לפנינו תביעת התובע, לתשלום שכר עבודה, בונוס על מכירת מכשירי נוקיה, פדיון חופשה שנתית, הודעה מוקדמת ודמי מחלה. להלן העובדות: 1. הנתבעת בעלת מספר עסקים בכרמיאל והתובע עבד בעסקה של הנתבעת, כמפעיל דוכן לממכר מכשירי טלפון ניידים ואביזריהם. 2. התובע עבד מחודש יולי 2000 עד 14 בספטמבר 2000, מועד בו פוטר על אתר מעבודתו. 3. הנתבעת האשימה את התובע בגניבת מכשיר טלפון נייד ולקיחה של תקבול עבור מכירת אביזר. לטענת התובע מדובר בהאשמת שווא. 4. עפ"י עדותה של הנתבעת בביה"ד התובע מכר נרתיק ללקוח. קבל ממנו שטר של 50 ₪ הכניס אותם לתיקו, ממנו השיב עודף, של 10 ₪, וזאת במקום להפקיד בקופה ולתת קבלה. הדבר נעשה נוכח עיניה של מעבידתו - הנתבעת. 5. בכעסה הלכה הנתבעת לבנה, העובד גם הוא בעסק, ודרשה לפטר מיד את התובע בגין הגניבה. כן דרשה לעשות ספירת מלאי, או אז נגלה כי חסר מכשיר טלפון נייד. טענות הצדדים: 6. התובע טוען כי בסיום יחסי העבודה לא שולם לו שכרו האחרון בסך של 1,530 ש"ח, הבונוס בגין מכירות בסך של 2,990 ש"ח, פדיון חופשה שנתית בסך של 413 ש"ח, הודעה מוקדמת בסך של 413 ש"ח ודמי מחלה בסך של 310 ש"ח. 7. הנתבעת העידה בבית הדין כי שכרו של התובע שולם לפי שעות וכי אינה בקיאה בנושא מכשירי הטלפון. 8. ב"כ הנתבעת אישר בבית הדין שלא שולמה לתובע משכורת החודש האחרון - ספטמבר 2000, מועד בו פוטר. דיון והכרעה: 9. מתלושי השכר של שני חודשי העבודה הראשונים עולה כי מרכיבי השכר, ששולמו לתובע היו: שכר יסוד לפי ימי עבודה. יום חופש. נסיעות. פרמיה (קבועה). הטבות סוציאליות (קבועות). 10. בחודש הפיטורים הוכן תלוש ובו שכר יסוד בלבד עבור 12 ימי עבודה. הנתבעת אישרה בבית הדין שהרכיבים האחרים לא שולמו. 11. התובע טען שהוא זכאי לתוספת עבור מכירת מכשירי פלא-פון בתקופת עבודתו, אך התובע לא השכיל להביא בפנינו כל הוכחה שהיא לכך. התובע לא הציג הסכם עם הנתבעת בעניין זה ולא הוכחה באשר לכמות המכשירים שמכר. מאידך יש בשכרו מרכיב קבוע המכונה "פרמיה", בסך 700 ש"ח לחודש, שמהותו לא ברורה. 12. הנתבעת חזרה בה מהאשמת התובע בעניין גניבת מכשיר הטלפון, אך עמדה על כך שראתה אותו נוטל תקבול לכיסו הפרטי, כפי שפורט לעיל. 13. לא השתכנענו מתאורה של הנתבעת, כי אכן היה אירוע של גניבת התקבול, על כן אנו דוחים את ההאשמות בגין גניבות נגד התובע. 14. לאור סיכומי ב"כ הנתבעת, אנו קובעים כי שכרו של התובע עבור חודש ספטמבר 2000 יהיה 12 חלקי 25, כפי שהיה שכרו בחודשים הקודמים, היינו סך 2,192 ₪ ועל הנתבעת לשלם סכום זה. כמו כן תשלם הנתבעת לתובע בגין יומיים וחצי דמי הודעה מוקדמת בסך 316 ש"ח. הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים שנפסקו לעיל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 14.9.00 ועד ליום התשלום המלא בפועל. 15. התביעה לפדיון חופשה שנתית נדחית, משום שרכיב זה כלול בנפרד בתלוש השכר ושולם לו. תביעת התובע לחופשת ימי מחלה נדחית משלא הציג התובע אישור רפואי בדבר מחלה. התביעה לתשלום בונוס עבור מכירות - נדחית, משלא הובאה כל הוכחה שהיא לקיומו של הסכם בנדון ובהעדר הוכחה על ביצוע המכירות. 16. כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 700 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. 17. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15יום מקבלת פסק דין זה. בונוסעמלת מכירות