אי תשלום תוספת יוקר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי תשלום תוספת יוקר:

.1לפני תביעה לדמי אבטלה על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995(להלן - החוק).
.2תביעתה של התובעת לדמי אבטלה לתקופה שבין 1.11.95ועד 29.1.96נדחתה
על פי ס' 166(ב) לחוק בטענה כי התובעת התפטרה מרצונה התפטרות שאינה מוצדקת.
.3טענות התובעת הן:ב
א. החל מנובמבר 84' ועד אוקטובר 95' עבדה התובעת בחברת "פדקו )ישראל( בע"מ" (להלן - החברה) בתפקיד מזכירה.
ב. מנובמבר 84' קיבלה התובעת שכר הצמוד במלואו למדד המחירים לצרכן שהתעדכן מידי חודש בחודשו. החל מחודש יולי 86' עקב בקשה מפורשת של מנהל החברה שולם שכרה צמוד לדולר האמריקאי.
ג. החברה לא שילמה לתובעת, במשך כל תקופת עבודתה (החל מיולי 1986)
תוספת יוקר או פיצוי בשל התייקרות, למעט 2תוספות היוקר האחרונות עובר להתפטרות התובעת מעבודה בחברה באוקטובר 95'.
ד. התובעת דרשה לא אחת מהחברה לעדכן את שכרה במלוא תוספות היוקר עפ"י הדין, אולם דרישתה נדחתה ע"י החברה.
ה. בעקבות סרוב החברה לשלם תוספות היוקר, פנתה התובעת להסתדרות הכללית, אשר הודיעה לה כי החברה המעסיקה, שהינה חברה בהתאחדות התעשיינים, מחויבת עפ"י דין לשלם לתובעת תוספת יוקר (גם כשהמשכורת צמודה למטבע זר) וזאת מכוח ההסכם קיבוצי שנחתם בין ההסתדרות הכללית לבין התאחדות התעשיינים.
ז. בעקבות תשובת ההסתדרות הכללית הנ"ל פנתה שוב התובעת לחברה בדרישה לעדכן את שכרה בשעור תוספת היוקר במשק להן היתה זכאית עפ"י דין.
ח. משנדחתה דרישתה זו שכל כן לא הוצע לה תשלום רטרואקטיבי כמתחייב. החליטה התובעת ביום 21.5.95להתפטר מעבודתה בחברה, וסיימה אותה ביום 31.10.95לאחר ניצול יתרת ימי החופשה שהגיעה לה.
ט. התובעת טוענת כי מעולם לא ויתרה על תוספת יוקר כלשהי וכפי שפרטה לנתבע במכתבה מיום 14.12.95דרשה אותה חזור ושנה מהחברה, יתר על כן מכוח ההסכם הקיבוצי שהחל על מערכת היחסים בינה לבין החברה הינה זכאית לתוספת יוקר לשכרה בהתאם לאמור במכתב ההסתדרות הכללית.
י. כן טוענת התובעת כי על פי הפסיקה, יש לשלם תוספת יוקר לשכר צמוד דולר אף אם העובד ויתר עליה בחוזה העבודה עם מעבידו.
יא. התובעת טוענת כי התפטרותה היתה מוצדקת מכוח תקנה 8לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) התשל"ג - 1972ומכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורין, התשכ"ג - .1963וכי לא היה מקום לדרוש מן התובעת להמשיך לעבוד בחברה על אף העובדה שהחברה אינה מקיימת את אשר היא חייבת מכוח ההסכם הקיבוצי החל על מערכת היחסים שביניהם.
.4ב"כ הנתבע טענה בסיכומיה כי התובעת התפטרה ללא הצדקה. בהסכם השכר מנובמבר 84' נקבע כי המשכורת צמודה למדד, ובנספח ב' לחוזה העבודה הוסכם כי המשכורת תשולם צמוד לדולר. התובעת השתהתה בדרישת תוספות היוקר, והמעביד עשה מחווה ושילם לה שתי תוספות יוקר.
לאחר שמיעת העדויות, וקריאת הפרוטוקול המוצגים וטעוני הצדדים אני קובעת
כדלקמן:ו
.1ס' 166(ב) לחוק קובע:נ
"מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד שלושים הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה". תקנה 8לתקנות קובעת:ב "לענין סעיף 127ח'(א) לחוק יראו התפטרות ממקום העבודה מהסיבות האמורות בסעיפים 6או 11(א) לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963, כהצדקה להפסקת עבודה מרצונו של המבוטח".
.2התובעת מבססת את תביעתה על קיום תנאי ס' 11(א) לחוק פיצויי
פיטורין, וטוענת כי חלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה עקב אי תשלום תוספות יוקר לשכרה במשך תקופה ארוכה.
.3מתי תיחשב הרעה כמוחשית? "כאשר הצר המעביד את צעדיו של העובד או הרע את תנאי עבודתו באופן מוחשי עד שלא השאיר בידו כל ברירה בלתי אם לנטוש את העבודה ולהתפטר (ע"א 57/118לזרוס נ' האחים ברנט את בורכרד בע"מ פ"ד יב 1614) שאם לא תאמר כן, 'יכול היה המעביד בקלות לשים לאל את זכותו של עובד לפיצויי פיטורים, במקום לפטרו ישירות וגלויות יכול היה המעביד להצר את צעדיו של העובד, להציק לו בעבודה, להרע את תנאי ולהביא למצב שבלית ברירה יהי אנוס לעזוב את העבודה ובאופן כזה להשתחרר מחובת תשלום פיצויים" (ע"א 62/400טחנת קמח עין חי בע"מ נ' נתן רובינשטיין פ"ד יז 360).
.4מכלול תנאי העבודה הם המעצבים את מעמדו של העובד במקום, ועקירת
תנאי חשוב על ידי המעביד, ללא סיבה וללא הצדקה, עשויה להצדיק את הקביעה כי נפגע מעמדו של העובד באופן מוחשי. סיכוי סביר לעלות בדרגה, כשהעובד עומד בתנאים הדרושים לכך, הוא ודאי תנאי עבודה חשוב, שלילת הסיכוי הזה מהעובד בשרירות לב היא פגיעה רצינית בו. יש בה משום שינוי לרעה במעמדו בהשוואה עם העובדים האחרים הזוכים לעליה בדרגה מפקידה לפקידה לפי התקדמותם והישגיהם בעבודה. לא הרי מעמדו של עובד בעל סיכויים רגילים וסבירים לעלות בדרגה כהרי מעמדו של עובד מוקפא בדרגתו וחסר סיכוי עליה, כאשר התפקיד הוא כזה שבאופן רגיל זוכה העובד לעליה בדרגה עם התקדמות עלית רמתו המקצועית (ע"א 64/525עירית פתח תקוה נ' א. פרידמן פ"ד יט' (1) 566; תב"ע חי' לג/95- 3עמנואל יגול נ' אורט פד"ע ה' פ"ב).
.5עוד נפסק כי אין עובד חייב לעבוד בתנאים הירודים מאלה הקבועים
בחוזה העבודה, לרבות תנאים שנקבעו מכח צו הרחבה שניתן ע"י שר העבודה והרווחה (דב"ע לב/39- 3ישעיהו גני נ' שבתאי גני פד"ע ד' 216; דב"ע לח/4- 3מערכות מידע מ.ב.ד. בע"מ נ' אהרן אבידן פד"ע י' 309). כן אין לדרוש מעובד שיעבוד מידי יום 9.5שעות ביום, שעה שלא ניתן להעסקה היתר מאת שר העבודה והרווחה. (תב"ע ת"א ל/144- 3אלברט קדוש נ' רפאל לוי פד"ע ב' סא).
.6כמו כן נפסק כי אי תשלום תוספת יוקר משך תקופה ארוכה, שעה שהחובה
לשלם את התוספת נקבעה בצווי הרחבה מחייבים להסכמים קיבוציים, תהווה נסיבות ביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מעובד כי ימשיך בעבודתו (תב"ע ת"א לד/858- 3חייה פריצקר נ' רנה ומשה פרוינד פד"ע ז' כו( והוא הדין באי ביטוח עובד בקרן מכח צו הרחבה החל על העובד (תב"ע ת"א לח/198- 3מרדכי אלקבץ נ' אריה כספי פד"ע י' פא).
.7התובעת העידה כי דרשה ממעבידה פעמים רבות את תשלום תוספות היוקר,
אך נענתה בשלילה. התובעת אף ניהלה תביעה משפטית כנגד המעביד באשר להחזר הוצאות דמי נסיעה, וטענה כי אין בה הכוח להמשיך ולנהל כנגד המעביד מערכה חדשה בגין תוספת היוקר. המעביד לא הכחיש את זכות התובעת לתשלום תוספות היוקר, והראיה לכך היא כי בסמוך להתפטרותה שילם לה את שתי תוספות היוקר האחרונות.
.8לכך יש להוסיף את הנאמר בפסיקה כי "הזכות לקבלת תוספת יוקר אינה
ניתנת לויתור", וכי יש לחשב את שכר העובד בשקלים שהם המטבע החוקי בישראל, גם אם ננקב בדולר ארה"ב. (ראה דיון נב/219- 3קיבוץ שער העמקים נ' יעקוב קונפורטי פד"ע כו' עמ' 292, 197).
.9העובדה כי התובעת התפטרה במועד מאוחר יותר ולא בסמוך לאי תשלום
תוספות היוקר אשר דרשה, אינה עומדת לה לרועץ. כבר נפסק כי "אין לדרוש מעובד כי יתפטר מיידית מחמת הרעה מוחשית בטרם ערך בירורים בדבר מקום עבודה חלופי ויתמרן את עצמו למצב בו יוותר ללא מקור מחיה כשהוא 'קרח מכאן ומכאן'. עובד העומד בפני התפטרות בדין מפוטר מחמת הרעה מוחשית לא יאבד את זכאותו לפיצויי פיטורים אם לא החליט מיידית וממילא לא הודיע על אתר למעבידו, כי הוא מתפטר מעבודתו (דב"ע נד/24- 3זיוה טור נ' מעשה אומן בע"מ פד"ע כז' 507)".
.10מכל הטעמים דלעיל, אני קובעת כי התובעת התפטרה מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתה, ולפיכך היתה התפטרותה בגדר התפטרות מוצדקת כמשמעותה בחוק ובתקנות.
.11התובעת זכאית איפוא, לדמי אבטלה בגין התקופה 1.11.95- 29.1.96וזאת בכפוף להתמלא תנאי החוק האחרים.

התביעה - מתקבלת.
הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 500ש"ח וזאת תוך 30יום ממועד קבלת פסק הדין. לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון