הבנק פנה וביקש לבטל את צו האיחוד, וראש ההוצאה לפועל ביטלה את הצו מן הטעם העיקרי שהמערערת לא עברה את מבחני יכולת הפרעון שנקבעו בסעיף 74ט' לחוק ההוצאה לפועל, ולא תוכל לעמוד בפרעון החובות במועדים שנקבעו שם קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול איחוד תיקים: .1 מונח בפני ערעור ברשות על החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום .1.10.92רשות הערעור ניתנה על ידי ראש ההוצאה לפועל. כל אחד מהצדדים לערעור זה החמיץ את ההזדמנות לתמוך את טיעוניו בתצהיר, על פי האמור בתקנה 120(ב) (ג) (ד) לתקנות ההוצאה לפועל. שני הצדדים סמכו את טיעוניהם על מערכת עובדתית מסויימת, והיה עליהם לתת תצהיר כדי לתמוך בה. בהעדר התצהירים, קבעתי את המערכת העובדתית הרלבנטית לפסק דין זה על פי הערעור, התגובה של בא כוח המשיב וקביעותיה של ראש ההוצאה לפועל (כבוד הרשמת דליה מארק הורנצ'יק) בהחלטתה. את הערעור עצמו צריך היה להגיש בדרך המרצה; אולם, בגלל החשיבות המהותית של הבעיות שהתעוררו כאן העדפתי להחליט לגופו של עניין למרות פגמים דיוניים שנפלו בהליכים מצד שני הצדדים (תקנה 524לתקנות סדר הדין האזרחי). .2 ארע מעשה במערערת שהיה תלוי נגדה צו איחוד תיקים על חובות כספיים בסכום כולל שבין 400ל- 600אלף ש"ח. היא חוייבה בתשלום סך 450 ש"ח לחודש במסגרת איחוד תיקים, ועמדה בדייקנות בתשלום זה. צו האיחוד ניתן לפי הדין הקודם ביום 4.9.89, עוד לפני שנכנס לתוקפו תיקון מס' 21לחוק ההוצאה לפועל ביום .2.7.91 הוראותיו העיקריות של תיקון זה קבעו תנאי סף חמורים למתן צו איחוד תיקים, בעוד שעל פי הדין הקודם לא היו אמות מידה מחמירות למתן הצו. .3 הליכי איחוד התיקים התנהלו בלא זיקה לחוב הפסוק לטובת בנק המזרחי, ובמשך זמן מסויים עוקלה משכורתה של המערערת לשם פרעון חוב זה בלבד. כפי שהבינותי, הצהירה החייבת על קיומו של החוב האמור בבקשה לאיחוד התיקים, אלא שההליכים לגבייתו התנהלו באופן עצמאי ובלא זיקה להליכי האיחוד. בשלב מסויים של הליכי האיחוד החליטה ראש ההוצאה לפועל לבטל את עיקול המשכורת ולצרף את החוב האמור למסגרת איחוד התיקים. המשיב פנה וביקש לבטל את צו האיחוד, וראש ההוצאה לפועל ביטלה את הצו מן הטעם העיקרי שהמערערת לא עברה את מבחני יכולת הפרעון שנקבעו בסעיף 74ט' לחוק ההוצאה לפועל, ולא תוכל לעמוד בפרעון החובות במועדים שנקבעו שם. כתוצאה מהביטול רשאי כל זוכה להמשיך בהליכים נפרדים נגד המערערת. .4 כפי שהוברר מתוך המסמכים שהונחו בפני, המערערת היא פקידת בנק שהסתבכה בערבויות כספיות ניכרות ביותר שניתנו להבטחת אשראי שקיבל בעלה בעסקיו, אולם בני הזוג אינם מסוגלים (כך נראה לכאורה) להחזיר את הכספים שהם חבים לנושיהם. הנושים דושים את כספם, והמערערת אינה מסוגלת להחזיר אלא סכומים זעירים שאין בהם אפילו לפרוע את הריבית המצטברת על חובותיה. .5 מה תהיה תקנתה של חייבת זו ושל חייבים אחרים הנמצאים כמותה במצוקת חובות, ואינם יכולים להיחלץ ממנה? לא מכבר נקבעה הלכה פסוקה על ידי בית המשפט העליון בעניינם של חייבים אשר צברו חובות ניכרים ביותר, ולא היו מסוגלים לעמוד בפרעונם במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. הם פנו להליכים של פשיטת רגל, אולם פנייתם נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. קביעתו היתה כי כאשר אין תועלת לנושים מהליכים של פשיטת רגל לא יאפשרו לחייבים לפנות לדרך זו, שכן הליכים אלה אינם מיועדים למחיקת חובות ולהגנה בכל מחיר ובצורה בלתי מאוזנת על החייבים. המצב המשפטי הוא שהחייב איננו יכול לפטור את עצמו מעול חובותיו וזאת משיקולים פרגמטיים של טובת הציבור שאינו מוכן לממן עוד הליכי פשיטת רגל שאינם מביאים תועלת מירבית לנושים. בנסיבות המקרה, מקומם של החייבים עדיין במסגרת ההוצאה לפועל ושם יוכלו ליזום חקירת יכולת ללא קשר לאיחוד תיקים. כתוצאה מחקירת יכולת זו ישנם סיכוים רבים כי החייבים ישלמו שם תשלומים חודשיים המתאימים ליכולתם הכלכלית האמיתית. אין בכך משום הפקרה של החייבים לחסדי נושיהם. בהוצאה לפועל יש לנושים ביקורת מרובה יותר על החייבים, ובצורה זו יוכלו לחקור ולברר באם לחייבים רכוש שהחייבים מנסים להעלימו. .6 בית המשפט העליון, בפסק דינו של כבוד הנשיא מ' שמגר, אימץ את ההחלטה האמורה (ע"א 2629/92אבו שדיד נ' כונס הנכסים הרשמי, לא פורסם), והיא סוגרת דרכם של חייבים אל הליכי פשיטת רגל, אלא אם כן תקום תועלת לנושים מהליכים אלה. חייב אשר מחפש בהליכי פשיטת רגל מפלט מנושיו ומקווה לשמיטת חובות - לא ייבנה מההליכים הללו, ועליו למצוא את תיקונו בהליכים של הוצאה לפועל. ובמילים אחרות: חייב שאין לו דבר משמעותי לתת לנושיו בהליכי פשיטת רגל, לא יוכל לעבור בהם. ההליכים לגביית חובותיו יימשכו כסדרם בהוצאה לפועל, ועליו יהיה לפרוע אותם לפי יכולתו האמיתית. צו תשלומים יינתן לאחר בחינת יכולתו הכספית של החייב, וישקף אותה הלכה למעשה ככל שהדבר ניתן, גם אם יכולת זו מצומצמת למדי. פסק דין זה כולל , אם כן, הנחיית-מסגרת לראשי ההוצאה לפועל, ועליהם למלא אותה בתוכן מתאים, לפי הנתונים המיוחדים של כל מקרה שיבוא בפניהם. .7 לנוכח הלכה זו צריכים ראשי ההוצאה לפועל לשקול באורח ענייני את יכולת התשלומים של החייבים ולהחליט, על פי המימצאים, מהו שיעור התשלומים החודשי שיהיה על החייבים לשלם לפרעון חובם, גם אם שיעור זה יהיה נמוך. צו התשלומים אמור להינתן לאו דווקא במסגרת של איחוד תיקים אלא במסגרת הכוללת של כל התיקים התלויים נגדם בזמן נתון. יכולת התשלומים איננה חייבת התברר במסגרת חקירה פרונטלית, שבה מתייצב החייב מול ראש ההוצאה לפועל ונחקר על יכולתו, אלא גם בדרך של הגשת תצהירים ומסמכים שיש בהם כדי להצביע, באורח אמיתי ומלא, על נתוניו הכלכליים. .8במקרה זה מתעוררת בעיה נוספת שראוי להעיר עליה הערות אחדות: צו איחוד התיקים ניתן כאן על פי הדין הקודם אשר שרר לפני שנכנס לתוקפו תיקון מס' 12לחוק ההוצאה לפועל (סה"ח התשנ"א עמ' 184). בסעיף 4של התיקון הנ"ל נקבעו שתי הוראות מעבר: (א) צו איחוד שניתן לפני תחילתו של החוק המתקן יעמוד בתוקפו ויראו אותו כאילו ניתן לפי החוק האמור. (ב) ראש ההוצאה לפועל רשאי, על פי בקשה, להפעיל סמכות מן הסמכויות הנתונות לו לפי החוק המתקן גם ביחס לחוב או לעניין שניתן לגביהם צו איחוד לפני תחילתו של החוק הנ"ל. הווה אומר: ראש ההוצאה לפועל רשאי לקבוע את תנאי הסף המחמירים שנקבעו בתיקון מס' 12גם על צווי איחוד תיקים שניתנו לפי הדין הקודם, שם לא היו תנאי סף בעלי משמעות. נראה כי כל אימת שראש ההוצאה לפועל יבוא להפעיל את סמכותו לפי סעיף 4האמור, יהיה עליו להפעיל שיקול דעת ענייני ומיוחד לאותו מקרה; ואין מקום להחלה אוטומטית של הדין הנוכחי ,ולהעדיפו על פני הדין הקודם, רק מכיוון שזוכה כלשהו היה מעוניין בכך וביקש זאת. בכל בקשה כזו שבאה לפניו, יהיה על ראש ההוצאה לפועל לשקול ולבחון איזו תוצאה אמורה לנבוע מהחלת הדין הנוכחי על צו איחוד תיקים שניתן לפי הדין הקודם, והאם יהיה בהחלת הדין הנוכחי כדי לקדם את פרעון חובותיו של החייב בצורה משמעותית. .9 כדי לקדם את בירור יכולת התשלומים של המערערת, אני מחייב אותה לבצע את הפעולות המנויות בזה בתוך 15ימים מיום שהעתק פסק דין זה יומצא לה: (1) להציע לראש ההוצאה לפועל דרכים ושיעורים לפרעון החוב בתיקי הוצל"פ התלויים בינה לבין הבנק-הזוכה ולהגיש תצהיר מלא ומפורט על הכנסותיה ונכסיה (מקרקעין, מיטלטלין, כספים מכל סוג) נכסי בן זוגה ונכסי ילדיה הגרים עימה. (2) עליה להודיע לראש ההוצאה לפועל על הסכמתה לחשיפת מאגרי מידע או ידיעות שבידי גופים ציבוריים (כמשמעותם בחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981) שיש בהם פרטים על נכסיה ועל יכולתה הכלכלית. ראש ההוצאה לפועל יוסמך על ידי המערערת להפיק מידע או ידיעות ממאגרי מידע אלה. בנוסף לכתב ויתור זה יהיה על המערערת לפנות בעצמה אל רשויות המס, כפי שתידרש על ידי ראש ההוצאה לפועל, ולהביא פרטים על נכסיה כפי שהם מצויים בידי רשויות המס השונות. (3) עליה להגיש לראש ההוצאה לפועל העתקי שומות, דוחו"ת על הכנסותיה והצהרות הון שהוגשו למס ההכנסה בשנים 1989, 1990, .1991 .10מן הראוי שהנהלת הבנק הזוכה תערוך בחינה-מחדש של מדיניות האשראי המקובלת בבנק ותבחן אם לא באה העת לדקדק יותר בבחינת יכולתם של חייבים וערבים לעמוד בהחזרת ההלוואות שהם מקבלים או ערבויות שהם נוטלים על עצמם, ולצמצם את מתן האשראי רק לאלה שיביאו בטחונות ראויים להחזרת חובותיהם. כנראה שהאשראי לציבור ניתן ביד נדיבה ופתוחה מדי, ומצב דברים זה מהווה פיתוי לאנשים סרי יכולת כספית ליטול התחייבויות כספיות שלא יוכלו לעמוד בהן. תאגיד בנקאי שאיננו מקפיד די הצורך במתן אשראי ללקוחותיו, איננו יכול לבוא בטענה על כך שהוא נתקל בקשיים בגביית החובות המגיעים לו כאשר הכספים ניתנו לאנשים שמלכתחילה לא היה סיכוי שיחזירו את חובותיהם בתוך זמן קצוב וסביר. לא בכל מחיר ניתן לגבות חובות מהחייבים, ואם הבנקים פותחים את ידם יתר על המידה במתן הלוואות, או מקבלים ערבים לא מתאימים, עליהם לשאת בתוצאה הנובעת ממדיניות זו. .11ראוי לזכור כי, על פי המצב המשפטי הקיים, אין דבר שימנע בעד החייב/ים מלקבל אשראי, ליצור חובות נוספים ולפזר שיקים בידיעה ברורה שלא יוכלו לעמוד בתשלום חובותיהם. על המערערת לדעת כי מי שמקבל אשראי או חותם חתימת ערבות להלוואה, בידיעה ברורה שלא יוכל לעמוד במילוי התחייבויותיו - נוהג שלא בתום לב ובדרך של מירמה והטעייה, ואיננו יכול להלין על הזוכה כאשר הוא נוקט בכל האמצעים הנתונים לו לפי החוק כדי לקבל את כספו בחזרה. .12סיכומו של דבר: הערעור מתקבל. צו איחוד התיקים הקודם עומד בעינו. ראש ההוצאה לפועל רשאי לנקוט בהליכים נגד רכושה של המערערת ככל שיהיה בכך כדי לקדם את פרעון החובות התלויים נגד המערערת. אין לנקוט בהליכי מאסר כל עוד עומדת הערערת במילוי התנאים שנקבעו בצו האיחוד.איחוד תיקים