קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תלות ילד נכה בעזרת הזולת:   1. בפני ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן:"החוק") על החלטת ועדת העררים לילד נכה מיום 29.8.02.   2. הועדה לעררים דנה בעררו של המערער בפניה בשתי ישיבות: ישיבה מיום 11.7.02 ומיום 29.8.02 וקבעה כי המערער אינו תלוי במידה רבה בעזרת הזולת ברוב שעות היממה ועל כן נדחה עררו.   3. המערער, לירן, יליד 13.10.86, נולד בלי עצם הזנב. בשל מום מולד זה הוא אינו שולט על שני הסוגרים.   4. בכתב הערעור טענו הוריו של לירן כי הוא מקבל קיצבת נכות מאז שאימצו אותו. על פי המפורט בכתב הערעור, הילד עבר סבל רב, פיזי ונפשי. הוא ננטש על ידי אימו הביולוגית בשל המום הנדיר שנולד עימו. אביו הביולוגי נפטר ממחלה קשה. לירן עבר שני ניתוחים ברגליו מייד עם אימוצו והוא מועמד לעבור ניתוח נוסף. הוא סובל מלידה מאי-שליטה על הסוגרים. גם היום, כשהוא בן 16, הוא צורך טיטולים בכמות גדולה מאוד.   בדיון שקויים בפני כב' הרשמת ולך חזרו ההורים על נימוקי הערעור.   4. באת כח המוסד טענה כי הועדה פעלה בהתאם לסמכותה, עיינה בכל החומר שהובא בפניה, שמעה את הוריו של הילד, בדקה את הילד, קיבלה דו"ח מביה"ס ואבחון רפואי, הגיעה למסקנות שבתחום סמכותה ולא נפלה טעות שבחוק בפעולתה.   באת כח המוסד פירטה כי בהערכה התפקודית שנערכה ללירן ב-19.6.97, בהיותו בן 11, הוא נמצא עצמאי בכל פעולות היום יום, לרבות החתלה עצמית ביום ובלילה.   למרות זאת נקבעו לו 2.5 נקודות בגין הפרשות ואושרה לו גמלה בשיעור של 50%.   בהערכה התפקודית שנערכה ללירן ב-24.1.02, בהיותו בן 15 וחצי, שוב נמצאה עצמאות מלאה בכל פעולות היום יום.   לגבי הפרשות, על אף אי השליטה בשני הסוגרים והשימוש בטיטולים 24 שעות ביממה, הרי נוכח המידע שנמסר הן מהאם והן מהנער כי הוא מחתל ומנקה את עצמו - לא נמצא כי הוא תלוי בזולת גם בפעולה זו.   באת כח המוסד הבהירה כי הסעיף בגינו נקבעו ללירן 2.5 נקודות בהערכה התפקודית מ-19.6.97 מקנה זכאות רק למי שטרם מלאו לו 14 שנה, כאשר הרציונל מאחורי קביעת הגיל כאמור היתה לתת הזדמנות לילד כזה ללמוד לטפל בעצמו ואחרי גיל 14 לראותו כעצמאי, אם אכן הוא כזה.   על אף שאינו שולט על שני הסוגרים, נמצא בבדיקת האחות כי לירן מחתל ומנקה עצמו באופן עצמאי ואינו תלוי בכך בעזרת הזולת. (בנוכחותה של האחות פשט חיתול ולבש חזרה עוד בהערכת התלות מ-19.6.97).   5. סעיף 221 לחוק מגדיר "ילד נכה" כילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחו"ל, הכל לפי מבחנים ותנאים שנקבעו בתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח-1998. (להלן:"התקנות").   6. על פי ההגדרה שבתקנות, "ילד נכה" (מי שטרם מלאו לו 18 שנים) הינו כל אחד מאלה: (1) ילד "התלוי בעזרת הזולת". (2) ילד "הזקוק להשגחה מתמדת". (3) ילד עם "ליקוי מיוחד" (אחד מהליקויים המפורטים בתוספת השנייה לתקנות - אינו רלבנטי לעניינו של לירן). (4) ילד הזקוק "לטיפול רפואי מיוחד" (כמפורט בתוספת הראשונה לתקנות - אינו רלבנטי לעניינו של לירן).   7. עניינו של לירן נבחן במסגרת החלופה של מי ש"תלוי בעזרת הזולת", באשר גם לגירסת הוריו הוא אינו זקוק להשגחה מתמדת, הואיל והוא מודע למעשיו ואינו מסכן עצמו או אחרים.   "תלוי בעזרת הזולת" משמע: (1) תלוי במידה רבה בעזרת הזולת ברוב שעות היממה, או (2) תלוי לחלוטין בעזרת הזולת בכל שעות היממה (לחלופה זו לא טוענים הוריו של לירן).   התלות הנבחנת במסגרת זו הינה תלות הילד הנכה בעזרת הזולת בביצוע "פעולות היום יום": לבישה, אכילה, רחצה, הגיינה אישית, ניידות עצמית בבית ולגבי מי שאינו ילד הזקוק להשגחה מתמדת - נוכחות קבועה של הזולת. (מדובר בנוכחות הדרושה, לדעת רופא שהמוסד הסמיכו לכך, לצורך מניעת סכנה לילד או לאחרים הנובעת מליקוי, ממחלה כרונית או הבנה לקויה של הילד, בהשוואה לבני גילו, של גורמי סיכון מידיים)   יצויין כי פעולות היומיום הקשורות להערכת תלות הילד הנכה הן אלה הנעשות בבית ובחוג המשפחה של הנכה.   על פי החוק והתקנות, אין להתחשב בקשיו של הילד לתפקד מחוץ לבית, בפעילות כגון הליכה לבית הספר,ליווי ברחוב וכדומה. לעומת זאת, היותו של הילד בבית ספר או במסגרת אחרת מחוץ לבית מפחיתה את מספר השעות בהן הוא זקוק לעזרה בבית. (דב"ע מט/179-0 המוסד נ' דב משה פרץ, פד"ע כב 61).   8. על פי החוק, החלטותיה של ועדת העררים לילד נכה ניתנות לערעור בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין לעבודה.   משכך, יש לבחון האם נפלה בפעולתה של הועדה ו/או בהחלטתה טעות משפטית המחייבת התערבותו של בית הדין.   9. הועדה ישבה בשתי ישיבות בעניינו של המערער.   בישיבה הראשונה מיום 11.7.02, עמדו בפני הועדה אבחון רפואי, דו"ח הערכה תפקודית של אחות (מיום 24.1.02) ותיקו המלא של לירן.   הועדה שמעה את דברי ההורים בפניה לגבי ליקויו של לירן. ההורים טענו כי הוא מתקשה בהליכה, כי הוא קם בעזרת האם מהמיטה וכאשר הוא נופל הוא אינו מסוגל להתרומם. נטען כי הוא תמיד הולך בעזרת אדם, כל השנים.   לגבי הלבשה נטען כי הוא נזקק לסיוע בנעילת נעליים וכי הוא סובל מכאבי גב.   באשר לרחצה נטען כי הוא זקוק לעזרה בכניסה ויציאה מהאמבטיה ומהברכיים למטה זקוק לעזרה.   באשר לאכילה נטען כי הוא נזקק לסיוע בהגשה.   ההורים פירטו כי לירן מודע למעשיו ולא מסכן עצמו. כן מסרו כי הוא מועמד לניתוח.   10. הועדה בדקה את לירן ואלו היו ממצאיה: בניידות - נמצא כי הוא הולך על קצות האצבעות (תואם את דו"ח ההערכה התפקודית של האחות).   ברחצה - נמצא כי לירן שוטף פנים, ידיים וגוף בכוחות עצמו ומקובלת היתה על הועדה קביעת האחות כי הילד חופף ראש ומתרחץ בכוחות עצמו. (חלק גוף עליון ותחתון). בסעיף זה נמצא כי הילד זקוק לסיוע כבני גילו.   אכילה - הילד נמצא זקוק לסיוע קל (בהגשה).   הפרשות - הילד לא שולט בסוגרים, אך מטפל בעצמו. לפיכך, בגילו, אין זכאות בסעיף זה.   באשר לנוכחות קבועה של הזולת נקבע כי הילד אינו זקוק לנוכחות קבועה של הזולת ואינו מסכן עצמו (כך גם לגירסת ההורים).   כן נקבע כי אינו נזקק להשגחה מתמדת (גם לגירסת ההורים).   11. הועדה לא סיכמה באותו מעמד את הדיון בעניינו של לירן באשר ביקשה להשלים חקירה בקשר לניידותו. זאת הואיל ועל פי החומר שעמד בפני הועדה עלו הבדלים ניכרים בין הדיווח של האחיות ובין הדיווח של המשפחה.   הועדה ביקשה דו"ח חוקר שיתעד הליכתו של הילד מחוץ לכתלי הבית (במידה וניתן - ללא ידיעת המשפחה). כן התבקש דו"ח מבית הספר.   12. ביום 29.8.02 שבה הועדה ודנה בעניינו של לירן . בפני הועדה עמד דו"ח מביה"ס (חקירה לא נתקבלה).   13. מדו"ח מנהל ביה"ס עולה כי לירן מגיע לביה"ס בתחבורה ציבורית, ללא שנדרש לו ליווי צמוד בדרכו, אך לעיתים נמצא במצב שלא מסוגל ללכת וזקוק לתמיכה של אחד ההורים.   באשר לאכילה ושתיה - נמסר כי לירן אוכל בכוחות עצמו, הוא מסוגל למרוח פרוסת לחם לעצמו ולהכין שתיה לעצמו.   באשר להגיינה האישית, צויין כי לירן אינו שולט בהפרשותיו וכי הוא צריך עזרה בחליצת נעליים ורחיצת מקלחת (לגבי רחצת פנים וידיים צויין כי אין בעיה).   עוד נמסר כי הוא מסוגל להשאר לבדו מספר שעות ביום.   כן מסר מנהל ביה"ס כי לפעמים לירן אינו שולט על צרכיו ו"מפספס" ואז הוא זקוק לעזרה להתארגן בשירותים ולהחליף בגדים.   14. לאחר קבלת הדו"ח האמור סיכמה הועדה כך:   לגבי ניידות - על אף דברי האחות שלירן הסתובב בבית בכוחות עצמו, הרי שמחמת הספק קבעה הועדה כי לירן נזקק לסיוע מועט בניידות, זאת נוכח האמור בדו"ח ביה"ס כי לפעמים הוא נזקק לתמיכת הורה בהליכה.   באשר להלבשה - על אף תיאור האחות כי לירן עצמאי בהלבשה, מחמת הספק מאשרת הועדה, נוכח דברי ההורים כי הוא זקוק לסיוע קל בהלבשה, כי לירן נזקק לסיוע מועט (יצויין כי הדבר נתמך גם בדו"ח ביה"ס).   באשר לרחצה - הועדה מציינת כי מקובלים עליה דברי האחות בדבר עצמאות ברחצה, על אף דברי ההורים כי הוא זקוק לעזרה בכניסה ויציאה מהאמבטיה.   באשר לאכילה - נקבע כי לירן נזקק לסיוע מועט, על סמך דברי ההורים כי הוא זקוק לסיוע בהגשת האוכל.   באשר להפרשות - נקבע כי בגילו הוא עצמאי בסעיף זה על פי התקנות, מאחר והוא מחליף לעצמו טיטולים.   בנוסף נקבע כי אינו זקוק לנוכחות קבועה או להשגחה.   15. החוק והתקנות מכוחו קבעו תנאים נוקשים לזכאות לגמלה ואין בית הדין או המוסד לביטוח לאומי מוסמכים לחרוג מהם. על פי התקנות, אין די בתלות בעזרת הזולת על מנת להיות זכאי לגמלה. יש צורך בתלות במידה רבה בעזרת הזולת ברוב שעות היממה ולא די בתלות חלקית.   ילד הזקוק לעזרת הזולת במידה העולה על זו הניתנת לילד בן גילו בפעולות היומיום, אינו "ילד נכה" על פי התקנות. על מנת ליפול בגדר ההגדרה צריך שההזקקות תהיה בצורה החורגת מהרגיל אצל בן גילו בביצוע פעולות היום יום.   כאמור, נדרשת תלות במידה רבה בעזרת הזולת ברוב שעות היממה.   16. נוכח תנאים אלו שמציב החוק והתקנות מכוחו, ובשים לב לנתונים כפי שהובאו בפני הועדה, הן מדברי ההורים, הן מדו"ח הערכת התלות, הן מבדיקתו של לירן והן מדו"ח ביה"ס, לא ניתן לקבוע כי נפלה טעות משפטית בהחלטתה של הועדה.   17. על אף הליקוי המשמעותי ממנו הוא סובל, נמצא כי לירן זקוק לסיוע מועט בניידות, הלבשה ואכילה - שלוש מתוך חמש פעולות היום יום.   גם אם נניח לטובתו של לירן כי על בסיס דברי ההורים ודו"ח ביה"ס היה על הועדה לקבוע כי הוא זקוק לסיוע מועט ברחצה (כניסה ויציאה מהאמבטיה), הרי שגם אז הסיוע הנדרש היה עדיין סיוע מועט ברוב פעולות היום יום ואילו התקנות דורשות תלות במידה רבה בעזרת הזולת ברוב שעות היממה, דבר שאינו מתקיים בלירן, על אף הליקוי הכבד ממנו הוא סובל.   הוא האמור גם אם אניח לטובתו של לירן כי נדרש סיוע מועט ברחצה לגבי מקרים שלא שלט על סוגריו (על אף שעל פי דיווחו שלו ושל האם - הוא מחתל ומנקה עצמו).   18. לפיכך, כאשר נמצא הן בהערכת התלות והן בבדיקת הועדה והחומר שעמד בפני הועדה כי לירן אינו תלוי במידה רבה בעזרת הזולת ברוב שעות היממה, הרי שעל אף סבלו הרב וסבל הוריו, לא ניתן לקבוע כי נפלה טעות משפטית בהחלטה של הועדה המחייבת התערבותו של בית הדין.   לצערי, אין מנוס איפוא מדחיית הערעור.   סוף דבר: 19. הערעור נדחה.   הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה תוך 30 יום מיום המצאתו.   כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות, על אף דחיית הערעור.קטיניםעזרת הזולת / עזרת צד שלישינכותילד נכה / פעוט נכה