קבלת מידע ממס הכנסה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קבלת מידע ממס הכנסה:

(א) מהות העתירה
זוהי עתירה שבה מתבקש בית-המשפט להורות לשלטונות מס ההכנסה למסור לידי המבקשת מידע על אודות הכנסותיה וסכום ניכויי המס בין השנים 1998-1994.
(ב) עובדות רלוונטיות
המבקשת פנתה לשלטונות מס ההכנסה ביום 13.4.2000 בבקשה כי ימציאו לה את המידע המצוי בידיהם בקשר להכנסותיה ולניכויי המס מהכנסותיה מכל מעסיקיה בין השנים 1998-1994 (נספח א' להמרצה).
ב26.6.2000- השיב מר גוטליב – מנהל המחלקה המשפטית – לפנייתה של המבקשת בשלילה.
במכתבו הוא ביסס את הדחייה על סעיפים 9(ב)(1) ו20- לחוק חופש המידע, תשנ"ח1998-, ועל סעיף 13(ה)(2) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א1981-.
לטענת מר גוטליב, אמנם המידע נוגע ישירות למבקשת, אולם היא אינה מקור המידע.
לפיכך, לעמדתו, אין שלטונות המס חייבים למסור לה את המידע המבוקש.
מר גוטליב הוסיף וכתב כי אם המבקשת תדווח על כל מעסיקיה ותמציא טופס 106, תוכל לקבל את מבוקשה בכפוף להתאמה בין דיווחיה לבין המצוי בידיהם.
לעמדת המבקשת התנאים שהציב מר גוטליב בשם רשויות המס הינם בלתי קבילים. בא-כוחו ציין בעת טיעוניו כי בזמנה הייתה המבקשת סטודנטית ואינה יכולה לזכור את כל מקומות העבודה שבהם עבדה.
אין מחלוקת בין הצדדים כי מידע זה נחוץ למבקשת כדי לבקש החזרי מס מהמשיבה.
מכאן העתירה.
(ג) הפלוגתאות בין הצדדים
מכתבי-הטענות וטיעוני הצדדים עלתה הפלוגתה הזו:
– אם רשויות המס צריכות למסור מידע הנוגע למשכורתו של פלוני ולתשלומי המס שלו כאשר מקור המידע הינו מעבידו של פלוני.
(ד) האם רשויות המס מצוות להעביר מידע הנוגע למבקשת אשר מקורו במעסיקיה
1. הדין
לענייננו רלוונטיים כמה סעיפי חוקים, חלקם למבקשת וחלקם למשיבה:
טוענת המבקשת כי לפי חוק חופש המידע, תשנ"ח1998-, זכותה לקבל מידע מרשות ציבורית על-פי סעיף 2 לחוק, הקובע כי יימסר לאזרח:
"כל מידע המצוי ברשות ציבורית, והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב".
לעמדת המשיבה מדובר במידע שגילויו אסור על-פי דין הן לפי סעיף
9(א)(4) לחוק חופש המידע, תשנ"ח1998-, והן על-פי סעיפים 235-231 לפקודת
מס הכנסה.
סעיף 9(א)(4) לחוק חופש המידע, תשנ"ח1998- קובע:
(א) רשות ציבורית לא תמסור מידע שהוא אחד מאלה:...(4) מידע אשר אין לגלותו על פי כל דין". "מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו           
הסעיפים הרלוונטיים לענייננו בפקודת מס הכנסה הם כדלקמן:
(א) הממלא תפקיד רשמי בביצוע הפקודה, או המועסק בביצועה, חייב לראות כל תעודה, ידיעה, דו"ח, רשימת שומה או העתק מהם, והם מתייחסים להכנסתו של אדם או לפרט שבהכנסתו, כדבר שבסוד ושבמהימנות אישית ולנהוג בהם על דרך זו.(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), זכאים איש ואשה לגילוי כל פרט בדו"ח שהגיש בן זוגם על פי סעיף 131 או על פי סעיף 135, וכן לגילוי סכום ההכנסה שקבע פקיד השומה או בית המשפט, והכל לגבי התקופה שבה היו נשואים וחיו ביחד. 231. "חובת סודיות                
מי שנתמנה לפי הוראות הפקודה, או מי שמועסק בביצועה, לא יידרש להראות לבית המשפט כל דו"ח, תעודה או שומה, או לגלות לבית המשפט או להודיע לו, כל דבר שהגיע לידיעתו אגב מילוי תפקידו לפי הפקודה, אלא במידה שדרוש לעשות כן להפעלת הוראות הפקודה או מתוך כוונה לתבוע לדין על עבירה שנעברה במס הכנסה, או תוך כדי בירור תביעה כאמור....      232.      עובד מס הכנסה לא יידרש לגלות סוד      
מי שבחזקתו או בשליטתו תעודות, ידיעות, דו"חות, רשימות-שומה או העתקן המתייחסים להכנסתו של אדם או לפרט שבהכנסתו, והוא מסר בכל עת שהיא או ניסה למסור ידיעה כאמור, או משהו מתכנם של המסמכים לאדם ששר האוצר לא הרשהו למסור לו, או שמסר אותם שלא לצורך פקודה זו, דינו – מאסר ששה חודשים, או קנס מאה לירות.      234.      עונש על גילוי סוד הכנסה      
(א) הוראה בדין המחייבת למסור ידיעות על רכושו או הכנסתו של אדם אחר, למעט הוראה כאמור על פי פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש] תשל"ב1972-, לא תחול על מי שממלא תפקיד רשמי בביצוע הפקודה או המועסק בביצועה, מלבד אם נאמר כך במפורש בפקודה זו".      235.      סייג לחובת מסירת ידיעות      
מסירת המידע אסורה אליבא דמשיבה גם לאור הוראות סעיף 13(ה)(2) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א1981-, הקובע:
"13(א) כל אדם זכאי לעיין בעצמו, או על ידי בא-כוחו שהרשהו בכתב או על ידי אפוטרופסו, במידע שעליו המוחזק במאגר מידע.
...
(ה) הוראות סעיף זה וסעיף 13א לא יחולו –
...
(2) על מאגר מידע של רשות מס כמשמעותה בחוק לתיקון
דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז1967-".
ואם נוסיף לעמדת המשיבה את הוראות סעיף 20 לחוק חופש המידע, תשנ"ח1998-, כי אז הושם מנעול סופי על פיהם של פקידי מס הכנסה.
סעיף 20 לחוק חופש המידע, תשנ"ח1998- קובע:
"20. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתוקפו של חיקוק המחייב, המתיר, האוסר או המסדיר באופן אחר גילוי או מסירה של מידע שבידי רשות ציבורית".
השאלה כמובן היא עם מי הדין ואם לאור הסעיפים המתגבשים לכאורה בין תפיסתו הכוללת של חוק חופש המידע לאיסור הסודיות החמור החל על פקידי מס הכנסה – הם לא יחויבו במסירת מידע גם לעניין זה?
2. פירוש הדינים ושילובם
נפתח בפקודת מס הכנסה.
כאשר אנו מעיינים בפקודת מס הכנסה עלינו לבחון את רוח הפקודה על-מנת להגיע לתוצאה שאליה כיוון המחוקק דבריו אף אם לא פירשם בדקדקנות, שכן לא ניתן להקיף בחוק את כל המקרים האפשריים במציאות.
אין מחלוקת שפקודת מס הכנסה מטילה איסור קטגורי על פקידי מס ההכנסה למסור כל מידע שהגיע אליהם מדיווחים במסגרת עבודתם לכל מאן דהוא.
ולענייננו:
בהנחה שבזמן אמת קיבלה המבקשת תלושי משכורת, ידעה מהו שכרה, מעבידה דיווח על כך ועל הניכויים שהורדו ממנה למס הכנסה, האם גם במקרה כזה חלה חובת הסודיות על פקיד מס הכנסה כלפי הנישום.
לעניין זה קולעים דבריו של השופט ברנזון בע"א 251/73 תרשיש נ' שיינליכט [1], בעמ' 578-577:
"על-כן, מוטב ומותר גם מותר לתור אחרי פירוש אחר המתיישב איכשהו עם לשון החוק, ובלבד שלא להגיע לתוצאה בלתי-צודקת. זהו כלל פרשנות ידוע ומקובל, כמו שנאמר בהולסברי, הוצאה שניה, כרך 31, ע' 506, סעיף 653:
'פרשנות משפטית צריכה להיות מכוונת למניעת תוצאות בלתי-נוחות ובלתי-צודקות, אם הדבר ניתן להיעשות בלי לסלף את רוח החוק או את לשונו. אם לשון החוק היא דו-משמעית וניתנת להתפרש לשתי פנים, אין לקבל את הדעה המוליכה – (בין השאר) לאי-צדק בולט'...
'כאשר ישנם שני פירושים, שאחד מהם יביא... לאי צדק גדול ומיותר, והשני ימנע אי-צדק זה ויישאר בתחום המטרה שלמענה נעשה החוק, מחובת בית-המשפט לקבל את הפירוש השני ולא את הראשון מתוך שני הפירושים הללו'".
על הוראות פקודת מס הכנסה אלה יש "לבנות" שני מודלים משפטיים בסיסיים:
הראשון – שחוקים יש לפרש בתום-לב ובדרך מקובלת על-פי הוראות סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג1973-, ואם נצרף זאת לדרך הפרשנות הנאותה, אוסיף: בהתאם לתכליתם ולכוונת המחוקק.
השני – במשולש שווה צלעות זה של מעביד, נישום ומקבל מס, אין המדובר בכלל בצד ג'.
המעביד המעסיק עובד, חייב על-פי הדין לנכות ממנו כספים ולהעבירם למס הכנסה. השכיר אינו יכול לעשות כן. מכאן, שהמעביד הינו שלוחו של השכיר מכוח הוראות חוק השליחות, תשכ"ה1965- לעניין זה, למס הכנסה. הדיווח על ההכנסה ועל הניכויים נעשה בשביל השכיר ועל-פי הדין; פעולתו הינה פעולה משפטית המשנה את מצבו של השכיר, לכן לא ניתן להתייחס לניכויים כאל מידע המגיע מצד ג', אלא מידע המגיע מהעובד עצמו באמצעות צינור שאותו קבעה פקודת מס הכנסה.
רוח החוק בפקודת מס הכנסה, ככל שהדברים נוגעים לסודיות, נועדה להבטיח שני דברים:
האחד – חסיון מידע על אודות נישום ולטובת נישום בכך שנקבע איסור על מי מהעובדים למסור לאדם זר מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו.
השני – חסיון מידע "לטובת" מס הכנסה כדי למנוע דליפת מידע לנישום על אודות השתכרות שלו שעליה לא דיווח, וזאת לצורך הצלבת מידע כללי לגביית מס אמת (בש"פ 2481/96 רבינק נ' מדינת ישראל [2], בעמ' 503).
דברים אלה נכונים גם לסעיף 13(ה)(2) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א1981-. כזכור, סעיף זה מחריג מזכות העיון, זכות השמורה במאגרי מידע ועניינה מאגר המידע של רשות מס, שהרי תכליתו של חוק זה גם היא מכוונת לאותה תכלית המצויה בסעיפי הסודיות שבפקודת מס הכנסה.
המבקשת מבקשת לעיין בחומר אשר אליבא דכולי עלמא, היה מצוי בזמן אמת בידיה, שכן כל עובד מקבל תלוש משכורת ממעסיקו במקביל להעברת הניכויים על-ידי המעביד לרשויות המס.
מכיוון שמידע זה אינו נובע מגורם זר, והיה ידוע למבקשת, אין לראות ברשויות המס מאגר מידע אקסקלוסיבי, שכן ככל שהדברים נוגעים לסוג מידע זה, משמשות רשויות המס אך ורק כ"מחסן מידע" שניתן לו בנאמנות על-ידי המבקשת.
פירוש שונה של פקודת מס הכנסה והחיסיון שבה הינו בניגוד לתום-לב ודרך מקובלת ובניגוד לכוונתו של המחוקק.
לראיה, המחוקק התיר גילוי מידע בין בני-זוג לגבי תקופת נישואיהם, ומכאן שסבר שגם בן-זוג, על-פי סעיף 231(ב) לפקודת מס הכנסה, אף שהוא לא זה שמסר מידע הנוגע לתא המשפחתי, זכאי שהדבר יובא לידיעתו, לפי בקשתו. על אחת כמה וכמה מוסר המידע עצמו.
הסיטואציה הינה כה פשוטה, שהמחוקק, כך נראה לי, לא העלה על דעתו שתיטען טענת חיסיון אפשרית לגבי מוסר המידע עצמו, בין ישירות בין באמצעות מי מטעמו.
כאן מצטרף לתמונה אלמנט תום-הלב והדרך המקובלת, ולפיו יש לפרש הן את פקודת מס הכנסה, הן את חוק חופש המידע, תשנ"ח1998- והן את חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א1981-.
גישת המשיבה הייתה והינה, כפי שהדבר עולה בטיעונים בפני בית-המשפט, כי ברצונה להצליב מידעים, שמא המבקשת חייבת בעצם לשלם מסים לרשות כתוצאה מעבודה שלא הוצהר לגביה, ולא תהיה זכאית להחזרי מס, או לחלקם. מכאן ניתן להבין, שאין המשיבה, ברמה העקרונית, רוצה לטעון לחיסיון, כפי שהיא טוענת בפניי, אלא היא מתנה את מסירת המידע בתנאים.
תנאים אלה לא בא זכרם בחוק חופש המידע או בפקודת מס הכנסה.


ניתן להבין את חשש המבקשת לפרט את משכורותיה בפני המשיבה שמא תיתפס בטעות שתעמוד לחובתה. כאמור אין היא חייבת, מכוח הדין, בפירוט כזה.
הנחת העבודה של רשויות המס צריכה להתאים את עצמה לנישום העומד בפניהן. לא בכל המקרים מדובר במשתמטי מסים העשויים לשבש את פעילות הרשות לגביית מס אמת. נסיבות כל מקרה ומקרה צריכות להישקל, אפילו במשורה. זו המשמעות לנהוג בתום-לב ובדרך מקובלת הן במתן המידע והן בפירוש החוק.
אשר-על-כן ניתן בזאת צו המורה למשיבה להעביר לידי המבקשת כל מידע על אודות משכורתה וניכויי המס שלה אשר הועברו למשיבה על-ידי מעסיקיה ב7- השנים האחרונות.
המשיבה תשלם למבקשת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בסכום של
15,000 ש"ח + מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מס הכנסה על טיפים

  2. עורך דין מס הכנסה

  3. קבלת מידע ממס הכנסה

  4. מחילת חוב מס הכנסה

  5. זיכוי מס הכנסה באילת

  6. החזר קנסות מס הכנסה

  7. יגיעה אישית מס הכנסה

  8. יבוא תכשיטים מס הכנסה

  9. תדריך כלכלי מס הכנסה

  10. הודעה בעל פה למס הכנסה

  11. תיקון דוחות למס הכנסה

  12. שיפורים במושכר מס הכנסה

  13. סעיף 163 לפקודת מס הכנסה

  14. סעיף 144 לפקודת מס הכנסה

  15. הפרשי הון - ערעור מס הכנסה

  16. ביקורת מס הכנסה בכפר ערבי

  17. קופה רושמת ביקורת מס הכנסה

  18. ערעור מס הכנסה פסילת ספרים

  19. ביקורת ספרים מס הכנסה - חנות

  20. ערעורי מס הכנסה בדלתיים סגורות

  21. מס הכנסה משכורת בני זוג בחברה

  22. דוגמא של ערעור מס הכנסה שהתקבל

  23. ערעור לעליון על החלטת מס הכנסה

  24. ביקורת מס הכנסה - מרפאת שיניים

  25. "הכנסה מעבודה" לפי פקודת מס הכנסה

  26. התיישנות החזר מס הכנסה ששולם בטעות

  27. רכישת זכות דיירות - זיכוי מס הכנסה

  28. פער בדיווח הכנסות למע''מ ולמס הכנסה

  29. ערעור על קולת העונש בעבירות מס הכנסה

  30. רישום לא מסודר של חשבונות - מס הכנסה

  31. השוואה לעסקים דומים - ערעור מס הכנסה

  32. עבירות לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה

  33. סעיף 220 לפקודת מס הכנסה - עבירות מס

  34. הכנסה לא מדווחת למס הכנסה של הרוג תאונת דרכים

  35. אי העברת ניכוי מס הכנסה ממשכורות עובדים

  36. תמיכה כספית מהמשפחה זכאות לגמלת מס הכנסה

  37. אי הגשת דוחות מס הכנסה מהווה עבירה נמשכת

  38. ביטול כתב אישום בגין תשלום כופר למס הכנסה

  39. חישוב נכות לפי תקנות מס הכנסה וביטוח לאומי

  40. האם אפשר לחייב בעלים של חברה בחובות למס הכנסה ?

  41. כמה זמן צריך לשמור מסמכים למס הכנסה ? סעיף 25(ג)

  42. בדיקת ירידה בשכר לעצמאי בביטוח לאומי ע''י השוואת דוחות מס הכנסה

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון