אי קיום אסיפת דיירים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי קיום אסיפת דיירים בבית משותף: 1. ביום 7.2.99 הגישו X (להלן - המערערים) - ערעור על פסק הדין מיום 25.1.99 של פ. לוי - מפקח בכיר על בתים משותפים בירושלים, בתיק 135/98 (להלן - פסק הדין). 2. הערעור מבוסס על הטענה כי בפועל לא התקיימה אסיפה כללית של הבית המשותף ברח' המלך ג'ורג' 6 בירושלים, והחתימות המופיעות בפרטיכל האסיפה אינן אלא חתימות שנאספו בין הזמנים; וכן כי לא ניתנה למערערים הזדמנות להוכיח את טענותיהם. 3. כן ביקשו המערערים ליתן להם עיכוב ביצוע פסק הדין "לטווח זמן הניתן להגיש ערעור (45 יום) מיום מתן פסק-דין בבית משפט קמא". 4. ביום 8.2.99 נתתי צו עיכוב ביצוע עד מתן החלטה בערעור. 5. ביום 25.4.99 הגישה נציגות הבית המשותף בקשה להארכת מועד להגשת בקשה ובקשה לבטל את ההחלטה מיום 8.2.99 שניתנה בהעדרה, בטענה כי לא ניתנה לה הזדמנות להשמיע טענותיה, וכן טענה בבקשתה נימוקים נוספים לגופו של עניין, לאמור: א. המערערים לא הפקידו פיקדון בבית משפט כפי שצוו - ודי בכך כדי לדחות או למחוק את הערעור. ב. המערערים לא פעלו לפי הוראות פסק הדין ולא מסרו לנציגות החדשה את כל המסמכים שהמפקח הורה להעביר לה. ג. המערערים לא הביאו כל ראייה כי הם בכלל בעלי זכויות בבית המשותף, ואף לא ראייה כדין כי התמנו כדין להיות נציגות הבית המשותף. ד. כל העניינים הנדונים בערעור - הינם נחלת העבר, שכן הנציגות כיהנה עד יום 28.2.99 (מועד שכבר חלף), ואין בית המשפט דן בנושאים שאבד עליהם הכלח. ה. על פי הדין והפסיקה - אין מעכבים ביצוע פסק דין אלא אם יוכח כי יש סיכוי טוב להצליח בערעור, וכי אם המערער יזכה בערעור - יהיה זה מן הנמנע או קשה להחזיר המצב לקדמותו, או שביצוע פסק הדין יגרום לנזק שאינו ניתן לתיקון. ו. המערערים לא פרטו בתצהיר את העובדות עליהם נסמכות טענותיהם, ודי בכך כדי לדחות טענותיהם על הסף. ז. המערערים לא הצביעו על נזקים העלולים להיגרם להם מפסק הדין. ח. פעולות המערערים לא נעשו אלא כדי לעכב את פסק הדין ולמנוע חשיפת פעולותיהם בכספי הדיירים שלא כדין ולמנוע ניהול תקין של הבית המשותף. ט. המערערים מנצלים לרעה את הליכי בית המשפט. 6. אני מאריכה בזה עד היום את המועד להגשת הבקשה מטעם נציגות הבית המשותף - כפי שהוגשה ביום 25.4.99. 7. התביעה בפני המפקח על בתים משותפים הייתה מטעם נציגות הבית המשותף נגד המערערים, ופסק הדין ניתן נגד המערערים לטובת נציגות הבית המשותף. 8. הערעור הוגש נגד "דני גושן, שוכר נכס" ולא נגד נציגות הבית המשותף, ומטעם זה לכשעצמו יש לדחות את הערעור נגד דני גושן, שהרי התביעה ופסק הדין היו לגבי הנציגות ולא לגבי דני גושן אישית. 9. עד היום לא הופקדה ערבות, למרות שחלף מזמן המועד בו היו המערערים חייבים להפקידה. 10. תוקף כהונת נציגות הבית המשותף שהמערערים מערערים עליה - פג ביום 28.2.99, והמפקח הורה לכנס אסיפה כללית לא יאוחר מיום 1.3.99 על מנת לבחור נציגות חדשה. 11. נראה כי בינתיים נבחרה נציגות חדשה לבית המשותף, כך שכל הערעור (אפילו היה בדין יסודו) - אבד עליו הכלח שכן הוא עוסק בנציגות שכבר אינה קיימת. 12. לא הובאה ראייה כי המערערים הם בעלי זכויות בבית המשותף, והערעור אינו נתמך בתצהיר לאימות העובדות הכלולות בו. 13. הערעור נדחה מהטעמים האמורים, וצו העיכוב - בטל. 14. המערערים הדדית ישלמו לנציגות הבית המשותף הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח. סכום זה ישא ריבית והצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל.בתים משותפיםועד בית משותףמקרקעין