכתבויות מזמן אמת עם הגורמים הרלבנטיים בנתבעת (הגב' טובה בלז והגב' שושנה מנדלוביץ) ביחס לאי עדכון דרגתה של הגב' קליין וגמולי ההשתלמות המגיעים לה (ראה - נספח ו' לתצהיר הגב' קליין), הרי שדין תביעתה ביחס לרכיב זה להתקבל וזאת בהתאם לחישוב שהציגה התובעת ובהעדר תחשיב נגדי. משכך, תשלם הנתבעת לגב' קליין 41,517 ש"ח בגין גמולי השתלמות בהתאם לדרגתה ולוותק שלה בעבור השנים 1997-2003. 22. התובעת 7, הגב' לאה אנקונינה, טענה כי לא שולם לה גמול חינוך מיוחד בשיעור 7% מהשכר המשולב (תביעה שלא כומתה) וכן גמול פיצול בשיעור 5% מהשכר המשולב, על אף שזכאית היא לגמולים אלה בהיותה גננת שי"ח. אשר לדעתנו יאמר - כי דין תביעה זו להידחות מהטעם שלא הוכחה הזכאות לתשלום הגמולים ונפרט: הגב' אנקונינה הפסיקה לשמש גננת בכירה בשנת 1994 ועברה לשמש כגננת שי"ח בנתבעת, אולם שכרה המשיך להיות משולם בהתאם לשכרה של גננת בכירה, כפי שהיתה עד לאותו מועד. הגב' אנקוניה אף ציינה ביחס לכך כי במקום גמול חינוך מיוחד שולם לה גמול ריכוז, כפי שמקבלת גננת בגן (ראה - סעיפים 14-16 לתצהיר הגב' אנקונינה ולנספח ג' לתצהירה). הגב' אנקונינה לא הביאה כל ראיה לסתור את טענת הנתבעת, לפיה שכרה הועלה עקב אי שינוי הגדרתה לצרכי שכר (ראה - סעיף 24 לתצהיר הגב' טובה בלז) וכי למעשה שכרה של גננת שי"ח בצירוף גמול פיצול וגמול חינוך מיוחד הינו נמוך משכרה של גננת בכירה, המקבלת גם גמול ריכוז. 23. התובעת 8, הגב' איילה חיים, טענה כי לא שולם לה גמול כפל תואר החל מיום 1.9.01 ולכן היא זכאית לתשלום בגין 23.75 נקודות גמול ולא בעבור 15 נקודות גמול. משכך, זכאית היא להפרש בסך 488.56 ש"ח. הגב' חיים צירפה בתמיכה לתביעתה מכתב מיום 18.8.04 מאת גף כח אדם בהוראה במשרד החינוך בדבר נתוני העסקתה כאמור (ראה - נספח ב2 לתצהיר הגב' חיים). עמדת הנתבעת היתה כי לתובעת לא שולם כפל תואר מאחר והיא לא הציגה כל אישור לכך (ראה - סעיף 115 לתצהיר הגב' טובה בלז) וכי לעניין הגמולים מקבלת התובעת 16 נקודות גמול שהוא הסך המרבי המשולם ע"י הנתבעת (ראה - סעיף 117 לתצהיר הגב' טובה בלז). בשים לב למועד בו הוצא המסמך בדבר נתוני העסקה, התומך בטענת הנתבעת בדבר אי המצאת אישורים כנדרש ובמועד ובשים לב לתחשיב שערכה התובעת, שאינו מביא בחשבון את הניקוד לאורו בוצע התשלום בפועל אלא ניקוד נמוך יותר - הרי שאנו דוחים רכיב תביעה זה. 24. התובעת 11, הגב' חוה הורביץ, תבעה תשלום בגין הפרשי שכר על פי דרגתה והגמולים המגיעים לה. לתמיכה בתביעתה בגין רכיב זה צירפה התובעת מכתב מיום 10.8.03 מאת גף כח אדם בהוראה שבמשרד החינוך, לפיו היא זכאית לדרגת B.A. המזכה אותה בתוספת שכר בשיעור 5% החל מיום 1.6.02 וכן ל-14.75 גמולים לשכר, בעוד ששולם לה רק בעבור 11 גמולים. זאת, למרות פניותיה של התובעת לעדכון שכרה (ראה - נספחים ג1-ג3 לתצהיר התובעת). טענת הנתבעת בהקשר זה הינה - כי הדרגה המקסימלית שהיא מכירה בה לצרכי שכר הינה של מורה בכירה. עוד טענה הנתבעת כי התובעת לא עדכנה את אישורי זכאותה לגמולים החל משנת 2000 (ראה - סעיפים 66, 68-69, 72 לתצהיר הגב' טובה בלז). לאור האמור לעיל ובשים לב לכך שהנתבעת לא הציגה כל נימוק לכך שלא שילמה לתובעת את המגיע לה בהתאם לאישורים המתאימים ממשרד החינוך כאמור לעיל, הרי שדין תביעתה של התובעת ביחס לרכיב זה להתקבל וזאת בהתאם לחישוב שהציגה ובהעדר תחשיב נגדי. משכך, תשלם הנתבעת לגב' הורביץ סך של 31,083 ש"ח בגין הפרשי שכר על פי דרגתה (החל מיום 1.6.02 ועד לתום שנה"ל תשס"ג) והגמולים המגיעים לה (בעבור השנים 1997-2003). 25. התובעת 14, הגב' רחל הרשברג, תבעה תשלום בגין הפרשי שכר בגין גמולים שמגיעים לה. זאת מהטעם שהנתבעת שילמה לה רק בגין 7 גמולים, בעוד שהיא היתה זכאית לשיטתה לתשלום בעבור 9 גמולים החל מיום 1.9.99 ובעבור 11 גמולים החל מיום 1.9.00 (ראה - מכתב מיום 14.1.01 מאת גף כח אדם בהוראה שבמשרד החינוך בדבר נתוני העסקתה, שצורף כנספח כז11 לכתב התביעה המתוקן). כל שטענה הנתבעת ביחס לתביעה זו היה - כי שולם לתובעת בעבור גמולים בהתאם לאישורים שהמציאה (ראה - סעיף 21 לתצהיר הגב' טובה בלז). לאור האמור לעיל ובשים לב לכך שהנתבעת לא הציגה כל נימוק לכך שלא שילמה לתובעת את המגיע לה בהתאם לאישורים המתאימים ממשרד החינוך כאמור לעיל, הרי שדין תביעתה של הגב' הרשברג ביחס לרכיב זה להתקבל וזאת, בהתאם לחישוב שהציגה ובהיעדר תחשיב נגדי. משכך תשלם הנתבעת לגב' הרשברג סך של 6,888 ש"ח הפרשי שכר בגין גמולים. 26. התובעת 15, הגב' חביבה אייזנשטט, תבעה הפרשי שכר בגין גמולי השתלמות הנובעים מכך ששולם לה עבור 2 גמולים בלבד, בעוד היא היתה זכאית לטענתה ל-13 גמולים בהתאם לפירוט שערכה בסעיף 7.4 לתצהירה. אשר לדעתנו יאמר כי דין תביעתה בגין רכיב זה להידחות וזאת מהטעם שלא הוכחה זכאותה לתשלום הגמולים כאמור. ונפרט: מהאישורים שצורפו כנספח ב' לתצהיר עולה כי אישור על גמולים צורפו רק ביחס ל-7 גמולים שנצברו עד ליום 1.9.94 ולא ביחס לגמולים הנוספים הנטענים. כמו כן, התובעת לא התייחסה בסיכומיה לטענת הנתבעת, לפיה שולמו לה שני גמולים החל משנת 1998 בהתאם לאישורים אשר הוצגו לנתבעת המזכים בגמול, כאשר יתר הגמולים - אלה שנצברו עד לחודש 9/95 - נמחקו בשים לב לכך התובעת קיבלה דרגה גבוהה יותר - דרגת בכיר (ראה - סעיף 44 לתצהיר הגב' טובה בלז). 27. התובעת 16, הגב' מרים דוריב, תבעה הפרשי שכר בגין גמולי השתלמות, הנובעים מכך ששולם לה בגין גמול אחד בלבד החל מחודש 9/99 בעוד שהיא היתה זכאית ל-6 גמולי השתלמות. זאת, בהתאם לפירוט שערכה בסעיף 7.3 לתצהירה ועל פי אישורי ממשרד החינוך בדבר גמולי ההשתלמות שצברה, שצורפו כנספח ב' לתצהיר. טענת הנתבעת בנושא זה היתה כי האישורים שצירפה התובעת לתצהירה - ואשר הופקו בשנת 2004 ביחס למועדים עברו - אינם מוכרים לה ולא הומצאו לידיה ומשכך לא שילמה לתובעת גמול השתלמות בעדם (ראה - סעיף 52 לתצהיר הגב' טובה בלז). עם זאת ומשהאישורים שהציגה התובעת מדברים בעד עצמם הרי שעל הנתבעת לשלם לה את הסכום הנתבע על ידה בגין השנים 1996-2003, ובהיעדר תחשיב נגדי, בסך 21,794.85 ש"ח. זכאות התובעות לפיצוי בגין הלנת שכר ובגין הלנת פיצויי פיטורים 28. אשר לתביעת התובעות לפיצויי הלנת שכר ו/או להלנת פיצויי פיטורים, מקום שבו הולנו הסכומים שלא בהתאם להחלטות בית הדין, הרי שבהתאם לעקרונות המידתיות המנחים את בית הדין ביחס לפסיקת פיצוי כאמור, יש להעמיד את פיצויי ההלנה על הפרשי הצמדה וריבית בלבד. זאת נוכח גובה הסכום שהולן ביחס לכל אחת מהתובעות באופן חודשי, ונוכח העובדה שההלנה כאמור הייתה פועל יוצא של המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה הנתבעת המאיים על עצם קיומה, חרף צעדי ההתייעלות שנקטה. זכאות התובעות לתשלום דמי הבראה 29. התובעות טענו כי הנתבעת לא שילמה להן דמי הבראה במהלך השנים 2002-2003 ומשכך זכאיות הן, בהיותן עובדות הנתבעת מעל ל-25 שנים, ל-26 ימי הבראה (קרי - 2x13) לפי תעריף יומי של 351 ש"ח ובסה"כ ל-9,126 ש"ח. טענת הנתבעת היא - כי לתובעות שולמו דמי הבראה בשנת 2002. מאידך הודתה הנתבעת כי בשנת 2001 לא שולמו לתובעות דמי הבראה כלל. 30. לאור הודעת הנתבעת (ראה סעיף - 63א לכתב ההגנה) ומשניתן לזקוף את התשלום ששולם במהלך שנת 2002 כדמי ההבראה לשנת 2001, הרי שכל התובעות, למעט אלו שבתקופה הרלוונטית שהו בשבתון מלא או חלקי, זכאיות לתשלום דמי הבראה כפי תביעתן. כך גם התובעות 14-16, אשר יחסי העבודה עמן הסתיימו ביום 1.9.03. 31. אשר לתובעות ששהו בשבתון מלא או חלקי, הרי שתביעתן לתשלום דמי הבראה מתקבלת באופן יחסי לתקופה בה עבדו בפועל, כדלקמן: התובעת 10, הגב' גמליאלי, שהתה בשבתון בשנת 2002 או שנת 2003 ולכן היא זכאית ל-1/2 מהסכום אותו תבעה, ובסה"כ לסך 4,563 ש"ח. התובעת 11, הגב' הורביץ, שעבדה משרה חלקית בשנת 2002 זכאית ל-3/4 מהסכום אותו תבעה, משלא הובאה הוכחה ביחס לשיעור משרתה באותה שנה ובסה"כ לסך של 6,844.5 ש"ח. זכאות התובעות לתשלום קצובת ביגוד 31. אין חולק כי לתובעות לא שולמה תוספת ביגוד במהלך השנים 2001-2003 בסכום של 1,145 ש"ח למי שעבדה פחות מ-25 שנים ובסכום של 1,595 ש"ח לעובדות ותיקות יותר. 32. משכך, התובעות 1-13, אשר המשיכו ביחסי העבודה עם הנתבעת - זכאיות לרכיב זה כפי תביעתן. 33. לעומתן, תביעתן של התובעות 14-16 נדחית מהטעם שהזכות לקבלת ביגוד מהמעסיק אינה בגדר שכר עבודה, כי אם "זכות נלווית" שאינה ניתנת לפדיון בכסף. זכאות התובעות לתשלום מענק יובל 34. התובעות אשר עבדו בנתבעת למעלה מ-30 שנה תבעו מענק יובל בשיעור 60% מהשכר הקובע לפנסיה בגין השנים 2001-2003. הנתבעת לא כפרה בחובתה לשלם את הסכומים הנ"ל, ככל שלא שולמו, אלא שהתנתה את תשלומם בקבלת הכספים בפועל מאת משרד החינוך (ראה - סעיף 63ג לכתב ההגנה). 35. בנסיבות אלה יש לקבוע כי התובעות זכאיות לסכום הנתבע על ידן כמופיע בסיכומיהן. זאת לאחר שהתובעות תקנו את גובה הסכומים שנתבעו בכתב התביעה, בהתאם לסכומים ששולמו להן ע"י הנתבעת. זכאות התובעות להחזר הוצאות 36. שלוש מן התובעות תבעו קבלת החזר בגין הוצאות שהוציאו מכיסן עבור הנתבעת ואלו הן: התובעת 1, הגב' שמחה בוסי, תבעה החזר הוצאות לשנת 2002 בסך 1,053.1 ש"ח, כאשר העתקי הקבלות בגין ההוצאות הנ"ל צורפו כנספח יד/3 לכתב התביעה המתוקן. התובעת 2, הגב' יהודית קליין, תבעה החזר הוצאות לשנים 2001-2003 בסך של 3,537.15 ש"ח, כאשר טופס הדיווח לנתבעת על ההוצאות צורף כנספח טו/2 לכתב התביעה המתוקן. התובעת 7, הגב' לאה אנקונינה, תבעה החזר הוצאות בסך 1,000 ש"ח וזאת מבלי שתמכה תביעה בכל מסמך, על אף שהעידה כי המסמכים נמצאים ברשותה. הנתבעת לא נתנה הסבר מניח את הדעת לאי פירעון החוב על אף שלא הכחישה קיומו כאמור. משכך, זכאיות התובעות 1 ו-2 להחזר הוצאות בהתאם לנתבע על ידן ובהתאם למסמכים שהוצגו. אשר לתובעת 7, אשר לא הציגה ראיה לקיומו של חוב כאמור - הרי שדין תביעתה להידחות. עוללות 37. עוד יוער כי ככל שהנתבעת לא השלימה את הפרשות המעביד לביטוח מנהלים ולקרן השתלמות ביחס לתובעות, לרבות מרכיב פיצויי הפיטורים, ביחס לכל שנות עבודתן וביחס לכל רכיבי השכר כמקובל במוסדות החינוך הרשמיים - עליה לעשות כך ללא דיחוי. סוף דבר 38. הנתבעת תשלם לתובעות תוך 30 יום ממועד שיומצא לה פסק דין זה, את הסכומים כמפורט להלן: אשר לתובעת 1 - הגב' שמחה בוסי סך של 50,000 ש"ח בגין פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. סך של 231,256 ש"ח בגין הפרשי שכר עבודה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.06 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 9,126 ש"ח בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 4,677 ש"ח בגין קצובת ביגוד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 15,728.4 ש"ח בגין מענק יובל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 1,053.1 ש"ח החזר בגין הוצאות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.03 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 31,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. אשר לתובעת 2 - הגב' יהודית קליין סך של 50,000 ש"ח בגין פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. סך של 188,236 ש"ח בגין הפרשי שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.06 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 41,517 ש"ח בגין גמולי השתלמות בעבור השנים 1997-2003, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.00 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 9,126 ש"ח בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 4,785 ש"ח בגין קצובת ביגוד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 9,400 ש"ח בגין מענק יובל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.03 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 3,537.15 ש"ח בגין החזר הוצאות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 30,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. אשר לתובעת 3 - הגב' לאה רחל יוסף סך של 50,000 ש"ח בגין פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. סך של 205,629 ש"ח בגין הפרי שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.06 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 9,126 ש"ח בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 4,785 ש"ח בגין קצובת ביגוד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 4,825 ש"ח בגין מענק יובל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.02 ועד למועד התשלום בפועל. בסך 27,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. אשר לתובעת 4 - הגב' שרה שטרן פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 50,000 ש"ח. סך של 114,067 ש"ח בגין הפרשי שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.06 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 9,126 ש"ח בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 3,435 ש"ח בגין קצובת ביגוד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 17,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. אשר לתובעת 5 - הגב' רחל ברזל סך של 50,000 ש"ח פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. סך של 184,194 ש"ח בגין הפרשי שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.06 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 9,126 ש"ח בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 4,785 ש"ח בגין קצובת ביגוד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 12,040 ש"ח בגין מענק יובל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 26,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. אשר לתובעת 6 - הגב' ציפורה מהצרי סך של 50,000 ש"ח פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. סך של 80,326 ש"ח בגין הפרשי שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.06 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 9,126 ש"ח בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 5,930 ש"ח בגין קצובת ביגוד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 14,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. אשר לתובעת 7 - הגב' לאה אנקונינה סך של 50,000 ש"ח פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. סך של 35,832 ש"ח בגין הפרשי שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.06 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 9,126 ש"ח בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 4,335 ש"ח בגין קצובת ביגוד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 14,672 ש"ח בגין מענק יובל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 11,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. אשר לתובעת 8 - הגב' איילה חיים סך של 50,000 ש"ח פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. סך של 182,865 ש"ח בגין הפרשי שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.06 ועד למועד התשלום בפועל. הפרשי גמול בהתאם לאישור שהומצא וביחס להפרש בין 16 נקודות גמול ל-23.75. סך של 9,126 ש"ח בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 4,785 ש"ח בגין קצובת ביגוד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 26,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. אשר לתובעת 9 - הגב' נצחיה שמואלי סך של 50,000 ש"ח פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. סך של 182,865 ש"ח בגין הפרשי שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.06 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 9,126 ש"ח בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 4,785 ש"ח בגין קצובת ביגוד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 10,803 ש"ח בגין מענק יובל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 26,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. אשר לתובעת 10 - הגב' מזל גמליאלי סך של 50,000 ש"ח פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. סך של 233,536 ש"ח בגין הפרשי שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.06 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 4,563 ש"ח בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 4,785 ש"ח בגין קצובת ביגוד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 18,201 ש"ח בגין מענק יובל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 31,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. אשר לתובעת 11 - הגב' חוה הורביץ סך של 50,000 ש"ח פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. סך של 57,027 ש"ח בגין הפרשי שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.06 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 31,083 ש"ח בגין הפרשי שכר על פי הדרגה ובגין גמולים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.00 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 6,844.5 ש"ח בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 4,785 ש"ח בגין קצובת ביגוד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 15,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. אשר לתובעת 12 - הגב' רומה שוקר סך של 50,000 ש"ח פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. סך של 235,638 ש"ח בגין הפרשי שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.06 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 9,126 ש"ח בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 4,785 ש"ח בגין קצובת ביגוד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 8,959 ש"ח בגין מענק יובל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.3.03 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 30,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. אשר לתובעת 13 - הגב' לאה דורון סך של 50,000 ש"ח פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. סך של 102,446 ש"ח בגין הפרשי שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.6.06 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 9,126 ש"ח בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 3,435 ש"ח בגין קצובת ביגוד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.02 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 16,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. אשר לתובעת 14 - הגב' רחל הרשברג סך 50,000 ש"ח פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. סך של 6,888 ש"ח בגין הפרשי שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.01 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 138,643.2 ש"ח בגין השלמת פיצויי פיטורים ל-180%, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 24,324.45 ש"ח בגין הפרשים בעבור פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 9,126 ש"ח בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 23,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. אשר לתובעת 15 - הגב' חביבה איזנשטט סך של 50,000 ש"ח פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. סך של 251,790.4 ש"ח בגין השלמת פיצויי פיטורים ל-180%, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 50,328 ש"ח בגין הפרשי פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 9,126 ש"ח בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 36,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. אשר לתובעת 16 - הגב' מרים דוריב סך של 50,000 ש"ח פיצוי בגין פיטורים שלא כדין. סך של 21,794.85 ש"ח בגין הפרשי שכר, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.00 (אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל. סך של 162,290 ש"ח בגין השלמת פיצויי פיטורים ל-180%, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 32,522.5 ש"ח בגין הפרשים בגין פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 9,126 ש"ח בגין דמי הבראה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 4,640 ש"ח בגין מענק יובל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.9.03 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 28,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. פיטורים