קצבת ניידות רטרואקטיבית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת ניידות רטרואקטיבית:
 
1. מדובר בתביעה על החלטת פקיד התביעה שלא להעניק לתובע קצבת ניידות רטרואקטיבית לפי האמור בסעיף 16 להסכם בדבר גימלת ניידות מיום 1.6.1977 (להלן "הסכם הניידות"), בנימוק, כי הבקשה הוגשה באיחור.
 
2. להלן העובדות


א. התובע ילד בן 6, נולד נכה.נ
 
ב. המוסד לביטוח לאומי הכיר בנכותו בשיעור 100% ומשלם להוריו קצבת נכות.ב
 
ג. ההורים הגישו בקשה לקבלת קצבת ניידות ביום 13.5.01 במטרה לנצל זכותם לקבלת הגימלה, לרבות קבלת הגימלה רטרואקטיבית מיום 1.11.99, לפי תיקון מס' 18 ל"הסכם הניידות" שפורסם ביום 7.3.01.ו
 
ד. תיקון מס' 18 שתחילתו מיום 1.11.99 (פורסם בילקוט פרסומים 4969 מיום 7.3.01), מפרט, כי בקשה שתוגש במהלך 60 הימים מיום פרסום התיקון תזכה את המבקש בגימלה למפרע מיום תחילתו של ההסכם המתוקן, היינו מיום 1.11.99.
 
ה. הוריו של התובע הגישו כאמור הבקשה לאחר תום 60 הימים, היינו ב-13.5.01.נ
 
3. טענות הנתבע
עפ"י תיקון מס' 18 ל"הסכם הניידות" נקבע, כי מי שהגיש הבקשה עד 6.5.01 זכאי לקבל גימלה רטרואקטיבית מיום של התיקון, היינו מיום 1.11.99, וניתן היה לאשר זאת 60 יום מיום הפרסום, אולם כל מי שהגיש בקשה לאחר ה-6.5.01, כפי שנעשה הדבר על ידי התובע שהגיש התביעה ב-13.5.01, לא נכנס בגדר הזכאים עפ"י התיקון. לפקיד התביעות אין שיקול דעת לחרוג ממה שנקבע בתיקון ופעל בהתאם להוראות סעיף 16 ל"הסכם הניידות" (נוסח מתוקן) ולפיכך החלטתו כדין.ב
 
4. טענות התובע
א. איחור של 7 ימים בהגשת הבקשה עפ"י "הסכם הניידות" אין בו כדי למנוע מהנתבע מלהחיל עליו את התיקון האמור, כשהתובע הוכר כנכה מיום היוולדו.ו
 
ב. מצבם הכלכלי הקשה של הורי התובע מונע מהם למלא אחר כל צרכיו של התובע.נ
 
ג. הנתבע לא טרח ליידע את הורי התובע על זכויותיו לפי "הסכם הניידות" מהיום בו היה התובע בן 3.ב
 
5. הצדדים חזרו בדיון על טענותיהם.ו
אביו של התובע ציין, כי פקידת התביעות בנתבע הבהירה לו, כי בנו זכאי לגימלה מגיל 3. לגירסתו, יש לבדוק כל מקרה לפי נסיבותיו ולבית הדין יש שיקול דעת.נ
 
6. התובע הוכר כ"ילד נכה" ולאור האמור בתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח - 1993, זכאי במקרים מסויימים להטבות עפ"י "הסכם הניידות" (תקנה 12(ה) לתקנות הנ"ל). בין היתר נקבע, כי זכאי להטבות אם "נקבעו לו 80% נכות מוגבלות בניידות לפי "הסכם הניידות" או שהועדה הרפואית, כמשמעותה בהסכם, קבעה, כי הוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו, או שקבעה בשל ליקוי בגפיו התחתונות שאינו מסוגל ללכת בכוחות עצמו ובשל מוגבלותו אינו מסוגל להשתמש בכיסא גלגלים".ב
 
עפ"י סעיף 16 להסכם בדבר גימלת ניידות (בנוסח המתוקן), נקבע, כי:
"קיצבת הניידות תשולם בעד התקופה המתחילה בראשון לחודש שבו הוגשה לועדה הרפואית הבקשה, לפיה נקבעו אחוזי מוגבלות בניידות, ובלבד שהתביעה לקיצבת ניידות הוגשה למוסד תוך חודשיים מהיום שבו נשלחה למוגבל בניידות הודעה על החלטת הועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים, לפי העניין. הגיש המוגבל בניידות למוסד את התביעה לקיצבת ניידות לאחר תום חודשיים מהיום שבו נשלחה לו ההודעה כאמור, תשולם לו הקיצבה למפרע בעד תקופה של חודשיים שקדמו לחודש שבו הגיש את התביעה לקיצבת ניידות למוסד. לא תשולם קיצבת ניידות אלא בעד תקופה שמתקיימים בה התנאים המזכים על פי הסכם זה בקיצבת ניידות".ו
 
אין ספק, כי תכלית התיקון הנ"ל של סעיף 16 ל"הסכם הניידות" הינה על מנת להטיב עם הנכים לקבלת גימלה לתקופה רטרואקטיבית, עובדה אשר הינה בבחינת חריג לכלל, לפיו גימלאות משולמות בדרך כלל רטרואקטיבית ממועד הגשת התביעה (למעט מקרים חריגים).נ
 
אין מחלוקת, כי הנתבע פעל עפ"י הוראות סעיף 16 ל"הסכם הניידות" והצדדים אינם חלוקים בדבר הרקע העובדתי להגשת התביעה.ב
 
אין התובע טוען דבר לעניין ניסוחו של "הסכם הניידות" ולא לעניין דרך הפעלתו, ואין כל עילה שעניינה פרשנות ההסכם, שכן לשונו ברורה וחד משמעית. תביעתו של התובע הינה לזכותו בגימלה לתקופה מעבר לקבוע ב"הסכם הניידות", אף כי אינו חולק על העובדה, כי אינו זכאי לקבלת הגימלה לתקופה הנוספת, עפ"י הוראות ההסכם.ו
 
בהסכם הניידות ובתיקון הנדון נקבעו כללים ברורים למתן זכות לפי ההסכם. בשל אילוצי תקציב, אין אפשרות לרצות את הכל (בג"צ 630/84 יאיר הורן נ' שר האוצר, לא פורסם). הסכם הניידות הינו הסכם שמחוץ לחוק הביטוח הלאומי, שם הזכויות ניתנות לפי החוק האמור ולפי שיקול הדעת של המוסד באשר מדובר בכספי המבוטחים. בהסכם הניידות המדינה היא צד להסכם, והכספים הניתנים מכוחו הם מאוצר המדינה, לאמור כספי ציבור. לפיכך שיקול הדעת של פקיד התביעות הינו מצומצם עוד יותר".נ

מרותו של הפיקוח השיפוטי של בית הדין על ביצועו של ההסכם, הוא בדומה לפיקוח על חקיקת משנה וזאת לאור מהותו של ההסכם (דב"ע נו/24-01 המוסד נ' משה יונגרייז, פד"ע לא 577).ב
 
אין בית הדין מוסמך להעניק זכויות למוגבל בניידות מעבר להוראות ההסכם (דב"ע נא/9-0 שלום חדד נ' המוסד, פד"ע כג 212).
 
באשר לטענה, כי על הנתבע היה ליידע את התובע באשר לזכויותיו עפ"י "הסכם הניידות", אמנם נפסק, כי אין המוסד חייב לחפש את מבוטחיו באשר הם שם ולהעניק להם גימלאות אלא על המבוטחים לפנות אליו בתביעה, אולם גם אם במקרה הנדון מדובר בתובע אשר נמצא בטיפולו של המוסד לביטוח לאומי, ומן הראוי היה, כי הנתבע, בשלב כלשהו, היה מיידע את הורי התובע בדבר זכויותיו הנוספות, אין במקרה הנדון כדי להעתר לתביעה, שכן אין כל עילה להתערב בהחלטת פקיד התביעות אשר פעל בהתאם להוראותיו המפורשות של "הסכם הניידות".ו
 
לא הוכח אי סבירות או שרירות לב בהחלטת פקיד התביעות של הנתבע בפועלו עפ"י הוראות "הסכם הניידות".נ
 
התערבות בהחלטת פקיד התביעות והענקת זכות לתובע מעבר לתקופה שנקבעה מפורשות בהסכם, תהווה החלטה בניגוד להוראות ההסכם.ב
 
התובע לא הפנה בטיעוניו לכל עילה ממנה ניתן להסיק עילה כלשהי אשר יכול, ואין זו דעתנו החד משמעית, כי על פקיד התביעות היה לשקול האם להעתר לתביעתו אם לאו.ו
אין בפנינו מקרה בו התובע הגיש תביעתו באיחור בשל סיבה שמנעה ממנו הגשת התביעה במועד, כפי שצויין בסעיף 157 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - "החוק"), באשר להגשת תביעות עפ"י פרק ו' "ביטוח נפגעי תאונות", היינו לדמי תאונה.
 
גם כאשר פונה מבוטח למתן הענקה מטעמי צדק, בין המבחנים בהם נקבע, כי קיים צידוק להענקה מטעמי צדק צוטט, כי קיימת "סיבה אחרת שלפי שיקול דעת המוסד מקורה בנסיבות שלא היו תלויות במבקש ההענקה בתום לב, והמוסד שוכנע ששורת הצדק מחייבת מתן הענקה" .נ
 
ככלל, זכאות המבוטח לקבלת גימלאות הינה מהמועד בו הוגשה התביעה לנתבע, למעט מקרים חריגים.ב
 
7. בתביעות שעניינן זכאות מכח חוק סוציאלי, ובפרט תביעות לקבלת גימלאות עפ"י "הסכם הניידות", אין בית הדין מוסמך להעניק זכויות מעבר לזכויות שנקבעו בחוק, אלא אם הוכחה בפניו סיבה ו/או עילה לפיה לא פעל הנתבע בהתאם להוראות החוק, ובמקרה שלפנינו "הסכם הניידות".ו
 
8. במקרה הנדון, עם כל ההבנה למצבו של התובע, בהנחה שועדה רפואית תקבע, כי זכאי לגימלת ניידות, לא מצאנו כל עילה להתערב בהחלטת פקיד התביעות.נ
 
דין התביעה להידחות.ב
 
אין צו להוצאות.ו
 
9. זכות ערעור תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.
 
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם הניידות

  2. פרשנות הסכם הניידות

  3. תוספת לקצבת ניידות

  4. דחיית תביעת ניידות

  5. ביטול קצבת ניידות

  6. רמת ניידות ד'

  7. מוגבל בניידות משתכר

  8. הגדרת מוגבל בניידות

  9. מוגבלות בניידות 70%

  10. 60 אחוזי נכות ניידות

  11. הלוואה עומדת ניידות

  12. חישוב מוגבלות בניידות

  13. תוספת א' להסכם הניידות

  14. ערעור על זכאות לניידות

  15. קצבת ניידות רטרואקטיבית

  16. מחלת ורידים גמלת ניידות

  17. ממתי מקבלים קצבת ניידות

  18. רשימת הליקויים בניידות

  19. מוגבלות בניידות 50 אחוז

  20. גמלת ניידות לאחר גיל 65

  21. קצבת ניידות לאישה בדואית

  22. איך מגישים תביעה לגמלת ניידות

  23. ניכוי קצבת ניידות מפיצויים

  24. מחלת שרירים - קצבת ניידות

  25. גמלת ניידות בגין מחלת פרקים

  26. גודל הרכב למוגבלים בניידות

  27. גמלת ניידות - נכות משוקללת

  28. קרוב משפחה של מוגבל בניידות

  29. מפרקים מדומים - גמלת ניידות

  30. ערעור ניידות בית הדין לעבודה

  31. שלילת קצבת ניידות בגלל הלוואה

  32. גמלת ניידות עקב טיפולי הקרנות

  33. הפסקת קצבת ניידות מביטוח לאומי

  34. מועד תחילת הזכאות לקצבת ניידות

  35. ביטול קצבת ניידות מביטוח לאומי

  36. מורשה נהיגה ברכב מוגבל בניידות

  37. ערעור החלטת ועדת העררים ניידות

  38. ערעור על החלטת ועדה לגמלת ניידות

  39. שלילת רישיון לנכה מוגבל בניידות

  40. ערעור על החלטת ועדה רפואית ניידות

  41. הפסקת קצבת ניידות עקב שהות בחו''ל

  42. גמלת ניידות ערעור על החלטת ועדה רפואית

  43. הסעת מוגבל בניידות ע''י קרוב משפחה

  44. ערעור על החלטת ועדה לעררים בניידות

  45. גמלת ניידות – ערעור על החלטת ביטוח לאומ

  46. ערעור גמלת ניידות בשאלה משפטית בלבד

  47. החזר קצבת ניידות ממוגבל בניידות שעובד

  48. נכות לא מתאימה לרשימת הליקויים בניידות

  49. הפסקת קצבת ניידות לנפגעי תאונות דרכים

  50. הלוואה נוספת לרכישת רכב למוגבל בניידות

  51. גמלת ניידות מביטוח לאומי עקב השתלת כליה

  52. חישוב גמלת ניידות לפי אביזרי ניידות לנכים

  53. מרחק מהבית לעבודה לצורך זכאות לקצבת ניידות

  54. הגבלה בניידות על פי סעיף ו-א-1 לרשימת הליקויים

  55. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין ניידות

  56. הלוואה עומדת ניידות רכב נפח מנוע למעלה מ- 2000 סמ''ק

  57. קביעת ועדת ניידות כי סוג הליקוי אינו נכלל ברשימת הליקויים

  58. עתירה לבג"ץ על הסכם הניידות: החלפת מפרקים בירך או בברך

  59. האם הועדה צריכה "להזהיר" נכה לפני הפחתת שיעור מוגבלות בניידות

  60. חובת ההנמקה של הוועדה בדבר היזקקות לסיוע מועט בניידות בתוך הבית

  61. מגבלות מוטוריות הניתנות ליישום ברשימת הליקויים המנויים בהסכם הניידות

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון