קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פציעה במצח בתאונת דרכים: 1. ב"כ הצדדים הסמיכוני ליתן פסק דין לפי סעיף 4 ג' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975. 2. התובע יליד 1974, נפגע בתאונת דרכים שארעה בתאריך 2.3.99. אין מחלוקת לעניין הכיסוי הביטוחי. עיקר המחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק. 3. התובע נפגע בתאונה בראש הועבר לבית החולים הילל יפה בחדרה, שם אובחן פצע מדמם במצח. בוצעו בדיקות מקיפות ללא מימצא נוסף ולמחרת היום שוחרר. 4. כיום נותרה במצחו של התובע צלקת אשר בית המשפט התרשם ממנה בדיון שהתקיים בנוכחות התובע וב"כ הצדדים. בנסיבות, ויתר ב"כ התובע על בקשתו למינוי מומחה רפואי בהעדר מימצא למעט "הצלקת" והטענה "לנכות פלסטית" כהגדרתו. 5. ב"כ התובע עותר בסיכומים בכתב מטעמו לפסיקת פיצוי בגין כאב וסבל, בסך 28,862 ₪; פיצוי בגין הפסדי שכר לעבר בשל תקופת אי כושר של כ- 4 חודשים, על בסיס השכר הממוצע במשק בסך של 29,000 ₪; פיצוי בגין הפסד השתכרות לעתיד, על בסיס נכות רפואית ותיפקודית מוערכת של 10%וכן פיצוי עבור אובדן זכויות סוציאליות בעתיד ועלות ניתוח פלסטי לשיפור מראה הצלקת בסך כולל של 321,445 ₪. 6. ב"כ הנתבעות טוען בסיכומים בכתב כי אמנם נותרה לתובע צלקת בפניו אולם אין לקשור בינה ובין מצבו של התובע. התובע לא הוכיח כי הפסיד שכר בפועל. הצלקת לא הותירה כל נכות רפואית או תיפקודית על כן אין מקום לפסוק אבדן השתכרות לעתיד. אין ראיה לעניין הכיסוי הרפואי עבור הניתוח הפלסטי. לפיכך, סך הפיצוי אותו מציע ב"כ הנתבעות הינו לכל היותר, בגבולות 14,280 ₪ בגין פריט כאב וסבל. 7. עיינתי בכתבי הטענות ובסיכומי ב"כ הצדדים על נספחיהם, שמעתי את עדותו של התובע ולא שוכנעתי כי קיימת מגבלה כלשהי בתיפקודו כתוצאה מהתאונה. התובע טען בעדותו כי: "במרץ 99 לפני התאונה עבדתי בזפת וגם בבר. אחרי התאונה לא עבדתי 7 חודשים. היו לי כאבים ולא קיבלו אותי לעבודה בבר בגלל הצלקת. לפני התאונה בזפת קיבלתי 5,500 ₪ 6,000 ₪ ובבר 5,000 ₪. בימי גשם לא עבדתי בזפת אז עבדתי בבר. היום אני מקבל כמעט 7,000 ₪" (פרוטוקול ישיבת יום 7.12.00 עמ' 1-2). 8. דא עקא - בנספחים מטעם התובע לא צורפו ראיות כלשהן להיקף ההשתכרות הנטענת עובר לתאונה. שני תלושי שכר שצורפו מתייחסים לחודשים אוקטובר ונובמבר 2000. כמו כן צורפו תעודות אי-כושר מיום התאונה עד 25.6.99. מהתיעוד שצורף לסיכומי ב"כ הנתבעות עולה כי התובע טופל בקופ"ח בגין תלונות על כאבי ראש, הופנה ליעוץ נוירולוגי ליעוץ של כירורג פלסטי כמו גם לטיפול ביחידה בנפגעי סמים בגין בקשתו להיקלט במרכז גמילה ללא כל קשר לתאונה. 9. חישובי נזקים: במכלול נסיבות אלה ובהעדר ראיה ממשית להפסדי השכר הנטענים כמו גם העדר קשר סיבתי ו/או הצדקה לפיצוי בגין מלוא תקופת אי הכושר הנטענת לאור הפגיעה ותוצאותיה בתאונה; הנני מעריכה את נזקיו של התובע בגין הפסדי הכנסה לעבר כתוצאה מהתאונה בסך כולל של 4,000 ₪ נכון להיום. מעבר לכך, לא מצאתי לקבל טענות ב"כ התובע לפגיעה עתידית כלשהי. בהעדר נכות צמיתה ו/או ראיה לגריעה מכושר השתכרותו של התובע כתוצאה מהתאונה, אין מקום לפסיקת פיצוי בגין נזק כללי כנטען. 10. בעניין הוצאות ניתוח פלסטי לשיפור פני הצלקת, הנני מוכנה לקבל את הטעון שמעבר לכיסוי על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי זכאי התובע לפיצוי אותו הנני מעריכה בגבולות של 1,000 ₪. 11. עיקר הפיצוי הינו בנסיבות, בפריט נזק שאינו נזק ממוני. בהתחשב בפגיעה, ימי האישפוז והטיפול הרפואי כמו גם התוצאה שהותירה הצלקת בפניו של התובע, מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בגבולות מלוא הסמכות שהוענקה על פי סעיף 2 (ב) לתקנות הפלת"ד (חישוב בשל נזק שאינו נזק ממון) תשל"ו - 1976, בסך של 14,300 ₪ נכון להיום. סוף דבר, בשקלול כל הנתונים כמפורט לעיל, באיזון הראוי ומדין הפשרה כמוסכם, מוערכים נזקי התובע בסך כולל של: 20,300 ₪. 12. אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעות יחד ולחוד לשלם לתובע את הסך של: 20,300 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ. החיובים בהתאם לפסק הדין ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. תאונת דרכים