תביעה נגד לקוח בנק לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד לקוח בנק לאומי:

1. א. א) הנתבע פתח ביום 7/10/91 חשבון אצל הבנק-התובע (להלן: "הבנק").חשבונו של הנתבע היה לדיביטורי ויתרת החובה של הנתבע בחשבון זה היתה -.19,519 ₪ בתוספת ריבית עד יום הגשת התביעה בסך -.495 ₪, ובסך הכל -.20,014 ₪.



ב) התובע פנה בדרישה אל הנתבע לסלק יתרת החוב ומשלא מילא הנתבע אחר הדרישה, הוגשה כנגדו תביעה זו בסדר דין מקוצר.

ב. הנתבע הגיש בקשה לרשות להתגונן, בה טען, בין היתר, כדלקמן:

א) הנתבע ניהל אצל הבנק-התובע מספר חשבונות: פרטי, עסקי וחשבון משותף לו ולגב' גליה חולודני (להלן: ,גב' חולודני").
עיקר הפעילות העיסקית התנהלה בחשבון עסקי ע"ש חברה בבעלות הנתבע, היא חב' דניאל הרייזר בע"מ (להלן: "החברה").

ב) בתאריך 2/3/95 הגיע הנתבע לבנק יחד עם גב' חולודני בישבם ביחד עם גב' נאווה - מנהלת המחלקה העסקית של הבנק (להלן: "גב' נאווה") - סגרו את כל החשבונות שניהל הנתבע בבנק - לרבות חשבון החברה.

ג) הנתבע אף הפקיד בידי הגב' נאווה המחאות מחשבון בנק הפועלים סניף כורזין גבעתיים במזומן וכן פתח תכנית חסכון - הכל לשם סגירת יתרת החוב.
גב' נאווה אף חישבה הריביות העתידיות וההמחאות שהופקדו היו גם לצורך תשלום הריביות העתידיות.
כתוצאה ובהמשך לכך אף הודיעה והבטיחה גב' נאווה כי החשבונות בבנק סגורים.

ד) זמן רב לאחר שהנתבע ידע שהחשבונות סגורים, קיבל הנתבע הודעה טלפונית על קיום יתרת חוב בחשבון ואז פנה בעצמו והן באמצעות בא כוחו וביקש לקבל פירוט החשבונות והכספים שהפקיד לצורך סגירת החשבון.
הבנק לא השיב לפניות אלה.

ג. בדיון שנערך בבקשה לרשות להתגונן, הגיעו הצדדים להסכם ליתן רשות להתגונן בשאלה: האם נסגרו כל חשבונות הבנק בבנק ביום 2/3/95.נ
לצורך כך, הפך גם התצהיר, שצורף לבקשת רשות להתגונן לכתב הגנה.

2. אם כן, השאלה השנויה במחלוקת היא, האם הוכיח הנתבע, שביום 2/3/95 סגר את כל החשבונות שניהל בבנק - סגירה שלא הותירה כל יתרת חובה.

3. בטרם אתייחס לשאלה זו, לא אוכל שלא להתייחס ולהעיר בשלושה אלה:

א) (1) כפי שעולה מעדות הנתבע ומעדותה של גב' נאווה, ניהל הנתבע 5
חשבונות בבנק.
בכתב התביעה, שהגיש הבנק נגד הנתבע, לא טרחה ב"כ הבנק לציין באיזה חשבון מדובר, מה מס' החשבון שבו נותרה יתרת החובה.
צרוף טופס "תנאי ניהול חשבון עו"ש חש"ק/חח"ק (להלן: "הטופס"), שבו מצויין בכותרתו מס' חשבון 72267/81, אין בו כדי לומר כי אכן התביעה מתייחסת לחשבון זה - כאשר אין בגוף התביעה מס' החשבון.
רק בסיכומים ציינה ב"כ הבנק את החוב במס' חשבון 72267/81 (סעיף 2 (א) לסיכומים).

(2) זאת ועוד, אם אכן סברה ב"כ הבנק כי יתרת החובה נוצרה בחשבון 72267/81 (לפי הטופס), הא כיצד צורף לתביעה דף חשבון מחשבון 72267/01, שעליו מופיעים שני בעלי חשבון: פרץ דן וחולודני גניה? הרי על גבי הטופס, שאליו מתייחס הבנק - אין שמה של חולודני בנמצא!

(3) בסיכומיה מציינת ב"כ הבנק כי חולודני היתה שותפה לחשבון שהצטרפה בשלב מאוחר יותר.
ומדוע לא צוינה עובדה זו בכתב התביעה?
הרי בכתב התביעה מציינת ב"כ הבנק: "העתק מדף החשבון של הנתבע מצורף לכתב התביעה..." כאשר עובדה זו אינה נכונה.
ב"כ הבנק לא יכולה להראות שותפות בחשבון בסיכומים מבלי שעובדה זו תופיע בכתב התביעה.

ב) (1) בכותרת סיכומיה ציינה ב"כ הבנק כנתבעים את: פרץ דן, חולודני גליה
ובסעיף 1 לסיכומים מציינת ב"כ הבנק כי: "ביום 6/2/96 הגיש התובע תביעה כספית נגד הנתבעים על סך -.20,014 ₪ (בתחילה הוגשה התביעה רק כנגד הנתבע מס' 1 ואח"כ הוספה גם הנתבעים (כך!) מס' 2 בהיותה שותפה לחשבון שהצטרפה בשלב מאוחר יותר." (ההדגשות שלי = ג.ב.).
עם כל הכבוד לב"כ הבנק, היכן בדיוק הוספה חולודני לתביעה? היכן אותם טפסים המראים צירופה של גב' חולודני לחשבון?
יגעתי, חיפשתי בכל התיקים המצויים בפני - הקשורים למשפט זה - אך לא מצאתי בקשה כלשהי בה מבקשת ב"כ הבנק לצרף כנתבעת את חולודני.
ואם בקשה כזאת לא הוגשה, אזי ברור מאליו שגם החלטה בנדון דנן לא ניתנה.

אם כך, כיצד זה מחליטה ב"כ הבנק - כך על דעת עצמה ובסיכומים - לצרף את חולודני כנתבעת, להתייחס בסיכומיה אל נתבעת זו כנתבעת לכל דבר וענין ואף לבקש - בסיפא לסיכומיה - לחייבה יחד ולחוד עם הנתבע?
האם ב"כ הבנק נתנה לגב' חולודני את הזכות להגיש בקשה לרשות להתגונן בפני התביעה?

(2) עוד טוענת ב"כ הבנק כי כתב התביעה נמסר לידי שני הנתבעים (סעיף 2 לסיכומיו).
היכן אישור המסירה למסירת כתב התביעה? אם גב' חולודני לא צורפה כנתבעת כדין - על סמך מה המציאה לה ב"כ הבנק - אם בכלל - הזמנה לדין וכתב תביעה?

(3) בסעיף 3 לסיכומיה, מציינת ב"כ הבנק כי ביום 27/3/97 הגישו הנתבעים בקשה לרשות להתגונן במסגרת תיק המרצה 1022/97.ב
היכן מצאה ב"כ הבנק נתון זה בתיק המרצה 1022/97?
לא רק זאת, אלא שבהתאם להחלטת ב"כ הבנק על כי גב' חולודני צורפה כנתבעת ממשיכה היא בסיכומיה להתייחס לשני נתבעים - ואין זה נכון לעשות כן.

ג) (1) עם כל הכבוד, ב"כ הבנק לא יכולה לנהל המשפט כרצונה, לקבוע כללים
משלה, לקבוע עובדות בסיכומיה - כאשר אין להן בסיס.
אני מביע את מורת רוחי על צורה זו של "הגנבת" עובדות בסיכומים שלא היו חלק מהמשפט וב"כ הבנק אינה יכולה ואינה רשאית "להכניס" כך נתבעת לתביעה מבלי להגיש בקשה, מבלי לקבל החלטה ומבלי לאפשר לאדם להתגונן!

(2) אגב, תחת הפרק "הדיון המקדמי" בסיכומיה, מציינת ב"כ הבנק כי דפי החשבון אשר הוצגו לנתבעים ולבית המשפט במצורף לתצהיר צורפו לכתב התביעה... ושוב לא דקה פורתא ב"כ הבנק בציון עובדה זו.
לכתב התביעה צורף צילום דף חשבון אחד מיום 25/1/96 הנושא שורה אחת של יתרת חובה על-סך 19,519.31 ₪, מבלי לדעת מנין נובע סכום זה ומהם החיובים והזיכויים שקדמו ליתרה זו - החל ב- 2/3/95 ועד 25/1/96.ו
אם כי דף זה יכל להספיק כדי להגיש תביעה בסדר דין מקוצר - אין זה מספיק על-מנת ליתן לנתבע, המבקש להתגונן, תמונה כיצד הגיע חשבונו ליתרת חוב זו.

4. ולגופו של ענין, ולשאלה השנויה במחלוקת והיא: האם הוכיח הנתבע כי אכן סגר החשבונות ביום 2/3/95 (ולא ביום 23/9/95 כפי שנכתב בסעיף 4 (ג) לסיכומי ב"כ הבנק):

א) אכן כפי שמציינת ב"כ הבנק - אין לנתבע אישור בכתב על סגירת החשבונות, ברם, ראשית, הבנק לא הראה כי עם סגירת חשבון ניתן ללקוח אישור בכתב על כך, שנית, העובדות כפי שהובאו על-ידי הנתבע בתמיכה רבה על-ידי עדות גב' נאווה - מסירות כל ספק כי הנתבע אכן ביקש לסגור החשבונות בבנק.

ב) ב"כ הבנק טוענת כי מדפי החשבון ניתן לראות הפעולות שבוצעו לאחר התקופה אשר בה לטענת הנתבע נסגר החשבון.
לענין זה, ברצוני לציין כי אם אכן נעשו פעולות כאלה - אחרי התקופה אשר בה לטענת הנתבע נסגר החשבון - הרי שאין לבנ ק אלא להלין על עצמו (או יותר נכון על פקידיו), שכן משנסגר החשבון היה צריך הבנק לנהוג במשנה זהירות ולא לכבד שקים שבוטלו על-ידי הנתבע או שיקים שזמן פירעונם לאחר סגירת החשבון.

5. א) מטעם הבנק הוגשו שני תצהירי עדות ראשית:
אחד של גב' נאווה (ת/1) והשני של מר בז'רנו אריה (ת/2 - להלן: "מר בז'רנו").נ
גב' נאווה נחקרה על תצהירה ואילו לגבי מר בז'רנו הסכימו ב"כ הצדדים לוותר על עדותו ולקבל התצהיר ללא חקירה (עמ' 15 לפרטיכל).

ב) מטעם הנתבע הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו (נ/1) ותצהיר עדות ראשית מטעם גב'חולודני (נ/2).

ג) מאחר והועמדה שאלה אחת כשנויה במחלוקת - מסכים אנוכי לטענת ב"כ הנתבע כי יש להתעלם מהנטען בתצהירים והחורג מהקשר הישיר ומהמתייחס לאותה שאלה שהועמדה לדיון.

6. א. אתייחס תחילה לאמור בתצהירו של מר בז'רנו:

א) בענין זה טוענת ב"כ הבנק כי היות ומר בז'רנו לא נחקר על תצהירו - מותירה את האמור בו בבחינת אמת, יען כי הנתבע לא חלק על הפרטים המובאים בו.

ב) בעינן זה, מסכים אנוכי לטענת ב"כ הנתבע כי האמור בתצהירו של מר בז'רנו אין בו ולא כלום עם שאלת סגירת החשבונות.
מר בז'רנו כלל לא היה מעורב בהסדר לסגירת החשבונות והוא ניסה ליצור קשר עם הנתבע רק אחרי שגב' נאווה נאלצה להיעדר מהעבודה לתקופה ארוכה.
עשרת הסעיפים הראשונים שבתצהירו, הינם תעתיק מסעיפי כתב התביעה (סעיפים 1 עד 9 לכתב התביעה).
מר בז'רנו טוען, בתצהירו, כי ניסה ליצור קשר עם הנתבע כדי להסדיר יתרת החוב ואילו הנתבע התעלם מדרישותיו להגיע לסניף התובע בכדי להסדיר יתרת החוב.
עוד טוען מר בז'רנו כי הנתבע אף טען כי הוא יסגור את החוב רק עם גב' נאווה.
(סעיפים 10, 11 לתצהיר - ת/2).
כאן אומרת ב"כ הבנק בסיכומיה כי הנתבע לא חלק על פרטים אלה ולכן יש לקבל התביעה.

יש לחלוק על טענה זו משניים אלה:

(1) ראשית, סתר הנתבע את דברי מר בז'רנו בכך שהנתבע העיד בבית המשפט: "מר בז'רנו לא טיפל בעניינים שלי, מעולם לא פנה אלי וכל ענייני התנהלו על-ידי גב' נאווה (עמ' 20 סיפא לפרטיכל).

(2) שנית, ונניח שהיתה דרישה של מר בז'רנו אל הנתבע להגיע לסניף ולהסדיר את יתרת החוב - דבר שלא הוכח בכתובים - האם רק משום שכך יש לקבל התביעה מבלי להתייחס לטענה העיקרית שלא נוצר חוב היות והחשבונות נסגרו!
התשובה לכך היא, ששליחת הודעה או דרישה ללקוח להגיע לבנק להסדיר יתרת חוב - עדין אינה מצדיקה כך סתם לקבל תביעה.

ב. באשר לתצהירה ועדותה של גב' נאווה, אשלב להלן עדות זו עם עדותו של הנתבע:

א) גב' נאווה תומכת בעדותו של הנתבע.
הנתבע מציין כי ביום 2/3/95 הגיע הוא לסניף הבנק יחד עם גב' חולודני ופנו אל גב' נאווה לסגירת החשבונות שניהלו בבנק.
עוד טוען הנתבע כי בהמשך לבקשתו לסגור החשבונות, הפקיד בידי גב' נאווה שיקים מבנק אחר וכן פתח תכנית חסכון - הכל לשם סגירת יתרת החוב.
בנוכחותם של הנתבע וגב' חולודני, חישבה גב' נאווה ריביות עתידיות והשיקים שהופקדו אף כללו תשלום בגין הריביות הנ"ל.
לאחר הפעולות הנ"ל, הודיעה גב' נאווה לנתבע - בנוכחות גב' חולודני - כי בכך סולקו כל החובות בחשבונות הבנק.
(ראה סעיפים 3, 4 לתצהיר נ/1).

ב) גב' חולודני אף היא מאשרת עובדות אלה (ראה סעיפים 3, 4 לתצהירה - נ/2).

ג) (1) לא רק גב' חולודני מאשרת זאת, אלא גם גב' נאווה מאשרת כי
ביום 2/3/95 הגיע הנתבע יחד עם גב' חלודני כדי לבצע סגירה, הסדר לסגרת החשבון.
עוד אומרת גב' נאווה כי בהגיע הנתבע לבנק, הודיע לה הנתבע, שבא לסגור החשבונות.
באותו יום הוציאה דף כדי לבדוק את היתרות.
גב' נאווה בדקה היתרות לא רק בחשבון העיסקי וערכה חשבונות של סך החובות והיתרות של הנתבע.
גב' נאווה מעידה כי בדקה את כל החשבונות - גם החשבון בגינו הוגשה תביעה זו (ראה האמור לעיל בעמ' 7 ו- 8 לפרטיכל).

(2) גב' נאווה מאשרת כי ביקשה מהנתבע להפקיד המחאות ואכן הנתבע הפקיד 6 המחאות בסך כולל של -.8,400 ₪.
(ראה עמ' 8 לפרטיכל וראה נספח ב/1 - ב/6 לתצהיר הנתבע -
נ/1).
עוד אומרת גב' נאווה כי הנתבע הודיע לה כי איבד פנקס שיקים והוא ביקש לבטל השיקים (עמ' 8 לפרטיכל).
הנתבע גם הודיע על אובדן הפנקס למשטרה (ראה נספח ג' לתצהיר נ/1).

למרות הודעת הביטול ביקש הנתבע, בכל זאת, לכבד שני שיקים לחב' חשמל ולדמי שכירות - אך הפקיד שיק בתמורה לתשלומים אלה (עמ' 9 לפרטיכל).

(3) גב' נאווה העידה על הסידורים שנעשו לצורך סגירת החשבונות.
כך מציינת גב' נאווה כיצד ישבו ביניהם וסיכמו כיצד סוגרים החשבונות. המטרה היתה באמת לסגור החשבונות (עמ' 10 לפרטיכל).
גב' נאווה מאשרת כי כאשר עשתה את ההתחשבנות לקחה היא בחשבון גם ריביות (עמ' 11 לפרטיכל).
גב' נאווה גם החתימה הנתבע על מסמכי העברה מח"ן לח"ן עמ' 11 לפרטיכל).
כמו כן, החתימה אותו גב' נאווה על ביטול הוראת קבע, החזרת כרטיסי אשראי (עמ' 11 לפרטיכל).
כך סוכם שגם פק"ם שייפרע - ייכנס לכיסוי החוב בח"ן (עמ' 11 ו- 12 לפרטיכל).
גב' נאווה גם נכנסה למנהל לקבל אישורו לסגירת החשבונות (עמ' 12 לפרטיכל).

ד) מהאמור לעיל עולה, כי הנתבע אכן הגיע ביום 2/3/95 להסדר לסגירת החשבונות ומילא אחר הוראותיה של גב' נאווה למטרה זו.

ה) גב' נאווה מאשרת כי בעת שישבה עם הנתבע ועם גב' חולודני להגעה להסדר סגירת החשבונות, הוציאה מהמחשב דף אובליגו (נספח ג/1 לתצהירה - ת/1), ומאשרת כי באותו מעמד ערכה רישומי התחשבנות על דף של בנק.
(ראה נספח ג/2 לתצהירה - ת/1).
גב' נאווה מציינת בתצהירה כי דפים אלה הם דפי טיוטה, שבהם נעזרה לצורך ההתחשבנות בחשבונות השונים, אך אינם מסמכים רשמיים של הבנק ואינם חתומים על-ידי הבנק, ושאין בהם ולו רמז מאשר מטעם הבנק על סגירת כל החשבונות.
(סעיף 15 לתצהירה - ת/1).

עוד מציינת גב' נאווה כי ההתחשבנות שנערכה ביום 2/3/95 נגעה ל- 4 חשבונות ובהגינותה ציינה כי התחשבנות זו כללה גם החשבון נשוא התביעה.
(סעיף 16 לתצהירה - ת/1).

ו) גם האמור לעיל מחזק את טענות הנתבע:

(1) אמת, מסמכים אלה אינם חתומים על-ידי מאן דהוא מהמעורבים, אך אין לכך נפקא מינה.
אני מקבל טענת גב' נאווה כי המסמך ג/2 הוא טיוטה, אך טיוטה זו, משצורפה לתצהירה הופכת להיות ראיה.
ראיה זו, שנכתבה בכתב ידה, מחזקת העובדה כי אכן גב' נאווה ערכה התחשבנות לצורך סגירת החשבונות ועל גבי טיוטה זו
(ג/2) מצוין בפירוש חשבון 72267/81 - הוא החשבון נשוא התביעה.

(2) המסמך ג/1 שגם הוא צורף לתצהיר גב' נאווה - הופך גם הוא לראיה ובהיותו פלט של מסמך בנקאי, הרי שפלט זה מהווה מסמך רשמי של הבנק.
בנוסף לכך, בין כך ובין כך צורף מסמך זה לתצהיר עדות ראשית ועם הגשתו הופך הוא להיות ראיה כשירה.

ז) סבורני, כי לאחר סיום הפעולות שבוצעו על-ידי גב' נאווה לסגירת החשבונות, היתה היא עצמה בטוחה שאכן החשבונות ייסגרו:

(1) גב' נאווה נשאלה האם כאשר הנתבע יצא מהבנק הוא ידע שכל החשבונות סגורים ועל כך השיבה: "הםידעו שהחשבונות עומדים להיסגר" (עמ' 12 לפרטיכל, אמצע העמוד).

(2) כאשר פגש הנתבע את גב' נאווה והודיע כי הודיעו לו מהבנק שנותר חוב, הגיבה גב' נאווה ואמרה לנתבע: "... יכל להיות שמקור הפניה בטעות ושצריך לבדוק".ב
גב' נאווה אף הופתעה מהודעת הנתבע, שכן לדבריה היא זכרה שבעת שעזבה את העבודה ביוני, הכל היה בסדר ואם נוצר חוב לא הבינה ממה זה והופתעה (עמ' 13 לפרטיכל, אמצע העמוד).

בחקירה החוזרת ניסתה גב' נאווה להצביע על בדיקת החשבון ועל קיום שיקים דחויים, אך לפתע מצאה גב' נאווה כי היתה "טעות בחישוב הסופי, משהו בכניסה כי גם הריביות נכנסו לחשבון, משהו לא נכון" (עמ' 14 לפרטיכל, אמצע העמוד).

לשאלת בית המשפט מציינת גב' נאוה כי החשבון לא נסגר סופית מכיוון שהיתה הלוואה שהיתה צריכה להמשיך להיפרע באחד החשבונות, ברם מהאמור בתצהירה של גב' נאווה עולה כי לצורך כיסוי ההלוואה לא נגעו בחשבון נשוא התביעה, שכן נעשתה העברת כספים מח"ן 73700/08 לח"ן 31900/34 לכיסוי תשלומי ההלוואה.
(סעיף 16 סיפא לתצהיר - ת/1).
אם כן, גם אם ההלוואה המשיכה להיפרע כסדרה - לא נפרעה הההלוואה מהח"ן נשוא התביעה.

(3) עדות מבולבלת למדי היא עדות הנוגעת להחזרת שיקים מהסיבה ניתנה הוראת ביטול או מהסיבה אכ"מ.
(ראה השאלות והתשובות בסיפא לעמ' 10 ועמ' 11 רישא לפרטיכל).

ח) גב' נאווה במספר שאלות נתנה תשובות לא ברורות ומבולבלות:

(1) אין חולק כי הנתבע הודיע למשטרה על אבדן פנקס שיקים ואין חולק, שהוא הודיע על כך גם לגב' נאווה וביקש ממנה לבטל שיקים אלה ולא לכבדם.
לענין זה נשאלה גב' נאווה: אם ההנחיות בבנק הם שלא לכבד שיקים שניתנה עליהם הודעת ביטול ועל כך משיבה: "לא זכור לי שאחרי ההודעה על הגניבה של פנקסי השיקים שהוחזרו השיקים אכ"מ, אני יודעת שלפני כן הוחזרו" (עמ' 8 סיפא לפרטיכל).

(2) גב' נאווה מציינת כי אם שיק על-סך -.9,236 ₪ כובד, היה זה לאחר תיאום טלפוני עם הנתבע.
גם אם נכונה עובדה זו, הרי מעיון בדפי החשבון שצורפו לתצהירה עולה, כי החיוב בגין פירעון שיק זה לא היה מחשבון נשוא התביעה, אלא שהחיוב בוצע בח"ן 73700/08 ראה דף ד/7 לתצהיר ת/1), חשבון זה הוא ע"ש החברה ושאיננו מעילת התביעה.
אמנם, גב' נאווה מציינת כי ניתנו הוראות על-ידי הנתבע לצורך העברת כספים מחשבון 73700/08 לח"ן 31900/34 (סעיף 16 לתצהיר - ת/1), ברם לא נמצאו בח"ן 31900/34 העברת סכום של -.9,236 ₪ ואם נעיין היטב בנספחי החשבון 31900/34 שצורפו לתצהירו - ניתן לראות כי חשבון זה "סגור" (ראה נספח ד/1 לתצהיר ת/1).

7. א) אני מאמין לנתבע ולגב' חולודני כי נכנסו לבנק על-מנת לסגור כל החשבונות
ובנוכחותם ביצעה גב' נאווה את הפעולות הדרושות לסגירת החשבונות.
הנתבע עמד בנטל ההוכחה כדי להראות כי אכן עשה את כל הפעולות הדרושות לסגירת החשבונות.
גב' נאווה - עובדת הבנק ועדת התביעה - אישרה כמעט בכל את העובדות שהועלו על-ידי הנתבע בכל הקשור לסגירת החשבונות.
גם אליבא דדברי גב' נאווה, נעשו כל ההסדרים לסגירת החשבונות: בוטלו הוראות קבע, ניתנו הוראות לפדיון חסכונות, פק"מ וכל כיוצא באלה על-מנת להגיע להסדר סגירת החשבונות.
גב' נאווה בעשותה את החישובים לצורך סגירת החשבונות חישבה גם ריביות עתידיות ומשכך - כאשר לקוח בא לבנק לסגור החשבונות ופקידת הבנק היושבת מולו עושה הסידורים המתאימים והלקוח ממלא את הוראותיה - אין לקוח כזה יכל לצפות שביום מן הימים תגיע אליו הודעת חוב על קיום יתרת חובה.

ב) עודבה היא, שגם גב' נאווה בשמעה על הודעה לתשלום שקיבל הנתבע - גם היא היתה מופתעת.
זאת על שום מה? משום שגם גב' נאווה היתה בטוחה כי הכל בסדר והחשבונות ייסגרו בהתאם להנחיותיה.

ג) אם הבנק המשיך לפרוע שיקים - לאחר שהחשבון נסגר או שהיה צריך להיסגר, הרי שאין על הנתבע לשאת בתוצאות טעות שנעשתה על-ידי הבנק.

8. פקיד בנק הבא במגע עם קהל חב חובת זהירות מושגית כלפי לקוח, במתן מידע בו הוא עוסק.

בסיכומי הדברים כפי שסוכמו בין הנתבע לפקידת הבנק הציגה הפקידה בפניו מצג, שלפיו האמין הנתבע כי כל הסידורים לסגירת החשבונות אכן נעשו.
בנסיבות כפי שתאר הנתבע וגם כפי שאישרה גב' נאווה ובמידע שסיפקה לנתבע, לפי בקשתו, הרי שהיה לו לנתבע מקום לסמוך ולהסתמך על אותו מידע.

גב' נאווה היתה צריכה לדעת כי במוסרה מידע לנתבע - עשוי הנתבע להסתמך עליו ולפעול על פיו.
מכאן ואילך, אם הבנק לא נהג בזהירות הדרושה והמשיך לכבד שיקים או תשלומים אחרים - לאחר שהחשבון היה צריך להיסגר, הרי שחוסר זהירות זו מצד הבנק אין בה כדי לחייב את הנתבע לשלם.

9. לאור הנימוקים שאותם פרטתי בהרחבה בפסק דין זה, אני מחליט לדחות את התביעה.
אני מחייב התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט וכן שכר טרחת עורך דין בסך -.3,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בנקאי

  2. חוזה עם הבנק

  3. משכון בנקאי

  4. ארנונה - בנקים

  5. ארנונה על בנק

  6. חוב לבנק לאומי

  7. עורך דין בנקאות

  8. תרגיל עוקץ בבנק

  9. עורך דין בנקים

  10. התחזות לפקיד בנק

  11. אחריות בנק מלווה

  12. חשבון משותף בבנק

  13. הפרת הסדר עם הבנק

  14. התיישנות חוב לבנק

  15. ציפיות הלקוח בבנק

  16. חובת האמון הבנקאית

  17. עורך דין חשבון בנק

  18. התיישנות תביעת בנק

  19. חובת האמון של הבנק

  20. מניעת פעולות בנקאיות

  21. הפרת החוק מצד הבנק

  22. חוזה בין הבנק ללקוח

  23. עורך דין דיני בנקאות

  24. בונוסים למנהלי בנקים

  25. גביית יתר עמלות בנק

  26. יציבות כלכלית של בנק

  27. תביעה נגד בנק החקלאות

  28. ביטול סגירת חשבון בנק

  29. עמלת שורה בנק הפועלים

  30. תביעה של בנק נגד ערב

  31. ערעור על תביעה של בנק

  32. מענק יובל לעובדי בנק

  33. טעות בהסדר חוב עם הבנק

  34. תביעה נגד בנק דיסקונט

  35. גביית תוספת סיכון בבנק

  36. בקשה לביטול הגבלה בבנק

  37. תעריף הארנונה של בנקים

  38. קניית רכב משועבד לבנק

  39. מימוש שעבוד לבנק מלווה

  40. תביעת בנק להחזרת כספים

  41. עמלות אופציות מעוף בבנק

  42. חתימה על טופס ריק בבנק

  43. "מכתב העברה" לעובד בנק

  44. שביתת עובדי בנק דיסקונט

  45. תביעה נגד לקוח בנק לאומי

  46. פיצוי על סגירת חשבון בנק

  47. אחריות הבנק כיועץ השקעות

  48. חובת הבנק לעדכן את הערב

  49. תביעה נגד הבנק הבינלאומי

  50. אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

  51. גביה בלתי חוקית בחשבון בנק

  52. עורך דין תביעות נגד בנקים

  53. תביעת בנק נגד לקוח על חוב

  54. עמלת פירעון מוקדם בנק לאומי

  55. תביעה נגד בנק על הפסד במכרז

  56. תביעה נגד בנק לאומי לישראל

  57. תיאום גובה עמלות בין הבנקים

  58. רישום הסדר מחיקת חובות בבנק

  59. פעולות בחשבון בנק ללא הרשאה

  60. חובת הקטנת הנזק של לקוח בנק

  61. עבירות כלכליות מנהל סניף בנק

  62. זכות עכבון רכב מול שעבוד לבנק

  63. תביעה של בנק המזרחי נגד לקוח

  64. תביעה של בנק דיסקונט נגד ערב

  65. תביעה נגד בנק בגין הגבלת חשבון

  66. ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות

  67. חיוב לפתוח תוכניות חיסכון בבנק

  68. התנהגות בנק ברגעי משבר חריגים

  69. תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח

  70. צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

  71. תביעה על זכויות בכסף בחשבון בנק

  72. בעלות על רכב מעוקל על ידי הבנק

  73. הגבלת חשבון בנק בגלל סירוב צ'קים

  74. תביעת בנק נגד מורשה חתימה בחשבון

  75. תביעה נגד הבנק הבינלאומי הראשון

  76. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  77. תביעה של בנק המזרחי על חוב בחשבון

  78. מעבר בנקים לשבוע עבודה של 5 ימים

  79. תביעה של בנק הפועלים נגד לקוחותיו

  80. סגירת חשבון בנק עקב חשד להלבנת הון

  81. תביעה להחזר כסף שהופקד בבנק הדואר

  82. משיכת כסף מכספומט - תביעה נגד הבנק

  83. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  84. אישור הסדר נושים למרות התנגדות הבנק

  85. תביעה נגד בנק המזרחי לחייב כיבוד צ'קים

  86. אחריות בנק מלווה על איחור במסירת דירות

  87. חובת הבנק למסור מידע לערבים על הסדר חוב

  88. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  89. הסרת הגבלה על חשבון בנק דיסקונט בירושלים

  90. פתיחת חשבון חיסכון בבנק כתנאי להגדלת מסגרת

  91. תביעה נגד בנק לאומי בגין ניהול חשבונות לקוי

  92. מששילם הבנק לעובדו הוא זכאי כמיטיב להטבת נזקיו

  93. ויתור על דיור חלופי - חובת הסבר ע''י פקיד הבנק

  94. הגבלת אחריות בגין שירותים בנקאיים של דואר ישראל

  95. החתמת עולים חדשים שלא יודעים עברית על הסכם בבנק

  96. תביעה נגד בנק מזרחי טפחות – טעות בהוראה טלפונית

  97. נטען כי הבנק ידע אשת הנתבע "אשת קש" בלבד ללא שליטה אמיתית בחברה

  98. האם הבנק חייב כספים וזאת מכוח יישומו של "היתר עסקה" שנכרת בין הצדדים ?

  99. תביעה בשל נזקים כספיים שנגרמו (כביכול) עקב התנהלות רשלנית של הבנק ופקידיו

  100. משנקלעה החברה לחדלות פירעון הגיש הבנק את התביעה בטענה לחתימה על כתב ערבות

  101. בעסקאות ניכיון נוהג הבנק לעיתים ליצור קשר עם הסניף הנמשך על מנת לקבל אינפורמציה בדבר יכולת כלכלית

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון