קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד מודד: 1. התובעת עוסקת במיפוי ממוחשב, וביצעה, בין היתר עבודה עבור החברה למשק וכלכלה (להלן: "המזמין") על פי התקשרות הנובעת מזכיתה במכרז פומבי שפרסמה האחרונה. 2. הנתבע, מודד במקצועו, ביצע עבור התובעת עבודות מדידות קרקע מסוגים שונים החל משנת 1994. באותן עבודות, הוגדרה ע"י הצדדים מהות העבודה הנדרשת והתשלום שישולם בגינה, והתובעת נהגה לשלם לנתבע תשלומים שונים על חשבון התמורה הסופית. 3. ביולי 1997 קיבלה התובעת הזמנת עבודה מהמזמין לבצע מיפויים מסוגים שונים לעירית אשדוד, נצרת וקרית שמונה, בנוסף נדרשה התובעת לבצע מיפוי קרקעי לתשתיות רטובות (מים, ניקוז וביוב) לעיר רעננה. 4. התובעת טוענת כי בעבודתו של הנתבע התגלו ליקויים במדידת מיקום וגבהים, וכי נדרשה מהמזמין לבצע השלמות ותיקונים רבים. לא זו אף זו, לטענתה, לא אישרה עירית רעננה את העבודה שסיפקה לה התובעת והיא נאלצה להאריך ערבות הביצוע שהפקידה בידיה, בסך 100,000 ₪ ולא קיבלה תשלום בסכום זהה, אשר אמורה היתה לקבל, וכל זאת בגין עבודתו הלקויה של הנתבע. מאידך, טוען הנתבע כי קיבל תשלומים בחסר, וכי על התובעת להשלים לו שכר עבודתו, על פי הקריטריונים שנקבעו בין הצדדים. 5. הנתבע תבע השלמת שכרו בגין פרויקט נצרת, תביעה זו, הוגשה לבית משפט השלום בנצרת. בתביעה זו שבפני, עתרה התובעת להשבת מלוא התשלומים ששילמה עבור העבודה ברעננה, בהיותה חסרת ערך ואילו הנתבע, בתביעתו הנגדית, עתר להשלמת התשלומים בגין הפרויקטים ברעננה, אשדוד, נצרת וקרית אונו. פסק דין זה יעסוק בתביעת התובעת ובתביעה הנגדית, למעט פרויקט נצרת. 6. בחודש אפריל 1999, בסמוך להגשת התביעה בנצרת, נפגשו הצדדים במשרדי התובעת. הנתבע ובנו, המסייע לו במדידות הקליטו פגישה זו. תמליל השיחה הוגש לבית המשפט. בהעדר הסכמים כתובים בין הצדדים, מצאו הצדדים לנכון להתבסס על תמליל זה, איש איש לשיטתו. 7. באשר לאותו תמליל, יש לזכור כי מר נרי גיאת, מנכ"ל התובעת, לא ידע כי הוא מוקלט. מסתבר כי באותה שיחה אמורים היו הצדדים לערוך חישוב סופי לכלל עבודתו של הנתבע. מאליו יובן, כי מר גיאת היה מעונין, מצידו, להפחית ככל שאפשר את חיובי חברתו, בעוד שאינטרס הנתבע כלל, בין היתר את הרצון להשיג ראיות לחוב בהעדר אסמכתאות בכתב. מתוך השיחה עולה מערכת התחשבנות לא מסודרת, הנערכת כרשימת מכולת, והיא מתיחסת לחישובי שנים עברו, מבלי להסתמך על ספרים וקבלות. בעיקר מתיחסת היא אל הבעיות המוערמות בפני התובעת, קודם קבלת הכספים מהמזמין, משל היו השנים, התובעת והנתבע שותפים - כנגד אותו מזמין. 8. התמליל מכיל קטעי משפטים. מנהל התובעת ניסה לקשור בין הסתיגויות (ריג'קטים) של המזמין לעבודת הנתבע, אולם רוח הדברים הינה חיובית: "מה אתה אומר. זה 6000 וזהו. אני לוקח את המפה הזאת, כן, נעשה את זה עגול, זה 6000 דונם. תגיד תודה שאת זה הוא לא הוריד, על זה היתה לנו מלחמה גדולה". מנהל התובעת מציין אז שטרם קיבל מהמזמין תשלום בגין פרויקט נצרת, וגם ברעננה טרם נערך חשבון סופי עימו. במהלך השיחה מגיעים השנים למסקנה כי לכאורה, באותה עת הגיעו לנתבע 305,000 ₪ בגין מספר עבודות, ומסכום זה מנכים הם את התשלומים שקיבל במהלך השנים. בסופה של השיחה הסכימו השנים כי יתרת החוב הינה " 78,250 + חשמל אשדוד + בדיקה של נצרת + בדיקה של קרית אונו". על פי אותה שיחה, פרוייקט רעננה איננו כפוף לבדיקה חוזרת. 9. על מנת להבהיר המחלוקת בין הצדדים ולבחון טענת התובעת לליקויים בסיסיים בעבודת המדידה, יש ליתן רקע לאופן ביצוע המיפוי הממוחשב והתקנות המחיבות לענין, כאמור בתצהירו של מנהל התובעת: עיסוקה של התובעת במיפוי ממוחשב ומיפוי פוטוגרמטרי (מיפוי בעזרת תצלומי אויר). הואיל ולא ניתן להסיק מלוא המידע מתצלומי אויר, נדרשת התובעת לבצע השלמה וסקרי שדה, הנערכים באמצעות מודדים היוצאים לשטח. בנוסף, קיימים מיפויים,כגון קוי בזק, חשמל, מים, ביוב וניקוז המתבצעים גם הם באמצעות מדידת מודדים בשטח. כך למשל מיפוי "תשתיות רטובות" פירושו סימון שוחות ניקוז, הקשים לאיתור מתצלומי האויר, בהיות חלק מהם מוסתרים. לאחר טיסת הצילום ומדידת נקודות הבקרה מגיע הפיענוח הפוטוגרמטרי, ע"י התובעת, באמצעות המחשב. בסיומם מועברים קבצי המחשב למודדים בשטח לצורך השלמות וסקרי שדה. אלו מעבירים שרטוטיהם וקבצי המחשב לתובעת, אשר ממחשבת את הנתונים ומוסרת אותם למזמין. האחרון בודק אותם, ומחזיר, במידת הצורך להשלמות נוספות. 10. העבודה ברעננה, נשוא תביעת התובעת היתה למיפוי תשתיות רטובות. ב-4/9/99 נדרשה התובעת ע"י עירית רעננה לתקן קבצי מחשב עם נתונים שגויים והעבירה הדרישה לנתבע. לטענתה, משניסה הנתבע מספר פעמים לבצע תיקונים אך ללא הואיל, החליטה התובעת בעצה אחת עמו לנסות ולשפר עבודת הנתבע ככל שיעלה בידה, ולחייבו בעלויות. לגירסתה, השקיעה בטיוב הנתונים 200 משמרות. 11. התובעת טוענת כי לאור זניחת העבודה ע"י הנתבע, נאלצה לבצע העבודה בעצמה או באמצעות קבלני משנה אחרים. בנוסף נדרשה להגיש לעירית רעננה ערבות בנקאית כערובה לגמר המיפוי. לגירסתה, טרם סיימה, ביום עריכת התצהיר, אלא 20% מהעבודה ברעננה. 12. הנתבע טוען כי סיכם עם התובעת כי עבודתו לא תכלול מדידת גבהים בתשתיות הרטובות, וזוהי אף הסיבה בגינה הסכים לקבל 1,500 ₪ בצרוף מע"מ עבור כל ק"מ. לטענתו, סיים את העבודה ברעננה ומסר קבצי המחשב לתובעת עוד באוקטובר 1998, ומאז, ועד ל- 14.9.99 לא קיבל כל פניה ולא שמע כל טענה המתיחסת לפרויקט זה. לגירסתו, מעולם לא הסכים כי יקוזזו משכרו תשלומים לקבלני משנה אחרים. 13. הואיל והתובעת עותרת להשבת מלוא התמורה ששילמה לנתבע בגין עבודתו ברעננה, התמקדו מירב מאמציה בהוכחת עבודתו הלקויה. דהיינו, שעיקר המחלוקת הינה טיב עבודתו של הנתבע. התובעת עתרה אינספור פעמים להורות לנתבע להמציא עותקים מקובצי המחשב שמסר, שכן אלו אשר נמסרו לעירית רעננה, כבר כללו בתוכם נתונים נוספים, שבוצעו על גבי קבצי הנתבע. חרף הבקשות החוזרות ונישנות, טען הנתבע כי בשל תקלה במחשב אין הוא מסוגל להמציא הקבצים, ואף הגיבוי, אשר אמור היה להיות ברשותו, איננו בנמצא. 14. התובעת העבירה הקבצים שברשותה לבדיקתו של מהנדס, גיאומט ומודד מוסמך. מטעם הנתבע לא הובאה חוות דעת נגדית. באותה חוות דעת התבקש המומחה, מר ארמי גרינשטיין לקבוע מה היא איכות עבודת המיפוי שביצע הנתבע, מה מכיל הדיסקט שקיבל (למרות הכל) מב"כ הנתבע ומהי ערכה של העבודה לתובעת. בקליפת אגוז, קובע המומחה כי הנתונים נמסרו בצורה לא מקצועית, ללא כל אפשרות לבקר את החישוב בשלב הביניים ע"י התובעת. 15. בחוות הדעת, הובהר תהליך ביצוע המדידה: "בתחילה מאתרים את נקודות הבקרה המשמשות למיפוי הכללי. מצופפים את רשת הבקרה על בסיס אותן נקודות, כל אחת מסומנת על גבי רשת קוארדינטות ארצית. עבודת מיפוי ומדידה צריכה לספק מיקום (נקודות X.Y ) וגובה Z. במיפוי שוחות מים וניקוז אמורים הסימונים הנ"ל. המכרז התבצע ע"י מפרט 827. על פי המכרז מוגדרת רמת הסטיה מהדיוק". לפי חוות דעת המומחה, התיר המזמין סטיה גדולה מהמותר. ואולם עפ"י קביעתו "ברור שמדידת השדה בהתיחס לגובה איננה עומדת בשום קריטריון של דיוק". 16. הואיל ומרבית הסטיות נתגלו בסימון הגבהים, התמקדו הצדדים בשאלה, האם כללה העבודה המוזמנת גם את ציון הגובה (Z) אם לאו. כאמור, טען הנתבע כי מעולם לא סיפק את נתוני ה- Z בקבצים: "לתובעת נתתי את הקבצים עם שם, עם X.Y. Z לא היה שם. אולי היה O במקום Z. לא היו שם גבהים. גבהים אבסולוטים אף פעם לא מסרתי להם" (עמ' 39 לפרוטוקול). 17. אינני מקבלת הטענה מכמה טעמים: א. מתוך העדות נתבע ניתן ללמוד כי סיפק גם סיפק בעבר עבודות, הכוללים את סימון הגובה: "ש. כאשר מזמינים ממך עבודה שכוללת מיפוי ומדידה של שוחות מים, ביוב, ניקוז. מה תוצר העבודה שאתה צריך לספק למזמין. ת. או קבצים X.Y ואפשר לתת גם את המפות. ש. ומה עם ה-Z. ת. זה מאוד מסובך. תלוי מה הזמינו אצלי. אם הזמינו אצלי גבהים, אני נותן גבהים. אם לא אז לא. אנחנו לא מקבלים את הגבהים ממכשיר אלקטרוני. אנחנו מקבלים הפרשים בין תחנה איפה אני עובד עם דיסטומט לבין נקודה שאני קורא בדיסטומט. כדי לקבל גבהים אבסולטים צריך לעשות קשירה לרשת הארצית וזאת הבעיה הכי קשה. חוץ מזה יש עוד בעיה יותר קשה, להחזיר את הדיוק, דיוק שמתאים למפה שהזמינו אצלי. בחוות הדעת, התיחס המומחה לקובץ שנשלח אליו ע"י "כ הנתבע: "למכתב צורף דיסקט המכיל קבצי מדידה רבים. ניתוח קובץ בודד מוכיח אמנם שהמדידה בוצעה בשיטת טכימטריה בעזרת TOTAL STATION. קיימים נתונים על תחנת צלעון, כיווני פתיחה, גובה פריזמה ולכל נקודה מספר שוטף, כיוון אופקי, מרחק משופע מדוד, כיוון אנכי וקוד בעל 4 תווים המגדיר את מהות הנקודה. ואמנם, למרות שקובץ זה מהווה תוצר מדידה גולמי, ללא חישוב קוארדינטות X.Y . H הוא מוכיח שהיתה כוונה ויכולת למדוד גבהי הנקודות. בהעדר קואורדינטות של נקודות הצלעון, לא ניתן לחשב את תאים Z . X . Y ואי לכך לא ניתן לבקרם". ע.ת. מר יצחק אסולין ביקר עבודתו של הנתבע לאחר הגשתה, ואף תיקנה: "ש. הקבצים שאתה קיבלת מהנתבע, הם כללו גבהים או לא. ת.כללו, בודאי. היו סטיות ביחס לגובה שלו. אם הוא אמר שהוא לא נתן גובה, אני מצטער שכך הוא אמר. הוא נתן גובה. כל המיפויים שעבדתי איתו הוא נתן גובה,ב כל הפרויקטים". בעדותו הבהיר המומחה כי הדיסקט שנשלח אליו כלל גם את נקודת ה- Z. יתר על כן, המומחה הבהיר כי התובעת לא יכולה היתה להפיק במחשביה, וב- 20 משמרות של עובדי האופרטור את הנתון הנ"ל, מבלי להוציא מודד לשטח. הואיל ומוסכם כי התובעת לא הוציאה מודדים לשטח לאחר שקיבלה את קובץ הנתונים מהנתבע, המסקנה המתבקשת הינה כי אותו קובץ כלל גם כלל את ציוני הגובה. 18. העדר הנתונים באמתחתו של הנתבע פועל לרעתו לא רק במישור הראיתי, אלא אף מן הפן המהותי. בתקנות המודדים 1998 (ק"ת 5906) נקבע, בסעיף 78 כי "מודד ישמור ברשותו במשך 15 שנים ממועד ביצוע המדידה, את המסמכים המקוריים המפורטים להלן ויציגם לביקורת המנהל לפי דרישתו: "פנקסי שדה שבהם נרשמו המדידות שבוצעו בשדה או האמצעים המגנטיים שעליהם נרשמו תוצאות המדידה". לא זו אף זו הנתבע אמור היה לבצע גיבויים לעבודתו. משנדרש לכך השיב כי "לא היה לי גיבוי כי אז לא היה לי כסף לעשות גיבוי". 19. כזכור, העיד הנתבע כי לא נהג לספק ציוני גובה לתובעת, וכי גם בעבודתו בגין מיפוי השוחות הרטובות ברעננה, לא נתבקש לעשות כן. לתמיכת טענתו טען הנ"ל כי יש להבחין בין מפה דו ממדית לתלת ממדית. כראיה, המציא שתי הזמנות עבודה, האחת לישובים מגד אלרום ובענה, שבה נדרש למדוד גבהים ואף עשה כן, והאחרת, למפת העיר בועינה, בה לא נדרש למדדם. ואכן, המפרט הטכני למג"ד אל כרום ולבענה קובע כי ל"כל מודל יש לקבוע 4 נקודות בקרה, לפוזיציה וגובה קשורות לרשת הארצית. מדידות הגובה ברשת איזון או העברה טריגומונטרית". אין באמור לעיל כדי להוכיח כי לא נדרש למדידה תלת מימדית בפרויקט רעננה. 20. המכרז הפומבי שהוצא ע"י החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ, בו זכתה התובעת. מפנה, כחלק מתנאיו למפרט 827. בחוות הדעת נשאל המומחה מה צריכה לכלול עבודת מיפוי ומדידות של שוחות מים, ניקוז וביוב. מסתבר כי עבודה מסוג זה צריכה לספק מיקום וגובה של כל שוחה מהסוגים הנ"ל, ברשת ישראל XYZ. הגם שאין מחלוקת כי התקשרות המזמין עם התובעת איננה חלק מתנאי התקשרותה של האחרונה עם הנתבע, ואין הוא צד לה, נשאל הנתבע לגבי הבנתו במפרט 827. לדבריו (עמ' 54 לפרוטוקול) מעולם לא קיבל מהתובעת את המפרט ואף לא הונחה לעבוד לפיו, ואולם הנתבע הודה כי פרטיו ידועים לו. הנתבע לא הבהיר פשר הסתירה בין הדרישה שפורטה לעיל, לבין טענתו, כי נדרש להמציא שני פרטים (X.Y ) בלבד. 21. המומחה הבהיר אופן מדידת ה- Z. מתוך דבריו ניתן היה להבין כי בשעת המדידה בשטח, הפקת הנתון היא פשוטה: "ברגע שהציוד האלקטרוני הזה שאני מניח שקיים בידי הנתבע, אם היו שואלים אותי מה תוספת העבודה כדי לקבל את ה- Z התוספת היא אפס. זה תוצר לואי של אותה מדידה שנקלטים. לגבי אם הוא מדד או לא מדד, אני חושב שמישהו עושה מיפוי ולא מודד את כל האינפורמציה, או לא אוסף אותה ולא שומר אותה הוא פשוט לא שייך למקצוע". (עמ' 2 לפרוטוקול). מכל האמור לעיל הנני חוזרת על מסקנתי כי הנתבע התבקש למדוד XYZ בקובץ הנתונים ואף עשה כן. 22. התובעת טוענת כי הקובץ שקיבלה מהנתבע הכיל נתונים שגויים, וכי נדרשה לתקנם חזור ותקן. לגירסתה, התנער הנתבע מאחריות לעבודתו. כתוצאה מכך נחשפה לנזקים העלולים להגיע לסכומים של מאות אלפי שקלים. להלן תוצאות ההפרה, אליבא דתובעת: 1. שולם לנתבע סך 175,792 ₪. 2. עירית רעננה עמדה לחלט ערבות בנקאית בסך 100,000 ₪. 3. פיצויים בסך 50,000 ₪ שישולמו לעירית רעננה. 4. פיצויים בסך עשרות אלפי שקלים בגין איחור במסירה. 5. השלמת העבודה. סירוב עירית רעננה לשלם 100,000 ₪ נוספים שהיתה אמורה לשלמם. פגיעה במוניטין. התובעת טוענת כי התקשרה בהסכם חדש עם עירית רעננה, ונאלצה לבצע מחדש את מיפוי השוחות. במחצית השניה של שנת 2000 הושלמו מספר אזורים, ובמרוצת 2002 החלה השלמה של אזור נוסף, אולם עד לחודש 6/02 המיפוי טרם הסתיים. 23. כתוצאה מכל אלה עותרת התובעת לביטול ההסכם ולהשבת כל הכספים ששילמה לנתבע בגין עבודתו חסרת הערך. לחילופין תובעת היא להשבה מכוח דיני עשית עושר ולא במשפט, או לפיצויים בסכום ההפרש שבין המקדמה ששולמה לנתבע בעד עבודתו ברעננה ובין שווי עבודתו ביום הביטול. 24. ס' 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א 1970 מקנה לנפגע הזכות לקבל חזרה את מה שנתן עפ"י החוזה, או שוויה של התמורה. מאידך, חייב הוא להשיב את שקיבל. זכות זו באה למנוע התעשרות שלא כדין של צד לחוזה גם אם היא על חשבון צד שהפר את החוזה. זאת כמתחייב משיקולים של צדק ו"תחושת מצפון ויושר" . (ע"א 741/79 כלנית השרון השקעות ובנין נ' הורוביץ , פד' לה' (3) 530 . בעניננו, טענת התובעת הינה להפרה יסודית של ההסכם. כזו שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב כיסודית. (ס' 6 לחוק). 25. חוק התרופות קובע כי מקום שחוזה מופר "זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים , בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן " (סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) . נמצא, כי הפרת החוזה אין בה, כשלעצמה, להביא לסיום החוזה. המפר את החוזה אינו יכול להשתחרר מהחוזה על ידי הפרתו . ההפרה מעניקה לצד הנפגע ברירה : ירצה, יתעלם מההפרה, תוך שהחוזה ימשיך לעמוד בעינו . אין בכך כדי להשפיע על חיוביו שלו או על זכותו לפיצויים בגין הפרת החוזה; ירצה יתחשב בהפרה ויבטל את החוזה. חוק התרופות ממשיך וקובע, כי ביטול החוזה בגין הפרתו אפשרי אם ההפרה היא יסודית ( סעיף 7 (ב) . נמצא, כי אם חוזה הופר הפרה יסודית, מעניק חוק התרופות לצד הנפגע את הכוח לבטל את החוזה. כנגד כוח זה של הנתבע עומדת כפיפותו של המפר לתוצאות ההפרה (ראו ד' אבן , "משמעותה של ה"זכות" לתרופות בגין הפרת חוזה", עיוני משפט ו' 121 (1978) . את כוח הביטול יש, כמובן , להפעיל בתום לב (804) (ראו ע"א 158/80 שלום נ' מוטה, פ"ד לד (4) 793, 811ע"א 1407/92 ייזום והשקעות בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז (3) 45, 52, יש להודיע על הביטול תוך זמן סביר לאחר שנודע לנפגע על ההפרה. (סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) . נמצא, כי הביטול היא פעולה משפטית חד - צדדית אשר שכלולה מחייב קליטה ( אך לא הסכמה ) של המפר (ראו א' ברק , חוק השליחות 397 (כרך ראשון , 1996 ). 26. בעניינינו הביע המומחה דעתו באשר לאופן הבלתי מקצועי בו התקשרו הצדדים: "למרות שכל פרויקט המיפוי נשוא חוות הדעת, מלוה בספר מכרז מפורט עם מנגנון בקרה פרטני, בקשר לעבודתו של מר X לא הוצגו בפני: הזמנות עבודה פורמלית עם פירוט המשימות... מר X מבסס את העדר ההזמנה היחידה עם הנחיית עבודה, על הנסיון של עבודות קודמות, דומות או זהות לפרויקט רעננה". ובעדותו אומר הנ"ל: "הבעיה של כל התביעה היא בדיוק "שיתוף פעולה" בין שני הצדדים האלה. אני מסתייג מכל צורת ההתקשרות בין שני הצדדים. אין דבר כזה שאומרים "לך תעשה" בלי מסמך ובלי ביקורת לאחר מכן. הפתיע אותי שנניח שמצאו את הבעיות שמעלים בכתב התביעה כנגד הנתבע, אז עקרונית לא היה צריך לשלם אגורה אחת שחוקה. לשאלה למה התובעת שילמה, יש להפנות השאלה אליה". (עמ' 5 לפרוטוקול). 27. בהעדר הסכם כתוב, יש לקבוע האם אכן הפר הנתבע את התחיבותו, האם היתה זו הפרה יסודית, ואם לאו, האם ניתנה לנתבע ארכה לקיום החוזה, קודם ביטולו. 28. עבודתו של הנתבע נמסרה לתובעת באוקטובר 1998. כבר צוין כי באפריל 1999 נפגשו הצדדים, והנתבע הקליט את השיחה. באותה עת, כבר היו ביניהם חילוקי דעות בקשר לעבודה בנצרת. מנהל התובעת אמנם מסייג את חישוביו באישורו של המזמין: "רעננה יש לנו את זה בערבון מוגבל". מאידך דורש הוא מהנתבע להפחית לו 20,000 ₪ על הגבהים ו- 8% עמלת החברה למשק וכלכלה. חישובה הסופי של התובעת לפרויקט רעננה מגיע לסכום של 164,000 ₪. לא נטען אז על ידי התובעת כי העבודה לוקה בחסר, למעט ההשלמות ע"י 35 משמרות של אופרטורים בשווי של 20,000 ₪, ו/או כי רק חלקה המזערי בוצע. 29. ההתראות לביטול ההסכם באו רק ב- 9/99, לכאורה בעקבות פניות עירית רעננה אל התובעת. במכתב מיום 29.8.99 (ת/38) פונה גב' ליאה רודניצקי סגנית מהנדס העיריה לגב' בטי בכר, ראש מדור מחשוב ומסבה תשומת ליבה כי "במהלך העבודה ב- GIS התגלתה תופעה תמוהה, גבהי ה- T.L של השוחות לא התאימו לגבהי הטופוגרפיה בכביש (רחוב) לפי מפה פוטוגרמטרית". ב- 3.10.99, שנה לאחר מסירת העבודה כתב מנכ"ל התובעת לנתבע (ת/41): "משיחה טלפונית שהתקימה הבוקר בינך לבין מזכירתנו הבנו כי אין בכוונתך לתקן ולהשלים העבודה. לאור האמור לעיל אבקש להודיעני האם בכונתך להשלים העבודה. במידה ולא נקבל תשובתך המידית לנ"ל נראה עצמנו חופשיים לפעול בכל הדרכים להשלמת העבודה ונחייב חשבונך בכל העלויות כאמור". 30. תצהירו של מנהל התובעת נערך ב- 6.12.00, באותה עת כבר גובשו כל נזקי התובעת. נכתב שם: "בשלב זה השקיעה התובעת 20 משמרות בטיוב נתונים". כן נטען בתצהיר כי התובעת נאלצה לבצע העבודה בעצמה ו/או באמצעות קבלני המשנה, וכי טרם סיימה 20% מכלל העבודה. בעדותו ענה מר גיאת: "החל מינואר 1998, כאשר סיימנו את המיפוי הבסיסי ואז אפשר היה לעשות את הביקורת הראשונה על עבודת הנתבע ברעננה, נתגלו הטעויות. ומינואר 1998 עד יולי 1998, הוא כל הזמן התרוצץ ברעננה וניסה לשפר את המיפוי שלו.. עד שמסרנו את העבודה הראשונה לרעננה באוקטובר 1998 השקענו 35 משמרות עבודה... בשלב זה של הנסיון לטייב את העבודה, עדין לא פסלנו את כל העבודה. בקשנו ממנו אך ורק את העלויות הישירות שהיו לנו בגין התיקונים האלה.. נכון (ששילמו לו כספים אחרי הפגישה באפריל 1999 - ר.נ.) אבל מה זה קשור... אני תובע את מה שהוא קיבל בגין תשתיות רטובות רעננה". 31. טענתה של התובעת כי עבודתו של הנתבע בפרויקט רעננה היתה חסרת ערך עבורה, ובדיעבד נאלצה לבצעה מחדש. כאמור, הוכח כי עבודתו אמנם דרשה מקצה שיפורים, אך לא בוצעה עבודה חלופית שלמה במקום זו של הנתבע. לו זו אף זו, בתצהירו הבהיר מר גיאת כי חלקן של ההשלמות וסקר השדה מתוך כלל הפרויקט הינו 25% והוא עשוי לגדול עד 75% במקרה של מיפוי תשתיות רטובות. גם אם סרבה המזמינה לשלם בגין העבודה, אין זה מן ההכרח כי הכשל הינו דוקא בחוליה הקשורה לנתבע. כבר צוין כי הנתבע הינו קבלן משנה של התובעת, ואין הוא קשור למזמין. שכרו אינו נובע מאישורו של המזמין, אלא מאופן ביצוע העבודה כפי שהוזמנה ע"י התובעת. 32. מכל האמור לעיל נובע כי אין לייחס כשלון הפרויקט והאיחור במסירתו דוקא למדידת הגבהים הלקויה. סבורתני כי כשל זה במלאכת הנתבע כבר בא לידי ביטוי וקוזז משכרו, ואין התובעת רשאית להסתמך עליו לכל נזקיה, אם אמנם היו כאלה. לפיכך, הנני דוחה טענת התובעת כי הנתבע הפר את החוזה עמה הפרה המזכה אותה בהשבת מלוא הסכומים ששילמה בגין הפרויקט ברעננה, יהא שווים (השנוי במחלוקת) אשר יהא. 33. מכאן לתביעה שכנגד - הנתבע (שמכאן ואילך יכונה "התובע שכנגד") טוען כי התובעת (להלן: "הנתבעת שכנגד") נותרה חייבת לו בגין עבודתו בפרויקט ברעננה, אשדוד, ובקרית אונו. כבר הובהר כי פרטי ההתקשרות בין הצדדים לוטים בערפל, והתמליל בלבד משמש ככלי עזר להסקת מסקנות למחירים המוסכמים ו/או לגובה חובה של הנתבעת שכנגד כלפי התובע שכנגד. 34. ראשית, יש לדון בטענת הנתבעת שכנגד כי יש לנכות 8% בגין עמלת החברה למשק וכלכלה. אינני מקבלת הטענה. תשלום הכספים לתובע שכנגד לא בוצע BACK TO BACK לאלו שקיבלה הנתבעת שכנגד. לא זו אף זו, הנתבעת שכנגד לא טענה כי נהגה להפחית משכר עבודתו של התובע שכנגד את העמלה הנ"ל בפרויקטים אחרים. מדוע תעשה זאת דוקא בפרויקט רעננה. יתר על כן, חזקה עלי כי לו הסכימו הצדדים להפחתה זו היו הדברים באים לידי ביטוי בכתב. בתמליל מזכיר מנכ"ל הנתבעת שכנגד את העמלה ומנסה להפחיתה, אך התובע שכנגד איננו מודה כי הסכים בשלב כלשהו להפחתה: "מזה אנחנו מורידים 8% אתה יודע למה 8%. למה 8%. "8% זה מה שלוקח קומפלט" ועונה התובע שכנגד: "כל הזמן אתה מוריד משהו" .... לוקחים ממך, למה ממני". (עמ' 19 לתמליל). 35. מהתמליל ניתן להבין כי הצדדים הסכימו על 200,000 ₪ + מע"מ כמשקף שכר עבודתו הראוי של התובע שכנגד בגין פרויקט רעננה. אינני מקבלת טענת התובע שכנגד כי יש להזקק לחישוב לפי הקו הארוך ביותר שימדד מבין הקוים ביוב, מים וניקוז: "אני לקחתי ממוצע ולא עשיתי הפרדה. רק דרשתי כסף על פי הקו הכי ארוך. בזמן הסיכום לא עשינו הפרדה. סיכמנו 1500 ₪ לק"מ לפי הקו הכי ארוך". (התובע שכנגד, עמ' 55 לפרוטוקול). שכן, גם אם כך הוא, משלא הסכימו הצדדים בשיחתם כי יש לערוך בדיקה חוזרת לפרויקט רעננה, יש לראות הסכום של 200,000 ₪ כסכום מוסכם ומקובל על שניהם. 36. מתוך סכום זה יש להפחית 20,000 ₪ + מע"מ בגין עבודת המשמרות לשיפור נתוני הגובה, דהיינו שהתובע שכנגד זכאי ל- 180,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין עבודה זו. התובע שכנגד מודה כי קיבל סכום של 170,820 ש"ח. (כולל מע"מ) מכאן שעל הנתבעת שכנגד להשלים לו, (עפ"י ערכי 4/99) סכום של 34,000 ₪ בצרוף מע"מ). 37. באשר לפרויקט אשדוד - לטענת התובע שכנגד ביצע כקבלן משנה עבודות מדידה לרשת החשמל וגם בעיר אשדוד, במחיר של 4 ₪ בצירוף מע"מ לכל דונם. לטענתו, מיפה באשדוד 7866 דונם, משדרש שכר עבודתו בגין פרויקט זה, בסך 36,813 ₪ (כולל מע"מ) נענה (ת/33) ב- 14.10.99 כי "בבדיקה מדגמית שערכנו ברחובות העמל והעבודה עולה כי מתוך כי 28 עמודי חשמל תפעוליים 11 אינם נכונים". 38. התובע שכנגד טוען כי קודם לדרישה, מעולם לא נקרא ע"י הנתבעת שכנגד לתקן עבודתו, להשלים נתונים וכיו"ב. בתמליל ישנה התיחסות קצרה בלבד לאשדוד: "כל מה שנשאר זה החשמל של אשדוד, וכמה נשאר שמה בערך אתה יודע. בערך 5500 או 6000 דונם". בסופה של השיחה מסכימים השנים כי עליהם לבדוק בשנית את "חשמל אשדוד". לגירסת הנתבעת שכנגד הוסכם כי הפרויקט יערך 6 חודשים. בתחילה קיבל התובע שכנגד כ- 15% מהיקף העבודה הכוללת ואולם בשל עבודה לקויה הופסקה עבודתו, והועברה לקבלן אחר, אשר קיבל לביצוע 15,000 דונם. אליבא דנתבעת שכנגד, חליפת המכתבים בין ב"כ הצדדים בכל הנוגע לפרויקט החשמל באשדוד (ת/32 - ת/34) מעידה כי הדרישה לתשלום באה לפני שחב' החשמל אישרה את העבודה, וכי בדיקה מדגמית העלתה כי 11 עמודי חשמל תפעוליים מתוך 28 עמודים שגויים דהיינו 40% מעבודתו. 39. התביעה שכנגד לוקה בחסר, ואיננה נתמכת בראיות. כך לגבי השטחים והכמויות שמדד, וכך אך לגבי טיב העבודה. בעדותו נשאל התובע שכנגד לגבי הכמויות שמיפה: "אני לא זכרתי בדיוק. היו לי כל הקבצים במחשב ואני מדדתי אותם. חוץ מזה יש לי מפות, אפשר לבדוק לפי המפות שזה יותר ממה שזה כתוב במכתב. אני הסכמתי שאם הוא כתב ככה, שיהיה ככה, העיקר שאקבל את הכסף". (עמ' 52 לפרוטוקול). 40. מטעם הנתבעת שכנגד העיד מר לרנר גיל, אשר בפניו הוצגה מפת אשדוד (נ/4) משנשאל העד האם מלוא עבודת התובע שכנגד נפסלה, השיב: "חלק ממנה. מדובר במפה של אשדוד. גם כאן הנתבע נדרש לבצע תיקונים. אין דבר כזה בכלל מפה שנפסלת לחלוטין. מפה מכילה אלפי פריטים, הסיכוי שכל הפריטים לא נכונים היא אפסית". העד סיפר כי מזמין העבודה אישר את העבודה ב- 1/2000, משמע, בעת הגשת התצהיר כבר ידע העד, כמו גם מנהל הנתבעת שכנגד, אם התקבלה התמורה בגין הפרויקט, ואם הופחת ממנה סכום כלשהו בגין עבודת התובע שכנגד. חזקה עלי כי לו נפסלה העבודה על ידי המזמין, היתה מציינת זאת הנתבעת שכנגד כפי שציינה לגבי פרויקט רעננה. 41. מתוך שהנני מתבססת על עדותו של לרנר כי נדרשו מספר סבבים כדי לתקן המפות ששלח התובע שכנגד, הנני קובעת כי התובע שכנגד זכאי רק ל- 60% משכרו בגין פרויקט אשדוד, ובסה"כ 14,725 ₪ כולל מע"מ, בערכי אוקטובר 1998. 42. באשר לפרויקט קרית אונו - לטענת התובע שכנגד מיפה לבדו בקרית אונו 2550 דונם, שיש לחשבם לפי 12 ₪ בצרוף מע"מ עבור כל דונם. הנתבעת שכנגד טוענת שנמדדו שם 2400 דונם בלבד, וכי המחיר לדונם עמד על 11 ₪ בצרוף מע"מ. הנתבעת שכנגד סילקה הסכום שאינו במחלוקת, ושילמה לתובע שכנגד 30,880 ₪. 43. לטענת התובע שכנגד בכל הפרויקטים, נהגו הצדדים לקבוע את מחיר היחידה, אולם כמותה נקבעה עפ"י המדידה של המזמין, כך ברעננה, אשדוד ובנצרת עילית. לטענתו, בקרית אונו אישר המזמין, חב' בזק, 2554 דונם, ואף שילם לנתבעת שכנגד עפ"י מדידה זו. לטענת הנתבעת שכנגד ביצעו את העבודה מספר מודדים, ומתוכם, מדד התובע שכנגד 2440 דונם בלבד. באשר למחיר, טוענת הנתבעת שכנגד כי עפ"י התמליל הושגה הסכמה למחיר של 11 ₪. 44. התפלמסותו של ב"כ התובע שכנגד אין בה כדי להואיל לתביעתו. התובע שכנגד, שבידו אמורות להיות ראיותיו, לרבות הדיסקטים שהכין, לא הביא כל ראיה להוכיח תביעתו. כל שבידו הינו מסקנות ושברי מסקנות, שאינן מתישבות תמיד עם הכתובים. התובע שכנגד הסתמך בתחילה על מדידתו של מר גיל לרנר ולאחר מכן חזר בו. למעט מסקנתו כי יש להשתית הסכום על מדידתה של בזק, לא נמצאו ראיות לכמות המדידות שביצע. הנני מקבלת טענתה של הנתבעת שכנגד כי מודד נוסף, בשם עופר, ביצע גם הוא מדידה בקרית אונו, ולפיכך הכמות שקבעה בזק 2554 דונם כוללת עבודתם של השנים. עפ"י הראיות שבפני הנני קובעת כי התובע שכנגד זכאי לתשלום עבור 2460 דונם בלבד, לפי 11 ₪ לדונם, כפי שהוסכם בשיחה המוקלטת. ההפרש (60 דונם) בין המגיע לבין הסכום ששולם (לפי ערכי מאי 1998) ישולם לו ע"י הנתבעת שכנגד. 45. מכל האמור לעיל נדחית התביעה, ואילו התביעה שכנגד מתקבלת בחלקה, כדלקמן: 1. 34,000 ₪ בצרוף מע"מ בגין פרויקט רעננה. 2. 14,725 ₪ כולל מע"מ בגן פרויקט אשדוד. 3. 660 ₪ + מע"מ בגין פרויקט קרית אונו. כל הסכומים דלעיל צמודים ונושאים ריבית מאוקטובר 1998 ואילך. הנתבעת שכנגד תשלם לתובע שכנגד אגרת משפט בסך 4,129 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ בצרוף מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין . מודדים